Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Monday
Jul202015

אל תאבדו את נפש הילד

בהמשך לתחקיר המופיע בגיליון זה, אודות הסכמתו של הרבי הריי”צ ללימודי חול במוסדות חב”ד בלוד, לאחר שהיו בסכנת סגירה - ביקשנו לברר את דעתם העקרונית של רבותינו נשיאינו בנושא *  בראיון נוקב ומקיף ל’בית משיח’, שוטח המשפיע הרה״ח הרב יוסף יצחק אופן את משנתו הסדורה של הרבי בנושא החינוך על טהרת הקודש, מצביע על בעיות יסודיות בשטח החינוך והדרכים לפתרונן ומתריע: צריכים ללכת בדרך אותה מתווה הרבי, שרוצה בטובתנו הגשמית והרוחנית, ורק על ידי הליכה בדרך זו ־ נצליח! *  טהרת הקודש, לא רק סיסמא

מאת: יעקב פישמן * צילום: משה מאיר אסולין

 

השמש הלוהטת ומזג האוויר המתחמם, עלולים להשכיח מאתנו כי אלו ימים הדורשים תשומת לב מיוחדת אודות חינוך הילדים, שחלילה לא יינזקו מהקרירות הרוחנית ומהרוחות השליליות הנושבות בחוץ… הקיץ כבר כאן, ואין זמן מתאים יותר לקיים דיון כנה ומעמיק על הנושא - בה״א הידיעה - הערכי והחשוב ביותר במשפחה החסידית: חינוך על טהרת הקודש.

בהמשך לתחקיר המופיע בגיליון זה, אודות הסכמתו של הרבי הריי״צ ללימודי חול במוסדות חב״ד בלוד, לאחר שהיו בסכנת סגירה - ביקשנו לדון בנושא לעומקו ולברר את דעתם העקרונית של רבותינו נשיאינו בנושא.

היה זה אך טבעי לפנות למשפיע הרב יוסף יצחק אופן, הנודע בגישתו החסידית השורשית, ולשמוע את דעתו בסוגיית החינוך על טהרת הקודש וההתנגדות הגורפת ללימודי חול.

כדרכו בשיעוריו המרתקים והמאלפים בתורת החסידות, הרב אופן יורד לשורשם של דברים, ומאיר באור יקרות את יסודות החינוך הכשר. הוא מדגיש את החשיבות בהטמעת מידת הביטחון בה’ בנפש הילד ומציג את שיטת הרבי השוללת את לימודי החול, ונותנת להם מקום רק בדיעבד, ובלבד שיהיו על מנת לצאת ידי חובה ותו לא.

“לפני שמתחילים לשוחח בנושא חינוך הילדים”, הוא מבקש להבהיר בתחילת השיחה, “צריך לזכור שהחינוך שאנו מעניקים לילדינו - משפיע עליהם לכל החיים. כלומר, גם כשהילד כבר אינו ילד, אלא נער, בחור ואפילו אדם מבוגר, הוא תמיד יישא עמו את החינוך שהעניקו לו בילדותו. מכאן מובנת גודל האחריות העצומה המוטלת על המחנכים וההורים”.

מה הבעייה בלימודי חול?

בימים אלה, לקראת סוף שנת הלימודים, מקבלים ההורים את תעודות הציונים של ילדיהם. בדרך כלל מחולקת התעודה לשני חלקים - ידיעת החומר הלימודי, וההתנהגות בכיתה. או בלשון החסידות - שכל ומידות. כהורים שמעוניינים לגדל ילדים חסידיים ויראי שמים - האם עלינו להניח דגש בעיקר על ההתנהגות, או שצריכים לבדוק מה קורה גם בחלק ה׳שכלי׳ של התעודה?

נושא זה נידון למעשה בפרקים הראשונים בספר התניא: שלכל איש מישראל, מגדול ועד קטן, יש שתי נפשות - נפש אלוקית ונפש בהמית, המחולקות אף הן לשתיים: שכל ומידות.

אם נשאל כל אדם ברחוב, אפילו שומר תורה ומצוות: מה עיקר הנפש? האם היכולת שלה להשכיל, להבין ולדעת, או המידות והיכולת שלהן לחוש רגשות, אהבה, שנאה וכיוצא בזה? הוא ישיב שעיקר הנפש היא כמובן הרגש - המידות. אבל אדמו”ר הזקן בתניא מחדש חידוש נפלא: עיקר הנפש הוא השכל, המוחין שבראש.

