Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Friday
Jun122015

בקודש חזיתיך

המזכיר ר’ בנימין קליין ע”ה בגילוי לב: מעולם לא אירע שהרבי אמר משהו וזה לא התקיים. כל מה שהרבי אמר התקיים במלואו * “כאשר שומעים סיפור מהרבי, מתפעלים ומתעוררים, אלא שאם נתחיל לספר לא נסיים. די במה שכל אחד ראה במו עיניו”* “בית משיח” מגיש אוצר בלום של סיפורים מופלאים ומרגשים שסופרו על-ידי הרב בנימין קליין ע”ה המעניקים הצצה נדירה על קצה המזלג מתפקידו כמזכיר אצל הרבי שמוציא ומביא את ענייני כלל ישראל מעם המלך, ועל מה שזכה לראות בחדרו הקדוש של הרבי מלך המשיח * עדות אישית מ’גן עדן העליון’

ראשון המעלה — סודיות

 

הסודיות והפרטיות היתה אצל הרבי כלל ברזל, שכל אחד יחוש בנוח שהוא יכול לכתוב לרבי ללא כל חשש שמשהו יתפרסם. ואכן איש לא חשש לכתוב לרבי עניינים פרטיים, שכן הכול ידעו שהכול נשמר בסודיות מוחלטת.

זכיתי להרבה שליחויות מטעם הרבי, ותמיד היה כלל ברזל אצל הרבי: כל מילה שהרבי אומר — צריך לבצע מיד, בלי שאלות של “איך” ו”למה”. צריך לבצע, ותו לא. אם חשב מישהו לערב את שכלו בביצוע הוראה פרטית של הרבי — היה ברור מיד שאין לזה מקום.

“אינכם מכירים אותו”

כשהייתי בחור בישיבה ב–770 נסעתי קיץ אחד עם בחור נוסף ל’מרכז שליחות’ במדינות דרום אמריקה כדי להפיץ יהדות בקרב היהודים המקומיים. כשהגענו לאורגוואי פגשנו ביהודי שהיה יחד עם הרבי בתקופה שבה למד הרבי באוניברסיטת סורבון בצרפת. מצאנו את האיש כשהוא יושב בפינת עזרת נשים של בית הכנסת.

ניגשנו אליו והצגנו את עצמנו — “אנחנו מליובאוויטש”.

“אתם מכירים את הרבי?”

“בוודאי”, עניתי. “אנו רואים את הרבי בכל יום בשעת התפילות”.

“אולי אתם רואים את הרבי, אבל אינכם מכירים אותו. אני הייתי אתו שנתיים בסורבון ולא הכרתי אותו. הוא הסתתר מכולנו…”

הרבי בדרגה שאיננו מסוגלים להבין אותה. ראינו ושמענו הרבה סיפורים יפים, אבל לא בזה מתבטאת מהותו של הרבי.

הייתי מזכירו של הרבי קרוב לשלושים ושש שנים, אבל ככל ששומעים עוד על הרבי, צריך לדעת שהרבי הוא הרבה יותר מכך. ‘רבי’ זה גבוה בהרבה מהשגתנו. כל מה שייאמר על הרבי אינו עושה אותו גדול יותר כיוון שהוא יכול לעשות גם כך וכך. אדרבה: בכך מגבילים אותו.

יראה וקרבה

קשה מאוד לתאר את הקשר שלי עם הרבי. תמיד הרגש ריחוק של יראה מפני הרבי. אחת הבעיות הנפוצות בעולם היא השגרה. כשאתה מתרגל למשהו, משהו מן ההתלהבות הראשונית פג בך. אבל הרבי מעולם לא נתן למזכיריו להיכנס לשגרה. הייתי נכנס אל הרבי בכל יום, ומעולם לא נכנסתי מבלי לדפוק בדלת ולקבל מהרבי אישור להיכנס לחדרו.

פעם קרא לי הרבי באמצעות קו הטלפון הפנימי שאכנס לחדרו. דפקתי על הדלת ונכנסתי, אבל הרבי היה עסוק במשהו והוא לא פנה אליי. כמובן שלא העזתי לפנות לרבי. כך עמדתי בחדרו של הרבי כשלושת רבעי שעה, כשכל אותו הזמן עסק הרבי בנושא אחר.

