Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Sunday
Jun282015

באודסה נסגר המעגל אחרי 78 שנים

הסבא הדגול הרב זוסיא פרידמן חירף את נפשו לשמור על הגחלת היהודית והחסידית בעיר אודסה, והשבוע, שבעים ושמונה שנים לאחר מכן, שב אל בית הכנסת של הסבא נכדו, הרב אברהם חזן מלוד, וסגר מעגל מרתק ומדהים שביטא יותר מכל את נצחונו השמיימי של כ”ק אדמו”ר הריי”צ על פני הקומוניזם >> לקראת חג הגאולה נסגר המעגל

בסוף השבוע האחרון נחת המטוס בשדה התעופה ‘ברוסיפיל’ שבאוקראינה ובו הרב אברהם חזן, משלוחי הרבי בעיר לוד ורב שכונות האקדמאים וגני תקוה בעיר. אין זו הפעם הראשונה שהוא מוזמן על ידי שלוחי המלך במדינות חבר העמים כדי לשאת הרצאות בחיזוק היהדות בפני יהודי חבר–העמים, אבל הפעם התרגשות רבה מילאה את לבו, ולא בכדי.

כדי להבין את סיבת ההתרגשות, מן הראוי לשוב כשמונים–תשעים שנה לאחור, אל העיר אודסה השוכנת לחוף הים השחור.

הרב זוסיא פרידמן, מצאצאי הרב המגיד ממעזריטש, כיהן כרב חסידי באודסה, ומי שבפועל שימש גם כרבם של החסידים תושבי העיר. על אף שהיה חסיד בויאן, קיבלו על עצמם גם חסידי חב”ד את רבנותו, בהיותו ירא שמים מופלג, כפי עדותו המיוחדת של כ”ק אדמו”ר הריי”צ שאף ביקר בביתו.

בשל היותו איש חכם ובעל הבנה חדה, התדפקו רבים על דלתו של הרב פרידמן לקבלת עצה והדרכה. הוא היה יהודי חם, רגיש לזולת ואהוב על הכל. למרות שסבל במשך שנים ממחלת לב, תמיד האירו פניו בשמחה והחיוך לא מש משפתיו. אולם כאשר היה מדובר בעמידה על עקרונות היהדות, הוכיח שיש בו גם צד אחר, והיה אומר בקול רם ותקיף את עמדתו הבלתי מתפשרת על אף שידע מה עלולות להיות תוצאותיו של מתן ביטוי גלוי לעמדות כאלה. הוא אף לימד תורה באופן פרטי.

“אין יום שאינו טומן בחובו סכנה עבורנו”, אמר פעם לחתנו הרב אהרן חזן. ובכל זאת, הוא ואשתו הרבנית המשיכו בפעילותם. הם קיימו מניין לתפילה בביתם לאחר שהקומוניסטים הלאימו את בית הכנסת “מלביש ערומים” בו כיהן כרב. הם ערכו ‘קידוש’ מדי שבת ויום טוב כדי למשוך יותר אנשים לתפילות, וסעודה שלישית הייתה אירוע פתוח לקהל הרחב, בה היו שרים זמירות ומדברים דברי תורה וחסידות. ביתם שימש כאכסניה אמתית שאליה יכול להיכנס כל יהודי ולשהות בה כחפצו.

ר’ זוסיא אהב את ילדיו ומשפחותיהם אהבה לוהטת. הם מצדם כבדו אותו מאוד וכל אחד מהם הקפיד ללכת בדרכיו. אף לא אחד מבני משפחתו חילל את השבת אי פעם. הילדים לא הלכו לבתי הספר הסובייטיים. כל הבנים חבשו כיפות, ציצית והיו להם פאות על אף הסכנה המוחשית בכך. גם חתניו של ר’ זוסיא היו יראי שמים ושומרי מצוות. כלל אחד קבע ר’ זוסיא לכל ילדיו — שמסירת ילדיהם לבתי הספר הסובייטיים היא בבחינת “ייהרג ואל יעבור”. בעניינים הקשורים עם קידוש שמו יתברך, הוא לא היה מוכן להתכופף.

