Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Dec162015

חברי המערכת – הפנים מאחורי 'בית משיח'

אם גם אתם תהיתם לא אחת מי הם צוות הכותבים של ‘בית משיח’, כיצד מתנהלת המערכת של הכתיבה והעריכה, מי הסמכות האחראית והמכרעת מה נכנס ובעיקר מה לא מתאים שיופיע בשבועון חסידי — מומלץ שתקראו את הכתבה הבאה.

חמישים הגליונות הראשונים | גליונות ‘בית משיח’ יוצאים מהדפוס אל מכונות הקיפול והאריזהכעבור יותר מעשרים שנה ואלף גיליונות, ביקשנו לספק לכם, הקוראים, הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תעשיית הכתבים ואנשי המערכת שבמשך השנים השקיעו את מיטב מרצם וכשרונם על ההוצאה לאור של ‘בית משיח’  — ברוב המקרים — במשרדים הראשיים בניו יורק.

התחלנו עם שיטוט בארכיון ‘בית משיח’, שם מצאנו את שמותיהם של הרכזים והכותבים לצד שמות–עט שהופיעו במשך שני עשורים, ויצאנו לבדוק מי הם היו, היכן הם מצאו את עצמם במעגל החיים ואיפה הם ממוקמים היום על מפת הגלובוס.

ככלל, הנוהג הרווח במערכות עיתונים ושבועונים הוא להתפאר במעגל הכותבים והעורכים שהחלו את הקריירה המקצועית בבית מדרשם והתקדמו לעמדות–מפתח בעולם הכתיבה והעיתונות עד שהיו ל’מאן דאמר’ בפוליטיקה החרדית… לא כך ‘בית משיח’.

בשבילנו כמו בשביל רובכם, לא תהיה זאת הפתעה לגלות שהפסיפס האנושי המרכיב את מערכת ‘בית משיח’ — האמון על תכנים איכותיים וחסידיים טהורים — מכהן במשרות נכבדות במוסדותיו הקדושים של הרבי מלך המשיח ברחבי תבל: רבנים ומנהלי מוסדות, משפיעים וראשי–מתיבתא בישיבות, שלוחים ומנהלי בתי חב”ד — כל אחד בדרכו וסגנונו נושא בגאון את מסר השליחות היחידה ובשורת הגאולה.

לרגל גיליון האלף חזרנו אל ימי הבראשית הנוסטלגיים והחלטנו לחשוף בפניכם את זהותם של חברי המערכת לדורותיהם, הרכזים, הכתבים, כותבי המאמרים והעורכים.

למה הוקם ‘בית משיח’

מן הראוי לשוב עשרים ואחת שנים ומחצה לאחור, לתקופה שלאחר ג’ בתמוז. מי שהיה ב–770 באותם ימים, זוכר בוודאי את האוירה ששררה, כאשר בד בבד עם תחושת ההעלם וההסתר, הורגשה בעיקר האמונה הלוהטת באמיתות והתממשות כל דבריו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, ובפרט בנוגע לבשורת הגאולה.

בניגוד גמור למציאות זו, נקטו הפרסומים שהיו קיימים אז, במדיניות עקבית של הדגשת תחושת המרירות וכדומה, כאשר בד בבד ניכרת גם נסיגה בתוקף ובאמונה בכל הקשור לבשורת הגאולה. הטון המנחה היה, שישנם דברים ש”לא הבנו נכון”, ישנם דברים “שאינם רלוונטיים כעת” ר”ל.

הצגת המציאות בצורה זו שהיתה רחוקה מהמציאות, קוממה אז קבוצה גדולה של חסידים ושל תמימים “חיילי בית דוד”. היה ברור שחייבים לעשות משהו כדי לבטא, לחזק ולהפיץ את האמונה הטהורה בכל דבריו של הרבי.

ואכן, כשלב ראשון הוחלט להוציא ספר שירכז מבחר קטעים משיחותיו והוראותיו של הרבי אודות הגאולה בדורנו והאמונה שהרבי הוא מלך המשיח. הספר יצא תחת השם “והוא יגאלנו” והוא יצא לאור לג’ במנחם אב, חודש ימים לאחר ג’ תמוז.

הספר היווה זריקת עידוד אדירה לכל אנ”ש, שלאחר חודש של בלבול היוצרות — ראו לפתע ספר מלא תוכן, המוכיח מעל לכל ספק כי האמונה בהתגלותו הקרובה של הרבי מלך המשיח, אינה רק הרגש חסידי ותו לא, אלא היא מעוגנת היטב בשיחותיו והוראותיו הקדושות של הרבי. התגובות שהתקבלו במהירות מכל ריכוזי אנ”ש, היו ברוח זו. תכני הספר הפכו לשיחת היום בכל ריכוזי אנ”ש, וחסידים ותמימים, כמו גם השלוחים הנמצאים בחזית, עברו בעיון על קטעי השיחות ועל המאמרים העיוניים שנכתבו על–ידי טובי המשפיעים, ושאבו מלא חופניים של חיזוק, עידוד וביסוס האמונה. הביקוש היה עצום. ניכר היה כי זה הדבר שציפו לו בכליון עיניים. רבים, שבתחילה לגלגו על אמונת החסידים בהתגלותו של הרבי מלך המשיח — שינו את דעתם לאחר שראו שאמונה זו מעוגנת בשיחותיו של הרבי מלך המשיח.