מדוע? כיוון שעל ידי השכל, אפשר לשלוט במידות. יתירה מזו: השכל מוליד ומייצר את המידות. אדם שיתבונן באריכות איך מישהו טוב עבורו, מעניק לו דברים ומתנהג אליו כהוגן, יתעורר ברגש של אהבה כלפיו. וכן להיפך.

כאשר נרבה להשכיל ולהתבונן בעניינים אלוקיים, הרי כתוצאה מההתבוננות יהיו מידות מתוקנות וקדושות, מה שנקרא “היצר הטוב”. לעומת זאת, כאשר השכל עסוק במושכלות גשמיות, נוצרות מידות גשמיות, רגש ותשוקה לעניינים גשמיים - מה שנקרא “היצר הרע”.

לכן, לצד הדגש על הנהגה ומידות טובות - צריכים לבדוק היטב במה עסוק מוחם של ילדינו - האם בלימודי קודש, או בלימודי חול. כל שעה נוספת של לימודי קודש, מפתחת את רגשות ומידות הקדושה, וכל רגע נוסף של עיסוק שכלי בלימודי חול מגביר ר”ל את המשיכה הרגשית לענייני העולם.

אני מבין שעיסוק שכלי בענייני קדושה, מוליד מידות קדושות, ולאידך - עיסוק שכלי בענייני טומאה מוליד רגשות אסורים. אבל כאשר מדובר בלימודי חול ניטרליים - כאלה שאינם קדושים, אך גם אינם שייכים לתחום האסור, מה הבעיה בלימודים אלו?

עד התגלות תורת החסידות ידענו שהעולם מתחלק לשלש: דברים אסורים - עבירות, דברים קדושים - מצוות, ודברי רשות - שאינם עבירה ואינם מצווה. הגיעה תורת החסידות וקבעה: יש רק שני מסלולים: או קדושה או סטרא-אחרא. אין באמצע. העולם הוא שחור ולבן, בלי גווני אפור. יש “סטרא דקדושה” ויש את ה״סטרא אחרא” - הצד האחר. וכל מה שאינו מהצד הקדוש, אוטומטית נחשב לצד האחר.

בנפש האדם יצר הקב״ה שלושה סוגי שכל; שכל הינפש האלוקית’, שכאמור חפצה ורצונה זה רוחניות וקדושה, שכל הינפש הבהמית’ הנמשכת לתענוגי עולם הזה, ולצדם יש את הנפש השלישית הטבעית - השכלית שהיא ה’ממוצע המחבר’ המקשרת בין שתי הנפשות.

מרעיונותיה של הנפש הבהמית קל יותר להיפטר מכיוון שהיא מחפשת אחר תאוות עולם הזה ותענוגות גשמיים כמו בהמה. היא ‘בולטת בשטח’ וקל יותר לזהות אותה כשהיא מטרידה ומנסה לגרור את האדם לתאוות ותענוגים.

אבל הנפש השכלית היא בעייתית, מכיוון שהיא משתמשת עם השכל וההיגיון האנושי. מגיעה הנפש השכלית וטוענת שגשמיות זה האמת, זה השכל הישר. כאן היצר הרע מתחזה להיות האמת הבלעדית, וזו הבעיה. כדי שאדם יידע להבחין שזהו שקר - צריך ללמוד חסידות. רק כך מגיעים לאמת ולא מתפעלים מהסברות המפולפלות של הנפש השכלית.

כך גם נבין את הסיבה מדוע בתורת החסידות שמים דגש על הימנעות גם מדברים מותרים - אם הם לא לשם שמיים לחלוטין. וכמאמר החסידים “מה שאסור הרי אסור, ומה שמותר - מיותר”.

לאמיתו של דבר, העיקרון הזה גם מובא בחלק הנגלה של התורה. יש הלכה בשולחן-ערוך ש”כל מעשיך יהיו לשם שמיים”, ו”בכל דרכיך דעהו”. אבל בשולחן ערוך זה מובא רק כבדרך אגב, בסימן קצר. לעומת זאת תורת החסידות מרחיבה את העיקרון הזה, והופכת אותו לאחד היסודות.

הטומאה נקראת גם ‘קליפה’, כמו שקליפה מסתירה על הפרי, כך הסטרא- אחרא מסתירה על הקדושה ועל אור ה’ המאיר בעולם. ממילא, אם אדם עושה משהו לשם שמיים - זה קדוש. ואם לא - זה קליפה. אפילו שזה לא דבר אסור, ח”ו, עדיין זה מעלים ומסתיר על הקדושה.

מדוע חשוב כל כך להדגיש שכל דבר שייך או לקדושה או לקליפה?

בכדי להבליט ולשים את הדגש על האמת ש״אין עוד מלבדו”.