בנו הבכור, הרב אברהם פרידמן, היה בעל יראת שמים טהורה באותה רמה של אביו. אכן, כזו הייתה גם אמונתם של כל בני המשפחה. היה זה בתקופה שבה הרב זוסיא כבר שכב על ערש דווי, ובנו ר’ אברהם בא לבקרו. הבן החל לספר לאביו על כל הייסורים שהוא עובר בגלל שהוא איננו שולח את ילדיו לבתי הספר הממשלתיים. באותה שעה, התרומם האב במיטתו וחיבקו. בקול רועד מהתרגשות, אמר: “אני ובני נעדיף להיהרג ולא לשלוח אף לא ילד אחד לבתי הספר הסובייטיים!”

ביום ט’ בטבת תרצ”ז השיב הרב פרידמן את נשמתו ליוצאה, כשמיטתו שלמה.

כאמור, בנו ר’ אברהם המשיך את מסירות הנפש של אביו, עד אשר נתפס בכף, ונאסר על ידי הקומוניסטים הארורים והושם מאחורי סורג ובריח. הוא עבר חקירות קשות בהן ניסו החוקרים להוציא ממנו מידע — אך הוא חתם את פיו. כחודש וחצי לאחר מכן, בב’ ניסן תרח”צ, נרצח על קידוש השם.

תיק החקירה שלו שהוצא ממרתפי הק.ג.ב. הושב בהשגחה פרטית מופלאה בשבוע האחרון לידי רב הקהילה ושליח הרבי הרב אברהם וולף, הפועל באודסה גדולות ונצורות. בתיק החקירה נכתב במקום ההחלטה — סעיף 50.10, שפירושו: מוות בירייה.

לא בכדי לבו של אחיינו, הרב אברהם חזן, הקרוי על שם דודו הי”ד, הָמָה כאשר דרכו רגליו בבוקר יום שישי באדמת אודסה, העיר בה פעל סבו במסירות נפש מופלאה, ובה קידש דודו את חייו על מזבח התורה והיהדות. כעת, 78 שנים לאחר מכן, הוא בא לסגור מעגל — לדבר בגאון ובגלוי על תורה ומצוות, ולקרב לבם של יהודים לאביהם שבשמים ללא מורא וללא חת — מה שמסמל יותר מכל את הניצחון הגדול של כ”ק אדמו”ר הריי”צ וחייליו, שנאבקו על מטרה זו מתוך מסירות נפש.

האורח סיפר והמחיש

הרב אברהם וולף ורעייתו מרת חיה — שאף היא נינת הרב זושא פרידמן — עומדים בראש הפעילות המבורכת הנעשית בשני העשורים האחרונים באודסה. הם הקימו מוסדות חינוך מפוארים, בית יתומים, כשמעל הכול נמצאת קהילה גדולה ומרשימה של יהודים, צעירים ברובם, הפוקדים את בית הכנסת מדי יום ביומו לתפילות. קול התורה בוקע לאורך כל שעות היום מחלונות בית הכנסת. כמו כן הקימו “כולל”, בו יושבים מערך שלוחים צעירים, ולומדים בחברותות אישיות עם עשרות רבות של יהודים תושבי העיר.

המצב הכלכלי באוקראינה בימים אלה, בשפל עמוק, וזאת בשל המלחמה הקשה והעקבית מול הרוסים. התיירות בשפל, העסקים קרסו, ואף על פי כן, השליחות באודסה לא פסקה אף לא לרגע, ואדרבה.

לקראת ג’ תמוז, ביקשו השלוחים להביא “פנים חדשות” אל הקהילה, כדי לשאת דברים בפני בני ובנות הקהילה, בכל הגילאים ובכל חתכי האוכלוסיה. השלוחים בעיר בחרו ברב אברהם חזן, משלוחי הרבי בלוד ומי שעוסק במסירות זה עשרות שנים עם אוכלוסיית יהודי יוצאי מדינות חבר העמים. הוא מכיר את השפה ואת המנטליות. בנוסף לכך, הוא עצמו סיפור חיים מהלך, אח לעוד שנים–עשר ילדים שגדלו להוריהם הרב אהרן ומרת נחמה לאה חזן, עליהם השלום.

