Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jan012015

"יהושע הוא שלי"

י.ד. ליין בן 62” במילים בודדות אלו מקופלת דמותו רבת–האנפין של החסיד הרב יהושע ליין הי”ד, שהיה לאחד החסידים החביבים על אדמו”ר הרש”ב • גאון, חסיד נאמן, איש חסד ובר–לבב, רב מורה הוראה ושוחט עדין–נפש • חייו ופועלו מעולם לא תועדו, ורק בימים אלו, שבעים ושלוש שנים לאחר הרצחו, נפרשת לראשונה מסכת תולדותיו המרתקת לצד רשימת אמרותיו, בספר החדש “אבני חן” • מיוחד. מאת א. שרייבר

אביו הרב חיים דוד ליין | אנדרטה ושמות הנספים בקבר האחים אליו הועברו הנספיםדמות רבת–אנפין הייתה דמותו של הגאון החסיד הרב יהושע ליין הי”ד, אשר כיהן כרב במספר ערים ועיירות ברוסיה. הוא היה מהחסידים המפורסמים אצל אדמו”ר הרש”ב ואדמו”ר הריי”צ, עובד ה’ בכל כוחו, ובעל כשרונות נעלים שניחן גם בזיכרון נפלא. זכה ואדמו”ר הריי”צ העיד עליו בחייו כי הוא בדרגת ‘בינוני’ של תניא.

למרות כל אלה, רק לאחרונה תועדו דברי ימי חייו, מתוך פיסות וחלקי מידע שנאספו זעיר פה וזעיר שם, ויחדיו נארגו לכדי יריעה משובחת המתעדת את דמותו והדרו של החסיד הרב יהושע ליין.

נער חסידי מלבלב בערוגת חב”ד

ר’ יהושע הי”ד נולד לאביו הרב חיים דוד ליין בעיר החסידית נעוול בשנת תרמ”א. הוא נמנה על צאצאי משפחת חן הידועה והמפורסמת, אך סבו הרב משה לייב ליין נאלץ היה לשנות את שם משפחתו כדי להינצל מגיוס במסגרת גזירת הקנטוניסטים.

כשהגיע ר’ יהושע לגיל בר מצוה, שלחו אביו ללמוד אצל דודו הגדול הרב דוד צבי חן (הרד”צ) בצ’רניגוב. ר’ יהושע סיפר פעם אפיזודה המלמדת על החינוך החסידי הייחודי אותו ספג אצל הרד”צ. פעם הכין יהושע הצעיר סיום מסכת לערב פסח, בהיותו בכור, אך למרות שדודו הרד”צ היה אדם טוב בטבעו, לא נתן לו לומר את הסיום ברבים כדי שלא תהיה לו הרגשת גאווה מכך שנער צעיר סיים מסכת.

“אם כן”, אמר הנער בהכנעה, “אתענה את תענית הבכורות”.

אבל גם זאת אסר עליו הרד”צ, והורה לו לשמוע ‘סיום’ מאדם אחר ולאכול.

בפעם הראשונה שהיה ר’ יהושע אצל אדמו”ר הרש”ב, ביקשו הרבי להישאר אצלו, ור’ יהושע השיב: “אם אתם תצוו”. אמר לו הרבי בתמיהה: “לצוות?”, וברכו: “יעזור השי”ת שתרצה ללמוד ותדע ללמוד ושתהיה יהודי ירא שמים — זה העיקר”. כשיצא, סיפר ר’ יהושע לאביו את דברי הרבי, ואמר לו אביו: “היית צריך לומר — אם צריך”.

בבחרותו למד אומנות השחיטה ובדיקה אבל אביו ר’ חיים דוד ליין, שהיה בעצמו שוחט וותיק, אך בפועל, לא הסכים שבנו יעסוק במלאכת השחיטה. כשהיה אצל אדמו”ר הרש”ב, סיפר כי אביו אינו מתיר לו לשחוט והוסיף כי הוא חושש שאביו אינו סומך על יראת השמים שלו. השיבו הרבי: “אין הענין כן. אביך בעצמו גם לא רצה להיות שוחט, ולכן אינו רוצה שאתה תהיה שוחט”.

