Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Sunday
Aug162015

ניטע בחולון, ועושה פירות בכל העולם

הדרך שעשה הרב טובי והבה מילד בשכונת ג’סי כהן בחולון למרצה מפורסם. על המופת הגלוי של הרבי, והנבואה שהתגשמה שלושים שנה מאוחר יותר. סיפורו המלא של האיש שריגש אלפים

מאת: זלמן צרפתי

צילום: חיים טיוטואחד הקטעים הבלתי נשכחים בכנס נשי חב”ד שנערך בשבוע שעבר בהיכל ארנה בחולון, היה הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בשדה החינוך לגננת הבלתי נשכחת גב’ רחל זמיר, אשת חינוך ידועה שהייתה בן השאר הגננת בגן חב”ד בשכונת ג’סי כהן בחולון.

אל הבמה הוזמן הרב טובי והבה מבת–ים, איש חינוך, שדרן, מרצה מפורסם ואיש אשכולות. ההתרגשות בקהל עלתה לשיאים בעת נאומו מעורר ההשראה של הרב והבה. הוא דיבר מתוך הלב ודבריו נכנסו היישר אל תוך הלבבות. “אני חב לך את חיי”, אמר. “אני, הילדים שלי והנכדים שלי, כולנו ילדייך, נכדייך ונינייך”.

ואכן, סיפורו של הרב והבה, הוא במובן מסוים סיפורם של עשרות ומאות תלמידים שלמדו בבתי הספר ובגנים שהקים הרבי במעברות, בעיירות הפיתוח, ובשכונות העולים בארץ ישראל. אולי לא כולם יצאו חסידים, מרצים מוכשרים ואנשי חינוך ועשיה כמו ר’ טובי, אבל איש מאתנו אינו יכול לשער כמה עצים נושאי פירות צמחו מהזרעים שנשתלו אז בכיתות ובגנים, בשעות הלימודים, אחריהן וביניהן.

השבוע, עם פתיחת שנת הלימודים בתלמודי התורה, ושבועיים קודם פתיחת השנה במערכת החינוך הממלכתית, שבנו עם הרב והבה אל התחנות המשמעותיות בחייו. אל הקשר המיוחד שלו עם הגננת של גן רחל, ששמרה על קשר, הייתה שם בשבילו והשפיעה בכל התחנות המעצבות של חייו מהילדות בשכונת ג’סי כהן ועד לשליחות בחולון ולשליחותו כיום כמרצה מבוקש שהשפעתו מגיעה למאות ואלפים בקירובם אל התורה והחסידות.

הילדות בג’סי כהן

“נולדתי בד’ אלול שנת תשכ”ד בשכונת ג’סי כהן בחולון” פותח ר’ טובי את סיפורו, “באותם ימים, נחשבה ג’סי כהן לשכונה בעייתית. חיו שם אנשים קשיי יום, יוצאי מעברות שסבלו מקשיי קליטה והסתגלות בארץ הקודש, צעירים רבים ראו את הוריהם מתקשים להתמודד, ופנו מחוסר מעש והתפרקות ערכים, לכיוונים של פשיעה ועבריינות. מה שלא הוסיף לתדמית הכללית של השכונה”.

טובי עצמו גדל במשפחה טובה, מסורתית ברמה בסיסית מאוד. אביו שעלה ממצרים היה בעל רקע דתי, אולם כמו מרבית העולים, הצבא ו’כור ההיתוך’ הישראלי עשה את שלו ולא הותיר הרבה מהמטען הדתי. אמו לעומת זאת עלתה מבולגריה.

משום מה, כשהגיע טובי הקטן לגיל ארבע, ביקשו הוריו להכניס את הילד לגן דתי. הם חשבו שינשום קצת יהדות ושיקבל מושגים בסיסיים ביהדות, וגן דתי נראה להם פתרון נחמד ובלתי מזיק. הגן הדתי היחיד בשכונה היה גן חב”ד. טובי נרשם לגן והכיר לראשונה את גב’ רחל זמיר, מי שעתידה היתה לגרום לתפנית בחייו.

גננת ושלוחה

“הגננת רחל היא אישה מיוחדת מאוד”, אומר ר’ טובי, “מאוחר יותר, כשערכתי את ספרה, התוועדתי לסיפורה המלא ואז קיבלתי מושגים יותר רחבים על אישיותה היוצאת דופן”.