קירוב בימי שמחה

בדרך כלל, שרר ריחוק של יראת כבוד בין המזכירים לרבי, אך מדי פעם בפעם היו התייחסויות אישיות לבביות מצד הרבי, כמו למשל בשמחות משפחתיות. אחרי חתונה במשפחה הרבי ביקש לדעת מי הגיע לחתונה, מי קיבל ‘כיבודים’. לפני החתונה הורה למי לשלוח הזמנות מבין האנשים שאתם עמדתי בקשר בשם הרבי, כולל ראש הממשלה הישראלי, והיה מייעץ שכדאי לכבד את פלוני…

כך בימי שמחה, אבל בנושאי העבודה לא היה שום סוג של קרבה.

שדר סודי מראש הממשלה

היה זה בכ”ח ניסן תש”נ, הרבי יצא לתפילת מנחה ולאחר מכן סימן כי ברצונו לומר שיחה. היה זה בגדר הפתעה. ההפתעה התעצמה שבעתיים כשהרבי דיבר פתאום על מידע שאש”ף עומד לפגוע ביהודים.

ראש הממשלה שמיר טלפן אלי שעתיים קודם לכן וביקש להודיע לרבי שהגיעו ידיעות מודיעיניות שהיום, מיד, אמורות להיות התקפות חבלניות של אש”ף נגד כמה ריכוזים ישראליים בעולם והוא מבקש ברכה. מיד מסרתי את זה לרבי שכנראה כבר ידע שהעניין רציני ומיד פעל כדי לבטל אותו.

זה היה שדר סודי לגמרי, אבל כשהרבי יצא למנחה דיבר על כך ברבים ואמר שקיבל ידיעה כזו והורה שכולם יוסיפו בתורה, בתפילה ובצדקה. ואכן, לא נרשמו לאחר מכן כל פגיעות ביהודים, ובודאי הפעולות השמימיות של הרבי ביטלו את העניין. למחרת ב”ניו יורק טיימס” אכן נכתב שהיו ידיעות מודיעיניות על כוונות אש”ף לפגוע במטרות ישראליות בעולם.

הדרך החשאית היא היעילה

בד בבד עם המאבק הפומבי בעניין תיקון חוק “מיהו יהודי”, הרבי פעל ועשה הרבה באופן חשאי. זכורני למשל שבאמצעות הגאון הרב שלמה יוסף זוין ניסה הרבי להשפיע על שר הפנים דאז מר משה חיים שפירא. אני זוכר שפעם אחת בעיצומו של המאבק קיבלתי הוראה להתקשר בטלפון לאחד ממקורביו של שפירא והקראתי לו בטלפון מכתב בן עשרה עמודים שעליו היה להעביר בדחיפות לשפירא בשם הרבי.

היו הרבה פעולות חשאיות גם בנושא שלמות הארץ וגם בנושאים שבהם כל הפעילות היתה אך ורק חשאית, כמו הצלת יהודים בתוניס ובמדינות מסויימות באירופה.

הקדיש זמן ניכר לדואר

הרבי הקדיש זמן ניכר לנושא ההתכתבות, כשהוא עובר על הדואר וקורא ועונה בעצמו על מכתבים. כל אלפי המכתבים שהגיעו, נכנסו לרבי בדיוק כמו שהתקבלו במזכירות. הרבי אישית פתח כל מכתב ומכתב, כשהוא עושה זאת בצורה ידנית. הרבי בעצמו אף מיין את המכתבים לסוגיהם. לפעמים היינו נכנסים לזמן קצר מאוד כדי למסור מכתבים שאנשים השאירו בחדר המזכירות בעבור הרבי, ומדובר בערמות גדולות.

פעמים רבות הרבי עסק בדברים שונים בבת אחת. לדוגמה, כשאנחנו המזכירים היינו נכנסים למסור משהו, או כשהרבי דיבר אלינו — בד בבד התעסק בדבר נוסף. כך זה היה בדרך כלל כשדיווחנו על העניינים השוטפים. רק כשדיווחנו על משהו מיוחד במינו, הרבי עזב הכל והקשיב באופן מיוחד לכל פרט ופרט.

בחדרו הקדוש של הרבי היה שולחן בפינה מסוימת שעליו היינו מניחים את מכתבי השאלות. היינו מניחים את המכתבים על פינת השולחן ולוקחים את מכתבי התשובה שהיו מוכנים בעבורנו כדי להעבירם לשואלים. הרבי הגיב ב”אַ דאנק” (תודה) וזה הכול.

