Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Tuesday
Aug112015

חורבן ליובאוויטש – הספד בעקבות הסוף הטראגי

בחודש תמוז תש״ד, כשנתיים לאחר שליובאוויטש נכבשה על-ידי הנאצים ימ״ש ויהודיה הוצאו להורג, פרסם ההיסטוריה ד’ משה צינוביץ סקירה היסטורית מרתקת על אודות העיירה ליובאוויטש, אדמו״ריה, וגדולי החסידים » “בית משיח” מפרסם את ההספד המיוחד בתוספת תיאור היסטורי מהשמדת יהודי העיירה ליובאוויטש » פריחה וחורבן

חודש אב היה מאז ומקדם חודש של פורענות - מחד גיסא, ושל נחמה - מאידך גיסא. בחודש זה מעלים בזיכרוננו לא רק את ירושלים, אלא את החורבן שחווה עם ישראל במשך שנות הגלות.

כך, עולה ומבצבץ בזיכרונו של חסיד חבייד גם חורבן ליובאוויטש, אשר במשך למעלה ממאה שנים, היתה בירת תנועת חסידות חבייד, ובה התגוררו רבותינו נשיאינו ואליה נהרו המוני חסידים כדי להסתופף בצל הרבי, לבקש ברכה ולשאוב מהקדושה והאור של בית רבנו שבבבל.

כתרה של העיירה הוסר בעת עזיבת כ”ק אדמו״ר הרש״ב את ליובאוויטש. אמנם גם לאחר מכן התגוררו בעיירה עוד חסידים רבים, אך אלו הלכו והתמעטו. המעט שנותרו, נרצחו בשואה על ידי הנאצים ימ״ש. היה זה בשנת תש״א כאשר הנאצים כבשו את העיירה, ובתחילת שנת תש״ב הוצאו יהודיה להורג בסמוך לה.

חלף זמן עד שבשורת האיוב הגיעה לארץ הקודש. כשנתיים ימים לאחר כיבוש העיירה, פירסם עיתון ‘הצופה’, הספד מיוחד על הקהילה החב״דית בליובאוויטש שהיתה ואיננה עוד. הכותב הוא איש הספר וההיסטוריון ר’ משה צינוביץ, אשר ידיו רב לו בתיעוד דברי ימי ישראל, ולעיתים עסק גם בתיעוד דברי ימי חב”ד בשיתוף פעולה עם הגאון הרב שלמה יוסף זווין.

הנה תקציר הסקירה המיוחדת, בתוספת הערות קצרות בסוגריים מרובעות.

ליובאביטש - מ. צינוביץ

קרנה של העיירה ליובאוויטש שבמחוז אורשה, שכנתה של ליאדי החלה לעלות מזמן שרבי דוב בר, ממלא מקומו של אביו “הרבי הזקן”, קבע כאן את משכנו. רבי דוב בר, ידוע בעולם חסידי חב״ד בשם האדמו״ר ה”אמצעי”. הרבי הזקן היה אומר על בנו רבי דוב בער: “אצל שנינו המוח שליט על הלב רק שאצלי המוח שליט על חיצוניות הלב, ואצלך המוח שליט גם על פנימיות הלב”. חתנו המפורסם רבי מנחם מנדל [אדמו”ר הצמח צדק] היה אומר עליו על רבי דוב בער, ש”אם היו חותכים אצבעו לא היה נוטף ממנו דם כי אם חסידות. מחיבוריו המרובים בשיטת חב”ד ידועים ביותר “קונטרס ההתבוננות” ו”קונטרס ההתפעלות”.

רבי דוב בער אף ידע יפה את סוד הארגון ובימיו נתרבה מספר חסידי חב”ד כפליים ופי שלושה מאשר בימי אביו. היה נוהג לשלוח מכתבים חוזרים מיוחדים לכל אנשי שלומו שברייסן, ליטה ורוסיה הקטנה לבנות להם קלויזים [שטיבלך] ובתי מדרשות משלהם. הזהיר את חסידיו לבלי לבוא בשום וויכוחים עם המתנגדים, וביותר הוזהרו בזה האברכים שנספחו לתנועה החב”דית שהצטיינו כדברנים מצויינים היודעים להתפלמס עם יריביהם המתנגדים שבעיירות רייסן, אסור היה לאברך להתעכב למעלה מחודשיים אצל האדמו”ר בליובאוויטש, רק במקרים מיוחדים הרשה להם לשהות אצלו יותר. בעברם דרך עיר או נקודה יישובית שחסידיו גרים שם, מחוייבים היו חסידי המקום לדאוג להם לאש”ל בהליכתם ובחזרתם.