לאחר שלמד אצל הרד”צ במשך מספר שנים, נסע ללמוד בליובאוויטש, סמוך ונראה לחצר הרבי הרש”ב. היה זה לפני התייסדות ישיבת “תומכי תמימים”, והבחורים נקראו אז “זיצערס” (“יושבים”). ר’ יהושע קיבל הדרכה חסידית מכמה מזקני אנ”ש כמו גם מהרבי הרש”ב עצמו. בסוף תקופה זו נוסדה הישיבה החדשה (שלאחר שנה נקראה בשם “תומכי תמימים”), וכמה ממצוייני היושבים נבחרו להיות תלמידיה הראשונים, ביניהם ר’ יהושע שהוסיף ללמוד בישיבה במשך מספר שנים.

הרבי הרש”ב מעיד על הריקוד: זהו ‘יחידה ליחדך’

בהיותו צעיר, התחתן עם מרת מאשה והתיישב ככל הנראה בעיר נעוול. לאחר חתונתו הגיע לליובאוויטש וזכה שאדמו”ר הרש”ב סייע לו לקבוע את סדר הנהגתו היום־יומית. הרבי התעניין ושאלו מתי הוא קם, ור’ יהושע השיב כי אין שעה מסודרת בה הוא קם. הורה לו אפוא הרבי שיקום לא יאוחר משעה שביעית.

אחר כך שאל ר’ יהושע באיזו שעה יתפלל, והשיב לו הרבי: למה לא להתפלל מוקדם בשעה 9–10? הרבי הוסיף והורה לו אלו שיעורים בתורה ילמד בכל יום. “האם לסיים את כל השיעורים לאחר התפילה?” שאל ר’ יהושע, והרבי השיב בשלילה בנמקו — “כדי שיהיה עליך כל היום העול של השיעורים”.

ר’ יהושע אכן זכה ליחס מיוחד מצד הרבי הרש”ב, עד כדי כך, שזקני החסידים הרב שמואל לויטין והרב שאול ברוק העידו כי פעם אמר עליו אדמו”ר הרש”ב בהתוועדות: “יהושע איז מיינער” [= יהושע הוא שלי]. בשמחת תורה תרס”א, יצא ר’ יהושע במחול עם שני חסידים נוספים ורקדו בהתלהבות עצומה. הרבי הרש”ב הביט בהם והתבטא ביטויים נפלאים (כפי שסיפר אדמו”ר הריי”צ באגרת אל הרב אליהו חיים אלטהויז):

“לשמחת תורה תרס”א באו הרבה אורחים, ביניהם החסידים ר’ שלמה דער געלער מנעוול, ר’ אברהם יעקב מאזאריץ והאברך ר’ יהושע בנו של ר’ חיים דוד שו”ב — מנעוול. בשמחת תורה אחר קריאת התורה, כשמרקדים עם הספרי תורות הנה רובא דמינכר, מאשר היו באותו מעמד בבית הכנסת השתתפו בהריקוד; אמנם שלושה אלה רקדו בהתלהבות עצומה, והמחזה היתה נהדרה עד מאוד. הוד כ”ק אאמו”ר הרה”ק הסתכל ברוקדים כולם במבט של חיבה, וביחוד בשלושה הנזכרים ופני קדשו מאירות, והואיל לומר:

“זהו ריקוד של לב, ה’יחידה ליחדך’ של שמחת תורה. יש ה’יחידה ליחדך’ של ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור, ויש ה’יחידה ליחדך’ של שמחת בית השואבה ושל שמחת תורה. למרות שהתלהבות קופצת, אך הכל בגדר של ריקוד חב”די. ריקוד חב”די, בכל התלהבות והלהט שלא יהיה — הוא ריקוד חב”די… שכן הרבי במסירות נפשו על חסידים, המשיך את אור המוחין לא רק בנגינה אלא גם בריקוד” (אגרות כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ ח”ד אגרת א’יג).

פעם שלחו הרבי יחד עם עוד שלושה מתלמידי התמימים אל הגאון הרוגוצ’ובי כדי לקבל ממנו ‘סמיכה’ לרבנות. לאחר המבחן אמר הגאון על ר’ יהושע “יהושע יודע ללמוד”. כששבו לליובאוויטש שאלו הרבי “אתה יודע ללמוד?” והבחור הצעיר הרכין את ראשו והנהן כאות הסכמה, כמאשר כך אכן אמר לי הגאון כאשר בחן אותי.