בלי לימוד תורת החסידות חושבים שהעולם והקב”ה הם שני דברים נפרדים. יש עולם שחיים בו ופועלים בתוכו, ויש את ה’ שמנהיג ומשגיח על העולם. דרך מחשבה זו מביאה את האדם למסקנה שצריך ‘להתחשב’ בעולם ולפעול על פי התכתיבים שלו.

מגיעה חסידות ומוכיחה לנו שאין עולם, אין מציאות בלעדי ה’. העולם ואלוקות - זה דבר אחד. ולכן לא צריך להתחשב בדרכי העולם, אלא לעשות לקב”ה דירה בתחתונים, לגלות את אור ה’ בעולם.

תפקידנו: לקדש את מוח הילד

איך לוקחים את כל הועיונות החסידים הטהווים הללו, ומחילים אותם על חינוך ילדינו?

מטרתנו צריכה להיות - לחנך את ילדינו לחיות חיים קדושים וטהורים, חיים שמנוהלים על ידי הנפש האלוקית, עד שכל מהותו של הילד, החל מהשכל, עובר במידות וכלה במחשבה דיבור ומעשה - הכל יהיה חדור בקדושה.

בדורות הקודמים, הילדים לא באו במגע עם הבלי העולם והיו נתונים תמיד להשפעה החיובית של החינוך הביתי והמסגרות החינוכיות בלבד ורק משם ינקו את כל מהותם. כך חסכו מהם את כל ההפרעות והבלבולים. גם היום, למרות העולם הרועש מסביב - אפשר עדיין לשמר את החינוך החסידי הטהור, רק שבשביל זה צריכים לדאוג שהמוסד בו הילדים לומדים יתנהל על טהרת הקודש.

חינוך כזה, בו מלמדים את הילדים רק עניינים של תורה ושל קדושה, ומבלי לבלבל אותם עם הבלי הזמן והעולם - גורם לתלמידים להבדיל בבירור: מה עיקר ומה טפל בחיים; מה אמת ומה שקר; מה קדושה ומה קליפה; מה שחור ומה לבן.

הנחיצות בחינוך כזה, הוא מפני ש”עיר פרא אדם יולד”, בפשטות, ילד בקטנותו נמשך לדברים המזיקים של העולם מצד הנפש הבהמית שמתאווה לגשמיות. וזה המקום בו נכנס החינוך - החינוך נועד להכניס קדושה למוח של הילד. הקב”ה הלביש את חכמתו האינסופית בתורה, כדי שנוכל ל’תפוס’ אותו בשכלנו האנושי. וזה תפקידנו, לחבר ולקשר את מוחו של הילד, בשכלו של ה’. וזה נעשה כמובן רק על ידי לימודי קודש.

כל דבר שמלמדים את הילדים משפיע על מוחם וליבם. לכן, ילד שעולמו מורכב רק מתורה ומצוות ורק זה מה שחשוב אצלו - את זה לומדים בכיתה, אלו שיעורי-הבית, על זה המבחנים ועליהם הוא קיבל ציונים טובים… כאשר כל סדר היום בתלמוד-תורה סובב סביב טהרת הקודש - אזי הילד מתרגל לראות את האידישקייט כנקודת הכל. כך הוא יגדל, עם מוח של תורה ומצוות, שכאמור בהרחבה - משפיע על המידות לכל אורך החיים.

אבל ילד שגדל עם סולם ערכים הגורס שבחיים יש עוד דברים שלפעמים לא פחות חשובים מתורה ומצוות; יש גם את ענייני העולם… הוא כבר לא מרגיש את האלוקות בפשיטות ובזה מחזקים אצלו את התפיסה של הנפש השכלית, שאותה יהיה הרבה יותר קשה לעקור מתוכו אפילו מאשר הנפש הבהמית.

כי הנפש הבהמית מסתכלת על אוכל ורוצה את הטעם הטוב של האוכל, היא מתאווה לתענוג שיגיע כתוצאה מהאכילה,
ועם זה קל יחסית להילחם. אפשר להבין ולהסביר למה זה לא טוב. אבל הנפש השכלית באה וטוענת שהיא חפצה באוכל לא לשם תאוות אכילה, אלא לצורך הבריאות שבמאכל ובוויטמינים שבו. זה הגיוני יותר ולכן גם קשה יותר לעקור אותו.

לאכול לצורך בריאות זו גישה פסולה?

