Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Sunday
Aug162015

מסמך מטלטל | מה עובר על הבן שלכם?

מהם האתגרים והקשיים שעומדים בדרכו של הבחור הצעיר, והאם עלינו – ההורים – לדבר  איתו על כך? מסמך המטלטל שנכתב לאחר שיחה עם מנהלים ומשפיעים של ישיבות קטנות

מאת: ישראל שרייבר


בראש חודש אלול ה’תשע”ה, ביום בו מאות ואלפי תלמידי שיעור א’ בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש לסניפיהם הרבים בארץ הקודש וברחבי תבל יפסעו ל’זאל’ ויפתחו את הגמרות החדשות, יסעדו את ליבם ב’קאשע’ של תומכי תמימים ויניחו פקלאותיהם בחדרי הפנימיה, ובערב יסבו להתוועדות פתיחת שנת הלימודים עם הנהלת הישיבה - ביום זה, ליבותיהם של מאות ואלפי הורים יהלמו בחזקה, בהתרגשות, במתח, בסערת רגשות.

מחשבות ושאלות רבות מתרוצצות בלב ההורים המסורים: היצליח בנם יקירם בישיבה החדשה? האם רמת הלימוד לא תהא גבוהה מידי בשבילו? מי יהיו חבריו? הכיצד יעמוד בסדרי לימוד המתפרשים על פני יום שלם? ומה עם איכות וטיב האוכל…

ימים אלו, ושבת זו - טרום כניסת הבחור בין כתלי הישיבה, הם הזמן המתאים ‘לעשות סדר’ ולהתבונן: במה יוכל ההורה לעזור ולסייע ביד בנו המרוגש, כיצד יכול הוא - שיישאר הרחק, בבית החמים - לתמוך בבנו הפוסע אל עולם חדש, מיוחד במינו?

עידוד, חיזוק ואמונה

“בימים טרום כניסת הבחור לשיעור א’ בישיבה קטנה, מוטל על ההורים היקרים תפקיד אחד: לדבר עם בנם בסגנון חיובי ומעודד על הצלחתו האישית בישיבה” אומר הרה”ח ניצן חלק, מנהל ישיבת תומכי תמימים בבאר שבע. “לספר לו על מעלת ישיבת תומכי תמימים, על הקדושה המיוחדת של הישיבה, ואם יש באמתחתם סיפורים חיוביים אודות עצמם משהותם האישית בתומכי תמימים  - מה טוב. אבל, להיזהר לא להכניס את הבחור למחשבות והרהורים על קושי… כחסידים - חוש האמונה מפותח אצלנו מאוד וכהורים חסידיים עלינו להאמין באמת ובתמים שבננו היקר יצליח בישיבה! בלי להיכנס איתו לתיאורים על קשיים וכדומה. אם הקשיים יגיעו - ובפירוש: הם לא מופיעים אצל כולם - הצוות יטפל בזה, וכבר בחודש הראשון, אך אין צורך לפתחם ולעוררם מלכתחילה”.

“יש גישה שאומרת לתת לבחור הרגשה שהוא נכנס ליער עבות…” מחדד הרה”ח נחמן לרנר, ר”מ בישיבה קטנה בצפת. “ולא היא. לא טוב להפחיד את הילד בתיאורי הקשיים, הבן לא אמור להיות מונח בנושאים האלו… הבחור צריך לדעת שהחל מהיום הראשון שהוא יזכה להיכנס לישיבה - הוא מקבל בחייו את הדבר הכי טעים והכי מתוק שהוא יכול לשער! הוא עומד לחוות קפיצת מדריגה בכל מה שקשור ללימוד התורה הקדושה ולעולם המושגים החסידי. בחורים אומרים לי מפורשות שהם מרגישים שיחסית לכיתה ח’ - הם ‘עלו רמה’ הן ברמה הלימודית והן ברמה החסידית והם שמחים ומאושרים מכך. הכיוון הזה צריך ללוות את ההורים ערב הכניסה לישיבה והכי נכון הוא לעודד את הבחור להצלחה, לתנופה ולהתקדמות”.