עד היום נושא איתו ר’ טובי זיכרונות נפלאים מהגן של רחל זמיר: “אני זוכר תמונה גדולה של הרבי מול הכניסה. אנחנו כמובן לא ידענו מי זה, והגננת רחל כל יום הייתה מדברת איתנו על הרבי ומספרת לנו עליו, ככה לאט לאט התחלנו להיקשר לדמות שבתמונה.

“רחל הייתה מטמיעה בנו אהבה גדולה לה’, לתורה, לחגים, למסורת. הדבר המשמעותי ביותר שאני זוכר, היה הריכוז של הבוקר. כל בוקר היינו מתאספים ורחל הייתה מדברת איתנו על ה’, אחר כך היינו מתחילים עם מודה אני ותפילה קצרה. בסופו של דבר זה הרגעים הללו הם אלו שגרמו למפנה בחיי”.

מעבר לזה שהייתה גננת מעולה, ופדגוגית מחוננת, רחל זמיר הייתה קודם כל שליחה. אפשר לומר שהיא הייתה השליחה הראשונה בחולון. היא מעולם לא הסתפקה בשעות העבודה שלה. בערבים היא הייתה מבקרת בבתי התלמידים, שומרת על קשר, ומנסה להשפיע על המשפחות.

טובי סיים את הגן, ומבחינת הוריו הסתיים פרק החינוך הדתי בחייו של הפעוט. גם ככה, היה נראה שספג קצת יותר מדי. בעוד כל ילדי הגן היו מורידים את הכיפה כשיצאו מהגן, טובי החליט להישאר עם כיפה כל היום. הוא עוד לא היה בן שש כשבג’סי כהן הוא זכה לכינוי ‘הדתי של השכונה’.

השלב הבא היה ברור ומובן מאליו. בית הספר השכונתי היה צמוד לחצר משפחת והבה. בלי כבישים וללא הליכה מיותרת, יוצאים מן הבית ונכנסים לבית הספר. טובי נרשם ובראשון לספטמבר, הוא צעד בהתרגשות, עם ילקוט על הגב, לכיתה א’ בבית הספר החדש.

טראומה בלתי נשכחת

“המורה נכנס לכיתה, כתב על הלוח שלום כיתה א’, והתחיל ללמד. ישבתי בכיתה, והמורה מלמד ומלמד, ואני מרגיש שחסר לי משהו. אני לא יודע מה, משהו היה חסר לי לפתוח את היום. פתאום הבנתי, מודה אני! הצבעתי, ושאלתי ‘המורה, מתי מודה אני?’.

את התגובה של המורה טובי לא שוכח עד היום. “בתגובה, הגיע אלי המורה, הוריד לי את הכיפה מהראש תחב לי אותה לכיס ואמר בפאתוס ‘כאן אין מודה אני ואין אלוקים’! ‘אבל הגננת רחל אמרה שיש מודה אני, אמרתי בשיא התמימות של ילד ביום הראשון של כיתה א’, ‘כאן אין גננת רחל, ותשכח את כל מה שלמדת בגן’, אמר לי המורה”. 

“בשבילי זו הייתה טראומה. אני זוכר את זה עד היום. זה זעזע אותי. הרגשתי שאני לא יכול להיות יותר במקום הזה. בהפסקה הראשונה, לקחתי את התיק, וברחתי מבית הספר”.

טובי הקטן הגיע הביתה והודיע להורים המופתעים שהוא לא נשאר בבית הספר הזה אפילו יום אחד נוסף. “הם לא ידעו מה לעשות איתי. הדבר היחיד שיכלו לעשות, היה להתקשר לרחל זמיר. היא הגיעה מאוחר יותר, וההורים שלי ביקשו ממנה שתוציא לי את הג’וק של מודה אני ושתשכנע אותי לשכוח את כל מה שלמדתי כדי שאוכל להיכנס לבית הספר. אתה מבין איזו משימה נתנו לה”?

אבל גב’ זמיר לא התבלבלה. ובמקום לשכנע את טובי לשכוח את שלמד בגן, התחילה לדבר עם ההורים על מעבר לבית ספר חב”ד. לאבא ואימא והבה הפריע המרחק, אבל בעיקר הרמה. האווירה היתה אז, שאצל הדתיים לא יודעים כלום. טובי זוכר עד היום את השיחה: ‘איזה ילד יצא לי’? אבא שלי שאל. ‘יהודי טוב שה’ אוהב אותו’. ענתה לו הגננת רחל.