אך לא היה די בכך. בקרב קהל גדול של חסידים ותמימים, נוצר תסכול מהעובדה שבפרסומים שיצאו לאור והיו אמורים לשקף לכאורה את חב”ד הרשמית — לא מתפרסמת התמונה המלאה והאמיתית על המתרחש במרכז חב”ד העולמי – “בית חיינו” 770.

עיניהם של כל אנ”ש, כמו גם אוהדי חב”ד בכל רחבי העולם – היו נשואות אל “בית רבינו שבבבל”. כולם רצו לדעת “מה אומרים ב–770”; אך למרבה הצער, לא קבלו דיווח אמיתי ומהימן על אלפי החסידים המתחזקים באמונה וביטחון בהתגשמות דבריו של הרבי. תחת זאת דווח על אווירה והרגשה של “יתומים היינו” ר”ל היל”ת!

הרב שלמה הלפרן, שהיה בצוות הראשוני שהקים את “בית משיח” (כיום רבה של קהילת חב”ד בתל אביב) זוכר היטב את התחושות ההן: “היה ברור לנו, שאם נצליח להעביר מ–770 את המסר הנכון — הוא ייקלט ויופץ הלאה. היינו בטוחים שאש האמונה הבוערת בדל”ת אמותיו של הרבי מלך המשיח — תצא ותדליק מחדש את נקודת האמונה שבלב כל חסיד וחסיד. הורגש צורך בפרסום קבוע ומסודר. כך נפלה ההחלטה על הוצאתו לאור של השבועון “בית משיח”.

ואכן, לצד חששות והתלבטויות לא מעטות, נולד “בית משיח”. “קיווינו שהמלאכה תיעשה גם ללא שבועון חדש. אף אחד לא חיפש הרפתקאה חדשה”, נזכר הרב הלפרן, “וזאת הייתה הסיבה אשר בגינה התעכבה הוצאת השבועון לאור. אולם בסופו של דבר היה ברור כי המציאות מחייבת את הוצאתו לאור של השבועון”.

מה קרה?

“כאשר פסק–דין של רבני אנ”ש מארץ–הקודש להמשיך בפרסום הכרזת הקודש  “יחי אדוננו” אינו זוכה לשום התייחסות; כותבים קבועים שבקשו להמשיך בהחדרת האמונה בהתגלות הרבי מלך המשיח מצווים לחדול (או פוטרו ממשרתם), וכל אירוע שהגביר ועודד את אותה אמונה, אינו מוזכר כלל - אין ברירה, אלא להוציא לאור עתון שיבטא את העמדה האמיתית של הרבי מה”מ, שהיא העמדה היחידה של ליובאוויטש”.

כש’פוטושופ’ ו’אימייל’ היו בחיתוליהם

הבה נחזור אל האנשים שמאחורי הדפים, המאמרים והכתבות.

מבנה המערכת של ‘בית משיח’ מבוסס בעיקרו על צוות העורכים והכתבים. מי שמופקד עליהם הוא ‘רכז המערכת’ או אם תרצו ‘רכז הכתבים’ האחראי להפעיל את הכתבים, לעבוד מולם ואיתם, לנהל ולדאוג על שכתוב ועריכת החומר, כמו גם שיגיע ובזמן בכדי שיספיקו לעצב, לעמד וכמובן להגיה לכל–הפחות פעמיים או שלוש, כהוראת הרבי על האחריות שיש לגלות לדברים שמודפסים לדורות.

רכז המערכת כפוף מאז ומתמיד לעורך האחראי הוותיק הרב שלום יעקב חזן, חבר מערכת אוצר החסידים, ומנוסה בהוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו ובעל–ידע נרחב בהוראותיו הקדושות של הרבי בתחומים רבים ועושה את עבודתו בנאמנות ובעקביות.

היו רגועים, לפני שהגיליון ייכנס לביתכם יש מישהו שמנקה ומנפה את החומרים בי”ג נפות. הרב חזן יברר, יחקור, ישקול, יבחן, יבדוק. במקרים רבים יתייעץ עם חברי הוועדה הרוחנית ובמקרה הצורך אף יפנה לחוות דעתם של חברי הבד”צ בקראון הייטס, וכל זאת כדי לוודא שהכל יהיה כפי רצונו הק’ של הרבי.

מי שמשמש כבר למעלה מ–16 שנים בתפקיד רכז המערכת ועורך המשנה הוא ר’ אברהם רייניץ הבריח התיכון של ‘בית משיח’ העומד בקשר רציף עם ידידו הקרוב ר’ מנחם זיגלבוים האחראי על ריכוז הכתיבה והעריכה במשרדי ‘בית משיח’ בארה”ק ובאמצעות שניהם מנותבות ההנחיות לכלל הכתבים והעורכים.

