Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Dec232015

געגועים ושמחה

לאחר שיעקב אבינו הגיע למצרים, הוא התחיל לחיות עם ה’דבר–מלכות’, עם השיחות של תנש”א–תשנ”ב. ובשיחות אלו מעורר הרבי שיחד עם גודל התשוקה והגעגועים בכל העוצמה, נדרשת מאתנו, ואפילו יותר מהרגש הצער והגעגועים לגאולה, השמחה מגודל הביטחון שהגאולה מגיעה תיכף ומיד ממש.

בהשגחה פרטית שמעתי אתמול סיפור בשם  בעל המעשה, הרה”ג ר’ דוד יונגרייז, מהחשובים באנשי העדה החרדית.

היה זה בשנים הראשונות לנשיאות של הרבי, ר’ דוד יונגרייז נכנס ל’יחידות’ אצל כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, והרבי דיבר עמו על החשיבות שבלימוד החסידות. בתחילה טען שאינו רואה מדוע זה כל כך חשוב, והרבי אמר לו שבזמננו קשה מאד, וכמעט בלתי אפשרי, להיות יהודי ירא–שמיים כראוי בלי חסידות. שאל ר’ דוד: “וכי הגאון ר’ וועלוועלע מבריסק, שהוא ‘מתנגד’, אינו ירא–שמיים כראוי?!” הרהר הרבי רגע, וענה: “הוא אמנם ירא–שמיים, אולם חסרה אצלו שמחה של מצווה”.

ר’ דוד סיפר שבתחילה היה לו קשה לשמוע דברים כאלה, אולם בשובו לארץ ישראל, בהשגחה פרטית מופלאה שמע סיפור על הגאון מבריסק משנות השואה: היה זה באחד הגטאות, בימים שבו הגרמנים ימ”ש שלחו מדי יום ‘אקציות’ — משלוחי יהודים — למחנות ההשמדה. הזדמן לו להגאון מבריסק לראות יהודי מדליק נרות חנוכה בהתלהבות ובשמחה יוצאת מגדר הרגיל. התעניין הגרי”ז לדעת מיהו אותו יהודי. סיפרו לו שאתמול לקחו את אשתו וילדיו למחנות ההשמדה, אולם הוא יהודי חסיד, ולמרות הכל קיבל את הדין באהבה והוא שמח בשמחה של מצווה. נענה הגאון מבריסק ואמר: “זה מה שיש לחסידים מה שאין לנו כראוי — שמחה של מצווה”… ר’ דוד הרגיש שהרבי ‘סידר לו’ שישמע את הסיפור הזה, כדי שיקבל את דברי הרבי.

שלמות הימים

אכן, עניין זה הוא אחד הדברים העיקריים המייחדים את החסידות — שמחה וחיות. “ויחי” — “געלעבט”. וכידוע הפתגם שאמר הרבי ה”צמח–צדק” לנכדו הרבי הרש”ב, כשנתן לו מטבע של חצי רובל, ואמר לו: זהו מחצית השקל. המילה “מחצית” יש באמצעה צדיק. שתי האותיות משני הצדדים הקרובות אל הצדיק, הם “חי”. ושתי האותיות משני הצדדים הרחוקות מן הצדיק, הם “מת”. ללמדך, מי שקרוב אל הצדיק, “חי”. ואילו מי שרחוק מן הצדיק, הרי הוא…

ב’דבר–מלכות’ של פרשת מקץ מדבר הרבי עד כמה צריכים להיות אצלנו הגעגועים והתשוקה והצימאון ללא הפוגות לגאולה. עד כדי כך שכל זמן שלא באה עדיין הגאולה בפשטות, על האדם להרגיש כי “ימיו חסרים”. ומבאר בזה את דברי יעקב אבינו בבואו לפני פרעה, כי מאה ושלושים שנותיו הם נחשבים “מעט”. והרי לכאורה זה נחשב זקנה מופלגת, שהרי ימי האדם נקצבו רק למאה ועשרים שנה. ומבאר הרבי שהכוונה היא למועטים באיכות, היפך המצב של “בא בימים”, שכל ימיו הם שלמים ומלאים, ואילו אצל יעקב כל ימי חייו נחשבו ימים חסרים. והטעם לכך, כיוון שעניינו הפנימי של יעקב אבינו הוא הגאולה. ולכן הגעגועים והתשוקה והצימאון לגאולה היו אצלו עד כדי כך, שכל זמן שלא באה עדיין הגאולה בפשטות, מרגיש הוא כי “ימיו חסרים”, הם נחשבים “מעט” ויותר מזה “רעים”.

וממשיך הרבי ואומר “וענין זה נשלם ב”ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה”, “כאילו כל ימיו בטובה” (ויש לומר, שעל ידם השיג גם שנות חיי אבותיו, שבקמ”ז שנותיו הגיע לתכלית השלימות, כולל גם השלימות דק”פ שנה)”.