בענייני הכלל והרשות עמד רבי דוב בער בקשרים עם עסקני ה”מתנגדים” והקדיש מכוחותיו ומרצו להטבת מצבם החומרי והכללי של המוני ישראל ברוסיה שהיה רעוע מאוד עם ראשית שלטונות של הקיסר העריץ ניקולאי הראשון.

היה ידוע כאחד המעוררים ללימוד מקצוע ואומנות לצעירי ישראל, אף עורר את אנשי שלומו להתעסק ולהתמסר לחקלאות ועבודת אדמה, כידוע, תמכה אז הממשלה הרוסית ברעיון זה,

ועשתה תעמולה בתחום המושב היהודי להתיישבות במושבות מיוחדות.

בשנים האחרונות לחייו היה מדוכא במחלות, צרות יהודי רוסיה והגזירות האיומות שהתחוללו אז על ראשם השפיעו לרעה עליו. נסע פעמים אחדות לקראסלבד לשם ריפוי ונפגש עם הגאונים הידועים רבי עקיבא אייגר ורבי מרדכי בנעט. מעניינים מכתביו שהובאו ב”בית רבי” על נסיעתו זו. אף הוא היה זמן מה חבוש בבית הסוהר בויטבסק בגלל קשריו, כביכול עם הסולטן הטורקי היות והיה תומך ביישוב ארץ ישראל ומסייע לביצור כוללו בארץ הקדושה. רבי דוב בר נפטר והובא לקבורה בעיר נייעזיין שבפלך צירניגוב בשנת תקפ”ז.

מבין תלמידיו המפורסמים כדאי לציין את רבי הלל מפריטש שהיה מקודם תלמידו של רבי אברהם דוב מאוורוטש, מחבר “בת עין” והיה גר בעיירה קטנה כאלמטש פלך מינסק, התוודע לרבי דוב בער ונהיה לנושא כליו. היה גדול גם בתלמוד, מקודם אב”ד פאריטש ואחר כך רבה של באברויסק, השפיע בהרבה על ידי נסיעותיו התכופות על חוגים ידועים שברוסיה הקטנה לקרבם לשיטת חב”ד הוא ידוע כמו כן על ידי חיבוריו “ביאורים” ל”קונטרס ההתפעלות” של רבו רבי דוב בר.

רבי מנחם מנדל חתנו של ה”אדמו”ר האמצעי” היה גם בן בתו של “הרבי הזקן”

חונך אצל זקנו הגדול בנגלה ובנסתר. התפרסם עוד בשחרית ימיו כעילוי נפלא ובהיותו כבן י”ב החל לרשום לו חיבורים בנגלה ובנסתר. בפטירת זקנו והוא אז כבן כ”ד היה כבר מלא וגדוש בבבלי, ירושלמי וכל הספרות התלמודית בחכמת הנסתר ובספרי החוקרים. במשך נשיאות חותנו השתלם עוד יותר בחדרי תורה ונתפרסם לגאון בנגלה וכעמקן בנסתר […]

עם פטירת חותנו לא רצה רבי מנחם מנדל לכהן כהאדמו”ר של חסידי חב”ד אלא לאחר הפצרות מרובות מגדולי ורבי החסידים ביניהם אנשים כרבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק רבה של ויטבסק ועוד חשובים אחרים נענה רבי מנחם מענדל להיות המנהיג והמדריך הרוחני של התנועה החב”דית הכבירה.

בשנותיו הראשונות לכהונתו לא התערב עדיין בענייני הכלל. התמסר אז ביחוד בהדרכת אישים משפיעים לתנועה החסידית החב”דית שהתפשטה והתרחבה גם בזמנו בחוגים שונים בייחוד בין האברכים התורניים, שמשכה אותם גם גדולתו התלמודית הכבירה. רבי מנחם מנדל היה מזרז ומזהיר את חסידיו על הלימוד בנגלה וקביעת עיתים לתורה […] באותו זמן נתפרסם גם בעולם ה”מתנגדים” כגאון נפלא בתורה, נסיעתו הראשונה לוילנה עוררה תשומת לב מרובה וגדולי מורי ההוראה והלמדנים המובהקים חרדו לקראתו וחלקו לו כבוד גדול כמו כן למקום זה, כי אם בסנדלים מיוחדים שנותנים למבקר. בנין האוהל היה פשוט מאוד ועשוי עץ.

ליובאוויטש נשארה במידה ידועה בצביונה הקודם גם בשנים האחרונות [אלא שהקהילה היהודית בכלל והחביידית בפרט הידלדלה]. התגעגעה לימיה הקודמים וחשבה עוד על התחדשות נעוריה. לדתיים עוד היה כוח גם בימים של שינוי המשטר, ולא אחת התאוננה העיתונות היבסקית על גודל עקשנותם של החסידים האדוקים הידועים להחזיק מעמד גם בשנים אלו.