זו גישה שמעלימה ומסתירה על האמת של הנפש האלוקית. מובא בחסידות שהאדם לא חי מהלחם אלא מדבר הוי’, כדברי הפסוק “כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה’ יחיה האדם”. כלומר, האדם בכלל לא מקבל חיות מהוויטמינים או מהמינרלים שבאוכל, אלא מהניצוצות האלוקיים החבויים בתוך המאכל. אז אמנם זה נכון - יש ויטמינים, אבל זה מכסה על האמת. כי מה שמחייה ומהווה את האדם זו האלוקות שנמצאת בתוך הוויטמינים.

לימודי חול מטמאים את נפש הילד. נקודה.

במילים פשוטות: ללמד רק מקצועות קודש ולהתנזר לחלוטין מלימודי חול?

בהחלט. זו צריכה להיות השאיפה הטבעית של כל חסיד. לדאוג שהחינוך החסידי יהיה בדיוק כפי שהיה בדורות הקודמים. ולדחות בשתי ידיים את לימודי החול, מתוך ידיעה ברורה, שכך מכניסים את הנפש השכלית, את הקליפה, היישר אל תוך נפשו של הילד הזך והטהור.

באחת הפעמים הראשונות שהרבי דיבר על חינוך על טהרת הקודש (שמחת תורה תשט”ו), יצאו הדברים מפיו הקדוש בהתרגשות גדולה ביותר ובביטויים קשים ומבהילים. בין השאר אמר “מה שטוענים, שכאשר ילמדו את הילד “אנגלית” וכו’, אזי תהי’ לו תועלת בגשמיות, שיהי’ לו קל יותר “להסתדר” בחיים - הרי זו טענה שאין לה מקום כלל, שהרי אף אחד אינו “יודע עתידות”; ובכל ההנהגות יש להתנהג על­פי תורה. כל דבר שיש בו תועלת - נכתב בתורה, ואילו היתה תועלת כלשהי בגשמיות בלימוד חכמות חיצוניות - הי’ צריך להיות דין בתורה שצריכים ללמוד חכמות חיצוניות. ומכיון שאין בתורה דין שכזה - ואדרבה: מפורש בתורה שהדבר אסור, ושעל ידי זה מטמאים חב”ד שבנפש - פירוש הדבר הוא שאין בזה שום תועלת בגשמיות, ואדרבה!

”. . ולכן, הטענה על-דבר תועלת בגשמיות - אינה טענה כלל, כיון שדבר שאינו על פי תורה אינו יכול להביא תועלת, ואדרבה. ונמצא, שלימוד ענינים אלו אין בו שום תועלת - לא בגשמיות, ולא ברוחניות. ואף על פי כן, באים הורים וגוזלים שנים תמימות מילדיהם, חלק מחייהם של הילדים! . . באיזו זכות באים הורים וגוזלים מהילדים את ימיהם?! האם לשם כך נתן הקב”ה ילדים, כדי שההורים יקחו מהם את חייהם?!…”. עכלה”ק.

שיהיה ברור: על ידי לימודי מקצועות חול המוח נהיה טמא, והוא כבר לא קולט מה שהחסידות והקדושה מדברים אליו, כי יש טמטום המוחין - אטימות של המוח. גם אם מדובר באדם חכם ועמוק - הוא לא יצליח ללמוד חסידות כדבעי. לכן צריך לוודא שהמוח יהיה נקי, טהור וזך.

כאשר השכל יהיה שכל מתוקן, שכל של נפש האלוקית שלא נטמא בלימודי חול - הוא ישפיע ממילא על כל המידות שבנפש. כל שבעת המידות שאדמו”ר הזקן מונה בתניא (חסד, גבורה, תפארת וכו’), יהיו מתוקנות וישרות. תורת החסידות משפיעה לא רק על הנפש האלוקית ועל השכל שלה, אלא על כל השכלים כולם. גם על השכל של נפש הבהמית ושל הנפש השכלית.

וגם אם זה לא ישנה מיד את המידות, זה וודאי ישנה את המעשה. אדמו”ר הזקן דרש מהחסידים מוחין ומעשה. כי הוא ידע שהמידות יתוקנו עם הזמן. ככתוב “וידעת היום, והשבות אל לבבך”, המוח ‘לוחץ’ על הלב מלמעלה, והמעשה ‘לוחץ’ על הלב מלמטה וסוף כל סוף זה יפעל על המידות. אבל אם המוח הוא לא כדבעי - אז אין מה לדבר…

בשיחה האמורה, משמחת תורה תשט”ו הרבי התבטא כמה פעמים שלימודי חול מטמאים את מוחו של הילד. הדברים מיוסדים על המובא בתניא, ששם כותב אדמו”ר הזקן, כי הטומאה של חוכמת האומות - לימודי החול - גרועה יותר מסתם דברים בטלים. כי דברים בטלים, מקורם מיסוד הרוח וזה מטמא רק את המידות, אבל בחכמות העולם צריך להשתמש בשכל וזה מטמא את החב”ד של הנשמה.