רב, משפיע ומשגיח

בן עשרים ואחת שנים בלבד היה כאשר הורה לו הרבי הרש”ב לפתוח סניף של “תומכי תמימים” בעיר דוקשיץ. היה זה בשנת תרס”ב, ור’ יהושע ליין פתח סניף של “תומכי תמימים” בו למדו ששה עשר תלמידים, כאשר הוא מכהן בתפקידי המשפיע והמשגיח ראשי.

בין תלמידיו היה ר’ מרדכי פרלוב (לימים רב בגרוזיה, איטליה ואוסטרליה), שמתארו בספרו “ליקוטי סיפורים” כ”איש מעלה ובעל זכרון נפלא, בקי בש”ס ופוסקים ונושאי כליהם וכן ספרי חסידות הנדפסים, באותיותיהם ממש”.

מהסיפור הבא ניתן ללמוד על השקעתו בתלמידים ועל מידת האכפתיות שלו מכל אחד מהם: באחד הימים נודע לו כי אחד התלמידים בישיבה קורא עיתונים. ר’ יהושע לקח את הבחור להתאכסן בביתו ובזמנים הפנויים טייל עמו. כשנסע לראש השנה לליובאוויטש לקחו עמו וביחד נכנסו ליחידות שם סיפר לרבי את כל הענין. הרבי בירך את הבחור. אחרי כמה שנים קיבל דרישת שלום אודות הבחור, אשר כל ‘שיחת חולין’ שלו היא אודות השגחה פרטית.

לאחר שנים אחדות הורה לו הרבי לקבל על עצמו את משרת הרבנות בעיר אווסטראוונא, הסמוכה לויטבסק. מספר שנים אחר כך, בחודש אייר תרע”א, נתקבל לרב בעיירה בעשינקאוויטש — העיר בה כיהן סב אביו, הרב פרץ, כרב. לא בכדי תושבי העיר המליצו עליו את הפסוק “ודור רביעי ישובו הנה”. דבר התמנותו פורסם בקצרה בעיתון החרדי ‘המודיע’ שיצא לאור באותן שנים בעיר פולטבה: “מהנעשה והנשמע… הרב החסיד ויר”א ר’ יהושע לייאין יחי’ רב דאווסטראוונא נתקבל לרב בעיר ביעשענקעוויץ”.

לרגל התמנותו לרב, התפרסמה ברכה מיוחדת בביטאון ‘האח’: “מברכים אנחנו בברכת מזל טוב את חברנו הרה”ח והיר”א ר’ יהושע לייאין יחי’ הרב דאווסטראוונא ליום עלותו על כסא הרבנות בעיר ביעשענקאוויץ, יעלה מעלה מעלה כברכת התמימים”.

מכשיר דור חדש של רבנים

תחילת תרע”ו. המשפיע הנודע הרב שאול ברוק התחתן והתיישב בעיר בעשינקאוויטש. ר’ יהושע ליין פרש עליו חסותו וסייע לו בצעדיו הראשונים בעולם ההוראה וההלכה. הם למדו וביררו יחד עניני הלכה, ובמשך שש השנים הבאות היה ר’ יהושע מציג בפניו שאלות הלכתיות כדי להרגילו לפסוק הלכה למעשה. בשלהי תרפ”ב העניק לר’ שאול ברוק סמיכה להוראה, בה ציין:

“האברך הנוכחי הרב המופלג בתורה ויראה, ר’ שאול שי’ ב”ר ישראל בן ציון ז”ל מכירו אנכי מעת ישבו פה מחננו מתחילת שנת עתר”ו ולמדנו יחד כחברים וגם כל הבא לפני בהוראת או”ה ובשאלת נשים נמלכתי עמו, כמעט כל החורף דשנת הנ”ל וגם אחרי זה, כל דבר השייך ישוב ועיון דיברתי עמו והנהו בב’ חלקי היו”ד בקי בהלכתא בטעמא וגם בשאר הג’ טורים יש לו ידיעה ובעל סברה ישרה, על פי דעת תורה מכרעת להוציא דין מן ראשון ועד האחרונים ומתון ומסיק ולפי הכרתי אותו, הנהו ראוי להיות מורה הוראה בישראל, יורה יורה ידין ידין, ומותר לסמוך על הוראתו כעל הוראת כל המורים בעם […] הרב המופלג בתורה ויראה ר’ שאול ברוק מפה ראוי לאותה איצטלה ולסמוך עליו בכל הפרטים גם בעניני גיטין וקידושין, כי בודאי לא יורה, כי אם אחרי החיפוש והעיון הדרוש לפי ערך יראתו בעזרת השי”ת ובטוח אני בו ית’ שהעיר אשר תקבל אותו לרב ומו”ץ יפיקו רצון ממנו בכל הפרטים […]

