Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Tuesday
Jun172014

שלילת העיסוק בקירוב רחוקים - טענת קורח!

לימוד ונתינת–כח מהמאורע שאירע בכ”ג סיון בזמן גזירת המן - בקשר ובשייכות לגודל החיות, הלהט והשמחה בכללות העיסוק בהפצת היהדות והמבצעים,  “מהודו ועד כוש” • מילוי שליחותו של משה רבינו לעסוק ב”קירוב רחוקים” - בלי להתרשם ח”ו מטענת “קורח” ור”נ ראשי סנהדראות עמו • משיחת שבת פרשת קורח, כ”ג סיון תשד”מ - בלתי מוגה

לע”נ הרב רחמים ב”ר יואב אנטיאן ע”ה

א. הענין המיוחד שאירע בכ”ג סיון - ידוע גם ל”בן חמש למקרא”, שכן, פסוק מפורש הוא בתנ”ך [שכל כ”ד ספריו נקראים בכללות  בשם “מקרא”], ובתנ”ך גופא - במגילת אסתר, שממנה עושים ילדי ישראל “שטורעם” מיוחד (עוד יותר מאשר המבוגרים):

מסופר במגילה: “ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחודש השלישי הוא חודש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה . . ויכתוב בשם המלך אחשורוש ויחתום בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים גו’”, ותוכן הספרים הוא - “אשר נתן המלך ליהודים גו’ להקהל ולעמוד על נפשם גו’”, באופן ד”ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם”, וכל זה נעשה באופן של מהירות וזריזות הכי גדולה - “הרצים . . יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך”.

ובהמשך לזה - “ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות גו’ והעיר שושן צהלה ושמחה”, “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”.

וכאן רואים דבר פלא - שלא שמים לב אודותיו:

כאשר שואלים יהודי: באיזה תאריך הי’ המאורע ש”מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות גו’ והעיר שושן צהלה ושמחה”, “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”? - משיב הוא לתומו: מה השאלה?! מאורע זה הי’ בפורים! כך כתוב במגילה!

אמנם, כאשר מסתכלים במגילה - רואים שמפורש בפשטות הכתובים שמאורע זה הי’ בכ”ג סיון.

ובפרט כאשר רואים את גודל החפזון והמהירות - “וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רוכבי הרכש האחשתרנים (“מין גמלים הממהרים לרוץ”) בני הרמכים”, “הרצים . . יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך” - הרי לא מסתבר לומר שלמרות הזריזות והמהירות בכל פרטי הדברים, אמרו למרדכי שימתין מלצאת “בלבוש מלכות וגו’” עד לאחרי כמה חדשים!

ואפילו אם ישנם מפרשים שמחלקים ומבארים שלא כל המאורעות אירעו ביום כ”ג סיון (היום שבו נקראו סופרי המלך כו’) - הנה כדי לדעת זאת יש צורך לעיין במפרשים כו’, ואילו כאשר לומדים פשטות הכתובים - אירע כל זה בכ”ג סיון. ומכיון שכן, הרי כאשר נמצאים בכ”ג סיון - בודאי יש להדגיש את העילוי המיוחד דיום זה, על–פי פשוטם של כתובים!

ועל כל פנים - המאורע ד”ויקראו סופרי המלך . . ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים . . ויכתוב בשם המלך אחשורוש ויחתום בטבעת המלך”, בודאי הי’ - לכל הדעות - בכ”ג סיון.

 

ב. וההוראה בנוגע לפועל - מובנת בפשטות:

כאשר יהודי צריך לעסוק בעבודה ד”לעשות שלום בעולם”, עד להפיכת חושך העולם (“החושך יכסה ארץ”) לאור - הרי יתכן שיהיו מניעות ועיכובים בעבודתו, מפני המלעיגים כו’, ובפרט - אומות העולם.

