Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Aug122015

האלול החסידי בפתח

גישת ה”אלול” העגמומית הרווחת בציבור הכללי נובעת מן ההיבט הכללי על הקשר בין היהודי לבין הקב”ה כ”הסכם עבודה” גרידא, וכאשר אין אנו עושים כראוי את חלקנו באותו הסכם, חרדים אנו ודואגים מי יודע כיצד תהיה תגובתו לכל הכישלונות והבעיות להם גרמנו ועליהם עלינו לשלם. תורת החסידות משנה את כל הגישה ואת כל ההתייחסות אל הקב”ה • התוועדות חסידותית ברוח של ימי אלול

מספר המשפיע הרה”ח ר’ מענדל פוטרפס: דיברתי פעם עם ידיד, יהודי חסיד מן הפעילים ביותר בהפצת היהדות ברוסיה הסובייטית, והוא היפנה את תשומת לבי לעובדה קטנה.

עקב התלאות והנסיונות הקשים שהיו מנת חלקו היום יומיים ב”גן העדן” הסובייטי, כאשר הק.ג.ב. היה בעקבותיו והוא ניסה לברוח ממקום למקום כדי להתחמק מידיהם הארוכות, נאלץ אותו יהודי לנדוד ברחבי רוסיה במשך זמן רב. כך יצא לו לשהות ולהתפלל בימים הנוראים בקהילות רבות של יהודים מכמה חוגים ומכל מיני נוסחאות, והוא שם לב לדבר מעניין.

בכל בית כנסת בו מתפללים יהודים ישנם זמנים בהם הציבור מתעורר ומתלהב יותר, לעומת קטעים אחרים בתפילה בהם הציבור נמצא פחות בהתעוררות. אבל בהיותו כל פעם במקום אחר, שם לב לעובדה קטנה  אבל בולטת, של הבדל בעניין זה בין בתי הכנסת של חסידים לבין של אלו שאינם חסידים.

בבתי הכנסת של אלו שאינם חסידים, מספר אותו יהודי, היה הקהל מתעורר ומתרגש בעיקר בקטעים העוסקים בדין ובמשפט שהקב”ה שופט ביום זה את עולמו - “היום הרת עולם. היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים”, “מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי במים ומי באש” וכדומה.

ואילו בבתי הכנסת של החסידים הייתה ההתלהבות מגיעה לשיאה דווקא בקטעים של “ואתה הוא מלך א–ל חי וקיים”, “ותמלוך אתה הוא ה’ לבדך”, “מלך על כל הארץ” וכדומה.

עובדה קטנה זו משקפת את החידוש הגדול של תורת החסידות בכל ההתייחסות אל ראש השנה והימים הנוראים בכלל, לעומת אלו שלא זכו לטעום מאור החסידות, גם אם הם יראים ושלמים בתכלית.

מי שלא למד חסידות, אם הוא אכן יהודי מאמין וירא שמיים, מסתכל על ימים אלו בחרדה ובדאגה: הנה הולך הקב”ה, בורא העולם ומנהיגו, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, לבוא ולשפוט אותנו, את עמו ישראל, את העולם כולו, ואת כל אחד ואחת - ולשלם לכל אחד את המגיע לו, לתת שכר למי שנהג כראוי, ולהעניש את מי שלא נהג כראוי.

כשעומדים לפני משפט, המשפט הגורלי ביותר שיקבע את כל מה שיהיה בשנה הבאה בכל התחומים בגשמיות וברוחניות, ועד ענייני חיים והיפך החיים, מי יחיה ומי ימות, מי יהנה ומי יסבול וכו’. משפט צדק על ידי מי שייתן לכל אחד בדיוק את המגיע לו על פי מעשיו. שהרי לכל אחד ניתנו כוחות מספיקים למלא את משימותיו, כי “אין הקב”ה מבקש לפי כחו אלא לפי כוחן”, לפי הכח של כל אחד ואחד.

לכן היו ימי חודש אלול ימי יראה וחרדה, ימים שלפני משפט, ימים גורליים בהם חייבים, אם חפצי חיים אנו, לשוב ולהתפייס עם בורא העולם ומנהיגו, שעומד לקבוע עתה את גורלנו בשנה הקרובה בכל הפרטים.

כל דברים אלו אמיתיים ונכונים, ואף מבוארים ומוסברים באריכות בתורת החסידות - אבל קשה לומר שהם כשלעצמם מביאים לשמחה ולהתלהבות. אדרבה, זה מביא את האדם למרירות ועצבות. הדברים הללו כשלעצמם אפילו קצת מדכאים, כאשר האדם אומר לעצמו: מניין לי שהפעם אכן אעשה כראוי את המוטל עלי, והרי יודע אני כי אשתקד, למרות כל הכוונות הטובות, לא עמדתי בהתחייבויות, ומי יודע מה יהיה הפעם, ומה ייגזר עלי בגלל זאת.

