Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Oct292015

יעקב הלך לדרכו

חכם יעקב מיכאלשוילי ע”ה שהלך לעולמו השבוע בכפר חב”ד, נולד בברכת אדמו”ר הריי”צ, למד חסידות מתוך מאמרים שהעתיק במסירות רבה בכתב ידו, ומסר את נפשו ללמד תינוקות של בית רבן חרף הדיכוי הקומוניסטי. ‘בית משיח’ משרטט את תחנות חייו לצד סיפורים וזכרונות מפי בני משפחתו

היה זה בעבורי רגע מרגש במהלך ראיון ל”בית משיח” שקיימתי לפני חמש עשרה שנה. חכם יעקב מיכאלשווילי שהלך לעולמו ביום ראשון השבוע, הציג בפניי תכריך כתב יד שלו ובו “קונטרס התפילה” שחיבר אדמו”ר הרש”ב וכן מאמרי חסידות של אדמו”ר הרש”ב ואדמו”ר הריי”צ. בעיניים מצועפות הגיש לי לראות מקרוב וסיפר: “הנה ראה, כך למדנו חסידות באותם ימים בעיר קולאשי, בתקופת השלטון הקומוניסטי”…

לא רק הוא ישב באותו מעמד, אלא גם שני אחיו חכם משה מיכאלשווילי ע”ה ויבלחט”א הרב חכם בן ציון מיכאלשווילי שליט”א. שלושת האחים שגדלו וצורפו בכור ההיתוך של יהודי גרוזיה תחת השלטון הקומוניסטי, העלו זכרונות מאותם ימים חשוכים מחד גיסא, אך מלאי אור מאידך גיסא.

חלק גדול מהשיחה הייתה מלווה בדמעות של התרגשות שמלאו את עיניו של חכם יעקב ע”ה. “היינו מעתיקים את ספרי הקודש מילה במילה, ולאחר מכן למדנו מתוכם בשקידה רבה. מלאכת הכתיבה ארכה זמן רב ושקדתי על המלאכה בעת שהותי בזמן העבודה בבית השחיטה.

“כעבור שנים רבות, רציתי שהדורות הבאים יידעו את מה שעברנו בגרוזיה, והבאתי לדפוס חוברת ובה צילום כתב היד. ביקשתי שבני משפחתי ידעו על מסירות הנפש שהייתה לנו ללימוד החסידות”. 

הראיון עם השלושה פורסם לפני כחמש עשרה שנה ב”בית משיח”, ובתולדות חייו של חכם יעקב, שולבו זכרונותיו כפי שסיפר באותו מפגש נדיר, בתוספת סיפורים ותיאורים מפי אחיינו וחתנו ר’ שבתאי מיכאלשווילי.

נולד בברכת אדמו”ר הריי”צ

חכם יעקב עליו השלום נולד בזכות ברכת אדמו”ר הריי”צ. היה זה כאשר שלוחי רבותינו נשיאינו לגרוזיה, הרב שמואל לויטין, הרב מרדכי פרלוב והרב אברהם לויק סלוין, הגיעו לבית סבו של חכם יעקב, חכם אברהם, בעיר קולאשי, כדי לרכוש ממנו מצות עבודת יד שאפה במאפיה פרטית. הללו ידעו שמצותיו של חכם אברהם נאפו בהידור רב.

בזמן הסעודה שנערכה לכבוד הרבנים השלוחים, שפך בפניהם המארח את אשר על לבו: “בני שבתאי נשוי זה כמה שנים וטרם זכה לבנים”.

בו במקום כתבו השלוחים לרבי הריי”צ שהתגורר אז בריגא וביקשו ברכה בעבורו.

זמן מה לאחר מכן מכן הגיע מברק תשובה: “בתוך שנה יהיה לכם בן זכר”. ואכן, לא חלפה שנה ובשמחת תורה תר”צ, נולד בן לחכם שבתאי.

“הבן הזה הוא אני” סיים חכם יעקב את סיפורו, ומכאן החל לשזור את תולדות חייו.

דיכוי

בניגוד לדיכוי ביד הברזל שניחת על יהודי רוסיה, הרי שבגרוזיה הדיכוי לא היה כה קשה. רק בדבר אחד הראו השלטונות את יד הברזל שלהם — החינוך היהודי, שהיה אסור לחלוטין. אף על פי כן, אבי המשפחה חכם שבתאי התעקש על כך שילד יהודי חייב ללמוד תורה. כשהיה חוזר לביתו בשעות אחר הצהרים מעבודתו כשוחט במשחטה העירונית, היה מכנס את ילדי הקהילה בבתי כנסת ובבתים פרטיים ומלמדם תנ”ך, משנה וגמרא.

