Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Jul022014

תלוי ברגש

כולם בטוחים במאה אחוז כי הרבי הוא ורק הוא נשיא הדור לעד ולנצח נצחים, ולא עולה על דעתו של אף אחד, ולו בחלומות הפרועים ביותר, המחשבה הטבעית והמתבקשת לכאורה כל כך כי אולי ישנו איזה שהוא צדיק אחר שעומד לקום ולהנהיג את ישראל. זו ההוכחה הטובה ביותר לכך שכאן אכן לא מדובר ח”ו על יום הילולא והסתלקות.

שמחה למרות ההעלם

מזה זמן רב הייתה שאלה אצל חסידים האם צריך לומר תחנון בג’ תמוז, יום יציאתו של הרבי הריי”צ מבית האסורים והליכתו לגלות קאסטראמא. מחד גיסא - הרי הרבי הריי”צ לא קבע את יום יציאתו מבית–האסורים ליום חג; ומאידך גיסא - הרי הרבי מלך המשיח שליט”א אומר (לקוטי שיחות ח”ד עמוד 1315) “חסידים עליהם לחוג גם את יום הג’ בתמוז”, ומבאר שם שבמידה מסוימת אף יש בו מעלה על חג הגאולה י”ב–י”ג תמוז, שהרי דווקא בו ניצל הרבי הריי”צ ממצב שהיה בו בכל רגע  סכנה של “היפך החיים”. השאלה הייתה, כשהרבי שליט”א אומר שצריך “לחוג גם את יום הג’ בתמוז”, עדיין לא היה ברור האם כוונת הדברים היא “לחוג” בכל המובנים, כולל גם להימנע מאמירת תחנון, או אולי פירושו של דבר רק שצריכים לחוג יום זה על ידי התוועדות וקבלת החלטות טובות וכו’, אבל אין זאת אומרת שלא לומר תחנון.

אחד החסידים החליט לשאול שאלה זו את הרבי בעצמו, יחד עם שאלה דומה בקשר לח”י אלול, שגם בו לא נאמר במפורש שלא לומר תחנון - אף שהרבי הריי”צ סיפר שפעם אמר לו אביו שלא יאמר תחנון, אך אולי הייתה זו רק הוראה פרטית. הרבי ענה שאמירת תחנון תלויה בהרגש, ואם שואלים, סימן שאין הרגש. גם אחרי תשובה זו היו עדיין כאלו שלא ברור להם מה צריך בדיוק לעשות: מחד, הרבי אומר שאם שואלים סימן שאין הרגש, ואם כן צריך לומר תחנון. אבל מאידך, אולי דווקא מזה משמע שרצוי יותר היה שיהיה לנו הרגש שלא לומר תחנון ולא נשאל שאלות.

למשפיע הרה”ח ר’ מענדל פוטרפס לא היו שאלות בנדון זה. מעולם (אחרי שנת תרפ”ז) לא אמר תחנון בג’ תמוז. ולא זו בלבד, אלא שלא הניח אף פעם לומר תחנון במניין שבו התפלל: איך אפשר לומר תחנון ביום כזה? היה טוען בלהט. זוכר אני את הזמן שבו הגיעה הידיעה כי הרבי הריי”צ השתחרר ממאסרו, בג’ תמוז תרפ”ז. אחרי כל “דברי הצומות וזעקתם”, כל הדמעות והתפילות שהיו בזמן המאסר, הרגשנו ממש שכל חיינו תלויים לנו מנגד, והנה הגיעה הבשורה שהרבי השתחרר. את התפרצות השמחה שהייתה אז אצל החסידים פשוט לא שייך לתאר, מה גם שבתחילה לא שמעו את כל הפרטים ולא ידעו כי הרבי נשלח לגלות קאסטראמא. הידיעה אמרה רק כי הרבי יצא מבית האסורים והשמחה הרקיעה שחקים. אמרו “לחיים” למעלה מכל מדידה והגבלה, רקדו והתהפכו ועשו “קולע’ס” ברחובות ולא יכלו להירגע. הריקודים והשמחה היו עד כדי כך, מספר ר’ מענדל, שארון הקודש שהיה בבית הכנסת (כמדומני שהיה זה בחרקוב) כמעט והתמוטט מרוב קפיצות וריקודים, ושני אברכים היו חייבים להחזיק בו חזק שיעמוד על עמדו. בדרך צחות היה ר’ מענדל מוסיף: אינני זוכר אפילו אם התפללו באותו יום או לא, אבל ברור לי ש”תחנון” לא אמרו אז. ובראש הרוקדים והשמחים, אומר ר’ מענדל, היה המשפיע שלי, המשפיע בה’ הידיעה, החסיד ר’ זלמן משה היצחקי, שלא פסק מלשמוח ולרקוד, לומר “לחיים”, לעשות עוד ועוד “קולע’ס” ולשיר ניגוני ושירי תודה לה’ ללא הרף.

