Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Tuesday
Sep022014

באלול צריכים להיות 'אחרת'

כאשר מגיע חודש אלול, החודש האחרון של השנה, חודש החשבון והסך–הכל של עבודת השנה שעברה וחודש ההכנה לקראת השנה הבאה עלינו לטובה - זהו הזמן לחזור ולהתרומם שוב אל ה”נקודה” שממנה התרחקנו במשך השנה • התוועדות חסידותית ברוח של אלול

לא מבינים ב’רבי’

סיפר המשפיע הרה”ח ר’ מענדל פוטרפס: כ”ק אדמו”ר הצמח–צדק קרא פעם לכמה מגדולי החסידים, וביקשם שייכנסו אליו להתדבר ולהתפלפל עמו בלימוד התורה (“דורכריידען זיך אין לערנען”). החסידים המפורסמים הרה”ג הרה”ח ר’ אייזיק מהומיל והרה”ג הרה”ח ר’ נחמיה מדובראוונע מיאנו. הם לא יכלו בשום אופן לתאר לעצמם כיצד הם עומדים ומתדיינים עם הרבי בלימוד. וטענתם בפיהם: איך אפשר לדבר עם הרבי בלימוד, לומר לרבי סברות ולהתווכח עם הרבי אם סברות אלו נכונות או לא, הרי כשהרבי אומר משהו הוא בוודאי אמת לאמיתו ולא שייך כלל להתווכח על זה?! לעומתם, החסיד המפורסם הרה”ג הרה”ח ר’ פרץ חן הסכים לכך. באומרו: אמת הדבר שמופרך להתפלפל עם הרבי ולומר לו סברות, אך כשהרבי רוצה ומבקש זאת - בוודאי ישנם הכוחות לנהוג כפי שהרבי רוצה ומבקש, ובוודאי שהדבר לא יפגום כלל וכלל בגודל ההתקשרות לרבי, ח”ו.

והיה ר’ מענדל מוסיף ואומר: חסידים ביארו את ההבדל בין שני החסידים הללו לר’ פרץ, שזהו בדוגמת ההבדל שבין “רצוא” לבין “שוב”: כאשר נמצאים בתנועה של “רצוא”, בתשוקה נפלאה לבוא ולהתבטל אל הקב”ה ואל הרבי - לא שייך בשום אופן להיות כאילו “מציאות”, להתפלפל עם הרבי ולומר לו סברות, שהרי זהו ההיפך המוחלט של הביטול וההתקשרות.

אולם מצד הענין של “שוב”, כאשר לא מסתכלים על הרצון העצמי (גם הרצון העצמי שצריך ומוכרח להיות אצל יהודי ואצל חסיד מפני רצון ה’), אלא מבטלים את עצמם לגמרי אל הרצון העליון - הרי בשעה שהרצון העליון הוא לנהוג כאילו הייתי “מציאות”, עלי אכן לנהוג כך, משום שזהו הרצון העליון, ובוודאי שקיומו של הרצון העליון לא יפגע בהתקשרות ולא יעשה אותי ל”יש ומציאות ממש” שלא כפי הרצון העליון.

נכנס, אפוא, ר’ פרץ אל הרבי, והרבי דיבר אתו בלימוד, כאשר ר’ פרץ לא רק שומע, מבין ומקבל את דברי הרבי, אלא - כפי רצונו של הרבי - גם אומר את הסברות שלו, כפי שהדבר נראה בעיניו.

[באותה הזדמנות, ממשיך ומספר ר’ מענדל, היו על השולחן בחדרו של כ”ק אדמו”ר הצמח צדק, ערמות של מטבעות כסף וזהב אותם נתנו אנשים שנכנסו ל’יחידות’ עבור פדיון נפשם. חסידים מספרים, שכ”ק אדמו”ר הצמח–צדק היה מניח במיוחד מטבעות זהב וכסף על השולחן בשעת לימוד התורה, כדי להוסיף בבהירות–הדעת הדרושה ללימוד התורה. שהרי אמרו חז”ל “ג’ דברים מרחיבים דעתו של אדם”, ומדובר אודות דברים גשמיים כפשוטם, שיש להשתמש בהם לקדושה, כדי להוסיף עוד יותר הרחבת הדעת הדרושה ללימוד התורה. וכמאמר רבא “חמרא וריחא פקחין” (יין מבושם וריח טוב מפקחין דעתו של האדם) ו”עד דלא אכילנא בישרא דתורא (עד שלא אכלתי בשר שור) לא עמדתי על טעמו של דבר”, ועוד.