בד–בבד, נדד בין ערים ועיירות ברחבי גרוזיה ופעל בהם לחיזוק היהדות. הוא אף דאג להטעים את יהודי הקהילות מתורת החסידות, כפי שסיפר בנו חכם יעקב: “פעם אבא סיפר לי על מסע שערך בליל י”ט כסלו, כאשר הגיע לעיירה רחוקה ונידחת הן בגשמיות והן ברוחניות. כשפגש את אנשי הקהילה המקומית, סיפר להם שיום זה הוא חג הגאולה וביקשם לארגן סעודה לכבודו של הצדיק. היו אלו יהודים תמימי–לב בעלי אמונת צדיקים חזקה, ובשעה היעודה בית הכנסת היה מלא מפה לפה. אבא עלה על הבמה וריתק את הציבור בסיפורי המאסר והגאולה בעוד אנשי הקהילה מאזינים בקשב רב לכל מילה שיצאה מפיו. ההתוועדות נמשכה שעות ארוכות אל תוך הלילה.

“בשלב מסוים הפסיק אבא את רצף הסיפורים ופנה בקול נרגש לקהל הרב שנכח במקום: ‘אחים יהודים! מה יועילו הסיפורים הללו אם אינכם יודעים לענות ‘אמן יהא שמיה רבא’ כמו שצריך?! אינכם יודעים לעלות לתורה כפי הראוי; אם כן לשם מה ישבנו כאן במשך כל הלילה?!’ בשלב זה ההתעוררות הגיעה לשיאה, ואבא אמר ליהודים בלב נרגש: ‘מחר בשעות הערב תגיעו לכאן ואני אלמד אתכם להתפלל, לעלות לתורה ולקיים מצוות’.

“הרושם שדבריו הותירו היה עז. למחרת הגיעו לבית הכנסת עשרות יהודים שביקשו שילמדם להתפלל, והוא בסבלנותו הרבה לימדם אותיות א–ב וניקוד. כך ישב במחיצתם תקופה מסוימת עד שהחל לראות פירות. יהודים אלו למדו לעלות לתורה ולברך כראוי, להתפלל מילה במילה, והיו אפילו שידעו לעבור לפני התיבה”.

פעולותיו הברוכות להפצת יהדות וחסידות היו כרוכות במסירות נפש. לא פעם “זכה” להיתפס על ידי אנשי המשטרה החשאית, אך בחסדי ה’ היו אלו מעצרים לזמנים קצרים בלבד.

אך לא לעולם חוסן. באחד הימים נתפס ‘על חם’ בידי מלאכי החבלה כשהוא מלמד תורה שמונים מילדי הקהילה. והוא וחמשה מלמדים נוספים נעצרו בו במקום והובלו למטה המשטרה החשאית בטיביליסי. עד מהרה הוצא נגדם גזר דין מוות, אלא שבניסים גדולים גזר הדין לא יצא לפועל. במשך כמה חודשים נחקר ועונה עד שבהשתדלות  מכרים יהודים שוחרר, לאחר שהוזהר שלא יחזור עוד ללמד תינוקות של בית רבן.

אך את הבטחה זו הפר מיד לאחר שחרורו, כפי שסיפר בנו חכם יעקב: “למרות הכל, אבא לא הרים ידיים. הוא ידע כי עוקבים אחריו ובכל זאת המשיך ללמד תורה לילדי ישראל. הוא הרגיש שהוא שליח משמים ללמד תורה גם במחיר של מסירות נפש והמשיך לשמור על גחלת היהדות בגרוזיה כדי שלא תכבה”.

אנשי הרשע ידעו ממעשיו אך הבליגו. רק בתקופת ‘עלילת הרופאים’, כאשר העלילו כי קבוצת רופאים יהודים רצו להרעיל מנהיגים סובייטים ובתוכם את סטלין, נעצרו יהודים רבים, ואז הגיעו מלאכי החבלה לבית משפחת מיכאלשווילי ונטלו עמם את חכם שבתאי. אז סבל במרתפי החקירות מעינויים קשים. גם לאחר מותו הפתאומי של סטלין, לא שוחרר חכם שבתאי ובמשך חודשים נוספים חווה עינויים קשים ביותר. כאשר שב לביתו, היה משותק בפלג גופו הימני והדיבור היה קשה עליו.