הגדרנו את רייניץ כ’בריח התיכון’ כי לצד עבודתו בתחום העריכה, הוא גם מופקד על התחום הגרפי והעימוד. לצד הקשר הרציף מול מעצבים גרפיים האחראים לעיצוב הכתבות השבועיות, הוא בעצמו מעמד מדי שבוע את המדורים והטורים הקבועים כמו גם את שאר עמודי הגיליון.

בחודשים הראשונים של הקמת ‘בית משיח’ לא היה מישהו מוצהר בתפקיד רכז המערכת, הראשון שהיה מופקד על ניהול המערכת הוא הרב שלום פלמן המכהן היום כשליח הרבי למדינת גואטמלה במרכז אמריקה.

אחריו לקח את המושכות הרב אריה ברוך בלוך, המכהן כיום כשליח הרבי בפאולו, ברזיל, ומנהל את בית ספר חב”ד לבנות בעיר. הרב בלוך מיסד את המשרד וגם דאג לרענן מעט את שורות הכותבים וסגנון הכתבות.

לאחר נישואיו נכנס בלוך לנהל את משרדי בית משיח בארה”ק ובאותה תקופה נכנס לשורות השבועון הסופר החסידי ברוך הכישרונות ר’ מנחם זיגלבוים שעד עצם היום הזה עושה חיל.

מי שנכנס לאחר–מכן לנעלי רכז המערכת, הוא הרב שמשון (שימי) גולדשטיין, שליח הרבי בפושקר, הודו ומנהל מכון “לראות את מלכנו”, שנזכר בערגה בקורות אותם הימים וקול אנחה נפלט מפיו “אוו… איזו תקופה נפלאה זאת הייתה”, אמר ולא הוסיף. מקור גאוותו היא שהוא זכה להכניס למעגל הכותבים את מי שמשמש היום כעורך — ר’ אברהם רייניץ.

בנוסף זכורים לו היטב הדמויות שהיו חלק בלתי נפרד מהמשרד השוקק: המשפיע הרב שלום דובער ליפסקר מעורכי ספר הערכים חב”ד וחבר ועד להפצת שיחות שהיה אמון על הגהת התכנים, איש המחשבים הרב עמוס כהן, על הגרפיקה והעיצוב ר’ אברהם (אבי) ויינר ור’ יוסי סופר, ככותב ועורך הרב מרדכי (מוטי) גורליק, שליח הרבי ומנהל בית חב”ד בשכונת אם המושבות פתח תקווה, שבהמשך אף התיישב על כס רכז המערכת בעצמו. לצידו עבד בשיכתוב גם אחיו, הרב ירחמיאל גורליק, שליח הרבי ומנהל בית חב”ד המרכזי חולון.

רכזי המערכת בעבר ניצחו על מלאכת תיאום מורכבת של הכנת הכתבות לדפוס, בימים שאמצעי–תקשורת האלקטרוניים, המצלמות הדיגיטליות המהירות והתוכנות לעיצוב ועימוד כדוגמת ‘פוטושופ’ ו’אינדיזיין’, עדיין היו בחיתוליהם, מה שהקשה על תפקידם השוטף ודרש מהם השקעה של מאמצים ומשאבים לאין–ערוך לעומת היום.

עוד דמות מרתקת לכשעצמה הוא הרב יצחק (איז’ו) פרומר מכפר חב”ד שהיה הרוח החיה במשרד וחבש לראשו מספר תפקידים של ריכוז, הגהה ובעיקר עריכת הכתבות.

השמות, והשמות שאחרי…

עם הזמן התקבצו ובאו תחת סוכת ‘בית משיח’ שורה של כותבים מוצלחים שהזדהו תחת שמות עט שחלקם בוודאי מוכרים לכם: ח. מרדכי, א. גוראריה, שלמה רוקח, אריה גולד, י’ גבעתי, י’ יעקובסון, י’ בן מנחם, אברהם זהבי, ש. חובב, שמואל אלכסנדר ועוד.

מצוידים ברשימת כותבי עט יצאנו למשימה — לברר מיהם ובמה כל אחד ואחד עוסק היום. לפניכם רשימה חלקית:

ח. מרדכי, הלוא הוא הרב אורי למברג שכתב מספר ראיונות וכתבות עומק. כיום עומד הרב למברג בראשות כולל אברכים ‘אהלי יוסף יצחק’ חיפה ומכהן כר”מ בישיבה גדולה תות”ל אור יהודה.

א. גוראריה, היה אחד הכתבים הבולטים לאורך השנים שפירסם שורה ארוכה של כתבות וראיונות בעיקר עם שלוחים מכל קצות העולם, הלוא הוא הרב אריאל גורן, המכהן היום כשליח בעצמו ומשמש כרב בית כנסת וקהילה לתפארת בשכונת נאות אשלים ופרס נובל בראשון לציון.

תחת שמות העט אריה גולד או א. דשן, נהג הרב אריה קדם לפרסם כתבות ומאמרי דעה, בנוסף לאלה הוא כתב את “יומנו של תמים ב–770” בשנת תשנ”ה. הרב קדם מכהן היום רב בית הכנסת “בית דוד ורפאל” לצעירים בשיכון חב”ד לוד, ומשמש כר”מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך העלון “הגאולה מעניין ועכשווי”.