“למחרת צעדנו יחד לעבר בית הספר חב”ד בחולון. אגב, כשהגיע זמנו של אחי הצעיר, הורי כבר לא התלבטו, והמסלול שלו היה ברור - גן רחל ובית ספר חב”ד בהמשך.

הרבי קרא לי טובי

הלימודים בבית הספר חב”ד ענו לדרישות שפיתחה הנשמה של טובי בגן רחל. “הייתי מרוצה מאוד וגדלתי כמו כל הילדים שלמדו בבית הספר. למדנו תורה ולימודי קודש לצד לימודי חול ברמה גבוהה כצפוי מבית הספר שמרבית תלמידיו הגיעו מבתים לא דתיים והתקדמתי מכיתה לכיתה. לקראת כיתה ו’ הגיע הרב עמוס קרניאל לנהל את בית הספר, ואני התחלתי לראות מה זה ציור של חסיד. הוא באמת היה יהודי מיוחד במינו וזה הקסים אותי. לקראת הבר מצוה שלי, זכיתי לחוויה המשמעותית הראשונה שלי עם הרבי.

“הייתי בכיתה ז’, יום אחד הזמין אותי הרב קרניאל לחדרו, ואמר לי שעכשיו אני מגיע לקראת הבר–מצוה שזהו יום משמעותי ביותר עבורי. ושלקראת היום הזה כדאי שאכתוב מכתב לרבי. לא כל כך ידעתי איך ומה לעשות, הוא לקח עט ונייר והתחיל לכתוב עבורי את המכתב.

“עכשיו, אני חייב כאן לספר משהו. שמי טובי, הוא במקור ‘יום טוב’. כך החליטו הורי לקרוא לי. אבל אני, מאז שהייתי ממש ילד קטן, שנאתי את השם הזה. פשוט לא סבלתי אותו. אבא שלי ראה את זה, והציע לי שני שמות חילופיים. יומי או טובי. בחרתי טובי ומאז זה הפך לשמי. פשוט לא עניתי יותר למי שקרא לי יום טוב. עד כדי כך, שבבית ספר היו מורים ומורות - מחליפים או מקצועיים שלא הכירו אותי, וכשהקריאו את השם שלי ‘והבה יום טוב’ מהרשימות, פשוט לא עניתי להם והם רשמו לי חיסור פעם אחר פעם.

“יום אחד אבא שלי קיבל מכתב מאחת המורות שעליו להגיע לפגישה עם המנהל בעקבות היעדרויות תכופות. רק אחרי שהסברתי למנהל את הסיבה ל’חיסורים’ הרבים, הוא כתב בכל היומנים של בית הספר ‘טובי’ בגדול ויום–טוב בקטן. מאז גם המורות שלא הכירוני קראו לי טובי.

“כשהתיישבנו לכתוב את המכתב לרבי, אמר לי הרב קרניאל: ‘לרבי חייבים לכתוב בשם של הברית’. אמרתי לו, ‘אין בעיה, אם אף אחד אחר לא רואה את זה, אני מוכן לכתוב לרבי בשם הזה’.

לשמחתי התשובה של הרבי הגיעה מאוד מהר, ולהפתעתי הרבה, הרבי כתב לי לכבוד האברך טובי שיחי’. היינו בהלם, כי בשום מקום לא הזכרנו את השם טובי, והרבי כתב את זה ממש מדעת עליון”.

שליחות בישיבה תיכונית

טובי סיים את הלימודים בבית הספר היסודי. ושוב נפתחו האופקים. ההורים חשבו שתם פרק של החינוך הדתי, ושטובי יוכל להמשיך את מסלול חייו כנער ישראלי רגיל. אולם טובי שוב לא היה מוכן לוותר על ‘מודה אני’ שהפכה בינתיים לתפילת שחרית. שוב נכנסה הגננת רחל לתמונה, וגם המנהל הרב קרניאל, והפשרה נמצאה בדמות התיכון הממלכתי דתי בחולון. אבל גם שם לא מצא טובי את עצמו, ומהר מאוד הוא עבר לישיבה תיכונית בבת–ים כשהוא שומר כל הזמן על קשר קרוב עם הגננת רחל והרב קרניאל.