לכן היו יהודים, ודווקא יראי שמיים ורציניים ביותר, שהתהלכו בפנים נפולות ומודאגות בחודש אלול. נמנעו מלקבוע חתונות וחגיגות בימים אלו. היו שפרשו בימים אלו מכל ענייני העולם וניסו בכל הדרכים האפשריות להתנהג כראוי, להתחנן ולבקש מבורא העולם שלמרות חטאינו ופשעינו ייתן לנו עוד הזדמנות לתקן את דרכינו.

אדם שיודע בוודאות כי נמצא הוא לפני משפט כה גורלי, אינו יכול לשבת שאנן (וזו אכן הנקודה החיובית בזה); הוא מתאמץ ומשתדל בכל כוחו לחזור בתשובה, להטיב את דרכיו, ולבקש ולהתחנן לבורא העולם כי יסלח לו. אבל הוא ירא וחרד מאד ממה שעומד לקרות. ואם נרחיק לכת עוד קצת, אילו היו נותנים לו את הברירה והבחירה המוחלטת, היה מעדיף לוותר על כל הסיפור הזה של אלול והימים הנוראים שגורם לו לכל כך הרבה יראה וחרדה.

ולמרות שכאמור כל זה אמת, והדברים אף מבוארים ומוסברים באריכות גם בתורת החסידות - אף על פי כן היו חסידים מתייחסים ל”אלול” עצוב כזה בביטול ובשלילה מוחלטת.

גישה זו נובעת מן ההיבט הכללי על הקשר בין היהודי לבין הקב”ה כ”הסכם עבודה” גרידא: הקב”ה ברא ובורא אותנו ונותן לנו חיים בריאות ופרנסה וכו’, ותמורת זאת הוא דורש מאתנו לעמול ולהתייגע בלימוד תורתו ושמירת מצוותיו. וכאשר אין אנו עושים כראוי את חלקנו באותו הסכם, חרדים אנו ודואגים מי יודע כיצד יתייחס אלינו המעביד (“בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך”), וכיצד תהיה תגובתו לכל הכישלונות והבעיות להם גרמנו ועליהם עלינו לשלם.

תורת החסידות משנה את כל הגישה ואת כל ההתייחסות אל הקב”ה. או יותר נכון לומר שאין היא משנה אלא היא מגלה את המציאות האמיתית. היא מגלה את הקשר הנצחי שבין היהודי לאלוקיו. וממילא נובעת מזה גישה שונה, ואף הפוכה לחלוטין, לימים אלו, הימים הנוראים.

ימים של התעלות

ימים אלו אינם ימים עצובים אלא הימים השמחים ביותר מכל ימות השנה. נכון אמנם שמתנהל כאן משפט ודין וחייבים לתקן ולהשלים את כל מה שחטאנו ופגמנו. ונכון גם שלפעמים דרושה מרירות וחשבון צדק ודרישה בלתי מתפשרת של האדם מעצמו לשנות כיוון ולהתחיל להתנהג כפי הנדרש ממנו - אבל השופט אינו רק גדול וכל יכול, אלא הוא טוב, “עצם הטוב, וטבע הטוב להיטיב”. והמשפט אינו רק לפועל אם עשה או לא עשה את מה שהתחייב ב”הסכם העבודה”. מדובר כאן בבנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב”ה, שמסיבות שונות התדרדר והתרחק מאביו המלך, ועתה הגיע הזמן לשוב ולהתקרב. המלך יוצא לשדה, למקומות הנידחים והרחוקים ביותר. הוא מגיע, לפי דברי הרבי שליט”א מלך המשיח (בד”ה אני לדודי תשכ”ו), אפילו לאלו שנמצאים במדבר, נמצא עימם ואוהב אותם גם במצבם זה, מושיט להם יד חמה ועוזרת להתנער מן הלכלוך ולצאת להקביל פני המלך. ואחר כך לבוא אחריו עמו להיכל מלכותו, לפני ולפנים, ולהתייחד עמו שם בתכלית הייחוד, “ישראל ומלכא בלחודוהי”. והוא עושה זאת מתוך האהבה והקירוב הגדולים והעצמיים ביותר, הרבה יותר אפילו מהורים זקנים שנולד להם בן יחיד לעת זקנתם.