סיפר לי פעם הרב חודקוב שפעמים רבות הזדמן לו להכניס לרבי מכתב עם כמה עותקים, כאשר, לדוגמה, היה צורך לכתוב מכתב זהה לכמה אנשים. כאשר המכתבים הובאו לרבי לחתימה, הרבי טרח לקרוא כל אחד מהם באָמרו “כשאני חותם על משהו, אינני יכול לומר שחתמתי רק כי שיערתי שבטח זה אותו דבר כמו מכתב אחר”…

פעמים רבות עבר הרבי פעמיים ויותר גם על מכתבי הברכה השגרתיים. היה זה כאשר, לדוגמה, נוסף בשולי המכתב “נ.ב” (במענה לשאלה של הבר–מצווה או בגלל סיבה אחרת) או אז הרבי היה עובר על המכתב פעם נוספת: פעם ראשונה היו המזכירים מכינים מכתב בנוסח הרגיל והרבי היה מציין מה להוסיף ב”נ.ב.”. ולאחר שהיו מכינים את התוספת, הרבי היה מגיה את זה ורק אחר כך חותם.

מעולם הרבי לא חתם לפני שהמכתב היה מוכן סופית למשלוח.

הרבי אכן השקיע במכתבים עבודה רבה וטרחה עצומה, פשוט פיזית.

בכל ערב, כשהרבי הלך לביתו, הוא לקח עמו לביתו מכתבים רבים, וכשהיה שב בבוקר מביתו ל–770, היו התשובות מוכנות, וזאת לאחר שמיין אותם לפי קבוצות. קבוצה אחת היתה מכתבים שיש לענות להם במכתב ברכה שגרתי כמו לבר מצווה, חתונה וכדומה. את אלו היה צריך להכין ולהביא לרבי להגהה וחתימה. לגבי שאר המכתבים — הרבי היה מכתיב את המענה.

מלבד המכתבים שנכתבו, היה גם סדר תשובות בעל–פה. הרבי קיבל את המכתב או הפתק שהוכנס לו, והרבי ציין את תשובתו על הפתק, והמזכירים מסרו לשואל את נוסח המענה המדויק.

‘מזג אוויר’ שונה לפני ה’אוהל’

אחד הדברים המופלאים אצל הרבי, היה ההכנות לנסיעה. הרבי היה מתכונן לנסיעה ל’אוהל’ כמו שבחודש אלול מתכוננים לקראת ראש השנה. הרגישו בחדר מתח של כוננות מיוחדת כבר מהלילה שלפני הנסיעה. מדובר על כל פעם שהרבי נסע, בלי יוצא מהכלל, בשנת תשנ”ב כמו עשרות שנים לפני כן.

כבר ביום שלפני הנסיעה המזכירים ידעו שתהיה הנהגה אחרת כי “מחר זה יום של אוהל”. ביום כזה הכול היה אחרת. התשובות היו נמסרות יותר במהירות. אם הייתי מקבל מכתב לקראת נסיעה של הרבי לאוהל וידעתי שהעניין סובל דיחוי, הייתי דוחה את מסירתו לרבי ביום יומיים, כי לפני הנסיעה לאוהל ‘מזג האוויר’ היה שונה. אם מותר לתת דוגמאות להנהגות של הרבי, הייתי אומר שהרבי התכונן לנסיעה לאוהל כמו חסיד שמתכונן להיכנס אל הרבי ליחידות…

במהלך הנסיעה לאוהל הרבי פשוט היה עסוק. מאז תקנת לימוד הרמב”ם — הרבי למד רמב”ם כל הדרך. לפני כן עסק בדברים אחרים.  

כמה הספיק הרבי ביום אחד?

אנשים אינם יודעים כמה עושה ופועל הרבי למען כלל ישראל. אנחנו המזכירים יכולים להעיד שהרבי עבד למען העם היהודי, ככלל וכפרט, עשרים וארבע שעות ביממה! כאשר היינו נכנסים אל הרבי והרבי היה מדבר אתנו, ראינו איך תמיד, ממש תמיד, הרבי היה עסוק. אף פעם לא נח. לא ייאמן עד כמה הספיק הרבי ביממה אחת. ואני מדבר רק על דברים שראינו במו עינינו.