“מתנות של יום שישי”

חכם יעקב ואחיו חונכו על ידי אביהם למסירות נפש. אמנם הילדים נאלצו ללכת לבית הספר הממלכתי, אולם בשעות אחר הצהרים והערב שקדו על לימודי התורה בבית. האב והסב [חכם אברהם] התמסרו לחינוך הילדים על פי רוח ישראל סבא. הבעיה הגדולה היתה בשבת. בשנים מסוימות עוד אפשר היה לתרץ תירוצים שונים לסיבת היעדרות מבית הספר ביום זה, כמו מחלה, צורך לעזרה בבית וכדומה, אך ברבות הימים השלטונות עלו על כך והם החלו להקפיד על כך. היו הורים שנענשו על כך שילדיהם לא הגיעו לבית הספר בשבתות. כשהסבא שמע רק על המחשבה שאולי הילדים יאלצו לפקוד את בית הספר בשבת, אמר בעגמת נפש: “כל מה שנתתי לכם, נכדיי היקרים, לא שווה אם תלכו בשבת לבית הספר”…

הפתרון היה לשחד את הצוות החינוכי. וכך, מידי יום שישי דאג הסבא בדרך כל שהיא לשלוח ‘מתנות’ לאנשי הצוות החינוכי של נכדיו, כדי שלא ימסרו אותם לשלטונות. במקום לפקוד בשבתות את בית הספר, שהו הילדים בבית הכנסת.

  בשנים הבאות הלכו האחים בדרכו של אבא ולמדו שחיטה ובמקביל לימדו תורה את ילדי ישראל. בשעות הבוקר עבדו בשחיטה בעוד שבשעות אחר הצהרים והערב עברו מבית לבית כדי ללמד תורה את הילדים, לקרוא עמם קריאת שמע, להניח תפילין. מי שידיעותיו היו טובות, לימדוהו גם חומש, משנה וגמרא. בכל בית התאספו מספר ילדים, והאחים החכמים לבית מיכאלשווילי עברו מבית לבית ובמסירות נפש לימדום תורה.

כאשר שואלים את בני המשפחה במה עסק חכם יעקב בתקופת גרוזיה, הם משיבים: הוא היה כמו השלוחים של היום, השקיע את כל כשרונותיו ומרצו בענייני יהדות. לפרנסתו עבד כשוחט, אך הוא היה גם סופר סת”ם וגם מוהל, גם חזן ובעת הצורך גם מלמד ודרשן.

בנו הרב שלום מיכאלשווילי מתאר את פועלו של אביו בבית הכנסת הגדול בקולאשי: “אבא היה חזן קבוע בבית הכנסת הגדול בקולאשי, אך לא הסתפק בכך, ומידי יום ביומו נהג לארגן מניין אמירת תהילים בין תפילות מנחה וערבית. הוא נהג לחלק ספר תהילים לקבוצה של עשרה עד חמשה עשר איש, כך שיחד סיימו את כל הספר, וכך חילק מידי יום את ספר התהילים לכמה וכמה קבוצות”.

הפעילות הגלויה והחשאית של האחים מיכאלשווילי, גרמה למעקבים רצופים אחריהם מצד השלטונות, אך למרות זאת הדבר לא הגיע לידי מעצרם. האחים דאגו לשחד את אחד מעובדי הק.ג.ב., ובכל פעם שתוכננה פשיטה על רחוב מסוים — הוזהרו מראש. אם באותו ערב הציבו אנשי הק.ג.ב. מארב ליד הבית בו היו אמורים ללמד, היו האחים נמנעו מלהגיע. היתה זו שרשרת ניסים מופלאה.

שמם של האחים אף פורסם ב’רשימות השחורות’ של הק.ג.ב. רשימות אלו פורסמו גם בעיתונות, והאזרחים הוזהרו שלא ליצור קשר עמם: “הם מכניסים רעל לילדינו הרכים”, נכתב בעיתון. תקופה זו היוותה אתגר מורכב עבורם שכן הם חשו מאויימים. את רגשותיהם באותם ימים היטיב לתאר חכם יעקב: “היתה זו תקופה קשה. לא קל לתאר את המצב העכור ששרר אז. לדידנו, כל לילה היה בבחינת ליל שימורים. המחשבות והדאגות לא נתנו לנו מנוח, אולי בעוד רגע מלאכי החבלה ימ”ש יתדפקו על הדלת ויעצרו אותנו”.