המודיע נאמנה לכבוד התורה והיראה היום יום ער”ח מנ”א תרפ”ב

ביעשונקאוויץ. יהושע ברח”ד נ”י לייאין [ליין]”.

חיי נדודים ותלאה

צרות רבות היו מנת חלקו של ר’ יהושע. רעייתו הראשונה נפטרה זמן קצר לאחר לידה, והוא התחתן בשנית בשנת תר”פ לערך עם מרת רישא בת הרה”ח ר’ אורי ומרת שרה דאברע יפה.

כעבור תקופה לא ארוכה, נאלץ היה ליטול את מקל הנדודים, בעקבות שריפה גדולה שפרצה בחודש אלול תרפ”ב בעיירה בעשינקאוויטש. רוב בתי העיירה ובהם בית משפחת ליין עלו באש, ור’ יהושע עם בני ביתו נסעו לבית הוריו בנעוול, שם קיבל שני חדרים בבית הוריו, האחד שימש לישיבה עבור התמימים, והחדר השני למגורים.

עם הגיעו לנעוול, החלו אנ”ש להפנות אליו שאלות בהלכה, אך מכיוון שכתב ה’סמיכה’ שלו נשרף בשריפה, סירב בתוקף להשיב על שאלות. כשנודע הדבר לגאון הרוגוצ’ובי, שלח לו מיד כתב ‘סמיכה’ חדש.

בתקופה זו נשא בתפקיד חשוב נוסף: שד”ר לגביית “דמי מעמד” — איסוף תרומות מבין החסידים עבור הרבי. רק חשובי החסידים זכו לקבל תפקיד זה. על כך מספר הרב מרדכי שוסטרמן בזיכרונותיו:

“היו באים שד”רים לאסוף ‘מעמד’. זכורני שהרה”ח ר’ יצחק מתמיד הי”ד היה רגיל לבוא. לאחרונה [בשנים יותר מאוחרות] בא השוד”ר הרה”ח ר’ יהושע לייאין — זה היה בשלהי אלול תרפ”ח או פ”ט וחזר את המאמר לדוד ה’ אורי (רפ”ה)”.

בחודש כסלו תרפ”ט סגרה היבסקציה את הישיבה בנעוול וראשי הישיבה עזבו את העיר. יתכן שבגין כך ביקש ר’ יהושע לעזוב את העיר. באותם ימים הוצע לו לכהן כרב העיר פולוצק, ויתכן שחשב על יציאה מרוסיה. דברים אלה נלמדים מהאגרת הבאה ששיגר אליו אדמו”ר הריי”צ כמענה לשאלותיו:

ד’ טבת תרפ”ט. ריגא

כבוד ידידי הרה”ג וו”ח אי”א מוהר”ר יהושע שי’

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, המצב כעת בפולצק בדבר הרבנות אין אני יודע, אך אם יש אפשרית בודאי ראוי ונכון הדבר, והשי”ת יהי’ בעזרו בגו”ר, וימלא השי”ת משאלות לבבו לטובה ולברכה. על דבר נסיעתו, לא אדע מדוע אין מספיק מה שכתב לו ידידנו הרי”ף שי’ [הרב יחזקאל פייגין מזכיר אדמו”ר מוהריי”צ].

ובדבר חזרת דא”ח, העיקר הוא בעניני עבודה, און א חסידעשער פארבריינגען [= התוועדות חסידית] לקרב ולעורר את הלב, והשי”ת יהי’ בעזרו בגו”ר.

ידידו הדו”ש ומברכו” (אגרות קודש אדמו”ר מוהריי”צ חט”ו, אגרת ה’תרפד.)