מפני הרצון ולא מפני הציווי

היו מקרים שהרבי רצה שמישהו ייסע בשליחות למקום לא סימפטי במיוחד, אבל הרבי עמד על כך שזה יהיה מרצונו של האברך ולא מפני ציווי של הרבי. הייתי בא לאותו אדם ואומר לו כבדרך אגב שמשרה פלונית פנויה, ושואל אותו אם הוא מוכן לקבל על עצמו את השליחות הזאת. אם היה מסרב בתחילה ומסכים רק לאחר שהתברר לו בדיעבד שההצעה באה מהרבי — זה היה מאוחר מדי…

מסייע מאחורי הקלעים

פעם טלפן אליי יהודי ואמר שהוא צריך להיכנס ל’יחידות’ בעניין הכרוך בסכנת נפשות ממש. הוא לא היה חסיד חב”ד, אבל אמרו לו שאם הוא צריך ישועה, שיפנה לרבי מליובאוויטש.

הוא אכן התקבל ל’יחידות’ ביום ראשון בלילה, ובמהלכה סיפר לרבי שבמדינה רחוקה יש לו אח שהסתבך בחובות והעסק שלו עומד להיסגר, וייתכן גם שייכנס לכלא. הרבי שמע את הבעיה אך לא ממש הגיב.

כשיצא הלה מהיחידות, שאלתי אותו: “נו?”

“אני מיואש עוד יותר מלפני שנכנסתי לרבי”, השיב הלה. “עד שנכנסתי קיננה בלבי התקווה שהרבי יציל אותי; אך בפועל, הרבי שמע את דבריי, אבל כאילו לא הגיב על בקשתי אלא עבר לשוחח על נושאים אחרים”.

לא יכולתי לעזור לו מלבד לנסות לעודדו בדברים, והאיש הלך לדרכו במפח נפש.

הנוהג במזכירות היה שהרב חודקוב נכנס אל הקודש פנימה מדי ערב, לפני שהרבי יצא הביתה. גם בימים שבהם קיבל הרבי אנשים ל’יחידות’ במשך לילה שלם, המתין הרב חודקוב במשרדו עד תום קבלת הקהל, גם אם הייתה זו השעה ארבע או חמש לפנות בוקר. באותו הלילה הסתיימה ה’יחידות’ האחרונה בשעה שלוש, והרב חודקוב נכנס אל חדרו של הרבי כהרגלו קודם שיצא הרבי לביתו.

אותו הלילה היה תורי להסיע את הרבי לביתו והמתנתי לצאתו של הרב חודקוב מתוך הקודש. כשיצא הרב חודקוב, אמר לי: “בנימין, היכנס אליי אחר כך למזכירות, משום שקיבלתי הוראה מסוימת מהרבי”.

לאחר שהסעתי את הרבי לביתו, חזרתי למזכירות, שם המתין לי הרב חודקוב שסיפר לי: “יש עניין סודי. הרבי אמר לי שצריך לטלפן ליהודי פלוני, שלדברי הרבי ‘אינני יודע אם היהודי הזה ראה אותי אי פעם, אבל צריך לבקש ממנו שיסייע ליהודי פלמוני השקוע בחובות בגלל עסקיו ועלול להיות מושלך לכלא’.

לאחר בירורים טלפוניים שעשיתי, מצאתי את היהודי ומסרתי לו את ההודעה בשם הרבי. התרגשתי לראות כיצד קיבל הלה את דברי הרבי בהסכמה, אף על פי שלא היה חסיד ליובאוויטש ומעולם לא פגש את הרבי באופן אישי, אבל כשהרבי ביקש ממנו דבר בהודעה שהגיעה אליו בטלפון בשעה שלוש לפנות בוקר, קיבל האיש את הדברים בשמחה רבה.

מאוחר יותר נמסר להלה שהרבי מעוניין לדעת מה נעשה בנידון. בשעה שמונה בבוקר קיבלתי ממנו טלפון: “מסור לרבי שהעניין סודר עד הפרוטה האחרונה…”

מסיפור זה ניתן ללמוד דברים רבים, אך החשוב והנעלה שבהם — אהבת ישראל הגדולה של הרבי לכל יהודי, עד שהמקבל אינו יודע מה הרבי עשה בשבילו…

רוח הקודש

אין לנו השגה ברבי, אבל ראינו בעינינו דברים מופלאים ביותר.