הנה על זה באה ההוראה הנלמדת מיום כ”ג סיון - “הימים האלה נזכרים ונעשים” - שמלכות המדינה מכריזה באופן גלוי לעין כל, שלא זו בלבד שאינם מפריעים ליהודים לעסוק בכל עניני יהדות, אלא עוד זאת, הם משתדלים לעזור ולסייע להם בכל המצטרך, וכותבים זאת בכתב המלך וחותמים בטבעת המלך, ומודיעים זאת בכל מקום ומקום, “מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה”, וכל זה באופן ד”הרצים . . יצאו דחופים ומבוהלים בדבר המלך”, בתכלית המהירות והזריזות [שענין זה הי’ בכ”ג בסיון - לכולי עלמא], ומכיון שכן, הרי “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”, ועד ש”העיר שושן צהלה ושמחה” - העיר כולה, אפילו הגוים אשר בשושן (היפך המצב ד”העיר שושן נבוכה”).

ומזה מובן גודל החיות והלהט והשמחה שנוסף בכללות העבודה ד”לעשות שלום בעולם” - כאשר יודעים שישנה הנתינת–כח המיוחדת שנפעלת בכ”ג סיון, מידי שנה בשנה.

והמעשה הוא העיקר - להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני הפצת היהדות, החל מעניני המבצעים:

אהבת ישראל, חינוך עצמו וחינוך הזולת, תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים - יבנה וחכמי’, הדלקת נרות שבת קודש ויו”ט, כשרות האכילה ושתי’ וטהרת המשפחה, אות בספרי–תורה הכלליים לכל אחד ואחת מבני ישראל, והדפסת ספרי תניא בכל מקום ומקום - “מהודו ועד כוש” - שנמצאים בו יהודים.

 

ג. אמנם, גם לאחרי שיודעים שמצדם של אומות העולם אין שום מניעה ועיכוב לעסוק בענינים הנ”ל, ואדרבה, הם עוזרים ומסייעים כו’ - עדיין יתכן שתהי’ מניעה מצד בני ישראל עצמם, בעלי–בחירה, שכן, קיימת מציאות של “קורח” שמנגד למשה רבינו.

טענתו של קורח היתה שאין לעסוק בקירוב רחוקים, שכן, “כל העדה כולם קדושים”, ואם–כן, ממה–נפשך: אם “קדושים” הם - אין צורך לקרבם, ואם לאו - אינם שייכים ל”כל העדה”!

קורח לא רצה לרדת למטה כדי “לעשות שלום בעולם” - רצונו הי’ להיות “כהן גדול”! ועד כדי כך הי’ גדול ה”שוחד” דכהונה גדולה - עד שלא הסס לחלוק על משה רבינו, כדי שכולי האי ואולי יזכה לכהונה גדולה, ולו לרגע אחד בלבד, ועד שהי’ מוכן להסתכן אפילו על הספק!

בשלמא כאשר מדובר אודות “שוחד” של ממון, וכיו”ב בשאר ענינים גשמיים - יכולים להסביר לו שהשכר ד”עולם–הבא” הוא למעלה מ”גשמיות”, ובמילא, לא כדאי לעשות דבר בלתי–רצוי כדי לקבל “גשמיות”; אמנם, כאשר ה”שוחד” הוא מ”כהונה גדולה” - אין מה להסביר לו אודות “עולם–הבא”, מכיון שהוא “משוחד” מענין נעלה יותר, שכן, רצונו בכהונה גדולה!!

בעל–גאוה גדול ביותר הי’ קורח, אלא שהיצר הרע שלו התלבש ב”איצטלא של ענוה”, וטען, שאינו מעוניין בטובתו העצמית, אלא הוא דואג כביכול לכלל ישראל: “כי כל העדה כולם קדושים . . ומדוע תתנשאו על קהל ה’”, ומכיון שכן - טוען הוא - צריכים למנות אותו (את קורח) לכהן גדול! … - כל כך “משוחד” הוא עד שאינו חש בסתירה המפורשת שבדבריו, שמצד אחד מטיף נגד התנשאות, ובד בבד דורש לעצמו כהונה גדולה!