תוך כדי שקלא וטריא ופלפול בהתלהבות גדולה, לקח ר’ פרץ, מבלי משים, מטבע מאחת הערמות שעל השולחן, והניחה בערמה אחרת.

כ”ק אדמו”ר הצמח  צדק כאילו נזעק ממקומו, ובמהירות החזיר את המטבע למקומה, בערמה בה הייתה מקודם. כשהדבר אירע פעם שניה ור’ פרץ שוב ניסה להעביר מטבע מערמה לערמה - גער בו הרבי: האם אין אתה רואה מה אתה עושה? הרי במטבעות אלו יש חיות ובמטבעות הללו אין חיות! את אלו נתנו עם הרהורי תשובה ואת אלו ללא הרהורי תשובה! איך אפשר בכלל להחליף ביניהם?!].

בין אלול לשאר חודשי השנה

במשך כל השנה צריך יהודי להיות בתנועה של “שוב” - להיות “מציאות”: עליו ללמוד תורה ולהבינה בשכלו. להתבונן ולהתעמק בה. לגשת ליהודים לדבר עימם ולפעול עליהם בקשר להפצת היהדות, ובנקודה הפנימית שבזה הפצת המעיינות חוצה, ובפרט בעבודה המיוחדת שלנו “לקבל פני משיח בפועל ממש”. באותיות אחרות: תפקידו ושליחותו הם לקחת את ה”נקודה” ולהביא אותה יותר ויותר “חוצה”.

לשם כך, עליו להתרחק יותר ויותר מן ה”נקודה” וללכת יותר ויותר “חוצה” - ל”חוצה” שבו–עצמו (ה”ציור” שלו, שכלו, מידותיו והנהגתו), ל”חוצה” שבזולת ושבעולם, ועד ל”חוצה שאין חוצה חוץ הימנו” ו”אין תחתון למטה הימנו” - כדי להביא גם לשם, ודווקא לשם, את ה”נקודה” הפנימית שלמעלה מכל הגדרים וההגבלות.

אמנם נכון שהוא קשור כל הזמן עם הנקודה, וכל מה שהוא מתרחק יותר ויותר “חוצה”, הוא אך ורק כדי להביא את הנקודה לאותו “חוצה” - אבל בינתיים, תוך כדי–כך, הוא מתרחק יותר ויותר מן הנקודה. הוא נעשה יותר ויותר מציאות לעצמו, ופחות מורגשת בו תנועת הביטול וההתקשרות לצאת מכל ה”ציורים” והפרטים, ולהיכנס יותר ויותר פנימה, אל העצם, אל הנקודה.

אך כאשר מגיע חודש אלול, החודש האחרון של השנה, חודש החשבון והסך–הכל של עבודת השנה שעברה וחודש ההכנה לקראת השנה הבאה עלינו לטובה - זהו הזמן לחזור ולהתרומם שוב אל ה”נקודה” ממנה התרחקנו במשך השנה, אמנם במובן החיובי, אך בכל–זאת היה כאן ריחוק מסוים. ועתה צריך לחזור להתרומם אל הנקודה.

לכן מביא כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א (בלקוטי שיחות כרך ב’ (לה”ק) ע’ 313) מספר “ברכי יוסף”, שגם הרבנים העוסקים תמיד בגופי הלכות ובחיבורים, בחודש אלול הינם מניחים מקצת לימודם ומוסיפים בתפילות ובתחנונים. ובהמשך השיחה שם תובע הרבי גם מהתלמידים לנצל את הזמן של חודשי אלול–תשרי, כדי להוסיף בתורה ועבודה, למעט בעניינים גשמיים (גם כאלו שזקוקים להם על–פי התורה) ולהוסיף בעניינים רוחניים, וכן להניח מקצת לימודם בהלכות ובחיבורים ולהוסיף בתפילות ובתחנונים.

זוהי גם הסיבה שהראשי–תיבות העיקרי של חודש אלול הוא “אני לדודי ודודי לי”, שהוא כנגד קו התפילה - למרות שישנם עוד ראשי–תיבות של אלול, כנגד כל שלושת הקווין: תורה, “אנה לידו ושמתי לך”. עבודה, “אני לדודי ודודי לי”. וגמילות–חסדים, “איש לרעהו ומתנות לאביונים”. וכן בקשר לתשובה, “את לבבך ואת לבב”. ונצטווינו לפרסם אודות כולם. ובהדגשה מיוחדת על הראשי–תיבות הקשור לגאולה, “אשירה לה’ ויאמרו לאמר”, שכן זוהי העבודה המיוחדת עכשיו, והכל צריך להיות חדור בזה, כמפורט בדבר–מלכות ראה ה’תנש”א - ובכל זאת הראשי–תיבות העיקרי של חודש אלול הוא “אני לדודי ודודי לי”, שהוא כנגד קו התפילה.

