Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Saturday
Aug012015

מפגש בעולם הנגינה

שני חסידים נפגשו בעולם הנגינה ־ מצד אחד החסיד המופלג והנודע רבי הלל מפאריטש, מגדולי כבירי החסידים של אדמו׳יר האמצעי ואדמו״ר ה׳יצמח צדק״; מן הצד השני, חסיד בן דורנו, ר’ מרדכי ברוצדןי, מושך בכינור, שהחליט להפיק ולהוציא לאור את ניגוניו העמוקים והבנויים למופת של אותו חסיד דגול. בשלב מסוים נפגשו השניים ביציוף שבחרסון, שם’השמיע’ ד מרדכי לרבי הלל את ניגוניו וביקש את ׳אישורו’ להוציא אותם לאור  *  התוצאה: סדרת ניגוני רבי הלל בביצוע עמוק ומרשים לבני דורנו  *  פרויקט מיוחד בעקבות יום ההילולא של רבי הלל, י״א במנחם־אב

לא כל יום קם חסיד ומחליט לעבוד על ניגונים של החסיד הנודע ר’ הלל מפאריטש…

אכן, אני מסכים שזה לא שגרתי. תכנון הפרויקט הזה החל למעשה לפני כעשר שנים. מספר פעמים התחלתי לתכנן את הפרויקט הזה, אך בכל פעם שנכנסתי לזה מחדש, עזבתי בגלל שמדובר בנושא לא קל שהצריך לא מעט הכרעות לא פשוטות והרגשתי שאין לי את הכלים המתאימים לזה.

איד למעשה התחלת עם הפרויקט?

החסיד ר’ הלל מפאריטש היה ידוע כאחד מגדולי החסידים של אדמו”ר האמצעי ושל אדמו”ר ה”צמח צדק”. הוא חיבר מספר ניגונים מובנים בעלי משמעות עמוקה שכל אחד מהם הוא יצירה בפני עצמה. ידעתי שניגונים אלו קובעים ברכה לעצמם, ומגיע להם פרויקט בפני עצמו, אך כאן נתקלתי בלא מעט קשיים.

ראשית, היה צריך להתחיל לאסוף את הניגונים. חלק מהם מופיעים תחת שמו של ר’ הלל ב״ספר הניגונים” אך היו עוד ניגונים שהיה צריך “לאסוף” וללקט, וזו לא הייתה משימה פשוטה כלל ועיקר.

מה שעצר אותי כל פעם מלהתקדם, היה הצורך לנסות להגיע לאינפורמציה אמינה לגבי הניגונים המיוחסים לו. יש ניגונים שניתן לייחס לר’ הלל באופן ודאי ויש כאלה שהם רק בבחינת ‘שמועה’. התחלתי אפוא לחקור ולשאול בקרב ‘בעלי מנגנים’ ואנשים שיודעים וזוכרים ניגונים, כאלה שיש להם ידע במסורת לצד חוש מוזיקאלי מובהק. לא פעם הייתי נוסע להקליט אנשים כאלה, וכך, לאט לאט התחילה להתבהר התמונה.

אנחנו מדברים על כמאה חמישים שנה לאחור. איד באמת אפשר לדעת על ניגון האם הוא אכן שייך לר’ הלל או לא?

האינדיקציה שלנו הייתה בראש ובראשונה אותם ניגונים המיוחסים בוודאות לר’ הלל, על פי מסורת חסידית מוסכמת. ניגונים אלה, כאמור, מופיעים ב’ספר הניגונים’.

ידוע שלכל מלחין ואמן יש סגנון אמנותי המאפיין אותו. גם לר’ הלל יש סגנון ייחודי שמאפיין את ניגוניו. וכך ציין הרה”ח ר’ שמואל זלמנוב בהקדמה ל’ספר הניגונים’: “ניגוני ר’ הלל מצטיינים בביטוים חריפים של עמקות המחשבה, כשהיא אחוזה וקשורה בהתרגשות והתפעלות הלב”.