שלמה רוקח משמש כשם עט לרב שלמה כץ, שליח הרבי ומנהל בית חב”ד בנווה סביון אור יהודה, שלעיתים מפרסם כתבות פעילות וסיפורי בדידי הוא עובדא מרתקים. הרב כץ גם כתב את “יומנו של תמים ב–770” בשנת תשנ”ט.

שמואל אלכסנדר הוא קיצור משמו של הרב שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי, המכהן בשליחות הרבי במילאנו שבאיטליה, חבר הנהלת הסמינר לבנות בעיר, ונואם מוכשר המוזמן להרצאות לכל רחבי העולם. בנוסף לכתיבת מאמרים וטורים ב’בית משיח’ כתב גם את “יומנו של תמים ב–770” בשנת תש”ס ובמשך מספר שנים ערך וניהל את מוסף “התמים”.

ש. חובב מזכיר ורומז לשמו של אחד הכותבים הכישרוניים של ‘בית משיח’ שנכנס למערכת בתקופת בחרותו, ובשנים האחרונות נמנה בין הכותבים הבולטים, הלוא הוא הרב שניאור חביב, המכהן כאיש חינוך ושליח הרבי.

שם העט י’ גבעתי שימש את הרב ירון בבלי, שליח ומנהל בית חב”ד שערי תקווה שהביא עימו את בשורת הכתבות הססגוניות לעמודי השבועון.

תחת שם העט מענדל צפתמן ראיין וכתב סיפורי חיים הרב מנחם–מענדל ערד, המנהל החינוכי החדש בתלמוד תורה בכפר–חב”ד.

שי גפן שהודות לפרסומיו ב’בית משיח’ הפך לשם נרדף של ר’ שבתי ויינטרוב, כתב במשך תקופה ארוכה כתבות, ראיונות וטורים, תוך שהתמקד בעיקר בענייני שלימות הארץ. במשך תקופה ארוכה הוא הכניס לעיתון רוח חיים בדמות עדכונים, דיווחים, ראיונות שטח וראיונות עומק, ותמיד צץ עם סיפורים מרתקים מהעולם החרדי.

עוד אחד מוותיקי הכותבים ב’בית משיח’ הוא הרב אביעד דישראלי, מחנך בתלמוד תורה חב”ד מגדל העמק ושליח הרבי בקרית טבעון.

י’ יעקובסון, י’ בן מנחם, אברהם זהבי, שמות ששימשו בעבר את העורך אברהם רייניץ בתקופה שהיה מפרסם כל שבוע מספר רב של כתבות תחת שמות עט רבים, כנראה בעיקר בשביל הגיוון…

         

לצד קבוצת הכתבים שליווי את ביטאוננו בכתיבת ראיונות, כתבות פעילות, סיפורים וכדו’, תפס ‘בית משיח’ גם מקום של כבוד בכותל המזרחי של חשיפת מסמכים ותגליות היסטוריות. במשך כמה שנים פרסם “בית משיח” שורה של פרסומים מרתקים ומאלפים שהרעישו את העולם החב”די בגילויים, באוטנטיות וברמת התוכן שהוסיפו ויצקו להיסטוריה החב”דית. להלן רשימת החוקרים החב”דיים שמסרו לידי ‘בית משיח’ רשימות ומחקרים פרי עטם במשך השנים:

העורך הראשי הרב שלום יעקב חזן, חבר מערכת “אוצר החסידים”, שחשף את ארכיונו של הרבי הריי”צ בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, יומנים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים לאדמו”רי וחסידי חב”ד, מה שהיכה גלים לא רק בעולם החב”די, אלא הרבה מעבר לו.

החוקר וההיסטוריון של ‘בית משיח’ הלא הוא הרב שניאור זלמן ברגר, הנמנה כיום על השורה הראשונה של החוקרים וההיסטוריונים בחב”ד, ושמו ידוע גם בקרב חוקרים רבים גם מחוץ לעולם החב”די. הרב ברגר פרסם עד כה כחמשה–עשר ספרי ביוגרפיה, מחבר הסדרה “חב”ד בשואה” ופרסם מסמכים תיעודיים רבים מההיסטוריה החב”דית.

הרב שמואל קראוס, המשמש כמזכיר הבית דין צדק בשכונת קראון הייטס, שחשף בעבר שורה של פרשיות רבות בהיסטוריה החב”דית, בעיקר בתקופת העיירה ליובאוויטש והתפתחות חב”ד בארץ הקודש. הוא אף פרסם כתבות ביבליוגרפיות רבות, וכתב את הספר האלבומי הנפלא והמרתק “נשיא וחסיד”.

הרב שניאור זלמן הרצל, מהעורכים הראשונים של ‘בית משיח’, סופר והיסטוריון חב”די שערך את מוסף “התמים” וכתב סדרות ארוכות על תולדות  רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב”דיים ועל פי סיפורי חסידים.