לאחר זמן מה נודעו פרטים נוספים, והתברר כי הרבי לא יצא לחופשי לגמרי, אלא נשלח לרצות עונש גלות בקאסטראמא. ואז, עד כמה שתחילה גדלה התרוממות הרוח, כך ירד עתה מצב הרוח פלאים. התברר שהשמחה הייתה מוקדמת מדי. הרבי טרם השתחרר. עדיין נמצא הוא תחת ידם. יוצא הוא לרצות עונש בעיר קאסטראמא והוא נשאר אפוא ברשותם של אותם מלאכי החבלה שאסרוהו. הסכנה עוד לא חלפה.

רבים מהחסידים חזרו למצב המרירות הקודם, ל”דברי הצומות וזעקתם”, להתפלל ולומר תהילים בבכיות ובתחנונים לה’ שיושיע את הרבי ואותנו ממצב הגלות. אבל ר’ זלמן משה לא אבה שמוע, ושום דבר לא היה יכול להזיז אותו: “דער רבי איז ארויס, דער רבי איז פריי” (הרבי יצא, הרבי השתחרר, הרבי חופשי)! ואל תבלבלו את המוח בשום דבר אחר. הוא המשיך להתוועד עם כל ה”שטורעם”, “לקחת משקה” לרקוד ולשמוח און “קוליען זיך” ללא הרף כל הזמן.

והיה ר’ מענדל מתאר את המצב באומרו: ר’ זלמן משה עמד מעבר אחד וכל ה’עולם’ כולו מן העבר השני. הם בכו והתפללו ואמרו תהילים, ואילו ר’ זלמן משה לא פסק לרקוד ולשמוח. וכך במשך כמה ימים רצופים לא הפסיק ר’ זלמן משה את השמחה וההתוועדויות אלא להפסקות קצרות, כדי להתפלל וכדומה, ומיד חזר להתוועד לשיר לרקוד ולשמוח - עד שהגיעה הבשורה בחג הגאולה י”ב–י”ג תמוז שהרבי השתחרר לגמרי. ואז יכלו כולם להצטרף אליו בלב שלם.

“נו”, היה מסיים ר’ מענדל ואומר, “אחרי כזה ג’ תמוז, האם אפשר לומר תחנון בג’ תמוז?!”

מהות היום של ג’ תמוז

יסוד עיקרי בתורתו ובשיטתו של הרבי מלך המשיח שליט”א “לאורך כל הדרך” כי שום דבר אינו במקרה ח”ו ושום דבר לא “יצא כך” סתם ח”ו, אלא הכל, הכל ממש, עד הפרט היותר קטן והיותר אחרון, הוא בהשגחה פרטית על כל פרט. כמעט בכל התוועדות שעורך הרבי שליט”א מבאר הוא יסוד זה, כידוע לכל מי שיודע ולו אפס קצהו מהנהגות קדשו.