חסידות בכתב יד

באותה תקופה למדו האחים חסידות עם החסיד הרב דוד שקולניק שהתגורר בשנים ההן בקולאשי. במשך חמש שנים נמשך לימוד משותף זה, שעתיים בבוקר ושעתיים בלילה, וכן בשבת. ר’ דוד שקולניק היה מוסר לאחים ספרי חסידות, והם היו מעתיקים בכתב ידם מאמרים ולעיתים גם קונטרסים שלמים על מנת שיוכלו ללמוד בהם.

מקור נוסף לספרי חסידות, היה איש השגרירות הישראלית, כפי שסיפר חכם יעקב: “היום זה כבר מפורסם שהרבי דאג לשלוח תשמישי קדושה דרך שגרירות ישראל במוסקבה, כשאת העבודה בפועל עשה המזכיר הראשון בשגרירות ישראל, מר לובה אליאב. הוא עזר רבות ליהדות בכלל ולחב”ד בפרט. הוא נהג לנסוע ברחבי ברית המועצות ובדרכים שונות מסר לחסידים ספרי תפילה ולימוד וכן חפצי קודש”.

מי זה הזקן האלמוני?

בחודש שבט תשכ”ז, זמן קצר לפני שירד המסך על היחסים הדיפלומטיים עם  ארץ ישראל, אושרה יציאתה של משפחת מיכאלשווילי מברית המועצות. היה זה נס גלוי, כפי שסיפרו האחים בהתרגשות גלויה. אשרות היציאה ניתנו לאבי המשפחה חכם שבתאי ורעייתו, שלושת בניו והנכדים, אלא שבראש חודש אדר הלך חכם שבתאי לעולמו. עבור הרוסים היה בכך די כדי לעצור את הנסיעה, שכן בני המשפחה החזיקו בידם מסמכים לא מתאימים שבהם נמנו עשרים ואחת נפשות, וכעת יש עשרים בלבד… זמן קצר לאחר מכן נולדה בת לאחד האחים לבית מיכאלשווילי, והיא הוכנסה במסמכים במקום הסב שנפטר.

המתח המדיני בין רוסיה לארץ ישראל התעצם באותם ימים, ובשל כך עכבו השלטונות את יציאתם של האחים מיכאלשווילי חרף העובדה שהיו להם היתרי יציאה. דווקא ביום שפרצה מלחמת ששת הימים, אושרה יציאתם. את הניסים שליוום לקראת היציאה, תיאר חכם יעקב: “לאחר שקיבלנו ויזה מקרוב משפחה שהתגורר בארץ ישראל, נסעתי יחד עם בן דודי לטיביליסי בירת גרוזיה לבקש אישור יציאה ממשרדי ההגירה (‘אוביר’). קודם לכן נפגשתי עם החכם של טיביליסי שאף הוא הזהיר אותי שאוכל להיכנס למשרדי אוביר בשלום, אבל לא בטוח שגם אצא בשלום.

“היה זה בשלהי אייר תשכ”ז, יום שני בשבוע. הגענו למשרדי ‘אוביר’ ומיד כשנכנסנו נצטווינו ללכת אחר אחד הפקידים. הוא נכנס למעלית והעלה אותנו לקומה 14, שם הכניס אותנו לאחד המשרדים וסגר אחרינו את הדלת. המתנו במשך שעה ארוכה אך איש לא נכנס. אט אט הפחדים תפסו את מקום האופטימיות הזהירה, ולא ידענו מה עלול לקרות בשלב הבא. רק בשעה ארבע אחר הצהרים נכנסה לחדר עובדת ניקיון שסיפרה לנו לתומה שבכירי הפקידים עסוקים כעת ‘בענינים סודיים ביותר’ ואין להם פנאי לקבל אותנו. לאחר מכן התברר לנו שבשעות הבוקר פרצה בארץ ישראל מלחמה גדולה נגד שכנותיה. ברית המועצות הייתה צד במלחמה, ולכן המתח במשרדים היה כה רב.