במשך השנים שלמדתי זאת, נשארתי בקושיה ובתמיהה: אם הרבי מדגיש כל כך שכל זמן שלא באה הגאולה, לא יעזור שום דבר, וגם אם תהיה לו הרחבה בגשמיות והרחבה ברוחניות, הוא יישאר בהרגשה תמידית שימיו חסרים, מעט ורעים, כיוון שעדיין לא הגיעה הגאולה. וכפי המבואר בד”ה “ואתה תצווה” המפורסם, שגם אם יש לו הרחבה בגשמיות והרחבה ברוחניות, ואפילו אם אצלו “לא נחרב הבית כלל”, עדיין הוא נשאר “אינגאנצן צוטרייסלט” (מזועזע לחלוטין) מזה שעדיין לא באה הגאולה, ואין עדיין גילוי אלקות בעולם שירגישו אותו כולם — איך ייתכן, אם כן, שאחר כך, בשבע עשרה השנים שהי’ במצרים, נשלם אצלו חיסרון זה, “כאילו כל ימיו בטובה”. ועד שהגיע לתכלית השלימות, גם השלימות של מאה ושמונים שנה. והרי הגאולה עדיין לא באה?!

רק אשתקד נפל לי רעיון שאולי יסביר קצת את הדברים. אינני יודע אם זהו הפשט, או שזה רק פשט’ל, אבל לכאורה אין לכך שום הסבר אחר.

עד לאותם ימים, יעקב אבינו חי עם השיחות שלפני תנש”א–תשנ”ב, השיחות בהם עורר הרבי ללא הרף אודות הגעגועים והתשוקה והצימאון ללא הפוגות לגאולה. “שכינתא בגלותא, משיח בגלותא, כל אחד ואחד מישראל בגלותא”, ואיך אפשר לשקוט ולנוח ולהיות בשמחה, כאשר עדיין לא הגיעה הגאולה בפועל ממש.

אולם לאחר שיעקב אבינו הגיע למצרים, הוא התחיל לחיות עם ה’דבר–מלכות’, עם השיחות של תנש”א–תשנ”ב. ובשיחות אלו מעורר הרבי שיחד עם גודל התשוקה והגעגועים בכל העוצמה, נדרשת מאתנו, ואפילו יותר מהרגש הצער והגעגועים לגאולה, השמחה מגודל הביטחון שהגאולה מגיעה תיכף ומיד ממש.

וכמפורש בדבר–מלכות בשלח: “שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים לגאולה (עד עתה), צריך להיות עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש”.

ובשיחה לנשי ובנות ישראל (שם): “ובפרטיות יותר: ביחד עם התפלה, הבקשה והדרישה מהקב”ה שיביא את הגאולה תיכף ומיד ממש, שהיא מתוך רגש של צער ומרירות על אריכות הגלות, שבאה לידי ביטוי בהצעקה מקרב ולב עמוק “עד מתי, עד מתי, עד מתי”?… חדורות הן גם ובעיקר ברגש השמחה, ושמחה גדולה ביותר שבאה לידי ביטוי בהשירה, מצד גודל הבטחון ש”הנה זה (המלך המשיח) בא”, וכבר בא!”

והרי הרבי מפרש את מה שיעקב רצה לגלות את הקץ (לקו”ש ח”כ פ’ ויחי) שאם יזכו וישתדלו, תגיע הגאולה מיד. ויש לומר, שלכן “ענין זה נשלם ב”ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה”, “כאילו כל ימיו בטובה”. — כי אז התחיל יעקב בסדר עבודה חדש, סדר של לחיות עם הדבר–מלכות, עם השיחות של תנש”א–תשנ”ב. והסדר מצד שיחות אלו הוא, שיחד עם גודל התשוקה והגעגועים בכל העוצמה לגאולה, והיותו “אינגאנצן צוטרייסלט” (מזועזע לחלוטין) מזה שעדיין לא באה הגאולה. שתשוקה עצומה זו, ובפרט באופן של “אינגאנצן צוטרייסלט”, דוחפת לפעול ללא הרף להביא את הגאולה בפועל ממש, ולא לשקוט ולא לנוח אף לרגע כל זמן שעדיין לא באה הגאולה לעיני כל בשר. הרי ביחד עם זה נדרשת מאתנו, שתורגש אצלנו בכל העוצמה, ואפילו יותר מהרגש הצער והגעגועים לגאולה, השמחה מגודל הביטחון שהגאולה מגיעה תיכף ומיד ממש.

וכיום במיוחד, רוצים מאתנו לא רק שמחה של מצווה כרגיל, אלא שמחה בטהרתה, שמחה מיוחדת בכדי להביא את הגאולה. ואפילו נאמר לנו על כך (שיחת ש”פ תצא תשמ”ח) “ואדרבה, ינסו — וייווכחו”!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.