ואם רוצים בכל זאת לשוחח עם הבן על הקשיים, הגישה יכולה להיות חסידית. “אפשר לדבר על קשיים, כדי שהבן לא ייחשף אליהם בצורה לא מדורגת, אבל בלי לשים דגש על הקושי” משיב הרה”ח בנימין גנדל, משפיע בישיבה קטנה “תומכי תמימים” בנצרת עילית. “וזה תלוי בצליל שהדברים נאמרים. כאשר אב אומר לבנו בשמחה: ‘ברוך ה’ שאתה נכנס ללמוד בתומכי תמימים, איזה כיף לך - לשבת וללמוד תורה כל היום!’ או: ‘אני שמח שאתה תתבגר, שפחות תתעסק במשחקים ותלמד הרבה שעות’, או כשאמא אומרת: ‘אני יודעת שתהיה פחות בבית, אבל הכל שווה בשביל הרגעים שתהיה בתומכי תמימים’ וכדומה, זה מכניס את הבן לעולם אחר. ההורים מתייחסים לקושי ולא מתעלמים, ולאידך - מציבים לו מטרה רוחנית ברורה.

כהורים, עלינו ‘לחייב’ את הבן להיכנס לראש אחר. לתאר בשולחן שבת, לדוגמא, בפני כל המשפחה, את החוויות החסידיות מההתוועדויות שהוא יספר לכולנו בשובו הביתה, לומר לו שאנחנו יודעים שהוא ישנה לטובה את כל הבית ויכניס לנו אוירה של תומכי תמימים ואנחנו מחכים בהתרגשות לרגעים הללו. אפשר להכריז בכנות: יש לנו שמחה וגאווה שהבן שלנו עומד להיות ‘תמים’! וזה יעניק לבן רוממות רוח ותחושת אחריות. הוא יזכור את דברי ההורים יום–יום במשך שהותו בישיבה, וזה מה שיתן את הטון.

הכח העצום שביד ההורים

כאשר הבן מגיע לישיבה, באחת הוא נכנס לעולם שלם שונה ממה שהכיר עד עתה: חברים חדשים, חברי חדר בפנימיה, רבנים חדשים, ארוחות בחדר האוכל ביחד עם כולם, שיטת לימוד בחברותות, שיעורים עמוקים עם הר”מ, התוועדויות ארוכות עם המשפיע, ועוד ועוד. זמנו האישי - מצומצם מאוד, וברובו מוקדש לחת”ת רמב”ם וכדומה.

סביר להניח שכל בחור עובר משבר במידה כזו או אחרת במהלך השנה הראשונה בישיבה, ובמיוחד בחצי הראשון של שיעור א’. בייחוד יש לתת על כך את הדעת בחודש הראשון, חודש אלול, כאשר הקשר האישי בין התלמיד לרבנים - עדיין לא קיים. “בתקופה הראשונה, התלמיד לא מגלה סימני חיבור וקשר לישיבה ויש לו את הקשר עם ההורים. לרבנים - הוא לא יספר על הקשיים שלו, במקרה הטוב יגלו את זה התמימים–השלוחים” אומר הרה”ח ניצן חלק. “המוצא הכמעט יחיד בחודש אלול הוא ההורים, וחשוב מאוד הקשר הטוב והחיובי, טלפונית, יום יום. לא על חשבון סדרי הישיבה כמובן, אלא בהפסקות הצהריים והערב כאשר יש מספיק זמן לשמוע ממנו ומקולו האם הוא מסתדר בישיבה ובמה הוא מתקשה”.

ההתעניינות של ההורה צריכה להיות בחוויות הרוחניות, אולם מעבר לזה גם ובעיקר בחוויות הגשמיות. “אפילו שאולי זה לא מעניין את ההורה כל כך מה עולם החוויות של הילד הצעיר, שזה עתה נהיה ל’תמים’, אם אכפת לאבא או לאמא מבנם, שהוא כל עולמם - עליהם להכריח את עצמם, בקבלת עול ומתוך משמעת עצמית, להתעניין בחיים של בנם” כך הרה”ח בנימין גנדל. “אם הוא לא מתקשר - להתקשר אליו. להתעניין כמה שיותר בגשמיות שלו: איך החדר בפנימיה, האם האוכל טעים לו, האם המקווה רחוק או קרוב, איך הוא מסתדר עם החברים והאם הם נוחים לשיחה, ממה הוא נהנה וממה לא, מה הוא קנה בדמי הכיס והאם הוא חושב שמה שנתנו לו אכן מספיק… שהבן ירגיש שלאבא ואמא אכפת ממנו, הם חושבים עליו ומתעניינים גם בהנאות הגשמיות שלו. זה יתן לו את המרץ להיות עסוק בדברים חיוביים ולגרום להם נחת.