“רק בשעה חמש אחר הצהרים נכנס למשרד פקיד בכיר מלווה בשני עוזרים זוטרים. כשהלה שמע שאנו רוצים לנסוע לארץ ישראל, רתח מזעם. הוא דפק בעוצמה בשתי ידיו על השולחן וצרח עלינו: ‘לשם מה רוצים אתם לנסוע למדינה ארורה זו?’ עוד שעה ארוכה המשיך לצעוק ולקלל. ליבי פעם בחוזקה והרגשתי חלש מאוד. הבנתי שאפסו כל הסיכויים לצאת את רוסיה, וקיוויתי לפחות לצאת מהבניין הזה בשלום.

“לאחר דקות ארוכות האיש נרגע, וביקש לראות את המסמכים שלנו הנוגעים לבקשה. הוא עלעל במסמכים ושאל מי זה שמבקש לנסוע. הסברתי שאני ומשפחתי מעוניינים לעלות לארץ ישראל, ובן דודי התלווה אלי כדי לעזור לי במילוי המסמכים. ‘ומי זה הזקן שעומד מאחוריכם?’ הוסיף ושאל. הפניתי את ראשי אחורה ולא ראיתי איש… שאלתי: ‘לאיזה זקן אתה מתכוון?’ והוא הצביע על הזקן שעמד מאחוריי. הוא שתק עוד רגע ואז המהם לאחד מעוזריו לאשר את בקשתנו לעלות לארץ ישראל.

“מרוב התרגשות נחלשתי, ורק בעזרת בן דודי הצלחתי לצאת משם ולהגיע לבית הכנסת לתפילת ערבית. רק כשהגענו לשם נודע לנו כי בארץ ישראל פרצה מלחמה. בתפילת ערבית הודיתי לקדוש ברוך הוא על שברוב טובו חולל את הנס וקיבלתי אישור לצאת מעמק הבכא לארץ ישראל. ומי היה אותו זקן במשרד? איני יודע. חשבתי על כך זמן רב ולבסוף הגעתי למסקנה על פי רגש פנימי, כי היה זה הרבי שבא לחלץ אותי ואת בני משפחתי מעמק הבכא. 

“יציאת משפחתנו היתה אירוע משמח לכל בני הקהילה. ביום בו יצאו התאספו בבית הכנסת כל אנשי הקהילה, החכמים ובני העדה כולם, כדי להיפרד מאתנו.

“בשלהי חודש סיון נסענו למוסקבה, שם עלינו לטיסה שיעדה היה וינה בירת אוסטריה. קשה לתאר את רגשותינו. ידידים ומכרים הפחידו אותנו קודם לכן באומרם: ‘לא ייתכן שרק כעת הסתיימה המלחמה בארץ ישראל בה נחלה ברית המועצות מפלה מדינית ופוליטית, וכעת ירשו לכם לצאת. הם ינסו למנוע את יציאתכם באלף דרכים’ הסבירו.

“הדברים חלחלו לתודעה ופחד נורא תקף אותנו כאשר דקות מספר לאחר ההמראה, הודיע הקברניט כי על פי ‘בקשת חירום של השירותים הביטחוניים, תתבצע נחיתת ביניים בשדה התעופה של קייב’. הבטנו איש אל אחיו מופתעים וחרדים. המטוס נחת ועשרות שוטרים ואנשי ק.ג.ב. הסתערו על המטוס וערכו חיפוש מדוקדק בכל פינה. איש לא יוכל להבין את גודל החרדה והפחד שאחזו אותנו באותן שעתיים ארוכות. רק לאחר שהחיפוש הסתיים, המשיך המטוס לכיוון וינה, משם המשכנו לוונציה וממנה עזבנו בהפלגה לעבר ארץ ישראל. ביום י’ בתמוז תשכ”ז הגענו בחסדי ה’ לנמל חיפה.

“לפי דרישתה החד–משמעית של אמא, עברנו לגור מיד בכפר חב”ד. לפתע הרגשנו עד כמה קל לשמור מצוות וללמוד תורה בחופשיות בארץ הקודש. יש לציין כי לאחר שהתיישבנו בכפר חב”ד לא שכחנו את אחינו–בשרינו שנותרו בגרוזיה, וסייענו להם רבות בהשגת ויזות ומסמכים אחרים”.

