Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Sunday
Jun212015

בירור חצי כדור התחתון - הכנה לגאולה

הגאולה (והמסירת-נפש של בעל הגאולה אשר באה בגלוי על-ידי המאסר) פעלה שגם מצד המקבל, מצד תחתונים, יהי׳ קל יותר לקיים תורה ומצוות • משיחות ש״פ קרח, ה׳ תמוז, ה׳תשמ״ט. תרגום מאידית

לע”נ הרב רחמים ב”ר יואב אנטיאן ע”ה

א. ידוע שכתוצאה מהמאסר והגאולה של כ״ק מו”ח אדמו״ר בי״ב תמוז (תרפ״ז) — נסע בסופו של דבר מהמדינה ההיא (בשנת תרפ״ח), ולאחרי כמה שנים (בשנת ת״ש) — הגיע לארצות הברית, ב״חצי כדור התחתון״, בה קבע את מקום דירתו ועבודתו במשך עשר השנים האחרונות שלו בעלמא דין (עד שנת תש״י).

מכיון שכל הענינים [ובפרט ענינים הקשורים בנשיא הדור] הינם בהשגחה פרטית — מובן, שסיבת הגעתו לחצי כדור התחתון היתה לא רק כדי להנצל מהסכנה שהיתה במדינות שבחצי כדור העליון, אלא גם, ובעיקר, משום שכך היתה הכוונה העליונה, שמקום דירתו ועבודתו (בשנים האחרונות) יהי׳ בחצי כדור התחתון.

וצריך להבין: מקום העבודה הקבוע של כל רבותינו נשיאינו — החל מהבעש״ט והמגיד, ולאחר מכן נשיאי חב״ד — הי׳ דוקא במדינה ההיא, ובפרט בעיר ליובאוויטש, ומשם יוצאה אורה לכל העולם — הפצת המעינות חוצה. מדוע, סובב הקב״ה את הסיבות שדוקא כ״ק מו״ח אדמו״ר, נשיא דורנו, יצא משם ויבוא לארצות–הברית ושם יקבע את מקום עבודתו (וכידוע עד כמה מנע עצמו לצאת משם), והחל מאז נהי׳ דווקא מקום זה מקור ההשפעה (בלשון הכתוב — מקור מים חיים) של הפצת המעינות חוצה לכל העולם כולו, כולל — גם במדינה ההיא?

הקושיא בעצם חזקה יותר: לפי הפתגם הידוע ש״בחצי כדור התחתון לא הי׳ מתן תורה (— בגלוי)”, ״קבלת היא התורה אצלנו (בחצי כדור העליון)״ — מדוע הביא הקב״ה ירידה ביותר, לעקור את מקומו מחצי כדור העליון ולקבעו בחצי כדור התחתון (וכפי שהתבטא כ״ק מו״ח אדמו״ר: “עשר גלויות גלתה ליובאוויטש״, והגלות האחרונה (הקשה ביותר) היתה בבואו לגלות אמריקא), ואפילו לא — על כל פנים במקום אחר בחצי כדור העליון?

 

ב. ויובן זה בהקדים השייכות של חג הגאולה י״ב–י״ג תמוז, דווקא עם חודש זה, חודש תמוז, ועד שכל החודש נקרא כמנהג כמה–וכמה מבני–ישראל על שם זה — ״חודש הגאולה״.

כבר דובר כמה פעמים, על כך שתוכנו של חודש תמוז — ששבת זו היא השבת הראשונה של החודש — מרומז בשמו של החודש בתורה שבכתב — חודש הרביעי (על פי סדרו בהחדשים — לאחר החודש הראשון, חודש ניסן):

חודש הרביעי בא לאחר ובהמשך לחודש השלישי (חודש סיון), החודש של מתן תורה [״אוריאן תליתאי כו’ בירחא תליתאי״]. ההבדל בכללות ביניהם הוא: מתן תורה בחודש השלישי הוא השפעה מהקב״ה לבני–ישראל מלמעלה — הקב״ה נותן לבני–ישראל תורה ומצוות, מורה–הדרך המדריך את היהודי כיצד להתנהג בחייו היום–יומיים: מה שאין כן בחודש הרביעי (החודש שלאחר מתן–תורה) מתחילה בעיקר העבודה (דקבלת התורה –) של בני–ישראל בכח עצמם, עבודת התחתון והמקבל בעולם, על–ידי קיום התורה והמצוות בפועל על–פי ההוראות (לשון תורה) שקיבלו קודם לכן במתן–תורה.