כמחנכים, אנחנו מזהים את הקשר הפנימי והחזק ביותר של הבחור להוריו בשעות משבר קיצוני. כאשר חלילה, במשך השנים בישיבה, בחור מגיע למצב נפשי בו הוא מחליט ש”זה לא בשבילי” ויצרו הרע דוחק בו לעזוב הכל, המשפט המנצח בדרך כלל הוא: ‘אני לא יכול לעשות את זה להורים שלי’, ‘אמא שלי לא תעמוד בזה’, וכיוצא–בזה.

מכך אנו יכולים להבין, שהרבה הרבה לפני שהבחור מגיע לצומת דרכים מסוכנת (ושלא יגיע לשם…) על ההורים לנצל תכונה טבעית זו בבחינת “מרובה מידה טובה”: להפנים שהצלחת הבחור תלויה במידה רבה מאוד בציפיות הוריו, הרבה יותר ממה שאנחנו משערים! כאשר ההורה מעורב בתהליך הכניסה של בנו לישיבה, מעודד אותו, מציב לו רף בהתאם לרמתו ועוקב אחרי התקדמותו - הבחור עולה על מסלול טוב”.

זיהוי סוג הקושי מתוך הלימוד

הקושי הפופולרי אותו רוב ההורים מעלים בחשש, הוא רמת הלימוד בגמרא הגבוהה מאשר בכיתה ח’. ואכן, בשיעור א’ מתחיל הבחור - ברוב הישיבות - להכין עם חברותא את דף הגמרא, עם רש”י ועם תוספות, ואחר כך שומע שיעור מפי הר”מ על הקטעים אותם הכינו יחד. אם כן יוצא, שגם שיטת הלימוד שונה וגם רמת הלימוד עולה. על כן, הצלחת הבן בחודש הראשון בלימוד בישיבה נוגעת בעצם להמשך הצלחתו בלימוד במשך השנה הקרובה, ובישיבות בכלל…

“כאשר בחור מגיע מכיתה ח’ היישר לשיעור א’, ניתן לזהות עליו תוך כמה ימים עייפות, עצבות, התכנסות ושתיקה, חוסר בחדוות הנעורים” מספר הרה”ח ניצן חלק. “לעיתים זה קורה בגלל הריחוק מהבית ולעיתים מחוסר הצלחה בלימוד כה אינטנסיבי, הן בכמות השעות והן באיכות החומר. לפעמים קשה לו להתחבר מנטלית לאוירה הישיבתית. חודש אלול זה הזמן של הצוות בישיבה לשים לב מה מצבו של כל בחור ולהעלות אותו על דרך המלך, אבל לפני הכל זה תלוי באמונה של ההורים בבנם”.

“אומַר מפורשות: בחורים בשיעור א’ בישיבה קטנה נהנים מאוד משנה מיוחדת במינה, מחוויית לימוד חדשה ומרתקת” משתף הרה”ח נחמן לרנר. “בחור שלומד - מבין לפתע אחרת לגמרי את הגמרא. בחורים אומרים לי שרק עכשיו הם מבינים באמת מה הגמרא רוצה, ויש להם סיפוק עצום! עולם הלימוד שלהם משתנה לטובה, והם מרגישים זאת על עצמם. לכן, הגישה לכתחילה אומרת: לדבר עם הבן, עוד לפני היכנסו לישיבה, על יוקר וחשיבות לימוד התורה הקדושה, בטוב טעם ובשמחה”.

הרב לרנר מבקש להדגיש כי באמצעות לימוד הגמרא ניתן לזהות בחודש הראשון האם קיימים קשיים רגשיים אצל התלמיד. “באופן טבעי, בחודש הראשון בחור מתגעגע הביתה. המרחק עושה את שלו וזה מתפרץ בשעות ההפסקות ובשעה שלפני כיבוי אורות. אולם, תוך כדי הלימוד בשיעור והשאלות של הבחור ב’סדר’ - ניתן לגלות תוך זמן קצר האם הקושי של הבחור בלימוד הגמרא הוא אכן קושי שכלי–תפיסתי, או שמא הוא בעיצומו של קושי רגשי… מסגנון השאלות וסוג הריכוז ניתן להבחין בזאת די בקלות”.