שכן עניינה של התפילה הוא שהאדם יוצא ממציאותו ומתרומם מן הפרטים וההתפשטות - אל הנקודה. אל הביטול וההתקשרות עם הקב”ה, שהוא דבר אחד ממש עם הביטול וההתקשרות עם הרבי מלך המשיח. שכן כדי שה”שוב” יהיה אכן “שוב” ולא ח”ו ירידה בלבד. וכפי שהיה מדגיש המשפיע ר’ מענדל, שיש בזה כמה דרגות זו למטה מזו ולשם כך חייבים מידי פעם להתרומם ולצאת מן המציאות, גם מאותה מציאות אליה נדרשים אנו כל השנה, וגם בחודש אלול עצמו, לרדת כדי לפעול בתוכה, כדי למלא את הכוונה של “נתאווה הקב”ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים”.

השליחות של ימינו

השליחות המיוחדת שלנו, המודגשת במיוחד בשבועות אלו, היא כפי שנצטווינו באותה שיחה נפלאה ומיוחדת משבת פ’ שופטים ה’תנש”א: “לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב”ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הרי הוא נעלה שלא בערך מאנשי הדור - שיהיה ה”שופטייך” ו”יועצייך” ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע להנהגת חיי היום יום הכללית, גם בהענינים ד”בכל דרכיך (דעהו)” ו”כל מעשיך (יהיו לשם שמים)”. עד - הנבואה העיקרית [הנבואה, לא רק בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות. ראה מאמרי אדמו”ר הזקן הקצרים ע’ שנג–ד] ש”לאלתר לגאולה”, ותיכף ומיד ממש “הנה זה (משיח) בא”.”

וזו לשונו של אדמו”ר הזקן במאמר שם: “ענין חכם עדיף מנביא, פירוש, החכם מאיתי בחכמת האמת, יכול להשיג בחכמה עילאה בעולמות עליונים, עד שישיגו בחכמה עילאה העתידות. אבל בהשתלשלות העולמות יכול להיות שיתהפך הדבר. כי הוא רואה הענין בחכמה עילאה. ואמת הוא שכן הדברים שם, אבל הענין ישנו גם בכל העולמות שלמטה, עד שהשתלשל הדבר לזה העולם השפל. ויכול להיות שלא יקוים דברי החכם מפני כמה מניעות שיתהוו בזה העולם, ואעפ”כ אמת הי’ במקום שראה הוא וכו’ וד”ל.

“מה שאין כן בחינת נביא, ניב שפתים, הוא בחינת דיבור, הוא אמר ויהי, כי וברוח פיו כל צבאם כו’. ולכן אם בא הענין בהשתלשלות עד שהגיעו לבחינת דיבור בנביא - בודאי יקוים כי כבר נעשה וד”ל.

“אבל אם היה הדבר בא לפיו של נביא - בודאי יקוים בלי שום שינוי. כי בחינת אלקות שמתגלה למטה לבחינת דיבור שיבוא זה בעולם - הוא חיות זה העולם וקיומו, וברוח פיו כל צבאם כו’. על כן, כל דברי ה’ ביד הנביאים לא נפל דבר ארצה, אפילו קוצו של יו”ד. אבל מה שהשיגו החכמים הי’ בהם שינוי, אף כי הם במעלה יותר נכבדים שמשיגים שורש הדבר למעלה, אעפ”כ לא לחכמים לחם, וד”ל”.

ועל דברים אלו של רבינו הזקן, שמכיוון שבא הדבר לפיו של נביא הוא חייב להתקיים בפועל ובפשטות ובגשמיות כפשוטו - אומר הרבי מלך המשיח שליט”א שהנבואה של “הנה זה משיח בא” היא לא (רק) בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות!