החילוק מרומז גם במספר החדשים — שלישי ורביעי: הגמרא אומרת ״גימ״ל דל״ת — גמול דלים״, ז. א. שהגימ״ל מרמז על המשפיע מלמעלה (גומל), והדל״ת — על המקבל למטה (״דל״). וכך גם בנוגע למספרים ג׳ וד׳ — כידוע ששלישי רומז על ההשפעה מלמעלה (הנחלקת לשלש דרגות), וכאשר ההשפעה יורדת למקבל, נוספת דרגא רביעית (כלי ושטח המקבל). וכפי שזה נחלק בכללות סדר ההשתלשלות — ג׳ העולמות אצילות בריאה ויצירה (כולם — בחינת המשפיע), ולאחר מכן עולם הרביעי — עולם העשי׳ (בחינת המקבל).

ועל דרך זה הוא ההבדל בין חודש השלישי וחודש הרביעי: מתן תורה בחודש השלישי הוא ענין ה״גמול״ ונתינת התורה והמצוות מלמעלה: וחודש הרביעי הוא בדרגת ״דל״, שמקבל ההשפעה ממתן תורה בחודש השלישי, העבודה על–פי הוראות התורה.

ולמרות שעבודתם של יהודים בעולם (בחודש הרביעי) היא ירידה לגבי הגילוי מלמעלה (בחודש השלישי) — הרי שלימות ההשפעה מלמעלה היא דווקא כאשר היא יורדת למטה, עד שהיא מתקבלת אצל ובהמקבל, ואדרבה: דווקא על–ידי הירידה למטה נפעלת שלימות הכוונה של נתאווה הקב״ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים, ונפעלת השלימות של מתן תורה — שהיא תומשך ותחדור בקרב האדם למטה, ועד — כל העולם.

וכשם שהוא בעולמות: אף שעולם העשי׳ הוא העולם הנמוך ביותר, ומובדל משאר שלושת העולמות בהפסק — ״אף עשיתיו״, הרי שלימות ההשפעה של העולמות העליונים היא דוקא כשהיא באה בעולם העשי׳, עולם הזה הגשמי, תחתון שאין תחתון למטה ממנו — דוקא בעולם העשי׳ נעשית הדירה לו יתברך בתחתונים.

 

ג. תוכנו של החודש הרביעי (עבודת התחתון, מקבל) מודגש עוד יותר בכך שהיום המיוחד של החודש אשר נזכר בתורה שבכתב הוא ״צום הרביעי״, הצום דשבעה עשר בתמוז, אשר זהו ענין כללי בחודש זה, כמובן מכך שהצום נקרא על שם כל החודש — ״צום הרביעי״:

ה״חמשה דברים” בלתי רצויים אשר קרו בצום הרביעי (אשר לכן זהו יום צום) — החל מ״נשתברו הלוחות” (בסוף הארבעים יום דמתן תורה), ולאחר זה ״הובקעה העיר״, אשר בזה החל החורבן דבית המקדש והגלות, ועד גלות זה האחרון (לאחרי חורבן בית שני) — מדגישים עוד יותר את הירידה למטה שנעשית בחודש הרביעי.

זאת אומרת, שנוסף להירידה ד״חודש הרביעי״ בכלל (לגבי חודש השלישי), הירידה בעולם הזה התחתון (לגבי כל ג׳ עולמות העליונים) — מבטא ״צום הרביעי״ ירידה לאחרי (ובתוך) ירידה, עד לירידה בגלות הזה למטה מטה;

הכוונה (מלכתחילה) בזה היא, שזה יעורר את העבודה של יהודי פה למטה, שיבטל את הסיבות לירידה זו (ובמילא — את הצום), על–ידי הוספה בעבודתו בתורה ומצוות (אשר ניתנו בחודש השלישי), ולהחליש ועד לבטל לגמרי את ה״(מפני) חטאינו גלינו מארצנו״, ובמיוחד — על–ידי הוספה באהבת ישראל (ועד — אהבת חנם), אשר מבטלת את סיבת הגלות (שנאת חנם) — ועל ידי זה הרי הוא מבטל את (המסובב –) הגלות, ובמילא — את הצום,

ויתרה מזו — יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים — משום שזוהי התכלית של הצומות מלכתחילה, שעל ידי זה יתוסף טוב גדול יותר, ועד שזוהי הפנימיות של הצומות — ביטוי של אהבתו הגדולה של הקב״ה לבני–ישראל (״כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו״), וכפי שזה יתגלה במהרה בימינו, כאשר הצום עצמו יהי׳ יום ששון ושמחה ומועד טוב.