להיות עם ‘יד על הדופק’ מהחודש הראשון!

אנשי צוות רבים בישיבות תומכי תמימים יודעים לספר על טלפונים מההורים רק באמצע השנה, כאשר מתעוררים הקשיים, או במקרים בהם בנם ‘נתקל’ בשבטו של המשגיח.

“אני מחכה לקבל טלפונים מההורים כבר בשבוע הראשון או השני, מתוך התעניינות אמיתית כיצד הבן התאקלם בישיבה, באוירת הלימוד ואיך הוא מסתדר עם החברותות” מוסיף הרה”ח נחמן לרנר. “כך נוכל לעמוד בקשר ולבדוק מהיכן נובע הקושי של הבן בלימוד, אם ישנו כזה קושי. נכון שדיברנו על כך שלא צריך לעשות  ענין מהקושי, אולם זה רק כאשר מדברים עם הבחור עצמו. מצד ההורים - צריכה להיות אחריות מלאה על הקורות עם בנם ולעמוד בקשר רצוף עם רבני הישיבה, לבדוק מה קורה עם הנקודות בהם עלול להיווצר קושי”.

“עבודתו של משפיע בישיבה תובענית מאוד ולא תמיד ניתן להיות משפיע ובמקביל בעל ואבא בבית ולשים לב לכל הפרטים שעוברים על כל הבחורים… לכן, טלפון מההורים מחייב אותי. אני יודע זאת ומצפה שיהיה אכפת להורים ושלא יסמכו עלי לחלוטין” אומר הרה”ח בנימין גנדל. “כאשר לבחור יש קושי עם השיבוץ בחדר - הוא יפנה ויספר על כך למדריך, והוא יספר למשגיח והצוות ידון בכך בישיבת הצוות השבועית בין שלל הקשיים שקיימים בלאו–הכי, כך שעלול לעבור זמן יקר והבחור ירגיש נטוש… לעומת זאת, כאשר ההורה משוחח עם הילד על בסיס יומיומי בשבוע הראשון בישיבה, הוא שומע זאת מהילד ומעדכן מיידית את ראש הישיבה או המשגיח, הפיתרון יכול לבוא באותו היום!”.

אין ספק כי בכל מקרה, כל בחור זקוק באופן אישי ופרטני לתמיכה וליווי בימים ובשבועות הראשונים בישיבה, ומי שיכול להעניק לו זאת בצורה המיטבית ביותר - אלו הם הוריו אוהביו, שבנם הוא עולמם. הם יכולים וצריכים להיות הצינור המקשר והמחבר את עולמו האישי לעולמה של תומכי תמימים, לעולמו של כ”ק אדמו”ר שליט”א מלך המשיח, לגדול להיות חסיד ירא שמיים ולמדן.

מה עלולה להיות נקודת השבירה של הבן שלכם?

מקום | הבחור מגיע למקום חדש, לא מוכר, ושוהה בו 24 שעות בלי לחזור הביתה, למשך שבועיים–שלוש. בישיבות קיים נוהל לפיו אסור לצאת ממתחם הישיבה בלי אישור מיוחד מהמשגיח או המדריך עם מידע מדויק לאן פני התלמיד מועדות (ובצדק - הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית).

 

תקשורת | הקשר עם ההורים נעשה טלפונית, ולא פנים אל פנים. פעם בשבועיים/שלושה שבועות מגיע הבחור לבית הוריו ל’שבת חופשה’ (או: ‘שבת כיבוד הורים’) וחפץ רק להירגע. נפשית, הוא לא פנוי כל כך לדבר על הקורות אותו בישיבה. כמו כן לעיתים רחוקות ההורים מגיעים לבקר את בנם בישיבה (מומלץ בתיאום מראש עם הצוות ולא בזמן ה’סדרים’) וגם אז ההורים משתדלים ‘לפנק’ את בנם ולא להעיק עליו בהתעניינות במצבו - כך שעיקר הקשר והידע על הבן בישיבה עובר באמצעות הסלולרי (המאושר על ידי הנהלת הישיבה), בזמני ההפסקות בלבד.