זאת ועוד: ימים אלה הם ימי הכנה לקראת היום הגדול בו נזכה כולנו להכתיר את הקב”ה עלינו למלך, שהרי הקב”ה בכבודו ובעצמו מחכה שאנו נבוא ונקבל על עצמנו את מלכותו ברצון.

ומכיוון שהתגלות מלכותו של הקב”ה היא על ידי מלכותו של המלך המשיח, כמודגש בשיחת ערב ראש השנה תשנ”ב ובכל תפילות ראש השנה - “ותמלוך אתה הוא ה’ לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך”, “ויידע כל פעול כי אתה פעלתו” - לפיכך מודגשת במיוחד ביום זה ובימים אלו הפנייה אל המלך המשיח עצמו. לא רק קיום הוראותיו והתייעצות עמו ואמונה בכל דבריו ונבואותיו לכל פרטיהן, אלא גם ובעיקר ובמיוחד הנקודה העצמותית של הרבי עצמו, שלמעלה אפילו מפרטים חיוניים אלו.

שכן מאחר שההתקשרות אל הקב”ה היא דווקא על ידי ההתקשרות אל הרבי, שהוא ה”ממוצע המחבר”, “אנכי עומד בין ה’ וביניכם להגיד לכם את דבר ה’” - הרי על ידי הציות לפרטי ההוראות וכו’ של הרבי מתקשרים ומגיעים לקבלת וקיום גזרותיו של הקב”ה, ואילו על ידי ההתקשרות וההתמסרות אל הרבי עצמו “מגיעים” ומתקשרים עם הקב”ה בכבודו ובעצמו, “קבלו מלכותי” שלפני ושלמעלה מ”אגזור עליכם גזירות”.

לכן משתדלים ומקפידים חסידים לנסוע לרבי לראש השנה בפרט, ולחודש תשרי בכלל - שהרי “תשרי” זה אותיות “רשית”, כי כל חודש זה הוא חודש של “ראש” לכל השנה. כשנמצאים אצל המלך בעצמו, הרי הכתרתו היא באופן אחר לגמרי. וכפתגמו הידוע של הרבי הרש”ב נ”ע כי מקומו של חסיד בראש השנה הוא בליובאוויטש - אלא היכן שיהיה?! וכי יש לו מקום אחר?!

ובפרט לתשרי של שנת הקהל, כידוע החביבות המיוחדת של הרבי לכך, ועד הביטוי למי שלא היה פעמיים ב”הקהל” - אף שהיה הרבה פעמים באמצע - כאילו לא היה כאן ארבע עשרה שנים!

ויישר כוחם של אנשי “הכנסת אורחים” ו”בית מדרש לנשים”, שבזכותם יכולים רבים כל כך לבוא לליובאוויטש. ולא רק לבוא בגשמיות, אלא לקבל הרבה גם באופן היותר פנימי ומסודר ומאורגן, על ידי לימודים ושיעורים וסדרים ומבחנים ופרסים והתוועדויות והכל בכל מכל כל. שכל המילים היפות והנשגבות גם יחד לא יתחילו אפילו לבטא ולמצות את גודל הענין. ובוודאי יעשה כל אחד ואחת כל מה שביכולתו ויותר מיכולתו לעזור ולסייע, ובמיוחד בממון כפשוטו, שבלעדיו אי אפשר בדרך הטבע להרים מפעל כה אדיר.

וביחד עם זה, חשוב ונחוץ וחיוני, ובפרט הורים השולחים את בניהם ובנותיהם לתשרי לרבי - תופעה פלאית, המוכיחה יותר מכל כי הרבי חי וקיים כפשוטו ממש בבית משיח 770 - שגם אם יש להם סידור אחר בגשמיות, ואפילו נדמה להם שהוא מוצלח יותר - שיירשמו וייכנסו לכל המסגרת והסדר הנפלא של “הכנסת אורחים” ושל “בית מדרש לנשים”. שזהו הכלי לקבל שפע רב ממה שהרבי נותן ומשפיע ומעניק לכל אחד ואחת מן “האורחים שלי”, כפי  שהרבי התבטא כמה פעמים.

מתשרי בליובאוויטש שבליובאוויטש לוקחים את ההתקשרות המוחלטת והמלאה “בשמחה גדולה ובביטול עצום” למשך כל השנה - שגם כאשר נחזור הבייתה, כל אחד למקומו, הוא יחיה רבי וינשום רבי (בלי מירכאות), והוא יחדיר זאת בכל הסובבים אותו ובכל מקום ובכל עניין עמו הוא בא במגע - ומכאן להביא את העולם כולו להתבטל אל הרבי, למלא את הוראותיו, להתייעץ עמו לשמוע לעצותיו ולהאמין בנבואותיו.

“יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.