ואכן, בניגוניו יש צירוף חזק של התבוננות עם הבעת רגש עוצמתית. הדבר מתבטא בכך שהניגונים מתפתחים באופן הדרגתי, נדבך אחר נדבך, בריבוי חלקים (בבות) במבנה מדויק ומסודר שמוביל לשיא של עוצמה ריגשית הנובעת מעצם הנפש. מדובר בניגונים איטיים ומורכבים, ורובם ככולם גם ארוכים. כאשר שומעים ביצועים של ניגוניו של ר’ הלל ע”י בעלי מנגנים, מתחילים להכיר מקרוב את הסגנון. ואפשר לנסות לזהות האם הניגון האמור שייך לר’ הלל, אם לא.

כאמור, ב’ספר הניגונים’ יש שבעה ניגונים שיש עליהם הסכמה. מופיעים שם גם ניגונים שלא מיוחסים לר’ הלל - ניגון פ”ו ופ”ח - והם נקראים ‘ניגוני שבת ויום טוב’. אך עם זאת, יש מסורת של הבעל- מנגן ר’ אליהו ריבקין - שהוא מבעלי המסורת החשובים בניגונים העתיקים הללו, והוא אף זכר המון ניגונים והקליט אותם - ששני ניגונים אלו שייכים לר’ הלל.

ליתר בטחון, התייעצתי עם משפיעים שונים שיש להם חוש מובהק בנגינה, והם אמרו לי שאינם יודעים על מסורת זו, אבל מצד הסגנון והמבנה, שני ניגונים אלו אכן מתאימים לסגנון של ר’ הלל. אשר על כן הכנסתי גם אותם לפרויקט בתפילה ובתקווה שלא יצאה תקלה תחת ידי.

בדיסק שהפקתי, יש ניגון נוסף, “ז’בינער קאפ” שקשור לר’ הלל. אמנם אין מדובר בניגון שהוא עצמו הלחין, אלא קיבל במתנה מידידו - החסיד המפורסם ר’ פסח ממלסטובקא, מחסידי אדמו”ר הזקן. ר’ הלל ניגן את הניגון הזה לפני אדמו”ר ה”צמח צדק” ופרסם אותו. ר’ הלל אף העניק לו את השם “קאפ” (ראש) באומרו שהניגון נעשה ‘עם ראש’. ר’ פסח כנראה ידע שהניגון ימצא חן בעיני ידידו, שכן ניגון זה הולחן בסגנון של ניגוני ר’ הלל.

יש ניגון שלא הכנסנו בדיסק, הוא הניגון על המילים “אזמר בשבחין” שעליו ציין הרבי (ש”פ בלק תשט”ז), כי הוא מיוחס לר’ הלל. זה הניגון היחיד עם מילים, שהוא גם ניגון ידוע ומפורסם, על כן לא צורף להפקה הנוכחית.

משימה כבדת משקל

החסיד ר’ הלל מפאריטש התקרב לחסידות עוד בתקופת אדמו”ר הזקן בזכות שנחשף לתורתו ומאמריו אך לא הצליח לראותו ובהמשך נהיה חסיד גדול של הרבי האמצעי ושל אדמו”ר ה”צמח צדק” .

הוא היה צדיק ולמדן עצום, ה”עובד” המושלם, אב בית דין בעיר בוברויסק, מחבר הספר “פלח הרימון”, גאון כביר, ועוד שלל מעלות. ועם זאת, הוא שם דגש רב על הנושא של השמחה, הניגון והריקוד בדרכי החסידות. בעולמו הפנימי תפסו הניגונים חלק בלתי נפרד מעבודת ה’. חברו החסיד ר’ יצחק אייזיק מהומיל אמר עליו: “ר’ הלל מיצה את החיים בניגון וריקוד”. גם לעת זקנותו, כשהיה חלש ולא היה בכוחו לרקוד, אמר לנכדו: “פיניע, רקוד אתה בעבורי, יש חיים ויש למצות את החיים”.