עם הגישה הזאת הרבי מדבר גם לגבי ג’ תמוז, כשהוא מתבסס על מאמר רז”ל “מגלגלין זכות ליום זכאי” (וכן להיפך), ומבאר באריכות כמעט בכל השיחות של ג’ תמוז מכל השנים, כיצד קשורים זה בזה כל המאורעות הידועים לנו שארעו ביום זה, כמו הנס הנפלא של “שמש בגבעון דום” והגאולה של הרבי הריי”צ מבית האסורים בשנת תרפ”ז יחד עם פרשת השבוע. הנקודה של הכל, אומר הרבי בדבר–מלכות ג’ תמוז תנש”א, כי שום מציאות בעולם אינה יכולים להפריע ליהודי בעבודתו, ואדרבה, העולם כולו מסייע ליהודי בעבודת ה’. גם כאשר נדמה שישנם דברים שמפריעים מאד בזה, הרי לאמתו של דבר, אדרבה, דווקא הם מסייעים ועוזרים לגלות את ה’ בעולם, בכך שדווקא מתוך מציאות הטבע והעולם יבקע הניצחון והאור הגדול.

לא זו בלבד שזו ירידה שממנה תהיה סוף סוף עליה (אבל בכל זאת היא עצמה עדיין ירידה), אלא שהם עצמם הינם התחלת העליה עצמה. וכפי שהיה בתרפ”ז שהיציאה מבית האסורים בג’ תמוז לא הייתה רק (כמו המאסר בט”ו סיוון) ירידה בשביל עליה, אלא שהיא עצמה הייתה התחלת הגאולה והנס. ואף כי בתחילה לא כולם ראו והבינו זאת כך, ואדרבה מה שראו היה ששולחים את הרבי לגלות - הרי אלו שהיו על אתר ידעו שהייתה זו ממש הצלה מהיפך החיים לחיים. רק אלו שלא היו על אתר ולא ידעו מה קורה, להם היה נדמה כאילו זו התחלה של גלות, אך לבסוף נודע גם להם שהייתה זו לא התחלה של גלות אלא אתחלתא דגאולה. וכן ב”שמש בגבעון דום”, שלא הייתה כאן שום ירידה (למרות שבדרך הטבע היו צריכים להילחם עדיין עם הכנענים), אלא התחלת הניצחון המופלא על האויבים בכניסה לארץ ישראל. ועד כדי כך, שהרבי אומר כי העובדה שג’ תמוז חל באותו יום בשבוע כמו י”ז בתמוז ותשעה באב, הוא בכדי שג’ תמוז יגלה גם בי”ז בתמוז ובתשעה באב שבעצם גם הם הביאו והובילו לגאולה האמיתית והשלמה.

כלומר, הרבי קובע את מהותו של יום ג’ תמוז שוב ושוב בשיחות הקודש ובספר המנהגים כ”יום הגאולה” ו”אתחלתא דגאולה”. ובהדגשה, לא כמו ה”אתחלתא” שהייתה רגע אחרי החורבן, שאחריה היו כל הדברים הבלתי רצויים של הגלות, אלא כהתחלה ממש של גאולה ממש, כמו בתרפ”ז. ובהדגשה דווקא ביום זה, שכל מה שקורה ביום זה הוא אותו ענין, “מגלגלין זכות ליום זכאי”. אלא שאלו שנמצאים “על אתר”, יודעים שמדובר כאן רק על גאולה מהיפך החיים לחיים. ורק מי שלא נמצא “על אתר” ולא יודע מה באמת קורה, לו נדמה כאילו זו התחלה של גלות, אך לבסוף נודע גם לו שזהו לא התחלה של גלות אלא “יום הגאולה” ו”אתחלתא דגאולה”. ומי יבוא אחר המלך, ומי יכול לשנות את הקביעה המוחלטת הזו ולקבוע ח”ו אופי אחר למהותו של יום זה.