באחת השנים נפטרו כמה ילדים צעירים בקהילת חב”ד במונטריאל. רב הקהילה, הרב הענדל, יחד עם משפיע הקהילה, הרב פרץ מוצקין נסעו לרבי, ובהיכנסם ליחידות ביקשו לעורר רחמים על הקהילה. הרבי דיבר איתם על זהירות מיוחדת בנוגע לפאות נוכריות לנשים, וכן בנוגע לחינוך הילדים על טהרת הקודש. מיד לאחר אותה יחידות, החל הרב הענדל לפעול לייסוד כיתות לימוד על טהרת הקודש, ובינתיים הורה לבנו שלא להגיע יותר ללימודי החול, עד שתתארגן כיתה ללימודי הקודש. היו כמה הורים שטענו שעדיף שהילדים ילמדו לימודי חול, מאשר יסתובבו ללא מסגרת. כאשר הרב הענדל סיפר על כך לרבי, הגיב הרבי שחכמות חיצוניות יותר גרועות מדברים בטלים, שכן מפורש בתניא שהן מטמאות את חב”ד שבנפש!

למעשה, לימודי חול הם היפך גמור מתכלית ירידת הנשמה. שהרי הנשמה ירדה לגוף כדי להפוך את השכל האנושי לשכל אלוקי, לחבר את חב”ד שבמוחין לקב”ה, ש”הוא ייחוד נפלא ועצום”, כמו שכתוב בפרק ה’ בתניא. ואילו הלימוד של חכמות האומות עושה פעולה הפוכה.

הרבי הריי״צ התיר במקרים חריגים בלבד

אם לימודי חול גורמים נזק בלתי- הפיך לנפש הילד, כיצד ייתכן שבכל השנים למדו לימודי חול גם במוסדות חבד״יים מובהקים, ומהם אפילו מוסדות שבנשיאות הרבי? בגיליון זה אף נחשף כי הסכם על לימודי חול במוסדות חב״ד - אושר על ידי הרבי הריי״צ!

לגבי זה שבמקומות מסויימים התיר הרבי הריי”צ להכניס לימודי חול למוסדות החינוך - התבטא הרבי עצמו בשיחת י”ב תמוז תשי”ז: “ראינו בהפעולות של הנשיאים, שהיו פעולות כאלו שבעבר בליובאוויטש לא היו גורסים אותם כלל, אלא, שמצד הכרח השעה היו צריכים להתעסק גם בענינים אלו, כדי להציל את הניצוצות הנמצאים למטה.

“ואחד הענינים הוא - שבשלב מסויים, לא ניהלו מלחמה נגד הענין של לימודי חול (בגיל מסויים) במוסד שלומדים לימודי קודש, אף על פי שבעבר היה הדבר בשלילה מוחלטת. אלא, שבתחילה השקיעו בהילדים תוספת כח ותוספת גילוי בהענינים שהם היפך לימודי חול - מאור שבתורה, שמביאה לאהבתו וליראתו ית’, ואז, לא ניהלו מלחמה נגד הגזירה של לימודי חול, מפני ההכרח להציל ניצוצות אלו.

“אמנם, צויכים לזכוו אשו הנהגה זו ומעין זו היא וק בדוך הוואת שעה בלבד, מפני המצב, באותו מקום ובאותו איש, אבל לא בתוו סדו קבוע”. עד כאן לשון קודשו של הרבי בשיחה.

ואכן, כאשר מדובר על ‘לכתחילה’ - דעתו של הרבי בנושא היא דעה ברורה, וחזרה ונשנתה פעמים רבות: אין מקום ללימודי חול אצל ילדים! חד וחלק. לימודי חול הם קליפה וטומאה שמטמאים את נפש הילד. הרבי לא שינה אף פעם את דעתו, ויש מכתבים ושיחות מפורשות בנושא.

העובדה שהמוסדות צריכים להתנהל על טהרת הקודש, אינה בסתירה לכך שיש מוסדות שלימדו ומלמדים באופן של בדיעבד מקצועות חול, כמו מקומות בהם הדרך היחידה למשוך הורים למוסדות החב“‘דיים היא באמצעות הכנסת לימודי חול. אז הכניסו לימודי חול בבחינת ‘הרע במיעוטו’. אבל צריך לזכור שזה ‘רע’, וממש לא לכתחילה!