בני הזוג חזן מסרו את נפשם בגיא הבכא בשנים הקשות, בהן כל סממן יהודי גלוי היה משום סכנה של ממש. הרב חזן ורעייתו חירפו נפשם למען קדושת הבית היהודי, חינוך יהודי טהור, וקיום תורה ומצוות; הם בניהם ובנותיהם. המלחמה שניהלו נגדם הקומוניסטים, הייתה חריפה ונחושה, אך הם לא יכלו לה (ראה מסגרת).

כשהרב אברהם חזן מלוד מדבר על שמירת תורה ומצוות למרות הקושי, הוא יודע בדיוק על מה הוא מדבר. הוא עצמו היה שם, אז, בשנים הקשות ההן. בן אחת–עשרה שנים וחצי היה כאשר חצה בנס את מסך הברזל יחד עם משפחתו. היום, כשכל יהודי באודסה (ובשאר מדינות חבר העמים) יכול לשמור מצוות כאוות נפשו, לשמור שבת ללא חשש ולשלוח את ילדיו לחינוך יהודי — הוא מגיע במיוחד כדי לעודד אותם לקבל החלטות נכונות בכיוון האמור.

הסיבה למסיבה: ג’ תמוז. יום ההתקשרות לרבי. השלוחים ביקשו לחזק את הקשר בין יהודי העיר לבין הרבי, להגביר את רגש האהבה לרבי, מה שבפועל ישליך גם על חינוך הילדים, שמירת שבת וקיום מצוות. “רצינו לחזק את הידיעה שהכוח של הרביים הוא אשר החזיק את היהדות ואת החסידות בברית המועצות”. לא היה מתאים למשימה זו יותר מהרב חזן, נכדו של הרב פרידמן שהחזיק את יהדות אודסה על כתפיו מתוך סיכון. לשם כך הגיע במיוחד מארץ הקודש, וכאמור, גם סגר מעגל אישי מרגש.

יותר משמונים בתי כנסת היו באודסה בשנים המפוארות, את כולן סגרו הקומוניסטים על מנעול ובריח, בהם גם בית הכנסת של הרב פרידמן “מלביש ערומים”. כשבעים שנה היו בתי הכנסת חתומים עד לתקופת הפרסטרויקה, אז החזירו השלטונות לקהילה היהודית שני בתי כנסת בלבד. בית הכנסת הגדול והסמלי, ו..בית הכנסת “מלביש ערומים” (שנקרא כיום “שומרי שבת — חב”ד”) שבהשגחת המסובב העליון, הושב אל ידיים חסידיות — לידי שלוחי הרבי באודסה.

רחוב אוסיפבה. רחוב גדול למדי במרכז העיר, סואן בחלק משעות היממה. שם ממוקם בית הכנסת של הרב פרידמן שבמשך עשרות שנים היה למועדון לאחר שהשלטונות הלאימו אותו. שלוחי הרבי פתחו מחדש את בית הכנסת, שיפצו אותו כדבעי והקימו בו כולל אברכים, ולצדו בניין מפואר של שלוש קומות המכיל שני אולמות להתוועדויות ולכינוסים, מטבח משוכלל, כוללים, תלמוד תורה, בית יתומים, מקווה מפואר ומוסדות נוספים. בבית הכנסת הזה של הסבא, דרכו רגליו של ר’ אברהם חזן בבוקר יום שישי האחרון, ב’ בתמוז.

נפעם ונרגש עמד נוכח ספסלי בית הכנסת המלאים בכשישים צעירים בתפילת שחרית של יום חולין שגרתי. “בניגוד למקומות רבים בהם הזקנים מהווים את עמוד השדרה של הקהילה, באודסה הצעירים הם החלק המרכזי של הקהילה, צעירים שהתקרבו ליהדות על ידי הרב וולף ורעייתו” אומר הרב חזן בהתפעלות.

השליח לא עשה “חיים קלים” לאורחו. לאורך כל השבת התוועד הרב חזן עם קהלים, וכדרכו הוא עשה זאת בחיות, בלבביות וברגש חסידי אופייני למשפחת חזן.