ונמצא, שאף על פי שצום הרביעי הוא (בפשטות) ענין של ירידה — הרי זה מעורר ומביא הוספה בעבודת בני–ישראל, ודוקא על ידי זה שעבודתו של יהודי בתורה ומצוות (שניתנו בחודש השלישי) נמשכת למטה מטה, גם בביטול והפיכת ״חטאנו״ וכל הענינים הבלתי רצויים שבאו כתוצאה מזה — מתבטאת עוד יותר שלימות ההשפעה של מתן–תורה בחודש השלישי, שנמשכת אצל ובהמקבל בהיותו למטה, ועד שהצום גופא נהפך ליום ששון ושמחה ומועד טוב, למעלה מהטוב הגלוי של חודש השלישי.

ד. העילוי של חודש הרביעי נתגלה עוד יותר בדורות האחרונים — על–ידי הגאולה של כ״ק מו״ח אדמו״ר בי״ב—י״ג תמוז (והתחלתה — בג׳ תמוז), שעשתה (הפכה) את החודש כולו ל״חודש הגאולה״:

המאסר בא בגלל חושך הגלות (אשר החל (ברמז) בשבעה עשר בתמוז עוד בזמן שבית–המקדש קיים), ובפרט במדינה ההיא, בימים ההם עוד קודם על–ידי המאסר, מאסר באופן הקשה ביותר, הקשור עם יסורים ועינויים, ועד להחלטת הממשלה ההיא דהיפך החיים ר״ל:

ודוקא על–ידי הירידה (לפי שעה) נפעל (לא רק השחרור של בעל המאסר והגאולה למצב כפי שהי׳ קודם המאסר, אלא) עילוי נעלה [ועד שלאחר זמן — ראו בשכל ובעיני בשר איך שמהלך הדברים של המאסר הי׳ בפנימיות — בשביל העילוי]:

הגאולה (והמסירת–נפש של בעל הגאולה אשר באה בגלוי על–ידי המאסר) פעלה שגם מצד המקבל, מצד תחתונים, יהי׳ קל יותר לקיים תורה ומצוות, הגאולה הכניסה גאולה ותוקף אצל כל יהודי בכל עניני תורה ומצוותי’, שיוכלו לקיימם בלי מניעות ועיכובים (דעולם),

כידוע דברי בעל הגאולה שכותב, ש״לא אותי בלבד גאל הקב״ה בי״ב תמוז, כי אם את כל מחבבי תורתנו הק׳, שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה כו״׳, אשר זה כולל את כל הסוגים שבבני ישראל, כל בני–ישראל.

ונוסף לזה שהגאולה הקלה על עבודת היהודים (המקבל) — נוסף על ידי זה בפשטות בהפעולות דהרבצת התורה וחיזוק הדת, וכפי שרואים בפועל שלאחר הגאולה נתחזקה ונתרחבה, ועד שלא בערך, העבודה דהרבצת התורה וחיזוק היהדות והפצת המעינות חוצה, ועד לאופן אחר לגמרי ונעלה יותר, ועד להגיע בכל קצוי תבל, ובאופן דפעולה נמשכת — מוסיף והולך (כדלקמן).

ויתירה מזה (כמדובר פעם בארוכה): היות שהדור (של בעל הגאולה) הינו הדור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה, הרי גאולתו היא השלב האחרון בהגאולה, בתור הכנה להגאולה האמיתית והשלימה [כידוע שכל ענין של גאולה (אפילו גאולה ש״לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו’״, הרי זה קשור עם הגאולה האמיתית והשלימה (מן הגלות), על אחת כמה וכמה גאולה של נשיא בישראל בענינים דהרבצת התורה והפצת היהדות והמעינות חוצה, שמביאה את הגאולה],

ועד שבדור זה בכלל ובהגאולה במיוחד — מתחילה ה״טעימה״ (טועמי׳ חיים זכו) מהגאולה העתידה, כולל גם — להרגיש איך שהפנימיות דהירידה, כולל דצום הרביעי — היא ענין נעלה, ועד מעין הגילוי דלעתיד–לבוא כשצום הרביעי יהפך לששון ולשמחה — על ידי זה שקודם צום הרביעי באה הגאולה, אשר פועלת ומגלה שכל החודש הוא ״חודש הגאולה״.