הרבי גם מתייחס לחוקי המדינה, ולעיתים המדינה דורשת בהחלט שילמדו ענייני חול מסויימים. אם אין ברירה, ואין שום דרך לבטל את הגזירה וצריך לעשות משהו מינימלי כדי שיהיה אפשר לקיים את המוסד - אולי אפשר למצוא לזה היתר. אבל תמיד צריכים לזכור, שהדבר מצד עצמו אינו ראוי אלא מושלל מיסודו.

לימוד התורה מסייע לפרנסה, והפסקת הלימוד מפריעה לפרנסה

ומה בנוגע לטענה הוווחת שיאיך הילד יסתדו בחיים’ ללא מקצועות חול?

זו טענה מוכרת שחוזרת ונשנית באופנים שונים, “איך הוא יתפרנס?” / “איך הוא יכלכל את משפחתו?” / “איך הוא יסתדר בעולם?”. באחת מאגרותיו כותב הרבי לאחד שביקש לעזוב את הישיבה וללמוד אומנות, ולאחר שמורה לו להמשיך ללמוד בישיבה, מוסיף: “ופשיטא אשר הזן ומפרנס את הכל הנה כשיבוא הזמן וצריך יהי’ לפרנס את עצמו, ימציא לו גם כן את פרנסתו, ואין לבלבל את עצמו בגיל שלו להתעסק עתה בהכנת הפרנסה שתלוי אך ורק בהקב”ה. ובמילא הקישור בתורתו ובמצותיו הם עצה נפלאה להקל לאחר-זמן את הפרנסה, ויציאה מאהלה של תורה קודם הזמן מפרעת בזה” (כ”ז שבט תשי”ג).

במקום אחר מוסיף הרבי, שדווקא בשל הדאגה והאכפתיות שלו לבחורים בישיבה, הוא תובע שלא ילמדו אותם לימודי חול, אלא רק לימודי קודש. ובבוא העת, הבחור ימצא את הכלי המתאים שעליו לעשות בדרכי הטבע לצורך פרנסה. וכפי שרואים במוחש שאנשים רבים למדו וטרחו על מקצוע לפרנסתם, ובסוף השתכרו ממשהו אחר לגמרי, וכפי שחז”ל כבר אמרו, שאין אדם יודע ממה הוא מתפרנס “ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני” - הקב”ה שנותן חיים נותן גם פרנסה…

הורים שבאים וטוענים שעליהם ללמד ילדים רכים בשנים, לימודי חול כדי ששנים רבות לאחר מכן יוכל להתפרנס - זה מצביע ומראה על חוסר בטחון מוחלט בהי!

והגע עצמך: ברוסיה, החסידים מסרו את נפשם רק בכדי שהילדים לא יילכו ללמוד בבתי ספר של הגויים, רק כך הצליחו לגדל בנים ובנות יראי שמיים. וודאי שאין כלל מה להשוות בין הקשיים שהיו אז עד מסירות נפש ממש, לקשיים של היום. ואם אז יכלו והיו צריכים לעמוד נגד כל הקשיים - על אחת כמה וכמה בדורנו.

יהיו שיאמוו שלעמוד היום נגד הזום - משתווה לקשיים של פעם…

זה נכון שגם היום יש קשיים, אך בכל זאת היום הדברים קלים בהרבה. ואם הנראה והנגלה בגשמיות וברוחניות, ומי

שלא…

איפה קו הגבול? מי קובע מה זה לימודי חול? מה עם פעולות חשבון בסיסי, דקדוק וכוי?

כשהייתי ילד, למדתי בחדר חב״ד בתל- אביב ובמשך כל היום למדנו מקצועות קודש: משנה, גמרא, הלכה וכוי. ובסוף היום הוסיפו חצי שעה בלבד של חשבון וכתיבה. כך יצא שלמדנו בחשבון, חצי שעה ביומיים, פעולות בסיסיות כחיבור, חיסור, חילוק וכפל. את כל אותיות הכתב והמילים למדנו מהחומש והסידור, ולא מתוך חוברות עם כל מיני סיפורים של חול, אלא הכל היה קודש. ויותר מזה לא למדנו כלום. לא הכרנו את כל הבלי העולם אבל מה שחשוב ידענו, ותו לא.

[למעשה, את חכמת החשבון אפשר ללמוד גם באופן של קודש, כאשר לומדים זאת כדי שיוכלו ללמוד ולדעת את החשבונות והמדידות הקשורות עם הלכות עירובין, או הלכות קידוש החודש. הרבי העיר על כך בשיחת י״ג תמוז תשמ״ב, וברור שכאשר לומדים באופן כזה, אין זה בגדר ‘לימודי חולי].