את פרק השליחות בחייו, וההתמסרות להפצת המעיינות, החל טובי כתלמיד בישיבה התיכונית בבת–ים. באותה תקופה, החלו שני בחורים מהישיבה בכפר חב”ד - לוי וילימובסקי ויוסקה לידר לעשות פעילות בעיר חולון. “ר’ עמוס קרניאל מיד פנה אליהם ואמר להם שאם הם רוצים לעשות פעילות בחולון, כדאי להם שיצרו איתי קשר ושנעבוד יחד”.

ואכן כך היה. השניים יצרו קשר עם טובי ומיד נוצר ביניהם חיבור חזק שלא במהרה ינתק. טובי היה תלמיד ישיבה תיכונית ללא זקן, והם היו שני תמימים נמרצים מכפר חב”ד שרצו להקים בית חב”ד בחולון. השילוב והחיבור ביניהם היה מושלם, טובי העמיק את הקשר שלו לרבי ולחב”ד והפך לשגריר שחדור כל כולו בהפצת המעיינות.

“ככה למשל בישיבה התיכונית בבת–ים. שם היה נהוג שבכל ערב שבועות, היו מגיעים ילדי הגנים הסמוכים לישיבה כדי לשמוע מעט על החג ולראות את ספר התורה. בישיבה התייחסו לילדי הגנים כאל סוג של מטרד שחייבים להתייחס אליו יפה כדי לא לעשות חילול ה’. בכל פעם היה מתנדב אחד הרבנים לעשות סיבוב זריז עם ילדי הגן כדי לצאת ידי חובה.

שנה אחת, הגיעו ילדי הגנים הסמוכים לישיבה, אבל לא היה אף רב שיקבל אותם. פנה אלי מישהו ושאל אותי אם אני מוכן לקבל את הילדים ולהסביר להם בקצרה על החג. כמובן שהסכמתי ואלתרתי תוכנית של קרוב לשעה על חג השבועות. למחרת בבוקר, אחרי התפילה, עמדו בפתח של הישיבה למעלה מעשרה גנים עם הגננות. מסתבר שהשמועה על תכנית מרתקת לילדים החלה להתפרסם בין הגננות בעיר. למחרת הגיעו עוד כמות גדולה של גנים, והחלו לזרום לישיבה גנים מחולון ומכל האזור, כולם ידעו שבישיבה יש תוכנית לילדים על חג השבועות והילדים פשוט יושבים מרותקים.

הביקוש העצום, חייב אותי לשכלל את התוכנית לרמה מקצועית. כתבתי תכנית שלמה עם הצגה, העברתי אותה לגננת רחל, היא עברה והעירה את הערותיה, הדרכתי תלמידים אחרים שיוכלו להעביר את התוכנית וזו הפכה למסורת בישיבה, עד כדי כך, שבאחת הפעמים הגננת רחל הביאה את צמרת הפיקוח האזורי של משרד החינוך להתרשם מהתוכנית והם לא הפסיקו להתפעל ולהתלהב ממנה.

היחידות הראשונה

טובי כבר הפך לחב”דניק של ממש, ואחד מצוות השלוחים בחולון. אבל את הרבי הוא טרם זכה לראות. לוי ויוסקה חבריו לשליחות לא הפסיקו לומר לו שלא מתאים שבחור שהוא שליח של הרבי, ומקים בית חב”ד ועדיין לא נסע אל הרבי אפילו פעם אחת.

הטיסה לרבי, הייתה עוד משוכה שהוריו של טובי נאלצו לעבור. אבל כפי שהם ליוו אותו עד היום, בסופו של דבר הם נתנו את ברכתם גם לטיסה הארוכה לניו יורק.

קודם לכן, כתבתי פ”נ לרבי לקראת יום הולדתי, זה קרה זמן קצר לאחר שהתברר שהתפילין שהנחתי מהבר מצוה, שהורי קנו באלנבי, היו פסולות מלכתחילה, ובעקבות כך רכשתי תפילין מהודרות ארבע על ארבע מסופר ידוע בכפר חב”ד - רש”י ור”ת.