ולמי מסביר קורח את מעלתם של בני ישראל (“כי כל העדה כולם קדושים”) - למשה רבינו, עליו נאמר “שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו”, שנשא אותם בחיקו “כאשר ישא האומן את היונק” - לו מסביר קורח את מעלתם של בני ישראל!…

ומדגיש - כאמור - שאין זו טובתו האישית המדברת מתוך גרונו, שכן, הוא “עניו הכי גדול”!… הוא בסך–הכל מבקש “כהונה גדולה”!…

“תורת–אמת” אומרת ש”האיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה”, ואילו קורח, שלאמיתו של דבר הי’ בעל–גאוה וישות בתכלית, טוען שהוא ה”עניו”, הטוען נגד משה רבינו “מדוע תתנשאו”!…

יש לו - לקורח - ראיות מהתורה (כביכול) שהוא זה שראוי ומוכשר לכהונה גדולה, שכן, ידע שיש לו יחוס גדול - “בן יצהר בן קהת גו’”, ו”ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו . . וכ”ד משמרות עומדות לבני בניו כו’”, ולכן הי’ בטוח שהוא זה שראוי לכהונה גדולה.

וכמו כן יש לו ראיות לשיטתו מהתורה כביכול - “טלית שכולה תכלת”, “בית מלא ספרים” (כמבואר במדרשי חז”ל), ומגייס את תמיכתם של דתן ואבירם וכו’, ביחד עם מאתיים וחמישים ראשי–ישיבות, כדי להתייצב יחד עמו נגד משה רבינו!

ואם–כן, כאשר יהודי רואה שישנו קורח, ויחד עמו ר”נ ראשי סנהדראות, שחולקים על משה רבינו - עלול הדבר להביא לידי חלישות ח”ו בנוגע למילוי שליחותו של משה רבינו לעסוק בקירוב רחוקים, ובכללות - “לעשות שלום בעולם”.

 

ד. ועל זה באה ההוראה מפרשת קורח - שבה מסופר כיצד נוכחו הכל בצדקתו של משה רבינו כו’,

ובפרט ביום השבת, שבו קורין את כל הפרשה כולה, כולל התיקון על הערעור כנגד הכהונה, באופן של יתרון האור מן החושך - על–ידי כ”ד מתנות כהונה, עד לחלק הפרשה השייך ליום השבת (משביעי ועד סיום הפרשה) - שבו מדובר אודות “מעשר מן המעשר” שנותנים הלוים לכהנים (מלבד מתנות כהונה שנותנים בני ישראל לכהנים) - שלימות התיקון על הערעור כנגד הכהונה. (חסר קצת).

ועוד ועיקר: בחלק הפרשה דיום השבת נאמר גם שעבודתם של הלוים היא - “ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אוהל מועד לשאת חטא למות”, היינו, שהתפקיד העיקרי של הלוים הוא - לשמור ולהזהיר את בני ישראל כו’, שזהו תוכן העבודה דקירוב רחוקים (ביטול התנגדותו של קורח).

וכאמור מדברי הרמב”ם - “לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש . . אשר נדבה רוחו אותו כו’”, כלומר, עבודה זו לדאוג ולהשתדל לטובתם הרוחנית של בני ישראל - שייכת לכל אחד ואחד מישראל, אם רק “נדבה רוחו אותו”, “רוחו” דייקא, כלומר, שאין צורך ב”רוח” של מישהו אחר שתבוא אצלו בבחינת עיבור וכו’ - לא מדובר אודות “עיבור” ולא אודות “גלגולים”… דרוש רק רצונו לעסוק בדבר, “לעמוד לפני ה’ לשרתו ולעובדו”, ומכיון שכן, “הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהי’ ה’ חלקו ונחלתו לעולם”, כמו שכתוב בפרשתנו “אני חלקך ונחלתך”, ומוסיף הרמב”ם פסוק נוסף - “אתה תומיך גורלי”.

המורם מכל האמור, שמהקביעות דשבת מברכים תמוז בפרשת קורח למדים על ביטול כל המניעות ועיכובים - למילוי העבודה ד”לעשות שלום בעולם” - שיכולים להיות מצדם של בני ישראל [בהוספה על ביטול כל המניעות והעיכובים שיכולים להיות מצדם של אומות העולם - מפני הקביעות בכ”ג סיון, כנ”ל בארוכה].

וכל זה - בדרכי נועם ודרכי שלום, ומתוך תענוג - שזהו כללות ענין השבת שאז מתעלים כל הענינים באופן ד”ויכולו”, עד לתכלית העילוי, בחי’ התענוג.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.