Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Feb042015

לבו של כל יהודי — השתקפות של בית המקדש

מובן שמה שהקב״ה דורש מכל יהודי, איש או אשה, הרי זה לגמרי במסגרת כוחותיו ואפשרויותיו לבצע. אבל בד בבד דורש הקב״ה שכל אחד ואחת ינצל את כוחותיהם בכל מלוא המדה  

לע”נ הרב רחמים ב”ר יואב אנטיאן ע”ה

  מכתב כללי מכ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א. תרגום מאידיש

ב״ה, בימים שבין יו״ד וט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות, ה׳תשמ״ז. ברוקלין, נ. י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ה׳ עליהם יחיו

שלום וברכה!

בבואנו מיום יו״ד שבט, יום ההילולא של כ״ק מו״ח אדמו”ר, עדיין ״חי״ בזכרון הענין של נצחיות הנפש בכלל, ובפרט נצחיות נפשו של נשיא בישראל ואשר כל חייו בעולם הזה היו קשורים וחדורים בנצחיות התורה והמצוות, וביחוד, כיוון שבעל ההילולא הקים דור, ודורי דורות, של תלמידים וממשיכים ההולכים בדרכיו,

ובמיוחד כאשר המטרה העיקרית של עבודתו ופעילותו היתה הפצת התורה (הנגלית והפנימית) והמצוות בחוגים הרחבים ביותר של יהודים בכל מקום, עד שהדבר יקיף את כל יהודי ואת כלל היהודים, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו, בלי יוצא מן הכלל, ואדרבה: ״כולנו כאחד״, ובאופן של ״עמדו הכן כולכם״ ולומר לה׳: ״נעשה ונשמע״ — את כל המצוות ואת כל התורה כולה, לנצח.

לפיכך, מופנית ההצעה והבקשה הכפולה דלהלן לכל אחד ואחת, יהודים בכל מקום שהם, ובהקדמה:

כל שנה, ומשנה לשנה, ביום הילולא, צריכים להיות, ונהיים, כל עניני בעל ההילולא, לא רק נמשכים, כי אם, ובעיקר, מתחדשים ביתר שאת וביתר עוז, כפי שצריכים להיות כל עניני הטוב והקדושה, כפי ההוראה ״מעלין בקודש״, ובפרט בענינים כלליים ועיקריים.

ההתחדשות היא גם בענינים שכבר היו מקודם, אלא שלפני כן לא היה הענין דבר עיקרי, או לא באותה הדגשה כפי שהיא מתבטאת באופן המחודש. וממילא מעוררת ההתחדשות, אצל אנשים בכלל, ואצל יהודים בפרט, כוחות רעננים, המתבטאים גם במעשה בפועל, והרי ״המעשה הוא העיקר״. כך נעשים הענינים המחודשים (גם אם אינם חדשים) ״כחדשים״, ועד לכדי התחדשות העושה אותם ״חדשים״ ממש.

•     •     •

טבע האדם, כפי שברא אותו הקב״ה, הוא שתופעה יום–יומית, או אפילו תופעה שאינה תכופה אלא שהיא באה יחד עם, או בתוך ענינים אחרים, ולא כדבר עיקרי — הרי אין היא מעוררת תשומת לב מיוחדת, גם אם הענין כשלעצמו יהיה חשוב ככל שיהיה.

שונה הדבר כאשר הדבר מופיע כדבר עיקרי, ובתוספת הדגשה מתאימה, שאז ההתייחסות אליו וההיענות הם באופן אחר לגמרי.

ובנוגע אלינו — ענין שכבר דובר עליו בעבר, אבל לא במלוא ההדגשה הנדרשת כשמדובר בדבר עיקרי בחיי יום יום:

לעשות כל בית יהודי ל״מקדש מעט״, כפי שהדבר רמוז בציוויו והבטחתו של הקב״ה: ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״, כהדגשת חכמינו ז״ל שלא נאמר ״ושכנתי בתוכו״ (לשון יחיד: במקדש), אלא ״בתוכם״ (לשון רבים) — בכל אחד ואחת, ב״לבבך״, ״נפשך״, ״מאודך–ממונך״, בכל בית יהודי.

במלים פשוטות: באים לבטא במלוא ההדגשה כי יש לעשות את הענין של ״ושכנתי בתוכם״ — לדבר עיקרי, ולהתמסר לכך בפועל בהשתדלות הגדולה ביותר, במחשבה דיבור ומעשה, לשם הבאת הדבר להגשמה מעשית במדה המלאה ביותר.

ביתר בהירות ויתר פירוט: ה״מקדש מעט״ — ״ושכנתי בתוכם״ — בלבו של כל יהודי ובכל בית יהודי, יהוו השתקפות ובבואה, כביכול, של המקדש הכללי, שכלל בתוכו, ושימש בזה מקור לכל העולם, את כל שלושת העמודים שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה וגמילות חסדים.

תורה — מודגשת בפרט הראשון של ״ועשו לי מקדש״ — בהציווי: ״ועשו ארון וגו׳ ונתת אל הארון את העדות״ (התורה) — בקודש הקדשים של המשכן והמקדש,

ותיכף לאחר שהושלמה התורה (שבכתב) — בא הציווי והקיום של: ״ושמתם אותו (את ספר התורה) מצד ארון ברית ה׳״ — בקודש הקדשים.

עבודה — ״ביתי בית תפלה יקרא״ ו״זה שער השמים״, כל התפילות מכוונות ועולות דרך בית המקדש (וקודש הקדשים).

והרי ״ועשו לי מקדש״ בכלל הוא שיהא ״בית לה׳ מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות״, כפי שמסביר הרמב״ם, והכוונה והתוכן הפנימי של הקרבן הוא — ״אדם כי יקריב מכם קרבן לה’״, להתקרב אל ה׳, עד לידי הקרבת חלבו ודמו, תפלה במסירת הרצון והנפש.