לא בכדי הלחין ר’ הלל ניגונים רבים עמם היה מתפלל, לומד ומתוועד. הוא לא הסתפק בכך, אלא אף עודד מאד את האברכים להלחין בעצמם ניגונים. אדמו”רי חב”ד היו שולחים אליו אברכים צעירים לחינוך ולהדרכה בדרכי החסידות, ובמסגרת זו לימד אותם לא רק את תורת חסידות חב”ד, אלא גם ניגוני חב”ד, שכן אצלו היה זה חלק בלתי נפרד מכללי ההדרכה ב’דרכי החסידות’. מבחינתו הניגונים היו דבר מובנה בתוך המסגרת של ‘איך לבנות חסיד’.

אדמו”ר הריי”צ מייחס לו ביטוי קצת חריף: “מי שאין לו חוש בנגינה, אין לו חוש בחסידות”. ובגרסא מעודנת קצת שונה: “מי שיש לו חוש בנגינה - יש לו חוש יותר טוב בחסידות”.

לא ייפלא אפוא, שכאשר החסיד והבעל מנגן ר’ מרדכי ברוצקי, נטל על עצמו משימה כה כבדת משקל - להפיק ולהוציא לאור את ניגוניו של ר’ הלל, הייתה המלאכה צריכה להיעשות בזהירות ובאחריות רבה, ולא היה זה דבר של מה בכך.

“יש עוד מספר ניגונים שמייחסים אותם לר’ הלל, אך אין לגביהם מסורת ברורה שאמנם הוא זה שאכן חיבר אותם ולא מצאתי לכך כל אישור, ולכן לא הכנסתי אותם לפרויקט”, מספר ר’ מרדכי ברוצקי. “מה גם שהסגנון והמסר המוסיקאלי בניגונים אלה, לא עולה בקנה אחד עם שאר הניגונים שלגביהם ישנה וודאות גבוהה שחוברו על ידו”.

ר’ מרדכי נאלץ להתמודד לא רק עם הוכחת ייחוס הניגונים עצמם לר’ הלל, אלא גם עם גרסאות שונות שעלו במהלך איסוף החומרים: “כמו בהרבה מהניגונים הישנים, גם כאן מתעוררת השאלה לגבי הגירסא הנכונה. היות והניגונים עברו במסורת בעל פה במשך מספר דורות, ישנן מספר גירסאות לביצוע של הניגונים. במסגרת המחקר שלי, עשיתי עבודה רצינית של השוואת הגירסאות השונות, ותמיד נבחרה לבסוף גירסא מסוימת, או שיכלול של מספר גירסאות. כמובן שאין כיום דרך ברורה לאמת או לסתור גירסא כזו או אחרת, ורק ר’ הלל שיקום בקרוב ממש עם כל הצדיקים, הוא עצמו יוכל להכריע מה הגירסא המדויקת של הניגון שהוא הלחין. אני מתפלל שהוא יהיה מרוצה מהתוצאה הסופית…” אומר ר’ מרדכי בכובד ראש, ולא בכדי.

ר’ מרדכי לא הסתפק בתחקירים ממושכים ובמסורות שונות. הוא הרגיש שעדיין אי אפשר יהיה להוציא את הניגונים הללו לאור עולם בטרם ר’ הלל עצמו ‘ישמע’ את הניגונים… “היו ניגונים בפרויקט הזה שהרגשתי שאינני יכול לקבל על עצמי הכרעה”, הוא אומר.