פעמים רבות חשבו אנשים לשאול שאלות מסוימות ב’יחידות’ ומסיבה זו או אחרת לא שאלו, אבל הרבי ענה להם מענה ספציפי ומדויק על שאלתם גם אם זו לא נשאלה.

במהלך עבודתי כמזכיר הייתי מכניס לרבי את השאלות שאנשים היו כותבים והרבי היה כותב את התשובה בשולי דף השאלה, ולאחר מכן הייתי מוסר את התשובה לשואל, בעל–פה או בכתב. מניסיוני עשרות שנים, מעולם לא אירע שהרבי אמר משהו וזה לא התקיים. אמנם לפעמים התקיימו הדברים מיד ולפעמים התקיימו כעבור כמה ימים, שבועות או חודשים. אבל כל מה שהרבי אמר התקיים במלואו.

מאז שהחלה חלוקת הדולרים בימי ראשון, ראו הרבה אנשים בעיניהם חלק מההנהגה המופלאה של הרבי. על כל דולר שנתן הרבי ואמר “ברכה והצלחה” יש סיפור. ואכן צריך לספר, כי כך קבע הקב”ה את טבע האדם, שכאשר שומעים סיפור, מתפעלים ומתעוררים, אלא שאם נתחיל לספר לא נסיים. די במה שכל אחד ראה במו עיניו.

משום שהוא רבי

פעם התארח בביתי בשבת רופא ישראלי, גניקולוג במקצועו. הוא סיפר לי שרבות מהפציינטיות שלו כותבות לרבי והרבה פעמים הרבי נותן להן עצות רפואיות ברמה מדעית גבוהה.

הרופא הוסיף והתבטא: “כאשר הרבי מקבל שאלה בענייני רפואה, בוודאי הוא נעזר בוועדה רפואית שיושבת במשרדו, והוא מעביר את השאלה לחברי הוועדה שלו שמספקים לו את התשובה, והוא מוסר את התשובה לשואל”.

אמרתי לו: הבה אספר לך סיפור שקשור בך ואירע לפני שבועות אחדים:

אישה אחת התקשרה אליי ביום שישי בבוקר ואמרה לי שהיא ביקרה אצלך ואמרת לה שיעשו ניתוח ויוציאו את העובר, ואין היא יודעת מה לעשות. השבת מתקרבת בעוד שעות אחדות, והיא שואלת מה לעשות. לא היה לה הרבה זמן להמתין, שכן הרופאים אמרו שאם ימתינו עוד קצת זמן, עלול לקרות הגרוע מכול!

אמרתי לה שתמתין רגע על הקו, אולי יתמזל מזלי ואוכל להציג מיד את השאלה לפני הרבי. דפקתי על הדלת של הרבי. הרבי פתח את הדלת. הצגתי את השאלה והרבי ענה לי שתמתין עד אחרי שבת.

מסרתי לאישה את תשובת הרבי, ואני מניח שהרופאים במקום איימו עליה כי היא מסכנת את חייה, אך היא עמדה על דעתה. לאחר מכן סופר לי כי בשבת ילדה לידה רגילה בשעה טובה ומוצלחת.

כשסיימתי את הסיפור, הזכרתי לרופא את שמה של הפציינטית והוא נזכר מיד במאורע. אמרתי לרופא: הבן לבדך, שכאשר נכנסתי לרבי ביום שישי, לא היתה עמו שום ועדה רפואית.

“אז איך הרבי באמת ידע לענות?” לא הבין הרופא.

“משום שהוא רבי…”

בחלוקת הדולרים

כשהרבי עמד בחלוקת הדולרים, עמדתי בצד, מסייע בדרכי שלי לעבודת החלוקה ומתבונן בהתרחשויות.

אנשים היו עומדים בתור ל’חלוקת הדולרים’ וחושבים מה לומר לרבי. ברגע שהיו מגיעים לרבי היו אומרים בקושי מה שהצליחו לבטא בשל ההתרגשות הגדולה, אבל הרבי קרא את מחשבותיהם וענה על כל מה שהתכוונו לשאול, גם אם לא ממש הצליחו לומר הכול, או אפילו חלק…

היו מקרים שמחבר ספר הביא את ספרו לרבי, ומבלי שהזכיר מילה, נתן הרבי לו דולר נוסף באחלו “לרפואה שלמה”. הנוכחים במקום התפלאו, אבל כאשר שב הלז לביתו, התברר פתאום שבתו חלתה ונתקפה בחום גבוה ללא סיבה מובנת. מיד הוא נתן לה את הדולר על מנת שהיא תתן לצדקה — והכול חלף…