 

חברה ומעמד | הבחור מכיר חברים חדשים, רבנים חדשים, שמתנהגים בצורה שונה מהמקובל בתלמוד תורה. הבחור מאבד את המעמד שהיה לו בכיתתו בתלמוד תורה וצריך לבנות את מעמדו מחדש - בהתאם לאופי ומבנה חבריו לכיתה ולשיעור (שכבה) ולאוירה הישיבתית.

 

זמנים: ההקפדה על שמירת הזמנים בישיבה שונה לחלוטין משמירת הזמנים בתלמוד תורה. כל איחור - צריך להיות באישור, וכל יציאה מהישיבה דורשת הכנה ותיאום מראש עם המשגיח. איחור בדקה או שתיים ל’סדר’ או לתפילה - גורר אחריו ענישה בהתאם.

 

קימה | הבחור מתעורר בשעה מוקדמת מהרגיל (בדרך כלל). אווירת הקימה בבוקר בישיבה שונה לחלוטין מאווירה ביתית חמה ומכילה. הבוקר מתחיל במצב רוח שונה, והתוצאות בהתאם.

 

הכנה לתפילה ותפילה | מהבחור נדרש לעמוד בלו”ז חדש ושונה של מקוה, שיעור חסידות עמוק עם שחר. תפילה - ארוכה יותר מהרגיל בתלמוד תורה או בבית הכנסת הקהילתי.

 

ארוחה | סדרי האוכל בישיבה שונים מהותית מהרגלי האכילה בבית או בכיתה. כל הבחורים מתכנסים בחדר האוכל וצריכים להתרגל לאכול יחד - אוכל שאיכותו וטעמו שונים, באופן טבעי, ממה שהתרגלו אליו בבית, וצורת ההגשה אינה דומה לשל אמא… - ולהספיק לסיים בזמן את ברכת המזון טרם יתחיל ה’סדר’ או השיעור.

 

שיטת לימוד | למרות התרגול בכיתה ח’, רוב הבחורים מתקשים להכין את דף הגמרא עם חברותא, לחזור על השיעור עם חברותא ולהתכונן למבחן בחברותא. הר”מ והמשפיע מסייעים לבחור להתרגל אט אט לסגנון הלימוד החדש.

 

הפסקות | גם שעת ההפסקה, למרות שמה, לא דומה לשעת ההפסקה בתלמוד תורה. תמורת כדורגל או כדורסל ומשחקים חברתיים, הבחור מתרענן מעט בחצר הישיבה או אולי אפילו ב’זאל’, תחת המזגן ומול חת”ת או רמב”ם פתוח…

 

יום שלם | הלימודים מתקיימים לאורך כל היום, עד קרוב לשעה 22:00. היום בנוי משיעורים, חברותות, שיעורים, חברותות וחוזר חלילה. גם כאשר בחור אוהב ללמוד, סביר להניח שיהיה לו קושי במהלך היום.

 

התוועדויות | במועדים חסידיים ובשבתות מתקיימים התוועדויות חסידיות עם המשפיע הכיתתי ועם צוות הישיבה או עם משפיעים אורחים. הנוכחות בהתוועדויות (בדרך כלל) הינה חובה, והבחורים מתרגלים לשבת בהתוועדויות זמן ארוך עם נוכחות פעילה בניגונים והקשבה. ברוב המקרים ההתוועדות מסתיימת בשעה מאוחרת ולמחרת - קשה יותר, באופן טבעי, ללמוד מתוך ריכוז מלא.

 

פנימיה | על הבחור להתרגל לחיות חיי פנימיה, לדעת לשמור על סדר וניקיון בסביבת מיטתו וארון חפציו, לכבד את חבריו לחדר ולהתחשב בהם, לדעת לעזור להם במידת הצורך, להיות מוכן בשעה המיועדת לשינה, לשמור על הלכות צניעות ולציית למדריך המנהל את הפנימיה למרות גילו הצעיר יחסית לעומת שאר צוות הישיבה.

 

דמי כיס | הבחור נדרש להתרגל לנהל ארנק אישי ובו דמי כיס מההורים, לדעת לנצל אותו בתבונה ובצורה מושכלת, באופן כזה שישאר לו מספיק ל’חזור’ הביתה - ללא ההורים שמכוונים אותו.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.