להסתכל נכון על מהותו של יום

עצם העובדה שכולנו, כולם ממש, גם אלו שלצערנו משתמשים בביטויים אחרים, לא מרגישים “בסדר” עם יום זה. אף אחד מאתנו אינו מתייחס ליום ג’ בתמוז כיום הילולא רגיל של צדיק, כמו כ”ד טבת או י”ג תשרי או יו”ד שבט, למשל, שאף אחד לא מרגיש עמו “לא בסדר” ואינו מתייחס אליו כ”יום עצוב ומר”. שכן גם אם בפעם הראשונה, בזמן הסתלקות הצדיק, הרגישו תלמידיו וחסידיו כאב וצער וחסרון, וכך צריך להיות על פי התורה, הרי בשנים שלאחר מכן אין יום הילולא יום של צער וכאב. פטירתו של צדיק היא דבר טבעי, חלק מהסדר הרגיל של הנהגת הקב”ה בעולמו. זהו יום שבו הסתיימו כל מעשיו ותורתו ועבודתו של אותו צדיק עלי אדמות והתחיל סדר עבודה חדש של צדיק אחר. ולכן בזמן ההסתלקות, בזמן ה”סך–הכל” של כל מעשיו ותורתו ועבודתו, הם מאירים ומתגלים ופועלים ישועות בקרב הארץ ובאופן של “יתיר מבחיוהי”. ולכן אנו משתדלים לקבל מרוחו של הצדיק על ידי הנהגה מתאימה, כידוע בכל ספרי החסידות.

ואילו כאן, בקשר לג’ תמוז, הרי אצל כולנו, גם אלו שלצער הכי גדול מתייחסים ליום זה באופן אחר, מרגישים בקשר ליום זה כי “משהו כאן לא בסדר”. אף אחד לא מסכים עם ה”עובדה” כאילו ח”ו “שקעה שמשו של צדיק זה”, שאז מתבקשת מאליה המסקנה שצריך להיות (ח”ו) “זרחה שמשו של צדיק אחר”, כמו שכתוב “וזרח השמש ובא השמש”. כי אין אף רגע אחד בעולם ללא נשיא הדור, שהוא המוח והראש והלב, ודרכו עוברת החיות האלוקית לכולם ולהכל. ואילו המוח יהפוך להיות רוחני, הרי אמנם הוא יתעלה בכך מאד, “יתיר מבחיוהי”, אבל אז יהיה צורך במוח גשמי אחר, שדרכו תעבור החיות האלוקית לעולם. ואילו אצלנו, כולם בטוחים במאה אחוז כי הרבי הוא ורק הוא נשיא הדור לעד ולנצח נצחים, ולא עולה על דעתו של אף אחד, ולו בחלומות הפרועים ביותר, המחשבה הטבעית והמתבקשת לכאורה כל כך כי אולי ישנו איזה שהוא צדיק אחר שעומד לקום ולהנהיג את ישראל. זו ההוכחה הטובה ביותר לכך שכאן אכן לא מדובר ח”ו על יום הילולא והסתלקות. אף אחד לא חושב שהרבי סיים ח”ו את כל מעשיו ותורתו ועבודתו עלי אדמות, ומעתה אין הוא ח”ו מנהיג את העולם. ובוודאי שאיש לא חושב שהמלך המשיח יכול לסיים את שליחותו בעולם טרם שהוא מביא את הגאולה האמיתית והשלימה לעיני כל בשר.

ובכל זאת, במידה מסוימת לפחות, כפי שכותב הרבי, אופיו ומהותו של ג’ תמוז “תלוי בהרגש”, והוא נקבע במידה מסוימת על ידי כל אחד ואחד, כפי שהוא מקבל את הדברים. שכן, כפי שאומר הרבי (בשיחת ש”פ עקב תשי”ג), הקב”ה הוא טוב והרבי הוא טוב. מי שמסתכל על הרבי כמי שנמצא מעל הרקיע השביעי, שגם הרקיע השביעי הוא נמוך מדי בשבילו והרבי נמצא הרבה מעליו, אזי גם הרבי יתראה אליו כמי שנמצא למעלה מן הרקיע השביעי - גבוה, נעלה ונשגב עד מאד, אבל רחוק. ואילו מי שרוצה להיות עם הרבי כאן למטה בעולם הזה הגשמי והחומרי, הרבי הוא טוב והוא נמצא אתו עמו בעולם הזה הגשמי והחומרי - קרוב, קרוב מאד, וביחד עמו.

ברור הדבר שישנם דברים רבים שהרבי נותן לנו ופועל בנו ללא כל קשר מי אנחנו ואיך אנו נוהגים, דברים רבים - ובמיוחד בעניין בשורת הבטחת ונבואת הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש - אינם תלויים בנו כלל וכלל, ושום דבר שיבוא מצד הנבראים אינו יכול כלל וכלל ח”ו “לקלקל את התוכניות” למלך מלכי המלכים הקב”ה ולמשה עבדו, הרבי מלך המשיח שליט”א.