האחים שנותרו מאחור ולא נשכחו

אחיינו וחתנו ר’ שבתאי מיכאלשווילי מנחלת הר חב”ד, מספר בראיון מיוחד ל’בית משיח’ על העבודה המורכבת שעשו שלושת האחים למען יהודי גרוזיה שנותרו מאחורי מסך הברזל:

“חמי חכם יעקב, אבא חכם משה עליהם השלום, ויבלחט”א חכם בן ציון, עבדו ללא לאות למען אחיהם שנותרו בגרוזיה. הם שלחו אליהם חבילות מזון וביגוד כסיוע גשמי, ובמקביל פעלו בדרכים מגוונות כדי להשיג אישורים ומסמכים ליהודי גרוזיה על מנת שיוכלו לצאת מעמק הבכא. לעיתים היה צריך למצוא ‘קרובי משפחה’ מזויפים בארץ הקודש כדי לסדר ‘איחוד משפחות’. את הכול עשו כמובן בחשאיות גמורה”.

מוסיף על כך הבן, הרב שלום מיכאלשווילי: “אבא לא נח ולא שקט ועשה רבות כדי להוציא יהודים מגרוזיה. לכל לראש היה עליו למצוא קרובי משפחה. הוא הגיע לנוטריון ולמשרדי הסוכנות היהודית בתל אביב, שם עבר מחסומים בירוקרטיים סבוכים. לאחר מכן היה צריך להעזר במתורגמנים שכתבו רוסית (אבא ידע היטב גרוזינית אך פחות רוסית). אבא שילם גם את כל ההוצאות של הנוטריון והמתורגמנים, עד שהצליח לשכנע את אנשי הסוכנות היהודית לסייע לו בתשלום ההוצאות. בזכות כך ניצלו מאות מיהודי גרוזיה.

“כאשר יהודי גרוזיה החלו לעלות לארץ הקודש, אבא ואחיו פעלו בכל דרך לסייע להם בגשמיות וברוחניות. בברכת הרבי עבדו בתיאום מופלא עם חשובי העסקנים החסידיים הרב אפרים וולף, הרב שלמה מיידנצ’יק והרב בנימין גורודצקי כדי לקלוט אותם בגשמיות וברוחניות. הם ראו הצלחה ופירות מבורכים. לעיתים גם היו אכזבות, כך כאשר היו עולים שלא היו מרוצים מהתנאים בארץ הקודש, ובאו בטענות לחכמים האחים: למה העליתונו? אך אבא ואחיו ידעו להרגיע את המתלוננים, עד שבשנים הבאות כולם הסתדרו בגשמיות וברוחניות”.

ליד הרבי

על פי הזמנת הרבי, הגיעו שלושת האחים לבית חיינו לחודש תשרי תשכ”ח, וזכו לקרובים מיוחדים מצד הרבי. שלושת האחים שהיו אז אברכים צעירים, עמדו בשורה הראשונה מאחורי הרבי לאחר שהרבי ביקש שיעמדו לידו. בכל התוועדות המתין הרבי שהאחים יעמדו לידו. כאשר באחת ההתוועדויות איחר אחד מהם, שאל הרבי היכן הוא.

כשהגיעו ל–770, סיפר להם הרב שמואל לויטין, כי בשמחת תורה תשכ”ז, ביקש מהרבי ברכה שיהודי גרוזיה יצאו מברית המועצות, והרבי אמר שתוך שנה הם יהיו פה. והנה הנבואה התגשמה.

במהלך חודש תשרי שאלו את הרבי האם לפנות לעסקים פרטיים או להמשיך בפעילות כ’חכמי העדה’, והרבי השיב: “להמשיך בפעילות בדרך אבות שבגרוזיה”. כמו כן הרבי הורה להם שלא לשנות את המנהגים שנהגו בגרוזיה, וגם את הניגונים של העדה הורה להם הרבי לשמר,

חכם יעקב: “כשנכנסתי ל’יחידות’ הורה לי הרבי שלא לשנות את נוסח התפילה בו נהגנו בגרוזיה”.

לאור הוראת הרבי, החלו האחים בפעילות בקרב עולי גרוזיה, אלא שאלו היו מעטים. אולם כעבור שנתיים החלה העליה הגדולה מגרוזיה. על פי הוראות הרבי, חכם משה מיכאלשווילי עבר להתגורר בנחלת הר חב”ד והתמנה לרבם של יהודי גרוזיה בקרית מלאכי. בשנותיו האחרונות היה לרבם של יהודי גרוזיה בארץ הקודש. חכם יעקב ויבלחט”א חכם בן ציון המשיכו לפעול בקרב יהודי גרוזיה בסביבות כפר חב”ד בפרט וברחבי ארץ הקודש בכלל. תקופה מסויימת התפרנס חכם יעקב למחייתו במסגרת מעון העולים בכפר חב”ד, שם דאג לפעילות בקרב יהודי העדה. בשנים הבאות עסק בכתיבת סת”ם.