כמה חודשים לאחר מכן, קיבלתי מענה על המכתב ששלחתי, בסיומו כתב לי הרבי “מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו שתהיינה כשרות כדין”. הראיתי את התשובה לחברי וכולם היו תמימי דעים מדובר על התפילין שהחלפתי כבר, וכיוון שבין שליחת המכתב לקבלת המענה כבר הספקתי לרכוש תפילין חדשות הרי שאין צורך לבדוק שוב.

בסופו של דבר, בהוראת אחד המשפיעים בכפר חב”ד שלחתי לבדיקה את התפילין החדשות, ונבהלנו לראות שכל הפרשיות הוכנסו הפוכות. כך זכיתי לעוד מופת גלוי מהרבי.

טובי היה בן 16 כשהגיע לרבי לראשונה בחייו. מי שנצמד אליו היה בחור בשם דוד ועקנין שהפך ברבות הימים לרבו של הישוב מנחמיה ולפני כמה שנים הפכו גם למחותנים, כאשר בנו של הרב ועקנין, הרב חיים, בעל הטור הקבוע בבית משיח, נישא לביתו של הרב והבה.

טובי קבע תור ליחידות לקראת יום הולדתו והתכונן למעמד בחרדת קודש. היה זה לקראת סוף התקופה בה קיבל הרבי ליחידות. בתור עמדו מאות אנשים וכל אחד קיבל 15 שניות להיות עם הרבי.

“נכנסתי לרבי”, משחזר טובי בהתרגשות, “כתבתי פתק שבו כתבתי בגדול על מה שאני עושה היום ושאלתי מספר שאלות שהמרכזית שבהן הייתה האם לעבור לישיבה בכפר חב”ד או להישאר בישיבה התיכונית.

“הרבי קרא את השאלות ושקע בשרעפים. לבסוף הוא ענה לי על השאלות. בקשר למקום הלימודים, הורה לי הרבי להישאר בישיבה התיכונית, ולסיום בירך אותי (תוכן) שתהיה הצלחה מופלגה בהפצת המעיינות בכתב ובעל פה, בארץ ישראל ובעולם.

הנבואה שהתגשמה

“שלש דקות תמימות שהיתי בתוך הקודש פנימה. כשיצאתי משם עטו עלי כל הבחורים והאברכים שהיו שם. הם אמרו לי ששלש דקות זה המון אצל הרבי, וניסו להבין במה זכיתי לכבוד הזה. אני לעומת זאת, חשתי מותש, הייתי באפיסת כוחות כאילו שבתי ממסע מפרך. כל היחידות התאמצתי לשמור על ריכוז גבוה ביותר כדי לא לפספס מילה של הרבי, ומיד כשיצאתי עשיתי חזרה עם הבחורים והעלתי את היחידות על הכתב”.

טובי שב ארצה מהרבי. לאחר כמה שנים, הוא עבר ללמוד בישיבה בכפר חב”ד ונישא. הוא השתקע בחולון ולאחר מכן עבר לבת–ים ומאז הוא מקדיש את חייו להפצת היהדות. “במשך השנים זכיתי לראות את התגשמות הדברים של הרבי ביחידות”, אומר הרב והבה, “במשך עשרות שנים כתבתי וערכתי פרסומים והוצאות בתחום הפצת המעיינות לשלוחים ובתי חב”ד בארץ ישראל. אחר כך, בהשגחה פרטית, התבקשתי לשדר תכנית יהדות בת שעתיים ב’רדיו גל’ שם שידרתי במשך שנים תכנית שהייתה המואזנת ביותר בתחנה עד לסגירתה. בכך ראיתי את התגשמות דברי הרבי ‘בכתב ובעל פה’”.

בשנים האחרונות הרב טובי והבה משמש כמרצה מבוקש בבתי חב”ד וגם מחוץ לחב”ד הוא מעביר עשרות שיעורים, הרצאות וסדנאות מרתקות בנושאים שונים ביהדות. מידי ליל שבת, הוא מעביר שיעור למאות צעירים בבת–ים במסגרת ‘עונג שבת’ של הרב לוגאסי - דמות ידועה בבת–ים. לאחרונה החלו הרצאותיו של הרב והבה לעלות לאתר יהדות טי.וי. ובכך התגשמו דבריו של הרבי כשאמר ‘בארץ ישראל ובעולם’.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.