עקב מעקבים ורדיפות שהלכו והתעצמו, נאלץ היה לברוח עם בני ביתו לעיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש, שם שימש כרב ושו”ב. בכל מקום אליו הגיע, לא דאג רק לעצמו, אלא היה עוסק בהוראה ובהדרכת דור חסידים חדש. ואכן, גם ברודניא לימד וחינך דור של חסידים למרות שהייתה זו תקופה אפלה בשיא שלטונו של העריץ סטאלין ימ”ש.

ברודניא לא היתה לר’ יהושע פרנסה מסודרת, שכן היה מתפלל מידי יום עד שעות הצהרים, והנשים לא רצו להמתין עם שחיטת העופות עד שעה מאוחרת (גם כאשר היה שוחט, אם העוף היה נטרף, דבר שכמעט לא קרה, היה שוחט עוף אחר משלו ונותנו במקום העוף שנטרף…).

באותה תקופה החזיק בביתו נערים חסידי חב”ד שהוריהם נאלצו לברוח מביתם או נשלחו לגלות או למחנה עבודה על ידי הקומוניסטים. בין נערים אלו היו ר’ וועלוול אוורבוך שי’ ור’ שלום דובער נוטיק ע”ה. ר’ יהושע היה לומד עמם במשך כל היום כאשר בנו ר’ שלום בער היה מצטרף אליהם. פעמים רבות היו התלמידים גם אוכלים וישנים בבית משפחת ליין.

בימים הטרופים ההם, היו לא מעט חסידים שנסעו לאוהלי רבותינו נשיאינו, כדי לשפוך לב ושיח בזכות הצדיקים הטמונים בליובאוויטש, זאת חרף תלאות הדרך והחשש מפני מעקבים. הללו היו עוצרים בבית משפחת ליין, שהתגוררו כאמור ברודניא הסמוכה לליובאוויטש. לא פעם שהות קצרה זו התמשכה לימים ארוכים. אחד מאותם נוסעים היה ר’ שמואל (מולע) פרוס ע”ה, שסיפר כי פעם בדרכו לליובאוויטש, עצר ברודניא על מנת לטבול במקווה בטרם יעתיר תפילה באהלי רבותינו, אך התברר לו גם ברודניא נסגרו המקוואות על ידי הקומוניסטים. ר’ מולע התייעץ עם ר’ יהושע ליין כיצד עליו לנהוג, ונענה על אתר, שילמד פרק משניות והוסיף — ‘כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה’ ואתה יכול ללכת לאוהל.

בשנת תרצ”ח נאסר לזמן קצר יחד עם שני חסידים נוספים, אך הודות להשתדלות חתנו של אחד החסידים (קרוב משפחה של הר’ יהושע) שהיה מאנשי המשטרה החשאית שוחרר, זאת בתנאי שיפסיק את מלאכת השחיטה. ר’ יהושע הסכים לתנאי האמור ושוחרר, אך בפועל המשיך בכך גם לאחר מכן.

לא אף זאת, אלא גם המשיך ללמד תלמידים למרות הסכנה, על כך מספר תלמידו ר’ וועלוועל אוורבוך:

“בתרח”צ נאסרתי עם קבוצת נערים כשלמדנו בתומכי תמימים בברדיצ’ב, ונשלחנו לבית ילדים. לאחר מספר שבועות, בחסדי ה’, הצליחו לחלצנו משם, ובתקופה הבאה ביקשו לשלוח אותי אל ר’ יהושע ליין, אלא שגם הוא היה לאחר מאסר. אך כששאלוהו על כך, והשיב: מה השאלה? בודאי ניתן לשלוח. כך הגעתי לרודניא וזה היה חלק מהנדודים של סניפי ישיבת תומכי תמימים שהיתה פזורה בכל רחבי ברית המועצות והכל כמובן נעשה בחשאי ובמחתרת.

“במשך ‘זמן’ אחד למדנו בבא מציעא, אני ושלום בער נוטיק למדנו בגמרא אחת, ור’ יהושע עמד ליד הדלת בלי גמרא, כדי לראות אם מגיעים מהמשטרה החשאית, או אם מגיעה אישה עם עוף כדי לשחוט. למדנו אצלו כל היום עם הפסקה קצרה. לר’ יהושע לא היתה גמרא, אך הוא הקריא לנו את הגמרא רש”י תוספות בעל פה מילה במילה”.