 

ה. על פי זה יש לומר הטעם לכך שהקב״ה הביא את בעל הגאולה ואת מקום הפצת התורה והחסידות דוקא לחצי כדור התחתון,

כשם שישנו החידוש בזמן דחודש הרביעי (לגבי החודש השלישי, החודש דמתן–תורה) — הרי זה מתבטא גם במקום [כידוע שזמן ומקום קשורים זה בזה], כפי שהי׳ במתן–תורה: עיקר העבודה דבני–ישראל בכח עצמם מתחילה כשמתרחקים מהחודש השלישי הזמן דמתן תורה, ומהמקום בו הי׳ מתן–תורה (הר סיני), כל זמן שעומדים ״ליד״ (מתן תורה ב)הר סיני הרי הם תחת השפעתו כאיש אחד בלב אחד.

על–דרך חילוק זה הי׳ אצל בעל הגאולה: כתוצאה מה(מאסר וה)גאולה הגיע לאחרי המשך כמה ענינים לחצי כדור התחתון, אשר שם ״לא הי׳ מתן תורה״ (כנ״ל), וכל ההעלמות וההסתרים אשר היו בגלות אמריקא (אשר רבות בשנים שלטה בה ההנחה אצל כמה מבני–ישראל ש״אמעריקא איז אַנדערש״ (— אמריקא היא שונה)) — מתוך כוונה לעשות מהמקום — מקום תורה, ועד מקום מתן תורה — כציווי התורה מה להלן (במתן–תורה) — אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיעה, דוקא על ידי זה נפעלת שלימות ההשפעה (דמתן תורה בחודש השלישי ובחצי כדור העליון), על ידי זה שההשפעה ד(מתן) תורה מגיעה בגלוי עד למטה מטה (בחצי כדור התחתון שבו לא הי׳ מתן–תורה בגילוי), ומתקבלת על–ידי המקבל (בחינת רביעי), באופן שזה נעשה מקום תורה ומתן תורה.

זאת אומרת, שהגם שביאת כ״ק מו״ח אדמו״ר לחצי כדור התחתון היתה גלות בתוך גלות — לאחרי כל הגלויות שגלתה ליובאוויטש [“מליובאוויטש לראסטאוו, מראסטאוו בגלות פעטערבורג, מפעטערבורג בגלות לאטוויע, מלאטוויע בגלות פולין, ומפולין כו׳ בגלות אמריקא״], ומובן גודל הירידה דגלות, כפי שזה מקשה על יהודי לעשות עבודתו (אפילו בענינים דשליחות מעבודת נשיא ישראל, כ״ק מו”ח אדמו״ר) — אף על פי כן, הרי דוקא שם נשלמת הכוונה ד(מתן) תורה, שזה יגיע למטה מטה, ולעשות לו יתברך דירה בתחתונים.

ויש לומר הטעם, כי בהתקרבנו להגאולה העתידה לבוא, צריך להתוסף בבירור התחתון (המקבל) לעשותו יותר ראוי וכלי להיות דירה לו יתברך, כפי שיהי׳ בשלימות הגילוי לעתיד לבוא.

לכן סדר העבודה בדברי ימי ישראל, הוא שקודם היו בני–ישראל במקום אחד (בארץ ישראל), ומשם יצא אור התורה והמצוות בכל העולם, ואחר–כך — בגלות בבל, ובעיקר — עד גלות אדום, התפזרו בני–ישראל, אחד מהם גלה לברבריא, ואחד מהם לסרמטיא כו’, ומדור לדור — מתפשטים עוד יותר, בכדי לפעול בירור העולם בכל מקום ומקום באופן דמלמטה למעלה, אבל כל זה עדיין בחצי כדור העליון (ומשם נתפשט האור גם בחצי כדור התחתון): ועד שהתקרבו עוד יותר להגאולה, ובני–ישראל בקהל גדול הגיעו גם לחצי כדור התחתון, ועד לזמן בוא בעל הגאולה לכאן — בכדי לפעול במקום זה הבירור, אשר על ידי זה נפעלת שלימות ההשפעה דמתן–תורה, כנ״ל.

 

ו. ויש לומר יתירה מזה:

נוסף לזה שבחודש הרביעי (ובחצי כדור התחתון) נפעלת השלימות של ההשפעה מלמעלה בחודש השלישי, על ידי זה שזה מגיע ומתקבל אצל המקבל — ניתוסף עוד דבר, שעל–ידי עבודת המקבל (בחינת רביעי) נעשה המקבל משפיע (מלמטה למעלה) הפועל חידוש בענין דחודש השלישי (מתן–תורה).