כל הילדים שלמדו אז בתלמוד תורה הסתדרו יפה בעולם הגדול. ובפרט היום שאפשר להסתייע בעזרים חיצוניים רבים, כך שאין מה להשקיע שעות על גבי שעות בלימוד חשבון, אנגלית, היסטוריה, גיאוגרפיה ועוד מקצועות חול.

הלימוד של הילד בלימודי חול הוא מיותר, הוא מבזבז שנים על גבי שנים ללא שום תועלת ופעמים רבות לא עושה בהם שימוש. למעשה, לא רק שאין בזה תועלת אלא יש בזה חיסרון, כפי שהסברנו באריכות. זה עושה את הטפל - לעיקר. אם הלימודי קודש יהיו בלעדיים הילד יידע להבחין בקלות מה טפל ומה עיקר, וזה חינוך חסידי.

אגב, אני מתכוון הן לחינוך בבית הספר או בתלמוד תורה, והן לחינוך בבית, שגם בבית צריך שיהיה על טהרת הקודש - ללא עיתונות חיצונית וללא אינטרנט או עכ”פ בלית ברירה בחסימה כדבעי.

אין תאריך פקיעת תוקף לטומאת הנפש!

אמנם אצל ילדים קטנים, בגיל שלש לדוגמא, בווו לכולם שהלימוד הוא על טהות הקודש בלבד. השאלה היא, עד איזה גיל אין ללמוד לימוד חול כלל?

אין תאריך פקיעת תוקף לטומאת הנפש. ולכן אין מקום כלל במוסדות חינוך ללימודי חול, בכל גיל שהוא. אמנם, חשוב להדגיש שחומרת הדבר גדולה יותר אצל ילדים וילדות, כי אצלם זה הזמן שבו נבנים היסודות לחיים. ובשביל שיהיה בניין איתן שרוחות אינן מזיזות אותו, צריך שהיסוד ייבנה כמו שצריך.

בשיחתו של הרבי בשמחת תורה תשט״ו, התבטא הרבי שיימנעו מלימודי חול לפחות עד גיל 9 או 12. הרבי אמר שהיה מבקש גם יותר, אך ‘תפסת מרובה לא תפסת’.

כאמור, יש מקרים שלצורך קיום המוסד - מצד חוקי המדינה וכיוצא בזה - צריכים להכניס אי-אילו מקצועות, אבל אז זה היתר של שעת הדחק, דיעבד שבדיעבד.

צריך תמיד לזכור, שלכתחילה - אם יש דוך כלשהיא לקיים מוסד על טהות הקודש, זוהי חובה של ממש לעשות זאת.

לדעתכם, צויכים לפתוח מוסדות חדשים על טהות הקודש, גם במקוה שיש במקום מוסדות קיימים?

בכל מקום ומקום יש רבנים שעל אתר וצריך לסור ולציית למרותם. באופן עקרוני, צריך לדעת מה רצונו של הרבי, אך דרכי היישום בפועל צריכים להיות בדרכי נועם ושלום ובאישור רבני אנ״ש.

לאידך, אין ספק שכאשר יקומו עוד ועוד מוסדות שמלמדים אך ורק לימודי קודש, והורים יתעקשו למרות כל הקושי לשלוח את ילדיהם אך ורק לשם - יראו הצלחה בכל העניינים הפרטיים והכלליים, וגם בגשמיות; כיוון שהשפעה רוחנית משפיעה גם בגשמיות.

הרבי חינך אותנו שהגשמיות והרוחניות הולכות יחד. ולכן אפשר לראות מענות רבים של הרבי על בעיות גשמיות היתה בדיקה של מזוזות ותפילין. ולכאורה מה הקשר בין המזוזה למצב הגשמי? הרבי חינך אותנו שיש קשר, הא בהא תליא. וכאשר יתחזקו ברוחניות, לא רק שזה לא יפגום בגשמיות, אלא אדרבה.

אם יש לימודי חול - שיהיו רק ‘לצאת ידי חובה’

ועד שיהיו מוסדות כאלו בכל קהילה וקהילה, האם שייך לתמוך בלימודי חול? למשל, הילד מגיע הביתה עם שיעווי-בית באנגלית, הנדסה, חשבון וכיו״ב - כיצד עלינו, כהווים, לנהוג?

על זה אנחנו מדברים. במקרה כזה צריכים ההורים להדגיש שלימודי החול אינם עניין גדול, והם הדבר הכי פחות חשוב מכל הלימודים. ולהדגיש שהעיקר הוא שיעורי הבית בתורה, משנה וכן ההנהגה של בין אדם לחבירו וכיו״ב. ומה שעושים בינתיים שיעורי בית במקצועות חול, הוא רק ‘לצאת ידי חובה’.