וממשיך הרבי שליט”א באותה שיחה מופלאה: “וביחד עם זכות זו - יש לכל אחד מאנשי דורנו אחריות לקבל על עצמו את ה”שופטיך” ו”יועציך” ולציית להוראות ועצות טובות שלו…

“ובפשטות: בעמדנו בהתוועדות חסידים בד’ אמות דכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו - צריך כל אחד, אנשים נשים וטף, לכל לראש לקבל על עצמו החלטות טובות לקיים את כל ההוראות טובות ועצות שדוברו בהתוועדות - מיוסד על תורה שבכתב ותורה שבעל פה ודברי תורה והוראות רבותינו נשיאינו…

“עד גם בכללות העולם - באופן שכל העולם, גם מלשון העלם והסתר, עם כל הפרטים ופרטי פרטים, נעשה רשות היחיד ליחידו של עולם, כפי שמגלה את עצמו “בקרבנו” ע”י “נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך”, נשיא הדור ש”הוא הכל”, “צדיק יסוד עולם”. על דרך אבן השתי’ - שנמצאת במקום מסוים בעולם הזה הגשמי וקיימת תמיד בלי שינויים (אפילו לא השינוי דגניזה, כהארון שנגנז וכיוצא בזה), על דרך שופט ונביא שקיים (נצחי) בכל דור (כסימן לגילוי אלקות בעולם באופן תמידי - שממנו הושתת כל העולם כולו)”.

כדי למלא שליחות זו - לפרסם לכל אנשי הדור שיש רבי בעולם, שהוא השופט והיועץ והנביא - לשם כך צריך מידי פעם (ובמיוחד בחודשי אלול–תשרי) לצאת מן ההתפשטות והפרטים, ולהתרומם אל הנקודה והעצם. להתקשר ולהתבטל אל הנקודה בטהרתה, אל הרבי מלך המשיח שליט”א למעלה מכל מה שאנו מנסים להוריד ולהמשיך ולהביא ולהסביר.

כולל ובמיוחד, עד כמה שהדבר אפשרי בכל אחד ואחת (וידוע ההוראות בזה, שלא לפגוע במקום השליחות וכו’) - גם לנסוע לרבי פשוט בגשמיות, להיות אצל הרבי מלך המשיח שליט”א ב–770, בית חיינו, “בית משיח”, גם בפשטות ובגשמיות.

מובן ופשוט שזו צריכה להיות “נסיעה לרבי” גם ברוחניות, שהרי נסיעה לרבי אינה מטרה בפני עצמה, אלא חלק חשוב ועיקרי מתנועה כללית של התקשרות וביטול אל הרבי - אבל בשום אופן לא לתת ל”קלוגינקער” לנסות לוותר ח”ו על הנסיעה בגשמיות ולהסתפק בנסיעה ברוחניות בלבד ח”ו.

וכפי שהיה ר’ מענדל נוהג לומר כשהיו מספרים לו על אותן עיזים שהיו בחצרו של הרבי (הרש”ב) נ”ע, ובכל פעם שהיה הרבי נכנס או יוצא היו מתרוממות על רגליהן האחוריות ומסתכלות על הרבי, ולבסוף נשארו עיזים - המספר רצה לומר בזה שאם נוסעים אל הרבי ללא הכנה מספקת, אפשר להישאר “עיזים”. ובוודאי יש בזה הרבה מן האמת. אולם במה דברים אמורים, כשידיעה זו מביאה להגברת ההכנות לנסיעה וההתעוררות לקראתה. אבל אם זה מביא להימנעות ח”ו מהנסיעה, ברור שהמקור היחיד לכך הוא אך ורק אותו “קלוגינקער”. ולכן היה ר’ מענדל עונה על כך: “תישאר אפילו “עז”. אבל “עז” כזאת שנמצאת אצל הרבי”!

וכן, לעשות כל מאמץ להביא יהודים לרבי, להשתדל שיבואו כמה שיותר יהודים ל–770, וכדברי קדשו של הרבי מלך המשיח ב”קונטרס בית רבינו שבבבל”, שזה ה”תל תלפיות” שכל פיות פונים לשם, וככל שמתוסף יותר בהבאים לשם, מתווסף יותר ב”הדרת מלך” - הדרת מלך מלכי המלכים הקב”ה והדרת המלך המשיח.

ורואים במוחש שבדרך כלל כל מי שמגיע ל–770 הדבר פועל עליו. ובפרט יהודים שהיו קודם כאילו ‘רחוקים’ יותר (אף כי כמובן אף יהודי אינו רחוק ח”ו), וככל שהוא שוהה שם יותר ו’נכנס לעניינים’ יותר ויותר - כך הדבר פועל עליו יותר ויותר, כנראה בחוש.

ובטוחים אנו שכל ההכנות יהיו באופן אחר לגמרי מהמתוכנן בזמן הגלות. שכן תיכף ומיד יתגלה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לעיני כל בשר, וכולנו נחגוג בהתוועדות גדולה ב–770 המחובר לבית–המקדש בירושלים עיר הקודש ובקודש–הקדשים ובאבן השתי’, ותיכף ומיד ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.