הרב יוסף יצחק קמינצקי, המשמש כיו”ר המועצה הדתית עמק לוד ועוסק בחקר ההיסטוריה החב”דית. בשנים הראשונות פרסם את מחקריו ההיסטוריים ב’בית משיח’.

 

מאסופת דפי ‘יומן’ לגיליון ראשון

בשלב זה, מן הראוי שוב לחזור ל’ימי הבראשית’, כשהמערכת הורכבה מקבוצת בחורי ישיבה, בעלי כוונות טובות, שבכלל לא רצו להוציא לאור עיתון, אלא רק רצו שקולו של הרבי יישמע בקול צלול וברור כפי שהיה כל השנים.

חבורת הבחורים לא באמת ידעה איך מוציאים עיתון, מאיפה מתחילים ומהם השלבים הנכונים החל משלב חיפוש החומר, ליקוטו ועד שלב העימוד וההגשה לדפוס (וההפצה). זו הסיבה שההתחלה הייתה צנועה: מספר דפים שצולמו או נשלחו בפקס. אולם הכרת החשיבות והנחיצות של הגיליון, הביאה את הבחורים לעבוד בהתמסרות מוחלטת על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר. אם אין כישורים וניסיון, הרצון–העז יחפה על הכל, שכן אין דבר העומד בפני הרצון.

מערכת מסודרת לא הייתה. העיתון יצא מ’בייסמנט’ אפלולי למחצה בשכונת ‘קראון הייטס’. צורת ההפקה של הגיליונות הראשונים הייתה פרימיטיבית למדי: עריכה, הקלדה, הוצאה במחשב ואחר כך צילום במכונה, הידוק והפצה. עבודה “פשוטה” זו נמשכה מספר יממות.

גם מבחינת תוכן, זה היה יותר ליקוט חומרים, מאשר מבנה מסודר של עיתון שצריך להכיל בתוכו מגוון כתבות וחומרים שישלימו זה את זה כמו פאזל עשוי היטב: חדשות, היסטוריה, פעילות, מאמרי הגות ועוד. האינטרנט טרם היה בהישג יד, והחדשות מרחבי העולם הושגו דרך הטלפון. פה ושם לוקטו מאמרים משלוחים וממשפיעים כגון הרב לוי–יצחק גינזבורג, הרב יוסף–יצחק פריז, הרב שלום–יעקב חזן ועוד.

לקראת ראש–השנה עלו הבחורים מדרגה, וצילמו עמוד שער צבעוני. גם התוכן נעשה מגוון יותר. רק אז התחילו לחלום על הוצאה של שבועון מסודר. למעשה, לא היה זמן לחלומות, הגיליון הבא שיצא לאור לקראת חג הסוכות, הפתיע את הקוראים וגם את הבחורים עצמם… הוא יצא לאור לראשונה במתכונת של שבועון קבוע ומכובד. אפילו כריכה צבעונית הייתה, וסיכות באמצע הגיליון…

המערכת, מחלקת הגרפיקה והעיצוב, מחלקת המודעות, כל אלו סבבו סביב כמה בחורים צעירים שלא ממש ידעו איך, כיצד, כמה. הם רק ידעו לענות על השאלה ‘מתי’. הדד–ליין תמיד נקש על ראשם ללא רחם. מהצילום בחנות “סטייפלס”, ההידוק הידני והריצה המטורפת להספיק להפיץ כמה שיותר לפני שבת, ועד למציאת בית–הדפוס המתאים, והחוויות שעברו שם (ראה מסגרת).

אף על פי כן, כמו יד שמיימית מכוונת, פילסה להם את דרכם, לא בלי מאמץ וקושי, והתוצאות הלכו והשתפרו משבוע לשבוע. לא הספיק הרצון הטוב של העושים במלאכה, אלא הם הזדקקו מדי שבוע גם לנסים ונסי–נסים על מנת לאפשר את המשך הוצאתו לאור של השבועון, ובהמשך אף להתרחב ולהתפתח.

ההתפתחות גררה אחריה “תלונות” מצד אנ”ש דוברי השפה האנגלית, שטענו “למה נגרע?”. למרות הקושי שבדבר, החליטו חברי המערכת להגיש את החומר המצויין גם לקוראי האנגלית, זאת באמצעות עיתון שלם בשפה האנגלית שמודפס מאז בצמוד לשבועון בלשון–הקודש.

הסופרים העומדים על משמרתם השבועית

בשנים הבאות, מעגל הכותבים התרחב והצטרפו אליו אנשים מוכשרים חדורי שליחות ומוטיבציה שבין היתר לקחו אחריות — כל אחד בתחומו — על מנת להביא לכם הקוראים את מיטב הסיפורים, הראיונות, החשיפות והתחקירים. כל אחד מהם מופקד על התחום ‘שלו’ ברמה המקצועית הטובה ביותר.