בשנה זו הגיעה ידיעה לעיתונות על הטבח הגדול שערכו הגרמנים הנאצים בשנות הכיבוש ביהודי עיירה זו ושכעת אין כבר זכר ליישוב יהודי במקום זה.

(עד כאן מתוך מאמרו של משה צינוביץ, הצופה כ”ג תמוז תשייד)

483 הוצאו להורג

סופה הטראגי של העיירה ליובאוויטש, לא מפורסם כל כך, והנה תיאור על ההשמדה הנאצית בליובאוויטש, מתוך סקירה נרחבת על ליובאוויטש שהכין כותב השורות.

כמעט שנתיים חלפו מפרוץ מלחמת העולם השניה, ובחודש סיון תש״א, גרמניה פולשת לרוסיה במפתיע ועד מהרה מצליחה לכבוש שטחים ניכרים.

בכ״ו בתמוז תש״א, הגרמנים כובשים את ליובאוויטש. מאות יהודים מתגוררים בעיירה, רובם ככולם התגוררו במקום עוד בשנות האור, כאשר אדמו״ר הרש״ב שכן בעיירה. מספר ימים חלפו, וקבוצת יהודים נאסרו בתואנה שהם מובלים לעבודה, אך כולם נורו למוות.

חודש לאחר מכן, הודיעו הנאצים, כי כל היהודים חייבים לשאת טלאי צהוב עגול על החזה ועל הגב. כעבור זמן, הטלאי העגול הוחלף בסרט צהוב, ונגזרו עוד גזירות ובהן איסור על ביקור במקומות ציבוריים וקיום מגע עם אוכלוסיה מקומית. העונש הצפוי למפר גזירות אלו - מוות. אך הנאצים התעללו והוציאו להורג גם מי שלא הפר את הגזירות שלהם; עם הקרבנות הראשונים נמנו יהודים קשישים, שעברו מסכת התעללויות קודם שנרצחו.

בעצם יום השבת - שבת שובה, ו’ תשרי תש״ב, רוכזו מאות יהודי ליובאוויטש בגטו. כל יהודי העיירה נצטוו להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ולקחת איתם חבילות המכילות חפצים אישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר, נלקחו מהם בכוח כל חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר העובר לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס. שהגיעה מרודניא.

גטו ליובאוויטש, כלל רחוב אחד בלבד, וב-19 בתים שבו נדחסו כ-500 יהודים בני המקום לצד פליטים ממקומות אחרים. בגטו לא היתה אספקה סדירה של מזון וחומרי הסקה. והתושבים נלקחו לעבודות כפייה שכללו תיקון ואחזקת דרכים, גשרים וכיוצא באלו.

בי״ד חשון תש״ב, חוסל הגטו. אנשי האס.אס. בסיוע שוטרים מקומיים, צרו על הגטו. היהודים גורשו מבתיהם לכנסיה וממנה נלקחו בקבוצות ונרצחו בירי בתעלה לא רחוק מהעיירה. ארבע מאות שמונים ושלושה יהודים, רובם תושבי ליובאוויטש, הוצאו להורג בפאתי העיירה. השם יקום דמם.

מעדות בשם אחת המצולות עולה כי בעת חיסול יהודי ליובאוויטש, הנאצים ימ״ש זרקו את התינוקות לבור ואחר כך את המבוגרים בעודם בחיים, ואחר כך כיסו באדמה, ונסעו עם טנקים הלוך ושוב עד שהאדמה הפסיקה לזוז. השם יקום דמם.

כעבור זמן, יד הרוסים גברה והללו הדפו את הנאצים מהאזור ותוך כדי לחימה העיירה נפגעה באופן קשה, ורובה נחרבה.

לאחר עזיבת אדמו״ר הרש״ב והישיבה, הגויים המקומיים הרסו את האוהל. בעת הלחימה על ליובאוויטש בימי מלחמת העולם השניה, המציבות ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי, לא היה שייך לשפץ את המקום, ורק בשנת תשכ״ו הגיע למקום הרב אבא דוד גורביץ (לימים שליח הרבי באסיה התיכונה) קבע את המצבות על מקומן, והקים מסביב גדר. בשנים הבאות נבנה האוהל, ולצד המציבות הישנות הוקמו מצבות חדשות.

את האהל בנו מחדש בשנת תשמ״ט, הרב דוד נחשון ור’ אבי טאוב. מאז ואילך יש מאנ״ש הנוסעים לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.