וכפי שזה בכללות העולמות, שנוסף לזה ששלימות ההשפעה דאלקות בעולמות עליונים נפעלת על ידי זה שנמשך למטה בעולם העשי׳ — ודוקא עולם העשי׳, עולם הזה התחתון שאין תחתון למטה הימנו — נעשה דירה בתחתונים, דירה לעצמותו יתברך, ועל ידי זה נפעלת עלי׳ בעולמות העליונים (דכל סדר השתלשלות) שמצד עצמם הרי הם ״ירידה מאור פניו יתברך״.

ועד לתכלית השלימות והגילוי שבזה לעתיד–לבוא — המעלה ועליית המקבל, ״נקבה תסובב גבר״, דוקא התחתון המקבל נעשה דירה לו יתברך, כלי לגילוי העצמות.

 

ז. ועל דרך זה יש לומר בנוגע לזה שקביעת מקום דירתו של בעל הגאולה הי׳ דוקא בחצי כדור התחתון:

כשם שבעולמות בכלל נעשה דירה לו יתברך דוקא בעולם הזה התחתון, ועל ידי זה נעשה עלי׳ בכל העולמות — כמו–כן הוא גם בעולם הזה עצמו, שהשלימות שבזה נפעלת בחצי כדור התחתון (ששם לא הי׳ מתן–תורה), ועל ידי זה נעשה עלי׳ בכל העולם, גם בחצי כדור העליון.

ויש–לומר, שמכיון שהדור (דבעל הגאולה) אוחז בסוף העבודה בזמן הגלות, קרוב וקודם לגאולה, וישנו כבר ה״טעימה״ בעניני הגאולה (כנ״ל ס״ד) — לכן, סיבב הקב״ה את הסיבות שבעל הגאולה ילך ממקום אבותיו ויגיע לחצי כדור התחתון, ויקבע שם מקום דירתו ומקום עבודתו (בעשר שנים האחרונות שלו בעלמא דין) — כך שדוקא במקום זה (בחצי כדור התחתון) יהי׳ (משנת ת״ש ולהבא, עד סוף זמן הגלות) מקור המעינות — מקור מים חיים — דהפצת המעינות חוצה, וממנה יוצאה אורה — מלמטה למעלה — לכל העולם כולו, גם בחצי כדור העליון, להיפך מסדר העבודה דרבותינו נשיאינו שלפניו — שמחצי כדור העליון הגיע — מלמעלה למטה — בכל העולם.

וכפי שרואים בפשטות בעיני בשר — מראה באצבעו ואומר זה — שאף על פי שביאת בעל הגאולה בחצי כדור  התחתון הי׳ גלות בתוך גלות (בערך לעיר ליובאוויטש כו׳) — הרי דוקא על–ידי ביאתו וקביעת מקומו כאן, נתחזקה ונתרחבה ועד שלא בערך, עד באופן חדש, העבודה ד״ליובאוויטש״, הפצת היהדות והפצת המעינות חוצה, כולל ובמיוחד באהבת ואחדות ישראל (הפירוש (והעבודה) ד״ליובאוויטש״), לגבי כפי שזה הי׳ על–ידי רבותינו נשיאינו שלפניו בחצי כדור העליון (כולל גם בהעיר “ליובאוויטש״),

ובאופן כזה שדוקא ממקומו בחצי כדור התחתון מתפשטים המעינות חוצה, בכל העולם כולו, גם בחצי כדור העליון — ״ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה״ — בהרחבה יתירה מכפי שהי׳ עד אז,

החל בשנת ת״ש, שבעל הגאולה הגיע לכאן, ואחר–כך במשך העשר שנים (עד תש”י) שעבד עבודתו, וגם אחר–כך — באופן דפעולה נמשכת והולך ומתפשט באופן דמוסיף והולך ואור, על–ידי תלמידיו ושלוחיו, בפרט שכבר אוחזים בשנת הארבעים מאז תש״י, ש״נתן ה׳ לכם לב לדעת ועיניים לראות ואזניים לשמוע״, וקאי איניש אדעתא דרבי׳י. והולך ומוסיף ואור.

