Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Saturday
Jul182015

יש אור בתוך העלם

לקראת ט״ו סיוון ה׳תשמ״ט, יצא-לאור קונטרס ט״ו סיוון - מאמר חסידות שהוגה על ידי כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א

                לאלה שהתפלאו בתחילה איזה מין חג הוא

  זה ט״ו בסיוון, באה התשובה ב״פתח דבר״, בציון להערה 41 בפנים המאמר, שם מבואר ש״יום ט״ו בסיוון, שבו הייתה התחלת המאסר של כ״ק מו״ח אדמו״ו - שלאחרי הגאולה די״ב תמוז נתגלה שהמאסר הי’ זריעה, בכדי שעל ידי זה תהיה צמיחה בריבוי והוספה בהפצת המעיינות״.

למרות שבשעה שאסרו את הרבי הריי״צ היה הדבר ירידה גדולה ועצומה, ובוודאי שלא היה בו שום ענין של שמחה - הרי בסופו של דבר התגלה שלא הייתה זו אלא ״זריעה״ כדי להביא ״צמיחה״ גדולה יותר. ולכן, לאחר גאולת הרבי הריי״צ בי״ב תמוז, אפשר וצריך לחגוג ולציין גם את יום ט״ו סיוון, שבו התחיל הענין הנפלא של גאולת י״ב-י״ג תמוז.

עניין זה הוא בדוגמת מה שלעתיד-לבוא ״ייהפכו ימים אלו (ימי הצומות) לששון ולשמחה ולמועדים טובים״ (ולא רק שהצומות יתבטלו) - לפי שאז יתגלה שכל הירידה הגדולה שהייתה בגלות ובחורבן לא הייתה אלא מה שהביא לעליה הנפלאה של הגאולה.

אלא שכל זה שייך דווקא אחרי הגאולה. אולם לפני הגאולה, כאשר נמצאים עדיין בגלות ורואים את החורבן, מובן שעדיין לא שייך לציין ימים אלו כימי גאולה וימי סגולה. אדרבה, ימים אלו מצד עצמם הינם ״ימים שאינן זכאין״. ובימים אלו משתדלים, כפי שנפסק בשולחן-ערוך, להשתמט מכל ענין של דין ומשפט ומאבק בין יהודי לגוי ובין אידישקייט לגוי׳שקייט.

גם אחרי שתורת החסידות גילתה את הפנימיות של כל דבר והדגישה את השמחה שצריכה להיות תמיד, גם בימים אלו - שהרי לא נאמר שבהם ״מרבין בעצבות״ ח״ו, אלא ״ממעטין בשמחה״, היינו שצריך ומוכרח תמיד שתהיה שמחה בעבודת ה׳, אלא שבימים אלו יש למעט בה. ומקרא מלא דיבר הכתוב: ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב״. ואדרבה, ידוע הפתגם בשם מורנו הבעש״ט שפירוש ״ממעטין בשמחה״ הוא שכיצד ״ממעטין״ את העניינים הבלתי רצויים - דווקא ״בשמחה״ באופן המותר. ולכן מורה הרבי לעשות דווקא אז סיומי מסכת ולהרבות בשמחה של מצווה באופן המותר, כדי לבטל את עניני היפך השמחה שיש בימים אלו מצד-עצמם. עד למאמר העולם הידוע שאצל חסידים בתשעה באב, שמח יותר מאשר אצל מתנגדים בשמחת-תורה.

ולמרות כל זה, הרי גם אצל חסידים בימים אלו ״ממעטין בשמחה״ גם כפשוטו, כפי ההוראה בפשטות בשולחן ערוך. וכמה פעמים שמענו מהרבי מלך המשיח שחושש הוא כביכול, מימים אלו, כיון שאינן ״ימים זכאין״. והרי כל ענין ה״סיומים״ בימים אלו הוא דווקא בגלל היות ימים אלו ימים שאינן זכאין.