אבל בכל זאת לא לקחו מאתנו את הבחירה החופשית. הרבה מאד תלוי גם בנו, ובמיוחד בעובדה כיצד אנו מסתכלים.

הרבי הוא רבי של כ–ו–ל–ם. גם של אלו שאינם שומרי מצוות לעת עתה, גם של המתנגדים, גם של הנלחמים נגד יהדות, נגד חסידות, וגם נגדו אישית. גם “הפושעים ומורדים בתלמידי חכמים” מקבלים את חיותם אך ורק ממנו, מבחינת אחוריים, כמבואר כבר בתחילת ספר תניא קדישא. ובוודאי ובמיוחד שהרבי הוא הרבי של כל אשר בשם חסיד חב”ד יכונה, יהיה מי שיהיה, ואפילו אם אין זה שמו העצמי אלא רק כינוי בלבד. אבל את הבחירה החופשית לא לקחו מאתנו. הרבי מלך המשיח הוא טוב, טוב שצריך להיות נראה ונגלה גם בגלוי לעיני כל - ולא מובן כלל וכלל באופן המבהיל ביותר איך ייתכן שעדיין לא רואים זאת כולם גם בעיני בשר. אבל זה לא משנה כלל וכלל את העובדה. 

אבל ה”כלי” מצדנו לקבל את הטוב הזה הוא, נוסף ועוד לפני ה”קבלו מצוותי”, לימוד תורתו ומילוי הוראותיו הקדושות, שהן המצוות והפרטים בהם נתן את עצמו, הרי עוד לפני כן ישנו ה”אנכי ולא יהיה לך”, “קבלו מלכותי”, הנקודה העצמית, הביטול וההתמסרות המוחלטים אל הרבי, ועוד לפני כן ישנה עצם מציאותו, ואופן ההסתכלות וההתייחסות שלנו אליו: אפשר להסתכל על הרבי כ”בשר ודם” בלבד, שאמנם הוא נעלה ונשגב עד מאד, אבל גם הוא יש לו ח”ו אי אלו הגבלות.  ואפשר וצריך להסתכל על הרבי כפי שהוא באמת, שאין לו כל הגבלות, בהיותו מחובר ודבוק ומיוחד במלך מלכי המלכים הקב”ה שאין לו שום הגבלות כלל וכלל. כפי שמסתכלים - כך הרבי מתראה ומתגלה אלינו. תלוי בהרגש, ואם שואלים, סימן שאין הרגש”.

ה”הרגש” האמיתי, הנובע מעצם הנשמה של כל אשר בשם ישראל יכונה, ישנו בכל אחד ואחד מאתנו. אותו “הרגש” שאינו מוכן להיכנס בשום שקלא וטריא, ושום דבר לא יוכל להזיז אותו - יש רבי. נקודה. ולא רק בגלל שיש הוכחות מכאן ומשם, ולא רק משום שאין דבר כזה “בלי רבי” ח”ו, שכן “בלי רבי - אין כלום”, אלא משום שבאמת לאמיתו ככה זה, כן הוא באמת לאמיתו, ואין שום צורך ואין שום תועלת להביא לכך הוכחות ולהתפלפל בזה. אלא ש”הרגש” זה צריך להוציאו מההעלם אל הגילוי ומכח אל הפועל, על ידי הנהגה מתאימה ל”הרגש” זה. והיינו הנהגה בגלוי בכל הפרטים והעניינים באופן ש”יש רבי שליט”א” חי וקיים. ודווקא בפשטות ובפשיטות ללא שום נתינת מקום באופן אחר ח”ו. וכפתגמו של הרבי הריי”צ, שהרבי שליט”א חוזר עליו פעמים רבות - “אזוי און ניט אנדערש” (כך ולא אחרת), כי “אי אפשר להיות באופן אחר כלל וכלל”. וכאמור, זהו ה”כלי” לגילוי האמת לאמיתה, התגלות הרבי מלך המשיח שליט”א לעיני כל בשר בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.