שניאור זלמן ברגר [זקני החסידים, היסטוריה חב”דית], מנחם זיגלבוים [סיפורי חסידים, ראיונות, היסטוריה], אברהם רייניץ [תולדות חסידים, ראיונות, סקירות], נתן אברהם [חינוך, סיפורי חיים, בדידי הוא עובדא], זלמן צרפתי [ראיונות וסיפורי אקטואליה], שלום דובער קרומבי [שלימות הארץ וראיונות], חיים ברוק [בדידי הוא עובדא וסקירות], ישראל לפידות [ראיונות], דוב לבנון [היסטוריה וימי חסידים].

בנוסף יש את האנשים האחראיים על מדורים קבועים וכתיבת טורים אישיים:

“התוועדות חסידותית” — הרב חיים לוי יצחק גינזבורג משפיע בישיבת תות”ל ראשון לציון שכותב את מדורו ממש מתחילת היווסדו של העיתון.

“דבר המערכת” — הרב שלמה הלפרן, רב קהילת חב”ד בתל אביב, שכאמור, נמנה על מייסדי ‘בית משיח.

“הפרשה החסידית” — הרב יוסף אברהם פיזם, מנהל תלמוד תורה חב”ד ‘צבאות מנחם’ קריות.

“סיפור חסידי לשבת”, “אימון אישי” — ר’ מנחם זיגלבוים סופר חסידי מוערך ומעורכי ‘בית משיח’ שכותב את טור האימון האישי שלו מתוך מקרים ‘חמים’ שהוא מסייע בהם מדי שבוע.

“בוא נתוועד על זה” — הרב חיים ועקנין, שליח הרבי בשכונת נווה הדרים רמלה.

“על הפרק” — הרב שלום דובער קרומבי, שליח הרבי לסטודנטים ומנהל מרכז שמיא בירושלים, שמוצא את הפנאי למרות שלל עיסוקיו, לעסוק בעניני הזמן והשעה.

“סודו של ניגון” — הרב לב לייבמן, מנהל בית חב”ד לדוברי רוסית בראשון לציון, שהצטרף אך לאחרונה לצוות הכותבים במדורו הקבוע, מדור הניגונים.

“משקיעים בחינוך” — ר’ נתן אברהם, איש החינוך והדמות מאחורי הסיפורים והכתבות המרתקות ב’בית משיח’. מדורו המצויין מביא אינפורמציה מקצועית ועדכנית ממיטב המומחים החינוכיים, אל בתי הקוראים שנהנים מהמדור המעשי והפרקטי.

ו”אחרון חביב” טורו החותם של הרב שניאור חביב, אשר כל מילה שלו, גורמת להזדהות ולחיוך.

 

הסופרים ששווה להתגעגע אליהם

כאמור, הסיבה, בה”א הידיעה, שגרמה לייסוד ‘בית משיח’, הוא הרצון שדעתו ועמדתו של הרבי תוצג במלואה, ללא טשטוש וטיוח. בפרספקטיבה של שנים, ניתן לומר כי ‘בית משיח’ הצליח להשפיע לא רק על קהל הקוראים, אלא גם על שאר הפרסומים היוצאים לאור — המחויבים לנורמה אחרת של היצמדות לדברי הרבי, מבשורת הגאולה ועד שלימות הארץ.

המערכה החשובה של שימור התודעה החסידית, הביא ל’בית משיח’ יבול מבורך ושפע עצום של מאמרי הגות ומחשבה חסידית לחיזוק האמונה וההתקשרות העכשווית לרבי, על–ידי שורה ארוכה של אישים ודמויות, שעד היום כותבים בענייני השעה.

בין הרבנים הבולטים שמאמריהם הופיעו בתדירות גבוהה בגיליונות ‘בית משיח’:

הרב משה סלונים ע”ה, האידיאולוג הגדול שעמד בראשות ‘רשת אהלי יוסף יצחק בארה”ק’ שנמנה על מייסדי ‘בית משיח’ והרבה לכתוב על האמונה הטהורה והפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל כציווי הרבי. פרגמטי היה, אך מעולם לא חת מלהביע דעה צרופה ויצוקה, ויהיה המחיר אשר יהיה.

ויבלחט”א הרב ישבעם סגל שי’, משפיע בכפר חב”ד שנודע ביכולת ההעמקה וחוש ההסברה בשיעורי חסידות, על עקרונות האמונה האמיתית בה’ וברבי כמלך המשיח על פי תורת החסידות.

הרב שלום דובער הלוי וולפא, מרבני חב”ד בארה”ק וראש מכון הרמב”ם השלם, שכתב רבות על זהותו של הרבי כמלך המשיח ובנושא המאבק למען שלימות הארץ. כן העשיר את חסידי חב”ד ביריעת פרקים מרתקת על קשריו של נשיא הדור עם קברניטי ומנהיגי החצרות והקהילות החרדיות והחסידיות בעולם היהודי (מה שפורסם בהמשך בסדרת הספרים “שמן ששון מחבריך”).

הרב יוסף יצחק מייזליש, שליח הרבי במדינת מקסיקו שפירסם שורה ארוכה של מאמרים עיוניים בנושא משיח וגאולה.