יש לי חבר באנגליה שלמד אתי בישיבה בארץ ישראל. היתה לו בת שלא היו לה ילדים אחת עשרה שנה אחרי החתונה. הוא ביקש ממני שאסדר לו ‘יחידות’ אצל הרבי. זה כבר היה בתקופה שהרבי לא קיבל ל’יחידות’ פרטית. הצעתי לו שיבוא ביום ראשון לחלוקת הדולרים והוא הסכים. הוא הגיע וסיפר לרבי על מצבה של בתו וביקש שהרבי יברך את בתו בילד. שאל אותו הרבי: “למה אתה מבקש רק אחד?” ונתן לו בו במקום שלושה דולרים. אחרי זמן קצר נולדה לה שלישייה…

תלמיד הישיבה במוריסטאון שקיבל דולר נענה על ידי הרבי “זה בשביל אוסטרליה”, והוא בכלל לא התכונן לנסוע לאוסטרליה. הוא חשב שהרבי לא שמע טוב כל כך ובוודאי התבלבל בין “מוריסטאון” ל”אוסטרליה”. לאחר מחשבות רבות החליט לנסוע לאוסטרליה כדברי הרבי, אולם ידיד יעץ לו לכתוב ולשאול קודם לכן את הרבי. הרבי אכן ענה בתשובה חוזרת שלא ייסע לאוסטרליה, אבל הורה לו לשלוח את הדולר לאוסטרליה על מנת לתתו שם לצדקה, ורק ברבות הימים התברר מה היו תוצאות הפעולה.

חכמי ישראל אמרו על משה רבנו ש”שכינה מדברת מתוך גרונו”, ואצל הרבי ראו את זה במוחש. כשהרבי נתן ברכה, כביכול המילים באו במישרין מה’. בשעת מעשה לא תמיד הבינו למה התכוון הרבי, ולעתים רק כעבור זמן התבררו הדברים.

כל המציאות של “רבי” היא דבר שלמעלה מהשגתנו.

הרבי אמר שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה. פירוש הדברים שבוודאי זה יהיה. הרבי אמר שזה מוטל עלינו. אם כן, עלינו להתכונן לזה. אנו מצִדנו נעמוד מוכנים, וה’ יתברך יעזור שכל זה יתקיים בקרוב ממש.

חיבה לספרים

כמזכיר של הרבי, זכיתי לראות את היחס הבלתי שגרתי שמעניק הרבי לספרים. זה היה יוצא מגדר הרגיל. הדבר התבטא גם בכך שבכל פעם שנכנסנו אל הרבי במשך היום ובידינו ספר שנשלח על ידי מחבר כלשהו, הרבי לקח מיד את הספר בידיו ועיין בו עד סופו.

זה היה יחסו הקבוע של הרבי לכל ספר, מבלי הבט על שם מחברו או על הנושא שהוא התמקד בו. כזאת היא חיבתו המופלגת של הרבי לספרים. הדברים הגיעו לידי כך שאנו, כחברי המזכירות, מצאנו עצמנו לא אחת במבוכה; בידינו היו מכתבים, מהם דחופים ביותר, כגון ענייני בריאות קריטיים או ענייני שמחות המצפים למוצא פיו של הרבי, אך בה בעת הכנסנו גם ספר חדש ששלח מחבר כלשהו לרבי. לא יכולנו שלא להכניס את הספר מחמת דחיפות המכתבים האחרים, שכן במקרה זה היינו מועלים בתפקידנו.

וכך, לנגד עינינו נראה היה המחזה הקבוע. בשנייה שבה הונח הספר על השולחן, היה הרבי נוטלו ומעיין בו.

הרבי ‘מעיין’ בספר

פעם אחת נקראתי על ידי הרבי להיכנס לחדרו הקדוש. השעה היתה 3:05 אחר הצהריים, כלומר עשר דקות לפני תפילת מנחה, שהיתה כידוע בשעה 3:15. בדרך כלל הרבי המתין שניכנס לחדרו ונאמר שהמניין מוכן לתפילה, ואז יצא. יצאתי מחדר המזכירות וניגשתי לעבר חדרו של הרבי.