את סעודת ליל שבת עשה הרב חזן עם סטודנטים מהאוניברסיטה המקומית. להפתעתו התברר לי כי הללו לא מגיעים מהאוניברסיטה לבית הכנסת החב”די, אלא בבניין החב”די עצמו פועלת שלוחה רשמית של האוניברסיטה. כך הסטודנטים היהודים יכולים ללמוד לימודים אקדמיים בין כתלי מוסד יהודי ובאווירה מתאימה. גם סטודנטים ישראלים שהגיעו ללמוד רפואה באודסה, מצטרפים תדיר לפעילות של השלוחים.

עד 1 בלילה נמשכה ההתוועדות עם הסטודנטים שהקשיבו בצימאון רב לדברי האורח, שסיפר על חיי מסירות הנפש בעבר, ועל האפשרויות הגלומות כיום בפני כל אחד ואחת.

עם שובו לבית מארחו לאחר אחת בלילה, קיווה הרב חזן לתת מעט שינה לעיניו, אך בבית השליח עדיין ישבו כחמישה עשר ‘מקורבים’ שביקשו לשמוע עוד (ראה מסגרת), והאורח הצטרף להתוועדות עד כמעט שהנץ אור אודסאי ראשון.

התיק שהגיע השבוע ממרתפי הק.ג.ב.

“בשבת בבוקר היה בית הכנסת מלא וגדוש, לא היה מקום לשבת”, מספר הרב חזן בהתפעלות. “כמאתיים איש מלאו את בית הכנסת מפה לפה”. האורח מוסיף את התפעלותו נוכח התפילה “שהתנהלה בצורה מדויקת ומסודרת. השליח עצמו לא עומד במקום אחד, אלא סובב בבית הכנסת ומקבל פני הבאים, מסייע להם בתפילה. גם ששת השלוחים הנוספים לא נחים לרגע. כל מתפלל שמגיע לבית הכנסת, מתקבל על ידי אחד השלוחים בלבביות, בלחיצת יד או אפילו בחיבוק, הוא מביא לו סידור, והמתפלל מקבל את ההרגשה כאילו חיכו רק לו. לאורך כל התפילה, עומד אחד המתפללים ומכריז בדיוק באיזה עמוד ובאיזה קטע אוחזים, כאשר הכול ‘חיים’ את התפילה שנעשית בחיות חסידית ובשירה משותפת”.

מה הסוד של תפילה כזאת?

“אינני יודע, אולי בזכות הלימוד לפני התפילה”, מפתיע הרב חזן בפרט נוסף על הקהילה. “כמו בכל קהילה חסידית על פני הגלובוס, גם באודסה יש לימוד חסידות לפני התפילה. השלוחים יושבים בחברותות עם המתפללים ולומדים עניינים בחסידות כהכנה לתפילה. לא יאומן אלו כוחות משקיעים שם השלוחים”.

לאחר התפילה התקיים ה’קידוש’ הקבוע, שאינו אלא סעודת שבת המוגשת ברחבות לכל הקהל הגדול. השליח מכריז מה שכבר ידוע לכולם, שבסעודה ישתתף אורח מיוחד שהגיע מארץ ישראל.

ההתוועדות של ג’ תמוז נמשכה כשלוש שעות, והקהל כולו ישב מרותק. את ההתוועדות פתח השליח הרב אברהם וולף בדברים הבאים: “לכבוד שבת של ג’ תמוז, הזמנו אורח מארץ ישראל, הרב אברהם חזן, אשר בבואו סוגר מעגל מרגש. בדיוק השבוע קיבלתי מהק.ג.ב. בעיר את תיק החקירה של דודו שעל שמו הוא קרוי, הרב אברהם פרידמן, ממנו רואים את הניצחון הגדול על סטאלין ואנשיו שהרגו את ר’ אברהם ואחיו ר’ שלום פרידמן בברדיצ’וב. והנה, הצאצא שממשיך את ניצחון הרביים הגיע לאודסה אל בית הכנסת שהקים סבו, כדי לספר לנו על מסירות נפש”. לא היה גבול להתרגשותם של הנוכחים, שמחאו כפיים על הסמליות המתהווה לנגד עיניהם.