הרב יוסף יצחק פאריז, משלוחי הרבי במונטריאל, שכתב כתבות בענייני משיח

הרב יהושע דובראווסקי ע”ה, הסופר והאגדה (תרתי משמע), אשר באידיש עסיסית וססגונית, העיר מחדש עולמות חסידיים קסומים מהדורות הקודמים, החיה מחדש דמויות חסידיות בקסקט, בטלית קטן רחבה ובמגפיים; חרושי קמטים, מעמיקי מחשבה ומהורהרי מבט. לפידי אש–תמיד שלאורם ראוי לו לחסיד ללכת גם בעצם ימים אלו.

הרב חיים אשכנזי ע”ה, משפיע בישיבת “תומכי תמימים” בלוד ובאור יהודה, שכתב שורה של מאמרים חסידיים–חינוכיים מרתקים, שהציבו נר למחנכי הדורות החסידיים הבאים, ברוח של משיח וגאולה.

הרב יעקב שמולביץ ע”ה, שבמשך ארבע שנים הביא בלשונו הססגונית העשירה, אשר בזה לכללים הספרותיים המהוקצעים, שלל סיפורים מרתקים מבתי חב”ד בארץ ישראל ובעולם, וגרם לקוראים לחיות מדי שבוע את הפעילות בשטח.

הרב נפתלי אסטולין, שליח הרבי בלוס–אנג’לס קליפורניה, אשר למרות עיסוקיו הרבים בשליחותו, נוהג לכתוב בנושאים אקטואליים בזווית חסידית. וכחסידים בשעתם, כשהוא נזכר באמצע טרדותיו ברעיון חסידי שמן הראוי לשתף בו אחרים, הוא פשוט יושב וכותב ומשגר למערכת…

ואם כבר נגענו בכותבי המאמרים, זכה ‘בית משיח’ לשמש גם כאכסניה לטור החשוב ‘הגות וואך’. קשה למצוא מישהו שאינו קורא בשקיקה את טוריו השנונים של הסופר א. אברהם, הלוא–הוא הרב אסף חנוך פרומר שהתברך בסגנון כתיבה בדרך הרמיזה, ביצירתיות שלרוב באה לידי ביטוי בכותרת רבת–משמעויות תוך שימוש בהומור, והמתמצאים בנבכי הסוגיות שבהן הוא עוסק, מתענגים עונג צרוף.

הרב פרומר שנמנה על צוות הכתבים הוותיקים של ‘בית משיח’, מכהן כמשפיע בישיבת חסידי חב”ד בחיפה ומהעורכים הראשיים של מכון ההוצאה לאור ‘ממש — מרכז ההפצה בארה”ק’. במקביל, פתח ומנהל בית חב”ד בנמל הנוסעים של מפרץ חיפה.

 

כותבי היומנים

אי אפשר לחתום את הכתבה בלי לתת את הכבוד הראוי למדור שמופיע מדי שבת בשבתו, החל מגיליון מספר 1 ועד לגיליון ה–1000, ומחזק באופן תמידי את הציפייה וההשתוקקות להתגלותו של הרבי. אין ספק כי בזכות מדור זה, עיניהם של כל אנ”ש, ממשיכות להיות נשואות אל “בית חיינו” ולחיות את הנעשה במקום שבו “פעל וחי נשיא דורנו” (כלשונו של הרבי) במשך עשרות שנים.

“יומנו של תמים ב–770” נכתב בנימה אישית על–ידי אחד התמימים שמזדהה תחת שם העט “מענדי”, ונקרא בשקיקה על ידי צעירי הצאן ועוד קוראים נאמנים רבים שיעידו על עצמם שאינם יכולים להוציא את השבת ללא קריאת היומן השבועי וסיפורי החסידים המרתקים שהתגלגלו על שולחנות הפארבריינגע’ס במקום המקדש, ד’ אמותיו של הרבי מלך המשיח.

בנוסף לכותבי היומנים שכבר ציינו ברשימת הכותבים, ניתן למנות גם את:

הרב מנחם מענדל טייכמן, לשעבר שליח הרבי בהאדיטש. הרב אליעזר מישולובין, פועל בקרב אנ”ש בבונוס איירס, ארגנטינה. הרב מנחם מענדל דיקשטיין, מחנך בחולון. הרב שלום דיקשטיין, שוחט ושליח הרבי במלבורן אוסטרליה. הרב לוי נחשון, מנהל תנועת הנוער צבאות השם בארה”ק ומשפיע בישיבת חב”ד בנצרת עילית. הרב מנחם שרון, עורך ומגיש תכנית ה’ראלי’ לילדי צבאות השם. הרב שלום דובער וולף, ר”מ ומשפיע בישיבה גדולה חב”ד ליובאוויטש צפת ופירסם ב’בית משיח’ סדרת מאמרים עיוניים בתורת הגאולה. הרב שלום דובער שמולביץ, שליח ומנהל בית חב”ד בית שאן. הרב שמואל ביטון, מנהל רוחני בישיבת “תפארת מנחם” בירושלים עיה”ק. הרב שמעיה הכט, ר”מ בישיבת תומכי תמימים נתניה. הרב שמואל ששון, ר”מ בישיבת חב”ד תורת אמת בירושלים עיה”ק. הרב משה לידר, משפיע בישיבה קטנה חב”ד ליובאוויטש צפת. הרב משיח הכהן פרידמן שממשיך לפרסם טורים וכתבות על הפצת בשורת הגאולה והגואל (בשמו המלא, או תחת שם העט מ. פריד). ולהבחל”ח נזכיר את התמים ברוך משה מקמל ע”ה מכותבי ‘בית משיח’ שניחן בכישרון כתיבה מהוקצע ויוצא מגדר הרגיל שתענוג היה להתמוגג על מילותיו, והתמים שלמה נחימובסקי ע”ה, אשר באמצע שנת תשנ”ח, השנה בה כתב את היומן בחן וחיות ייחודית, נפטר בתאונת דרכים טראגית ומזעזעת.