ואם יעשו קביעות עיתים לחסידות כל יום, וילמדו את הנושא של חינוך על טהרת הקודש, הדבר ייכנס בתודעה גם אצל האבא וגם אצל הבן שלימודי חול זה כלום, ואין בזה עניין כלל, וזה יעזור לפעול את הפעולה שלו. והרי כל הורה רוצה שהילדים שלו יגדלו להיות טובים יותר ממנו…

מילה לסיכום?

המעשה הוא העיקר- בכל מקום יש לנסות לדאוג לכך שמוסדות החינוך יהיו אך ורק על טהרת הקודש, ואז כל הבעיות ייפתרו! ובמקום שקיימים כבר מוסדות כאלו, צריך לתמוך בהם ולשלוח את הילדים והילדות אך ורק אליהם. והקב״ה יעזור שהכול יהיה כפי רצונו הקדוש של הרבי, שיתגלה תיכף ומיד ממש ויביא אותנו לגאולה האמיתית והשלימה!

בטומאת המוחין אין שום הבדל בין נערים לנערות

כמה חודשים לאחר שיחתו החריפה של הרבי בשמחת תורה תשט״ו, נגד לימודי החול במוסדות - שהה הר״י אלטיין ביחידות אצל הרבי, ושאל האם שייכת הוראה זו גם לבנות, וכן שאל - בשם הרב שלום פוזנר - האם הוראה זו שייכת גם לעירו פיטסבורג. ענה על כך הרבי: כל הטענות הם עצת היצר. אין חילוק בין ילדים לילדות, ובין ניו יארק לפיטסבורג, וכוי. והוסיף בברכות לנחת חסידותי כוי מכל הילדים כוי. מענה זהה קיבל גם הרי״ל ע״ה צייטלין, כאשר שאל פעם את הרבי האם יש חילוק בין נערים ונערות בנוגע לזהירות מלימוד חכמות חיצוניות? ענהו הרבי: למרות שבנוגע למצות תלמוד תורה ישנו חילוק, אבל בנוגע לטומאת המוחין - אין שום חילוק בין נערים לנערות. באגרת קודש לוועד כפר חב״ד כותב הרבי באופן חד משמעי: ״ופשיטא שאין לפרוץ הגדר לייסד בכפר חב״ד בי״ס תיכון לבנות ללימודי חול וקודש יחד״ (כ״ה תמוז תש״י). עוד כותב הרבי: ״בהכרח לייסד עבורן מוסדות חינוך שבהם יקבלו חינוך הכשר, ועד לחינוך על טהרת הקודש״ (התוועדויות תש״נ, ח״ג עמוד 173). ואם זה דורש מסירות נפש? על כך כותב הרבי: לעשות בכיוון האמור ובמרץ הדרוש, בהתמסרות נפשית וגופנית ועל אחת כמה וכמה בממון, הן בביסוס מוסדות החינוך על טהרת הקודש הקיימים והן ביסוד מוסדות-אלו חדשים בכל מקום שאפשר, וכדרשת חכמינו ז״ל על כגון זה - ה’ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. ועל כולנה - לחנך את כל בניהם שי’ ואת כל בנותיהם תי’ במוסדות חינוך על טהרת הקודש (מכתב, מוצש״ק פרשת בשלח תשל״ב).

מה יעשו עם לימודי החול בימות המשיח?

החינוך החסידי בדורנו מקבל משמעות עמוקה נוספת בעקבות הכרזתו והוראתו הקדושה של הרבי במספר הזדמנויות שהעולם כבר מוכן ומתוקן לגאולה, ומה שנדרש מאיתנו זה לחיות גאולה בהנהגה שלנו בחיי היום-יום.

ואם בכל הדורות הסתפקו רק בלימודים על טהרת הקודש, לא כל שכן אנו שיש לנו הוראה מפורשת מהרבי שהיום עלינו לחיות ולחנך לגאולה, מה מקומם של הלימודי חול? כידוע כשמשיח יבוא אז כל הידיעה תהיה רק באלוקות ולא יהיה שום צורך בלימודי חול, כפי שאומר הרמב״ם “ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’ בלבד . . כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים”.

אז אם רוצים לחנך את הילדים על האמונה והידיעה שמשיח מגיע בכל רגע, עולה התמיהה: איזה שימוש יהיה ללימודי חול בעולם שכולו רק ידיעת אלוקות

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.