בלילות שבת היה חוזר חסידות בבית הכנסת. גם כאשר היו מעירים לו שכדאי שיפסיק מחשש הרדיפות של המשטרה החשאית, הוא היה משיב: למדנו חסידות וחזרנו חסידות בתקופת הצאר, וגם עתה נלמד ונחזור חסידות. מתפללי בית הכנסת לא התנגדו לכך שהוא חוזר חסידות, אלא בעיקר חששו לגורלו.

בשבת היה מתפלל בבית הכנסת באריכות ובניגון, אך היו פעמים שהלך הביתה להתפלל שם. ר’ פאלע כהן שלמד אצל ר’ יהושע בשנים אחרות, זכר שבתוך התפילה היה מנגן כל מיני ניגונים, אך את תפילת נשמת היה מתפלל עם הניגון החסידי על הפיוט “אודה לא־ל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בוקר”.

פניו מאירות

כפי שנוכחנו לדעת, חייו של ר’ יהושע היו רצף של נדודים ורדיפות, ועם זאת, הוא קיבל את הכול באהבה.

בשנות מלחמת העולם השניה, כבשו הנאצים חלקים נרחבים מרוסיה, ובין השאר כבשו גם את רודניא, בקיץ תש”א. זמן קצר לאחר מכן, ציוו על היהודים לעזוב את בתיהם ולהתגורר בגטו צפוף, כאשר כמה משפחות נאלצו לגור בבית אחד. בימים הראשונים לשלטונם ברודניא, בחרו הנאצים קרוב לחמש מאות יהודים צעירים כשירים לעבודה, ושלחו אותם תחת משמר כבד לעבודה. אותה קבוצה לא חזרה עוד, ורק ניתן לשער מה עלה בגורלם.

האוכלוסיה המקומית תמכה בנאצים, וסייעה בעדם לדכא ולהשמיד את היהודים.

בשלהי חודש תשרי תש”ב, פקדו על היהודים לצאת מחוץ לעיר, שם אולצו להיכנס לתעלות אנטי טנקים, ושם נרצחו. אלו שניסו לברוח, נורו למוות. רבים מהם נקברו חיים. ה’ ינקום דמם. בין הנספים היו גם ר’ יהושע ליין, רעייתו מרת רישא וילדיהם הצעירים נעסע ופרץ הי”ד. כן נספה גם ר’ שמעון הופמן, שהיה רב ברודניא.

בשנת תשכ”ד, החליטו צאצאי הנרצחים להעביר את יקיריהם מקבר האחים שביער, אל בית העלמין היהודי בעיר. בעזרת ארגון יהודי מאנגליה הצליחו לשכנע את השלטונות ואת ראשי העירייה להסכים להעברת גופות הקדושים לקבר אחים בבית העלמין היהודי.

כשהעבירו את גופם, נדהמו למצוא את גופו הקדוש של הגאון החסיד ר’ יהושע הי”ד, שלם בכל רמ”ח איבריו, ופניו מאירות כאילו הוא היה בחיים כשהוא מחזיק בידיו את ספר התהלים שלו (כך נורה למוות, כשהוא עם ספר תהילים — וכך נשאר). עדות זו נמסרה על ידי אדם שהשתתף בהעברת העצמות לבית העלמין היהודי ברודניא.

מסביב לקבר האחים המחודש, הוצבו לוחות הנצחה ועליהן רשימת שמות הנספים וביניהם שמות בני משפחת ליין:

ליין י.ד. [יהושע בן דוד] בן 62

ליין ר.א. [רישא בת אורי] בת 50

ליין נ.י. [נעסע בת יהושע] בת 19

ליין פ.י [פרץ בן יהושע] בן13.

בניו ובנותיו: מזיווג ראשון: הרה”ת ר’ אהרן לייב הי”ד, מרת פריידל ע”ה, מרת גוטל ובעלה ר’ משה הי”ד. מזיווג שני: מרת רבקה שתחי’ רעיית ר’ שלום בער רסקין ע”ה מכפר חב”ד, הרה”ת ר’ שלום בער ע”ה, הנערה נעסע הי”ד, הילד פרץ הי”ד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.