כשהלכתי לחדרו של הרבי, קידם את פניי יהודי מחבר ספרים שאיננו מחסידי חב”ד, ובידו ספר חדש שחיבר שברצונו לתתו לרבי. השבתי לו שאני נכנס כעת לרבי ואכניס עמי את הספר.

כפי שכבר הורגלתי לראות, נטל הרבי מיד את הספר ועיין בו. כעבור פחות מעשר דקות יצא הרבי לתפילת מנחה. בפרוזדור הכניסה ל–770 עמד מחבר הספר והמתין אף הוא לתפילת מנחה. כשהבחין בו הרבי בדרכו לתפילה פנה לעברו ואמר “יישר כוח בעבור הספר”.

הלה הגיב מיד באָמרו, “אני מבקש, לא רק ברכה אלא תגובה או הערה על הספר עצמו”.

לשמע הדברים שוב הסתובב אליו הרבי ואמר: “מדוע בכל הספר אינך מזכיר אפילו פעם אחת את אדמו”ר הזקן?”

הלה עמד המום. לא היתה זו חוברת. זה היה ספר עבה, ובו לפחות מאתיים חמישים עמודים. בתוך פחות מעשר דקות (שבמהלכן אמר הרבי גם ‘קרבנות’ והתכונן לתפילת מנחה), הספיק הרבי לעבור על הספר כולו ולהעיר הערה שהותירה את מחברו משתאה.

עזרה ליהודי העולם

הרבי עוסק בסיוע ליהודי העולם בכל מקום שהם, לא מעט בזכות אישי ממשל במדינות שונות שעמדו בקשרים סודיים עם הרבי. יום אחד הגיע לכאן בסוד שליח מיוחד ממלך מרוקו. זכורני שלפני שנכנס אל הרבי שאל מהם גינוני ההתנהגות המלכותית שנדרשת כאן, איך לתת את היד וכדומה. כשליח של מלך וכמי שידע שהוא בא לחצר מלכות, הוא ביקש לנהוג לפי כל כללי הטקס.

אינני יודע על מה דובר בפנים, אני יכול לומר רק שהוא הביא גם תודה ממלך מרוקו על הפעילות החב”דית בקרב יהודי מרוקו.

הייתה גם עזרה עצומה ליהודי רוסיה שהיו מאחורי מסך הברזל. חלק מן הדברים כבר התגלה אך הרוב עוד נשאר בגדר סוד. הרבי שלח אלפי משלוחים של ספרים ותשמישי קדושה ליהודי רוסיה. היה ידוע שרק חלק מהמשלוחים מגיע ליעדו ולכן נשלחו כמויות גדולות ביותר.

למה לא סיפרת עד עכשיו?

אצל הרבי מתנהל הכול בדחיפות. פעם קרא לי הרבי שאכנס לחדרו. נכנסתי לחדר והרבי קרא לי לעשות משהו. זה היה באחת עשרה בלילה. הרבי אמר לי שאעדכן אותו לאחר מכן לגבי מה שנעשה בנידון.

עשיתי כפי שהבנתי, וכדי לעדכן היה עליי להיכנס שוב לחדרו הקדוש.

כשהגעתי בבוקר, לא רציתי להפריע לרבי קודם התפילה. מיד אחרי התפילה רציתי להיכנס, אבל אז התכונן הרבי לנסוע למקווה לפני נסיעתו ל’אוהל’. אני הייתי הנהג בדרך למקווה, אך במצב זה לא רציתי לשוחח עמו על זה, כי כשרציתי לדווח לרבי על דבר–מה, זה היה צריך להיות במצב מתאים, וכאן לא נוצר מצב נאות כאשר אני יושב במושב הקדמי והרבי יושב מאחור ואינני מביט בו. קיוויתי שכשישוב הרבי מהמקווה אדבר אתו על זה בחדרו.

בחזרה מהמקווה שאל אותי הרבי מעצמו: “מה בקשר לעניין ההוא מאתמול?”

לא היתה לי ברירה והתחלתי לספר הכול.

ואז שאל אותי הרבי: “למה לא סיפרת לי על כך? הרי ביקשתי ממך שתדווח לי מיד”. עניתי שלא היתה לי הזדמנות עד עתה.

והרבי אמר לי: “למה לא בדרך למקווה?!”

מאז הבנתי שכשהרבי רוצה משהו, זה צריך להיעשות מיד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.