נדמה שכאן הגיעה עבודתו לשיאה: “באחת מנסיעותיי לאוקראינה במסגרת שליחותי לחזק את היהדות בחבר העמים עם שפת האם שלי, נסעתי לחרסון אל השליח הרב וולף, ומשם הלכתי עם הכינור ל’ציון” של ר’ הלל. היו שם כמה אנשים וביקשתי מכולם אם הם יכולים לצאת, שכן “יש לי שיחה קצרה עם ר’ הלל’. הנוכחים כיבדו את הבקשה ונשארתי שם לבד עם הכינור, ופשוט התחלתי לנגן לר’ הלל את הניגונים שלו. לאחר שעה ארוכה של ניגונים, פניתי לר’ הלל ואמרתי לו: “רבי הלל, זו אחריות שלך, תן לי סימן שאני עושה מה שנכון, כי אני לא יודע להכריע לכאן או לכאן, והפרויקט הזה תקוע כבר שנים”. באותה שעה הרגשתי הרגשה פנימית חזקה שעלי לפעול כפי שאני מבין ומרגיש ולהתקדם הלאה.

הרגשתי שר’ הלל כמו אומר לי ‘לך על זה, תוציא את זה לאור, הכי חשוב שזה יהיה בעולם העשיה ולא יישאר עוד כמה שנים בעולם היצירה או הבריאה כמו עד עכשיו’.

“זו הייתה הקלה של ממש. ומאז העסק התחיל להתקדם בפסיעות מהירות”, מסיים ר’ מרדכי.

לכל ניגון ׳פנים, משלו

ר’ מרדכי ברוצקי, אחד מבעלי המנגנים הידועים בחב”ד, נולד במוסקבה, והחל את מסלול חייו המוזיקלי כבר בגיל שש וחצי שנים. בגיל צעיר עלה לארץ הקודש והמשיך פה את מסלול לימודי המוסיקה שלו כשכינורו לא מש מידו. הוא למד באקדמיה למוזיקה בתל אביב, שם הוציא תואר ראשון ושני במוזיקה. לאחר מכן המשיך לימודי דוקטורט במוזיקה באוניברסיטת בר אילן. הוא כיהן כנגן ראשי בקמראטה הישראלית. במשך השנים ניגן בתזמורות סימפוניות ובהרכבים קאמריים שונים.

אחרי שהתקרב ליהדות ולחב”ד, נכנס ר’ מרדכי לחקר הניגון החסידי. הוא הבין מיד כי בחב”ד לא זונחים כישרונות, אלא מנצלים אותם למען הפצת יהדות וחסידות. “את כל הידע והמקצועיות שרכשתי בתחום המוזיקה, התחלתי לנצל לתחום של ניגוני חב”ד”. ואכן, בשלב מסוים עזב את התזמורת, ונכנס לתחום של ניגוני חב”ד, לאחר שקיבל את זה כשליחות מהרבי בשנת תשנ”ב. בשנת תש”ס הקים את ‘היכל הנגינה’ - מרכז לחקר, שימור והפצה של הניגון החסידי.

כשר’ מרדכי ברוצקי ניגש למלאכת שימור והפצת ניגוני ר’ הלל מפאריטש, הוא ידע כי לא יסתפק בעבודה שאינה מושלמת. לצד הדיסק שהפיק עם עשרת הניגונים של ר’ הלל, צירף חוברת סיפורים אודות דמותו של ר’ הלל ובה מאות סיפורים. “בתחילה חשבתי בכלל להוציא רק דף עטיפה לדיסק ובו מעט סיפורים על דמותו של ר’ הלל. אך כשהתחלתי ללקט, מצאתי עוד ועוד סיפורים חשובים שיכולים לשפוך אור על דמותו, והחלטתי לבסוף להוציא את זה כחוברת נלווית. הגעתי לכל המקורות שיכולתי להגיע אליהם, ואספתי מאות סיפורים על ר’ הלל, תורתו, אישיותו וכמובן גם על הפן הניגוני שבו”.