גמילות חסדים — כפי הציווי הפרטי שמיד לאחר ״ועשו ארון״ (ופרטיו): ״ועשית שולחן גו׳ ונתת על השולחן לחם״, שבית המקדש היה המקום שממנו השפיע הקב״ה את כל חסדיו מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, בשביל העולם בכלל ובשביל בני ישראל במיוחד.

•     •     •

בכל האמור קיים ציוויו של ה׳: ״והלכת בדרכיו״, כשם שה׳ גומל חסדים, כך, כביכול, תהיה אתה גומל חסדים וכו׳. ה״מקדש מעט״ שבכל בית יהודי צריך לגלם בתוכו את כל שלושת העמודים האמורים:

תורה: — ״בית שמגדלין בו תורה״, בית שבו לומדים תורה בקביעות, ובאופן של ״מגדלין״, גדלות בכמות ובאיכות, כולל גם שהבית יהיה ״בית מלא ספרים״, שהספרים לא ישארו על המדף או בארון, אלא שכל הבית יהיה ממולא ב(תוכנם של) הספרים.

תפלה: — ״בית שמגדלין בו תפלה״, החל מפתיחת היום ב״מודה אני לפניך מלך״ ועד ל״השכיבנו אבינו לשלום״ בקריאת שמע שעל המטה.

התפלה היא בצבור בבית הכנסת, אבל מיד שיתעורר משנתו על מטתו — יקום ויאמר: מודה אני וכו’, והיום מסתיים בקריאת–שמע שעל המטה, וביניהם כמה ‘תפלות וברכות, ברכות לפני המזון ולאחרי המזון וכו’.

גמילות חסדים: — נוסף לקופת הצדקה שבבית, הרי זה בית שמקיימים בו הכנסת אורחים, גמילות חסדים בנפשו בגופו ובממונו ליחידים ולכלל, תמיכת והחזקת מוסדות תורה, בתי כנסיות לתפלה, ומוסדות צדקה וחסד וכו’.

בית כזה — ״מקדש מעט״ — נמשל, כביכול, ל״מקדש אד׳ כוננו ידיך״ (בפרשת השבוע), הקשור בפסוק הבא מיד לאחריו: ״ה׳ ימלוך לעולם ועד״,

זהו בית ש״מודה אני לפניך מלך״ חודר בכל עניני הבית ומהווה נקודת מוקד יסודית להנהגת הבית ובני הבית של כל היום, ״לעולם ועד״.

ודאי ישנם כל שלושת הענינים האמורים — תורה, תפלה וצדקה — בבתי היהודיים, אך אין הדבר דומה למצב שבו עושים אותם לעיקר ויסוד של כל עניני הבית.

ומאחר שהקב״ה דורש מן האדם לעשות לפי כוחו — מובן שמה שהקב״ה דורש מכל יהודי, איש או אשה, הרי זה לגמרי במסגרת כוחותיו ואפשרויותיו לבצע. אבל בד בבד דורש הקב״ה שכל אחד ואחת ינצל את כוחותיהם בכל מלוא המדה. בפרט ע״פ המאמר הידוע שלא ברא הקב״ה בעולמו דבר אחד לבטלה (כלומר, מיותר ובלתי ניתן לניצול), והוא מצפה לפיכך שהכוחות אשר הוא מעניק ינוצלו במלוא המדה.

בכך נכללים גם הכוחות שהקב״ה מעניק ליהודי לקיים את הציווי ״להעלות בקודש״ — לא להסתפק במצב שבהווה, יהיה טוב ככל שיהיה, כי אם ללכת ״מחיל אל חיל״, לעלות ולהתעלות יותר ויותר, מזמן לזמן ומיום ליום, בכל הענינים של טוב וקדושה.

•     •     •

וכאן גם הקשר לראש השנה לאילנות, הלקח ממנו:

התורה אומרת ״כי האדם עץ השדה״, האדם נמשל לאילן. סימן לעץ חי הוא, שהוא צומח כל העת, ותכליתו של כל עץ היא להוציא פירות טובים ופירי פירות, רבים יותר ככל האפשר וטובים יותר ככל האפשר.

נדרש מיהודי שיפעל באופן של צמיחה מתמדת, מוסיף והולד בכל עניני טוב, המתבטאים וקשורים בשלושת העמודים, תורה, תפלה וגמילות חסדים (מצוות),

וכיוון שכל הענינים האלה קשורים עם הקב״ה, אין סוף ברוך הוא, הרי ממילא גם הם אין–סופיים, ותמיד יש מקום להוסיף בהם,

וגם להוספה ולעליה העניק הקב״ה את כל הכוחות הנחוצים, כאמור, ויותר מכך: לעשות ולפעול בכל האמור בשמחה ובטוב לבב.

•     •     •

ויהי רצון, שכל אחד ואחת יצליחו בכל האמור, שעל ידי כך יחישו עוד יותר את בנין בית המקדש, הרמוז בפסוק “מקדש אד׳ כוננו ידיך”, בביאת משיח צדקנו, כאשר יקויים ״ה׳ ימלוך לעולם ועד״,

ויקויימו במלואם היעודים: רצית השם ארצך, ארצנו תתן יבולה, לשכון כבוד בארצנו, משום שיקויים: הראנו ה׳ חסדך, וישעך תתן לנו (חסדך שלך וישעך שלך), ובאופן של ״הראנו״, ״וראו כל בשר״ — לעיני בשר ממש.

בכבוד ובברכה ובברכת הצלחה בכל האמור

מנחם שניאורסאהן

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.