“כמובן שסיפרתי סיפורים על הרבי ודיברתי על עבודתו בקודש”, אומר הרב חזן, “אבל כשאדם מדבר מתוך סיפורו האישי, זה תופס יותר את הלב. הוספתי ודיברתי על כך שהרבי אתנו כפי שאנו רואים זאת בכל צעד ושעל. כמו שאנחנו חיינו ברוסיה וידענו שלמרות שהרבי רחוק מאתנו בגשמיות אך נמצא אתנו ברוחו ובנפשו, וזה מה שהחזיק את כולנו; כך גם בימינו, למרות שאיננו רואים את הרבי, הרי הוא נמצא עם כל אחד מאלו המקושרים אליו. כל מי שקשור לשליח, צריך לדעת שגם הוא קשור לרבי, והרבי אתו”.

גבורת נשים

המבדיל בין קודש לחול, ובקיץ של אודסה נערכה ההבדלה ב–11 בלילה. לאחר מכן התקיימה סעודת דוד מלכא משיחא בבית הרב וולף ורעייתו, כאשר לסעודה מוזמנים שאר השלוחים הפועלים בעיר. ההתוועדות התקיימה עד 3 לפנות בוקר.

בבוקרו של יום ראשון התקיים כנס נשים מיוחד לכבוד ג’ תמוז, בהשתתפות כמה מאות נשים. על המסך הגדול הוצגה תמונת הילד אברהם חזן, המשמש כיום כשליח חשוב בעצמו המנהל מוסדות מפוארים. המשתתפות יכלו להשוות בין הילד הרוסי הקט שבמצגת לבין השליח שנכנס לשאת דברים לבביים לכבודו של יום.

גם פה ניכר היה כוחה של השליחה, מרת חיה וולף. בשקט אופייני וביד אמונה היא מנווטת את המוסדות החינוכיים, בית הספר ותלמוד תורה, כמו את שאר הפעילויות. האורח דיבר על היחס המיוחד שהעניק הרבי לנשים, כאשר העצים את כוחן בתפקידים שהעניק להן לרומם את העולם ולהשפיע לו. הוא הוסיף ודיבר על מלחמתן של הנשים על חינוך הילדים בברית המועצות בשנים ההן.

כשסיפר כי הוא הגיע ממשפחה ברוכת ילדים, שלושה–עשר במספר, מחאו הנשים כפיים בהתפעלות. הרב חזן חייך, והיסה את המשתתפות. “בעוד אתן מהללות את גבורתה של אמי, עליכן לזכור כי השליחה מרת וולף בעצמה, לבית משפחת גרינברג, היא ממשפחה של שבעה–עשר ילדים, כאשר כולם פועלים כשלוחי הרבי ברחבי הגלובוס”. לא היה גבול להתרגשותן של הנשים.

דור רביעי ישבו הנה

במהלך הביקור הקצר באודסה, הספיק הרב חזן לסייר ליד בנין הק.ג.ב., שם נרצח דודו הרב אברהם פרידמן על קידוש השם. הוא ביקר גם בקבר סבו הרב זוסיא פרידמן שהשתמר באורח פלא, למרות שהנאצים והקומוניסטים עשו הכול כדי להחריב את ‘בית החיים’ היהודי. האורח לא סיפר, אבל בוודאי היה שמח לשוב אל הסבא הדגול שלו ולספר לו על פעולותיו בהפצת היהדות בריש גלי, הוא ושאר מאות צאצאיו הפזורים ברחבי העולם, כפי אשר התפלל, חלם וקיווה תמיד — שצאצאיו יילכו בדרכי התורה והמצוות.

הרב חזן מסיים את הביקור בנימה אישית: “זכיתי בנסיעה קצרה זו לסגור מעגל. מעגל שהחל ב’ראשיתך מצער’, בתקופה שסבא וסבתא מסרו נפשם באודסה למען תורה ומצוות. והנה, כעבור כשמונים שנה אפשר להיווכח ששום דבר לא הולך לאיבוד. מה שהם זרעו מתוך תמצית דם הנפש, כעת זה מצמיח פירות הילולים באופן של למעלה מדרך הטבע. אפשר לראות זאת על נקלה במוסדות המפוארים ובמאות היהודים שלומדים שם תורה לאורך כל היום, מתפללים ברגש הלב, לא רק זקנים שנשארו מפעם, אלא דור צעיר שקם, צומח ומלבלב לתפארת, לנחת רוחו של הרבי”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.