“נראה לי שמחוץ לחב״ד רבים לא מכירים את דמותו של ר’ הלל ואולי אפילו לא שמעו עליו, והרגשתי שאני חייב לתת קצת רקע כדי להסביר לשומעים מי זה שחיבר כאלה ניגונים מופלאים. כך יצאה חוברת של כמעט 150 עמודי סיפורים אודותיו. כעת, מי שקורא את הדברים, יש לו רקע מסוים מי הוא בעל המחבר ואיזו דמות נשגבה עומדת לפניו”.

אתה חושב שהניגונים העמוקים והמורכבים של ו’ הלל, יעניינו גם אנשים לא חב”דיים שלא גדלו על חוש וקצב הנגינה החב”דית העמוקה?

אני מופיע פעמים רבות גם בבימות לא חב”דיות, במגזרים שונים, ובכל מקום אני נוכח לדעת שיש צימאון לעניינים של ‘פנימיות’. גם בקרב ליטאים, תלמידי ישיבות ליטאיות וכו’, שאי אפשר להזכיר שם את תורת חב”ד בגלוי, ניגוני חב”ד בהחלט מושמעים שם בגלוי ומתקבלים באהדה רבה. הם מרגישים את הקדושה ואת העומק שבניגונים הללו, מה שהם לא מוצאים בשום מוזיקה אחרת, גם לא במוזיקה של קדושה. יש היום סוג של קונצנזוס בקרב אוהבי הנגינה הפנימית - שניגוני חב”ד הם הפסגה של הניגונים דקדושה (שלא לדבר על סגנונות מוזיקה אחרים שאין כלל מה להשוות).

“אני בהחלט מעריך שההפקה הזאת תעניין ציבורים גם לא חב”דיים דווקא בגלל עמקותה”.

שאלה שמציקה לי קצת: חשבת על אנשים שיוכלו לשמוע דיסק שלם עם ניגונים איטיים, מובנים ‘בבא’ אחו ‘בבא’ כאשר אתה עצמך מעיד שרובם ככולם אותו סגנון?

שאלה מצוינת. זו אכן הפעם הראשונה שאנו מוציאים דיסק שלם שכל הניגונים בו הם באותו סגנון. לא מעט התחבטתי איך לעשות את זה באופן שלא יהיה משעמם; שלא יהיה כאילו אותו ניגון חוזר על עצמו עשר פעמים…

לבסוף הגעתי למסקנה, שכשם שאנחנו מסתכלים על סינים שנראים לנו אותו דבר - אבל כשאתה מתבונן בפרטים, פתאום אתה רואה שכל אחד הוא אישיות אחרת, כך גם פה: בשמיעה הראשונית, כשעוד לא נכנסים לנושא הזה לעומקו, כל הניגונים נשמעים אותו דבר, אבל ברגע שנכנסים לעומק והתבוננות בפרטים, מגלים שכל ניגון זו חוויה אחרת ואין אף ניגון שדומה לרעהו. ככל שאתה יותר שומע את הניגון, ככה אתה יותר נהנה ממנו כי אתה ‘מבין’ אותו יותר. זה דומה ללימוד מאמר חסידות, שבקריאה שטחית ראשונה הדברים לא חודרים אליך, שכן אינך מכיר את העומק של המאמר. אבל ככל שתעמיק בו, תגלה את היופי שבתוכנו. גם בניגון - בשמיעה ראשונה קשה לתפוס את העומק שלו, אבל כששומעים שוב ושוב, אזי מגלים מימד אחר שאין בשום ניגון אחר, גם אם הוא דומה לרעהו.