ז”ך באדר וגי בתמוז אינם “תשעה באב” חס ושלום. גם אם אנו לא מבינים ולא מרגישים, וזועקים מעומק לבנו ונפשנו “עד מתי?!” כי אין אנו יכולים לסבול כלל וכלל מצב זה, ורוצים אנו כבר לראות ולהרגיש ולקבל בפנימיות ובגלוי ובפשטות ולעיני בשר שלנו בכל הפרטים - אבל עלינו לדעת ולהכיר ולהרגיש ולחיות עם זה שעשו לנו “נסירה” התוועדות חסידותית על גלות וגאולה

הרב שנעלם מתלמידו

לפי זה ניתן היה לחשוב שהוא הדין בקשר לכ״ז אדר וג׳ תמוז, שבהם היה העלם והסתר עצום לעיני בשר. ואף כי מאמינים ובטוחים אנו שדווקא מתוך העלם זה יבקע ויפרוץ האור הגדול והנפלא של הגאולה - אבל כל זמן שלא רואים זאת עדיין ״למטה בארץ״, בעיני-בשר, לכאורה עדיין אי- אפשר לקרוא לימים אלו ימי-סגולה וימי-גאולה. ורק אחר כך, סוף-סוף, דווקא מהם תבקע ותפרוץ הגאולה האמיתית והשלימה.

אולם לאמתו של דבר אין הנידון דומה לראיה כלל וכלל. ואדרבה, הרבי מדגיש כמה וכמה פעמים, כמעט בכל השיחות של ג’ תמוז, שיום ג’ תמוז הוא יום ״אתחלתא דגאולה״. ויחד עם זה הרבי חוזר ומדגיש שוב ושוב, כמעט בכל השיחות של ג’ תמוז, שכל מה שארע באותו יום יש לו שייכות והוא אותו ענין. כפי שרואים במיוחד בדבר-מלכות של ג׳ תמוז. ועד הביטוי של הרבי שחסידים צריכים לחוג את יום ג׳ תמוז עוד יותר מי״ב-י״ג תמוז. כי אמנם הרבי הריי״צ לא קבע יום זה לחג, משום שלגבי העולם ולגבי החסידים לא הייתה כאן עדיין גאולה, כי לא ניתן לו עדיין לפעול בעולם. אבל אנו כחסידים, אומר הרבי, צריכים לחגוג זאת עוד יותר, שהרי ביום זה ניצל הרבי ״מהיפך החיים לחיים״. ועבורנו כחסידים, אין למעלה מזה.

ולכאורה, מהו אכן ההבדל. איך אמנם ייתכן לומר על יום בו ארע לעינינו העלם והסתר כה עצום, שאינו אלא יום זכאי ויום סגולה?

אם נשים לב למה שמבואר בחסידות, נבין זאת.

ההסבר אודות יום הגלות והחורבן, תשעה באב, מופיע בחסידות (לקו״ש ח״ב ע’ 360 ואילך) בצורת משל (שיסודו במאמר של הרב הקדוש ר’ הלל מפאריטש, וכנראה מיוסד על מאמר של אדמו״ר הצמח-צדק) מרב ותלמיד: כאשר רב מלמד את תלמידו, הוא מסביר ומאיר ומגלה לתלמיד עוד ועוד. ולפתע נופלת במוחו של הרב הברקה של רעיון חדש ונפלא. טבעה של הברקה כזו הוא, שאם לא תופסים אותה מיד ומנסים להוריד אותה לאותיות המחשבה, הריהי נעלמת מיד כלעומת שבאה. כמו “ברק המבריק” שמאיר באור נפלא לרגע קצר, ומיד נעלם והיה-כלא-היה. ולכן, אם רוצים לקלוט אותה, חייבים לעזוב הכל ולהתרכז בחשיבה מאומצת כדי לקבל אותו רעיון נפלא, כך שיוכלו להוריד ולהכניס אותו לתוך כלי השכל, ועל ידי זה תהיה אפשרות ללמד זאת לאחר-מכן גם לתלמיד.

לכן, דווקא מחמת אהבתו הגדולה והעצומה של הרב לתלמידו, דווקא בגלל רצונו לתת לו את הדבר הנפלא ביותר, צריך הוא לעזוב לרגע לגמרי את התלמיד, ולהתרכז כל-כולו בקליטת וקבלת אותו רעיון נפלא - כדי שיוכל בהמשך להעביר אותו אל התלמיד.