מוסיף ומספר ר’ שבתאי מיכאלשווילי: “שלושת האחים היו מקושרים אמיתיים לרבי; בכל הפעילות שלהם עם בני העדה, דאגו לשלב את המבצעים של הרבי. שלושת האחים עבדו בתיאום מופלא, והפירות ופירי הפירות שלהם מפוזרים כיום בכל רחבי ארץ הקודש”.

את הראיון שהעניקו לי בזמנו, בחר חכם יעקב לחתום בקריאה לבני עדת גרוזיה: “אני קורא לבני העדה להתעורר ולהתחזק בשמירת תורה ומצוות וביראת שמים, הלואי שבזכות זה יתגלה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח מיד ממש!”.

       

חכם יעקב מיכאלשווילי הלך לעולמו ביום ראשון השבוע, י”ב במר חשון, והוא בן 86 שנים. הלוייתו יצאה מביתו בשיכונים החדשים בכפר חב”ד לעבר הר הזיתים.

חכם יעקב, יחד עם רעייתו הרבנית שרה ע”ה, זכו להקים שבט חסידי לתפארת. בניו ובנותיו: הרב שלום מיכאלשווילי, הרב אברהם צבי מיכאלשווילי — יו”ר מרכז תורה וחסד ליהודי גרוזיה. חנה קטאשוילי, שמחה מושיאשוילי, רחל מוזגראשוילי, רבקה אלאשוילי, אסתר מיכאלשווילי, דינה בטאשוילי ופנינה מיכאלשווילי.

תרי”ג דולרים מהרבי

חכם יעקב ע”ה היה מקושר אמיתי לרבי. בחודש כסלו תשל”ח, כאשר המוני בית ישראל וקהל עדת חב”ד בפרט הודו לה’ כי טוב על חסדו, אשר הרבי הבריא, רחש ליבו של חכם יעקב להביא מתנה מיוחדת לרבי — ספר תורה. מאז החל להפריש זמן מיוחד מזמני עבודתו כדי לכתוב ספר תורה לזכות הרבי. הכתיבה ארכה עשר שנים, ולקראת יום הבהיר י’ שבט תשמ”ח, הגיע אל הרבי בלוויית מספר בני משפחה עם ספר התורה המהודר. על מעיל הספר תורה נכתב כי הוא לזכות כ”ק אדמו”ר שליט”א והרבנית שתליט”א. עם הגיעו לבית חיינו, הכניס פתק לרבי וביקש שהרבי ישתתף בכתיבת האותיות האחרונות. הרבי השיב כי אפילו בספר תורה של משיח לא כתב אותיות.

בשעות הבוקר של יום שני י”ג בשבט, לפני תפילת שחרית, נערך סיום ספר התורה בתוככי 770. האותיות האחרונות נכתבו על ידי חברי הבד”צ דקראון הייטס, זקני החסידים ועוד נכבדים. לאחר מכן נערכו ‘הקפות’ כנהוג מתוך שמחה של מצוה בליווי תזמורת.

השמחה הגדולה הסתיימה לקראת תחילת תפילת שחרית, ובקריאת התורה עלה הרבי ‘שלישי’ בספר החדש. כאשר הושב ספר התורה לארון הקודש בשירת ‘שישו ושמחו בשמחת תורה’ כנהוג, עודד הרבי והמריץ את הקהל במחיאות כפיים, תוך שמביט במבט חודר בספר תורה.

על המתנה של הרבי לחכם יעקב, סיפר בנו הרב שלום: “עם סיום התפילה הסב הקהל לסעודת מצוה חגיגית שניתנה על ידי המשפחה. כאשר הכל היו שקועים בשמחה ובאמירת ‘לחיים’ יחד עם אבא ע”ה, הופיע פתאום מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ושאל אותי כיצד כותבים באנגלית את השם של אבא. מפאת היותי טרוד בסעודה, לא שאלתי לפשר הענין ורק כתבתי לו כפי שביקש. כעבור עשר דקות שב הרב גרונר ומסר לאבא המחאה בחתימתו האישית על שם חשבונו הפרטי של הרבי. ההמחאה הייתה על סך תרי”ג [613] דולר, כהשתתפות בהוצאות ספר התורה. יחד עם הצ’ק מסר המזכיר ברכה מהרבי בכתב יד קודש: “פרשת מתן תורה וחותם שיעור היומי — כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום. מצורף בזה השתתפות בהוצאות כתיבת ספר תורה, ולהעיר (ולהאיר) אשר סיום וחותם בסדר המצות בתורה הוא מצות כתיבת ספר תורה ולפני זה מצות הקהל את העם האנשים הנשים והטף”.