אני שמח לדעת שההשערה שלי התאמתה נוכח התגובות שקיבלתי. היה אדם שהתקשר אלי ואמר שהיה צריך לכתוב על הדיסק: ‘אסור לשמוע בשעת נהיגה’. הוא סיפר לי שכשהתעמק בניגון, הוא איבד את הריכוז בנהיגה, ולא הייתה לו ברירה, והוא היה חייב לעצור בצד הדרך ולשמוע את הניגון עד סופו, ורק אז כיבה את הדיסק והמשיך לנהוג…

מישהו אחר כתב לי שהדיסק מתנגן אצלו בלי סוף ב’לופ’. היה עוד מישהו שכתב לי מייל ‘אני מרגיש שהתמכרתי לניגונים של ר’ הלל’. אלו תגובות שבהחלט נותנות משוב חיובי - מה שמראה שיש לזה עוצמה אמיתית.

בסך הכול, זה היה סוג של הימור מבחינתך, להשקיע השקעה כה רבה בפרויקט שהוא לא שייך לאחד הרביים אלא לחסיד, דגול ככל שיהיה, ולצפות שחסידים בני ימינו ודורנו יתחברו לניגונים שלו.

במידה מסוימת, הניגונים הללו אינם שונים מניגונים חב”דיים אחרים. רוב הניגונים בחב”ד הם הרי לא של הרביים, והם נכנסו בתוך עולם הנגינה החב”די.

אולם לגבי מה שציינת שהוא היה חסיד - חשוב לי לדייק ולהוסיף, שאמנם ר’ הלל החזיק מעצמו כחסיד, אך היו אנשים שהתייחסו אליו כמו אל ‘רבי’. הוא הרי היה מקבל ‘פדיונות’ ואף עושה מופתים. מי שקורא את הסיפורים עליו למד, שהוא היה דמות מופת בעל יכולות שבדרך כלל
אנחנו מייחסים רק לרביים. הרבי ה”צמח צדק” העיד שיש לו שניים וחצי חסידים, וייחסו את אותו “חצי חסיד” לרבי הלל. רק חצי? אכן, רק חצי חסיד, כי בחצי השני הוא היה בדרגה של ‘רבי’ - כך מעיד עליו אדמו”ר הריי”צ.

הוא לא היה “סתם חסיד גדול” הוא היה יוצא דופן בדרגה שלו. אדמו”ר ה”צמח צדק” עצמו אמר עליו “ששלוש מאות שנה לא ירדה לעולם נשמה של צדיק במעשה כמו של ר’ הלל”. הוא החסיד היחיד שהרביים מצטטים מתוך המאמרים שאמר. גם הרבי מה”מ נשיא דורנו מעיד כי במאמרי החסידות של ר’ הלל נהגו להקל וללמוד בהם (שלא על פי ההקפדה בחב”ד שלא ללמוד חסידות שאמרו או כתבו חסידים), כי הוא דייק בכל התיבות של ה”צמח צדק”.

האם מלבד ר’ הלל, היו חסידים נוספים שהיו ‘מאן דאמו’ בניגונים?

קרוב יותר לדורנו הייתה משפחת חריטונוב, שהניגונים שלהם התקבלו אצל הרביים ואצל החסידים, והפכו להיות חלק מניגוני צאן ברזל בתורת הנגינה החב”דית. וכן היו עוד חסידים גדולים שחיברו ניגונים.

איזה רגע של חוויה מיוחדת היה לך בפרויקט הזה?

בראש ובראשונה הזמן שבו נכנסתי לאוהל של ר’ הלל וניגנתי שם את הניגונים שלו. זו שעה שאי אפשר לשכוח.

אני יכול לומר לך, שגם באולפן ההקלטות היו רגעים מיוחדים. בדרך כלל, באמצעים המשוכללים של היום, אפשר להקליט כל שיר בחלקים-חלקים שלאחר מכן ‘מודבקים’ בתוכנות מחשב משוכללות. בדיסק הזה, לא יכולתי לעשות דבר כזה, שכן חוויית הניגון היא כל כך ^צמתית, שהייתי חייב לנגן אותה ב’טייק’ אחד מההתחלה ועד הסוף. הניגון כאן הוא משהו חי, גוף חי שאי אפשר לחתוך אותו באמצע ולהדביק, כי ככה אתה מאבד משהו פנימי. אי אפשר היה להישאר אדיש לקצב ול’אמירה’ של הניגון; נכנסים לזה עם כל הנשמה. בתור מבצע של הניגון, אני מרגיש איך שתוך כדי ביצוע הניגון לקח אותי למחוזות אחרים.