באותו רגע שהרב עוזב את התלמיד ומתרכז כל-כולו בקליטת הרעיון הנפלא, מרגיש התלמיד גלות וחורבן. נדמה לו כאילו הרב עזב אותו לגמרי ואינו פונה אליו כלל. אך האמת היא, שהעובדה שהרב עזב את התלמיד אינה אלא בחיצוניות, אך בפנימיות כל זה הוא לטובת התלמיד, כדי שהרב יוכל להעביר לו את הרעיון הנפלא.

זהו הביאור בחסידות על מה שהי’ בזמן החורבן: בחיצוניות היה זה אמנם חורבן וגלות. אך בפנימיות, באותו זמן “קודשא- בריך-הוא סליק לעילא לעילא” (כפי שנאמר בזוהר הקדוש)

-  הקב”ה עלה והתרומם למעלה-מעלה כדי להגיע לגילוי אלוקי נעלה ונשגב עד מאוד, הרבה יותר ממה שהיה בבית-המקדש. לשם כך עוזבים כאילו את ה”תלמיד” לרגע קטן (“ברגע קטן עזבתיך”), אבל זאת אך ורק כדי לתת לו בסופו של דבר את הדבר הנפלא ביותר, את הגילוי האלוקי הנפלא שיהיה בבית-המקדש השלישי, בגאולה האמיתית והשלימה.

משמעות ההכרזה של “יחי אדוננו”

ז”ך באדר וג’ בתמוז אינם “תשעה באב” חס ושלום. גם אם אנו לא מבינים ולא מרגישים, וזועקים מעומק לבנו ונפשנו “עד מתי?!” כי אין אנו יכולים לסבול כלל וכלל מצב זה, ורוצים אנו כבר לראות ולהרגיש ולקבל בפנימיות ובגלוי ובפשטות ולעיני בשר שלנו בכל הפרטים - אבל עלינו לדעת ולהכיר ולהרגיש ולחיות עם זה שעשו לנו “נסירה”.

לא בגלל שעזבו אותנו ח”ו וח”ו (אפילו לא בשביל מטרה של גילוי נעלה יותר שיבוא אחו-כך), אלא שכבר עכשיו מגלים לנו את אורו הנפלא של משיח צדקנו. ויתרה מזו: לא רק את אווו של משיח אלא את עצמותו של משיח, עצם מציאותו.

ומשום כך נראה לנו בתחילה שזהו חושך והעלם. אבל לאמתו של דבר מצב זה הוא כאילו שבירה ונסירה של כל המדרגות הקודמות, כדי לתת לנו משהו נעלה באין-עווך כלל, העצם שלמעלה מעלה מכל האורות והגילויים - עצמותו של המלך המשיח.

ולכן גם ברגע שלפני גילוי משיח לעין כל, זהו יום זכאי, יום גאולה ויום סגולה, ולא ח”ו יום בכי ומספד. וכהוראת הרבי המפורשת, תוך הדגשה שכל מה שקרה באותו יום יש לו שייכות זה לזה: “חסידים עליהם לחוג את יום ג’ תמוז”.

אמונתנו, ידיעתנו וביטחוננו המוחלטים שכך הם פני הדברים

-  באים לידי ביטוי וגילוי באותה קריאה והכרזה של “יחי אדוננו”. לאמור: לא רק שאנו מבקשים ודורשים ותובעים וקובעים עובדה כי הרבי מלך המשיח יחיה בעתיד לעולם ועד, אלא אנו מאמינים ויודעים ובטוחים כי הוא חי וקיים גם עתה. אלא שאנו מבקשים ומתחננים שהדברים ייראו ויתגלו באופן הכי פשוט והכי טבעי ולעיני כל בשר.

“יחי אדוננו” היא ההכרזה וההכרה בעצם מציאותו של הרבי מלך המשיח שליט”א, שהוא חי וקיים גם בגופו הגשמי לעד ולנצח נצחים. והכרזה זו, המגלה את עצם מציאותו של משיח, היא עיקר הענין של ביאת המשיח, ועל-ידי-זה ולאחרי-זה באה התגלותו לעין כל על-ידי פעולותיו בעולם (שיחת ש”פ תולדות ה’תשנ”ב). רק שנראה זאת בעיני בשר עכשיו ממש.

יחי אדוננו מוונו וובינו מלך המשיח לעולם ועד!

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.