“אבא קיבל את ההמחאה, ואחד החסידים הציע לו מיד חמשת אלפים דולר תמורתו, אך אבא סירב בתוקף באומרו שאם רצה להרוויח, הרי ספר התורה שווה יותר מחמשת אלפים דולר. אבא שמר על ההמחאה מכל משמר ולא פדה אותה עד יומו האחרון.

הזמין את “הרבי מלך המשיח”

מרגש היה לראות את דמותו הקורנת של חכם יעקב מיכאלשוילי כשהוא חובש בגאווה כיפה עם הכיתוב ‘יחי אדוננו’ לראשו. הוא לא היסס לבטא את אמונתו העזה בנבואת הרבי, כי הנה משיח בא, ובעובדה הידועה כי הרבי הוא הוא המשיח שיבוא לגאול אותנו בקרוב.

“אבא עסק באופן מיוחד בענייני משיח”, מספר בנו הרב שלום מיכאלשוילי, “הוא החשיב מאוד את אמירת ‘יחי’ כביטוי לאמונתם העמוקה של החסידים שהרבי הוא המשיח. כל פעולה שעשה היה מוסיף ואומר שהיא להחשת הגאולה. בכל הזדמנות היה מדבר על ענייני גאולה”

יש לציין כי האמונה העזה שלו בכך שהרבי הוא המלך המשיח ליוותה אותו לאורך השנים, ובשבת שלפני סיום הספר תורה שתרם לזכות הרבי, קיבל מהרבי בקבוק ‘משקה’, ואז עמד והכריז בפני אלפי החסידים שהשתתפו בהתוועדות, כי בשבוע זה יערוך הכנסת ספר תורה וכי הוא מזמין את “הרבי מלך המשיח” להכנסת ספר תורה…

להקרין על הסביבה

דברים שכתב הרה”ח ר’ יעקב מיכאלשווילי ע”ה ל’בית משיח’ לקראת ג’ תמוז:

לאלה ששואלים כיצד ניתן להתחזק בהתקשרות לרבי גם היום? אנו יודעים שזו האמת, אבל זה קשה… להם אני אומר: כאשר אתה תאמין ותקרין אמונה, הילדים שלך גם יקרינו אמונה, האנשים בסביבתך יאמינו גם, וזה עצמו יחזק אצלך את האמונה.

בדבר–מלכות של פרשת ראה תנש”א אומר הרבי מלך–המשיח שגם מי שהאמונה אצלו בביאת המשיח היא לא בשלימות, ולכן הוא עצמו לא עושה עימה דבר. צריך לקחת את האמת הזו ולהחדיר אותה בבני ביתו ובמכריו וזה גופא מה שיעורר אצלו את נקודת האמונה הרדומה.

ובנוגע אלינו, אמנם עברו עשרים שנה מאז ג’ תמוז ה’תשנ”ד, והשכל מתקשה להבין את דבריו של הרבי בשיחות הדבר–מלכות על נצחיות נשיא הדור, ועל התגלות המשיח בדורנו. 

צריך לזכור: דבריו של הרבי מלך המשיח הם אמת מוחלטת. וכשצועדים עם האמת ומקרינים על כל בני המשפחה את האמת, אז האמת מתעוררת גם אצלנו.

אם רוצים להתחזק באמונה - צריך פשוט להסתכל על הדור הצעיר. הם, שלא ראו את הרבי, לא שמעו שיחות, לא קיבלו מכתבים חתומים בחתימת יד קודשו, לא עמדו בתור לקבל דולר לברכה - ובכל זאת, הם מאמינים! הרבי אמר פעם, שהצעירים מחפשים אמת. אי–אפשר לקנות אותם באשליות. ואם הם מאמינים באמונה טהורה, אנחנו יכולים ללמוד מהם!

עלינו להאמין ולדעת בבירור שהרבי חי איתנו בגשמיות ובגוף גשמי, לא פחות מלפני ג’ תמוז. ולנו רק נותר להתחזק במעשה בפועל ו”מיד הם נגאלים”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.