כאן נזכרתי באימרה של אחד מגדולי המרים בעולם שבצעירותי זכיתי ללמוד אצלו (הכנר היהודי הנריג שרינג) שאמר שהמבצע של יצירה מוזיקלית צריך להיות כמו טלסקופ - כשמסתכלים עליו, רואים חתיכת צינור. אבל כשמסתכלים דרכו, רואים את הכוכבים הרחוקים.

 באלו כלים ביצעת את הניגונים בסדרה זו?

התחלתי עם הקלטת כינור שלי בליווי פסתר, וכאמור עשיתי כל ניגון ב’טייק’ אחד. לפעמים היה צריך לנגן שוב ושוב עד שכל חלקי הניגון יצאו מושלמים והשביעו רצון. רק לאחר מכן שילבתי כלים נוספים כמו קלירנט, חליל, וכלים נוספים.

כל הנגנים שהשתתפו בפרויקט הזה, כולל שאינם שומרי מצוות, הזדהו עם הניגונים והתחברו אליהם מתוך העומק שלהם. הם הודו לי על הזכות ששיתפתי אותם בפרויקט הזה.

“זו גם ההזדמנות שלי להודות לרעייתי ליבא תחי’, שהיא גם הפסנתרנית שליוותה את הניגונים בנגינתה וכן שותפה מלאה בהפקה, שלולא עזרתה ודחיפתה, הפרויקט הזה לא היה יוצא לאור עולם”.

לסיום?

“יש דיון רב-שנים, האם מוזיקה זו רק אמנות-בידור, או שהיא מביאה ביטוי ומסר? זה דיון שחוצה מחנות לא רק בעולם היהודי, אלא בעולם המוזיקלי בכללותו. ההשקפה שלנו, ההשקפה החסידית שיונקת מההשקפה של הרביים, היא שמוזיקה אינה בגדר ‘בידור’, אלא זו שפה שמעבירה מסר וממילא משפיעה עלינו.

“כמוזיקאי אני מרגיש את החוויה והמסר העמוק המועברים בצלילים”, אומר ר’ מרדכי ברוצקי. “מוזיקה זה תרגום של חוויה רגשית נפשית לשפת צלילים. וכיוון שמוזיקה זו שפה, הרי שהיא אינה מתחילה בתווים, אלא בחוויה הנפשית המפעמת בתוך האדם. כשם שציור זה לא רק קווים, אלא ביטוי להלכי נפש, כך ניגון הוא שיקוף של חוויות נפשיות עמוקות”.

“לכן, כל אמן שיוצר, צריך לדעת שיש לו אחריות ענקית כלפי ציבור של אלפים שהולך לשמוע ולספוג את החוויות הפנימיות שלו, וממילא הוא צריך לדעת שאת מה שהוא נותן לאחרים, הוא צריך לתת מתוך החוויות החיוביות שלו ובכך הוא מסייע לתיקון העולם”.

“אם עוסקים בחסיד גדול, צדיק, כמו ר’ הלל מפאריטש - אין ספק שהחוויות הפנימיות שלו הן חוויות בונות המביעות אמונה, כיסופים ודבקות באלוקות. את זה הוא ‘תרגם’ לצלילים של ניגונים ברי- עומק. כשר’ הלל הלחין ניגון, הוא בעצם אמר “זו הדרך שלי”, שכן הניגון הוא ביטוי של הדרך הפנימית שלו - ואת הניגונים של ר’ הלל, השתדלתי להביא במקסימום האפשרי לקהל השומעים על מנת לפתוח צוהר אל תוך עמקי הנפש”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.