 

אין הבדל בין גיליון 1 לגיליון ה–1000

ערב גיליון האלף, שוב ביקשנו לשאול את הרב שלמה הלפרן, הכותב ב”בית משיח” ומלווה אותו מאז הייסוד ועד עצם היום הזה:

כיצד אתה רואה היום את השפעתו של “בית משיח” בציבור?

כפי שחשבנו כאשר ייסדנו את העתון, השבועון חייב לבטא את עמדו הברורה של הרבי מלך המשיח בכל תחום ועניין, מבשורת הגאולה ועד שלימות הארץ. הקמת “בית משיח” גרמה לכך שדעתו ועמדתו של הרבי תוצג במלואה, ללא נסיונות טשטוש וטיוח. נראה לי כי קיומו של “בית משיח” משפיע לא רק על קוראי השבועון, אלא גם על שאר הפרסומים היוצאים היום לאור — המחוייבים לנורמה אחרת של הצמדות לדברי הרבי.

חשוב לציין, כי בניגוד לחוזי השחורות – דוקא העמידה האיתנה על העקרונות, היא זו שהביאה לפריחתו ושיגשוגו של השבועון. ואני מתכוון פשוט בגשמיות — אנשים חשו ש”בית משיח” הוא לא “עוד עיתון”, וחשו מחוייבות לעזור ולסייע בכל התחומים, כולל גם מסירת ארכיונים פרטיים לפירסום ב”בית משיח”. כיום יודעים אנ”ש כי המקום הטבעי ביותר לחשוף מסמכים או תמונות בפירסום ראשון - הוא השבועון “בית משיח”.

 

לסיכום, אתה רואה הבדל עקרוני בין הגליונות הראשונים לגיליון ה–1000?

יותר מעשרים שנה, ותפקידו של שבועון “בית משיח” לא השתנה. גם אם יכולה להיות פה ושם ביקורת – המטרה, הכוונה והתכלית נותרה מהגליון הראשון ועד לגליון ה–1000 ולאחריו, אחת ויחידה: להביא להתגלותו של הרבי בפועל ממש, על–ידי הפצת דבריו בעוז ובנחישות וחיזוק האמונה בדברי הרבי. “בית משיח” צריך להיות הקול האמיתי והצלול שמביא ללא פחד את דבר המלך בכל עניין ובכל מקום, בשפה ברורה, באמונה מוצקה ובבטחון גמור שכל דבריו אמת וצדק, ובפרט ובעיקר בדברי הנבואה ש”הנה זה משיח בא”.

האיש שמאחורי ולפני הקלעים

בגוף הכתבה לא הובא שם אחד, שמו של אחד הבחורים הצעירים ב–770 שהיה ממקימי העיתון ולמעשה מלווה אותו עד עצם היום הזה, הלא הוא הרה”ת הרב מנחם מענדל הכהן הענדל, מנכ”ל מרכז חב”ד העולמי לקבלת פני משיח, שמטעמו יוצא לאור השבועון ‘בית משיח’, וכיום מחשובי אנ”ש בשכונת קראון הייטס.

הרב הענדל רתם תעוזה, אומץ וחזון לרגש החסידי שפיעם בו ובחבריו התמימים, וקפץ נחשון למים שהחלו לגעוש ולסעור לאחר ג’ תמוז תשנ”ד. הוא יזם והוציא לאור את הספר “והוא יגאלנו”, הפרסום הראשון שהביא את דעתו הברורה של הרבי בנושא גאולה ומשיח, והוא אשר זה שנטל על עצמו את עול אחזקת ההוצאה לאור, הפיתוח והשגשוג של “בית משיח” מאז ועד עצם היום הזה, לצד שורה של מוסדות מפוארים שתפקידם הוא אחד: להחדיר ולהחיות את נושא הגאולה ומשיח בקרב אנ”ש ומחוצה להם.

העיתון לא התיימר מעולם להיות רווחי. לכל היותר השאיפה היא להיות ‘חי הנושא את עצמו’, ואת המשימה הזאת נושא הרב הענדל לאורך עשרים ושתיים שנה במעלה ההר, בשקט האופייני לו כמו גם בנחישות ובהשגת המטרה — להביא להתגלותו של הרבי.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.