 

יב. ויהי רצון, שההוספה הנ״ל ב״מעשינו ועבודתנו״, נוסף על כל הענינים שפעלו רבותינו נשיאינו במשך הדורות בחצי כדור העליון, ועל אחת כמה וכמה ההוספה בזה על–ידי נשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר בחצי כדור התחתון — תביא כבר תיכף ומיד ממש את הגאולה בפועל, בחודש הרביעי דשנת תשמ״ט, בחוץ לארץ בחצי כדור התחתון,

כי לאחר העילוי הנ״ל דחודש הרביעי והעבודה בחצי כדור התחתון — צריכים לדעת, שאין זה מגיע כלל להעיקר — גאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש!

אמנם, ״פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא״, וכמדובר לעיל (הפירוש הפנימי) שזה מרמז על כוונת קרח למעליותא (מעלת המקבל לעתיד–לבוא) — בנוגע לפשט בעולם–הזה במעשה בפשטות — שעל–פי תורה הוא העיקר צריך להיות תלמוד–תורה וכו’.

ויתירה מזו: אפילו אחרי ריבוי העבודה בזמן הגלות כשכבר מגיעים בפועל בעולם–הזה להעבודה בחצי כדור התחתון (מעלת המקבל), עם כל המעלות שבזה — הרי עדין אין זה כמאן דבעי למהוי:

אמנם ישנם כמה וכמה ענינים אשר הינם בדוגמת הגאולה — ענין הצדקה (אשר גואל (החיית) את נפש העני), ענין התפלה, ועוד כמה וכמה עניני תורה ומצוות, ועד שיכולים לטעון (״יפה נדרשת״) שישנם ענינים אשר הינם נעלים יותר — כמאמר חז״ל ״יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא״, על ידי זה מגיעים בעצמות ומהות, תענוג הבורא (מה שאין כן עולם–הבא הוא בעיקר גילוי תענוג נברא), ובפרט על–ידי הפצת המעינות חוצה בחצי כדור התחתון וכו’ וכו’ –

על כך טוען כל יהודי, ״נער ישראל ואוהבהו״ (הבן חמש למקרא ששייך דוקא ללימוד הפשט) — דרשות הינן ״יפה נדרשת״, אבל זוהי ״דרשה״ (בתורה) גאולה רוחנית, אבל הוא הרי מחכה לו בכל יום שיבוא גאולה כפשוטה. ה״נער ישראל״ צועק: אנו רוצים את הגאולה בפשטות, בעולם העשי׳!

לומדים בתורה אודות ענין הגאולה (ובפרט ברמב״ם סוף הלכות מלכים), וכל העוסק בתורת כו’ כאילו כו’ –

צועק ה״נער ישראל״: ״עד מתי קץ הפלאות״ — אחכה בכל יום להגאולה כפשוטה, בפשטות ממש, באופן גלוי, מראה באצבעו ואומר זה — הנה הגאולה בפועל!

וכאשר ה״נער ישראל״ מכריז “עד מתי״ מתוך צעקה אמיתית — הרי כטבע האב ועל אחת כמה וכמה אבינו שבשמים — שמקיים את בקשתו.

וכידוע הסיפור עם גדול בישראל, אשר אמר שבבואו למעלה (אחרי מאה ועשרים שנה) יעשה רעש (שהי׳ ראוי לכך) שהקב״ה יביא את הגאולה. אחרי הסתלקותו והגאולה עדיין לא באה — אמר גדול אחר, שנראה שנתנו לאותו גדול גילוי נעלה ביותר למעלה, אשר גרם לו ״לשכוח״ כביכול בנוגע להבטחתו:

[כ״ק אדמו״ר שליט”א אמר בחיוך:] היות שמשיח עדיין לא בא — כנראה שלמעלה מצאו עצה איך לפעול אצל אותו גדול לדחות זאת…

יתכן שהעצה לזה היא, לעשות נדר על דעת רבים, אשר אז הרי הדין הוא ש״אין לו התרה בלא דעתם״. אפילו אם יפעלו אצל אחד או אחדים, הרי זה לא יעזור, משום שפסק הדין בתורת ה׳ הוא, שנדר על דעת רבים נשאר בקיומו.

המסקנה מכל האמור לעיל — שתיכף ומיד ממש תבוא בפועל הגאולה האמיתית והשלימה, על–ידי משיח צדקנו, וכל בני–ישראל הולכים, ביחד עם בתיהם, בתי תורה תפלה וצדקה, לארץ הקודש, ולירושלים עיר הקודש, בבית–המקדש השלישי, בקדש הקדשים, ומתגלה שם מטה אהרן אשר מונח שם למשמרת, ו”יפרח בימיו צדיק — שבימיו (של משיח) תחזור הכהונה ויפרח מטה אהרן״ ומשה ואהרן עמהם.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.