Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Monday
May052014

ספירה מהפכנית

כיצד אנו סופרים את ספירת העומר ללא קרבן העומר בעצמו? מדוע אנו מתפללים על בנין בית המקדש עוד בטרם סיימנו את סדר הספירה? למה דווקא ספירת העומר מאפשרת להביא ‘חמץ’ לבית המקדש? והאם נזכה השנה לקיים את המצווה מדאורייתא כשיבוא משיח בימים אלו? • על הקשר בין ספירת העומר השנתית למהפכה שמחוללת ספירת העומר הכללית - הגאולה האמיתית והשלימה!

 

בפרשתנו אנו קוראים על המצוה שמלווה אותנו בתקופה זו יום–יום: “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת . . תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם”. הקשר בין ספירת העומר לגאולה אינו דורש עיון יתר: מיד לאחר ספירת העומר אנו אומרים1 ומבקשים “הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש במהרה בימינו אמן סלה”.

הדבר טעון ביאור: איזו סיבה מיוחדת יש להתפלל על הגאולה ובנין בית המקדש ביחד עם מצות הספירה? ובפרט שאמירת ‘הרחמן’ היא מיד לאחר הספירה עצמה, עוד בטרם אומרים את הפסוקים ושאר סדר הספירה עצמה?!

ציפייה למקדש

הסיבה הפשוטה לכך היא: בציווי ספירת העומר נאמר בתורה “מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה . . עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת . . וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה” - התורה התנתה את מצוות ספירת העומר בקיומם של שני קרבנות מיוחדים2: הספירה צריכה להתחיל  בהקרבת ‘קרבן העומר’ - בט”ז ניסן, ולהסתיים בהקרבת ‘שתי–הלחם’ - בחג השבועות. בימינו, כשאין לנו בית–מקדש וקרבנות, מצוות ספירת העומר היא מדרבנן, חכמים תקנו לספור גם בזמן הזה ‘זכר למקדש’3.

לכן, כיון שכיום נבצר מאתנו לקיים את המצווה מדאורייתא, אנו מתפללים לקב”ה שיחזיר לנו את עבודת בית המקדש ונוכל לקיים את המצווה כתיקונה4.

אך עדיין יש להבין: מצוות ספירת העומר אינה המצווה היחידה שתקנו חכמים לזכר עבודת המקדש. יש עוד מצוות רבות כמו נטילת ד’ מינים בששת הימים האחרונים של סוכות, אכילת ה’כורך’ וה’אפיקומן’ בליל הסדר, ועוד5.  מדוע בכל מצוות אלו לא תקנו תפילה ודרישה מיוחדת על בנין בית–המקדש6?! מכך שדווקא בספירת העומר אנו מבקשים שתחזור עבודת המקדש, מובן שיש שייכות פנימית ומיוחדת בין ספירת העומר לגאולה7.

שינוי אימננטי

הדבר יובן בהסברת מהותה של הספירה: ספירת העומר היא הגשר שמחבר בין יציאת מצרים לקבלת התורה. הספירה היא בעצם תהליך של זיכוך והתעלות בכדי לזכות לקבלת התורה. לכן הספירה מורכבת מ–49 יום: נפש האדם מורכבת גם מ–49 מדות פרטיות (7 מידות שכל אחת מהן כלולה מ–7). כך שכל יום מימי הספירה מוקדש לבירור וזיכוך מידה פרטית נוספת בנפש האדם.

בכך מובן גם, מדוע דווקא בסיום ספירת העומר מקריבים במקדש את קרבן ‘שתי–הלחם’ העשוי מחמץ: ידוע, שה’מצה’ מסמלת את הביטול וההתמסרות לקב”ה ואילו ה’חמץ’ מסמל את הישות והפירוד  הגורמים לסילוק השכינה, “אין אני והוא יכולין לדור”. הסיבה לכך היא כיון שכל מה שבצד הקדושה - בטל לקב”ה, ואילו מציאות של ישות וגאווה קיימת רק בתחום ה’קליפה’ המנגדת לקדושה. לכן בחג הפסח, שעניינו הוא גילוי הקב”ה בעצמותו, יש להתרחק מה’חמץ’ והישות בתכלית. מכך עולה תמיהה עצומה: כיצד הקריבו בחג השבועות קרבן כה חשוב דווקא מ’חמץ”? כיצד הכניסו לבית המקדש דבר המסמל גאווה וישות?!

אלא שזוהי הפעולה של ספירת העומר: עבודת הספירה לא מתעסקת רק עם ה’מוחין’, החלק העדין בנפש המסמל את הביטול, אלא בעיקר עם ה’מדות’ - הרגשות האנוכיים של האדם המכילים את ישותו. עבודת הספירה היא להשתמש דווקא בהגשמה של המידות ובתכונתן הפרטית לענייני קדושה.

ניתן לדמות זאת להשפעה על פורץ מתוחכם שנלכד על ידי המשטרה. ניתן להחזירו למוטב בשני דרכים: א. לאיים עליו ולהשכיח ממנו את דרכי הפריצה. ב. להשתמש בכשרונות המיוחדים שלו לעזור לאנשים שננעלו בטעות וכדומה. האפשרות הראשונה תבטל אמנם את מעשיו הרעים אך עדיין תישאר בנפשו נטייה שלילית נסתרת לפרוץ ולהרוס, דווקא באופן השני נהפכת התכונה השלילית עצמה לדבר טוב ומועיל.

זהו ההבדל בין פסח לספירת העומר: חג הפסח ענינו ‘אתכפיא’ - התבטלות מוחלטת של הנפש הבהמית לקב”ה. אך המידות עצמן נשארו מגושמות וחומריות. בספירת העומר העבודה היא להשתמש בתכונות של הנפש הבהמית עצמה לקדושה - ‘אתהפכא’: במידת החסד לאהוב את הקב”ה, במידת הגבורה למאוס בכל דבר שמנגד לקדושה, וכך להפוך את הישות והאנוכיות של הנפש הבהמית לשימוש יעיל של הקדושה8. לכן דווקא על ידי ספירת העומר ניתן להשתמש ב’חמץ’ בבית המקדש!

כולם ייגאלו

זהו גם החידוש של הגאולה העתידה על גאולת מצרים: ביציאת מצרים נאמר “כי ברח העם”, משמעות ה’בריחה’ וה’חיפזון’ היא שהרע עדיין קיים, ולכן יש צורך להתרחק ממנו. למרות שבליל הפסח ובקריעת ים–סוף התגלו הדרגות הנעלות ביותר - הן לא חדרו באדם ובעולם, הרע רק נדחה מפני הטוב אך הוא כשלעצמו נותר רע. אך בגאולה העתידה נאמר “לא בחיפזון תצאו”, כיון שהגאולה לא תשאיר שום דבר בגלות ובחשך. הגאולה תגלה בכל דבר, גם במה שנראה רע ומזיק, כיצד תכונתו הייחודית שייכת לקב”ה ומשלימה את הכוונה העליונה9.

מכך מובן שכללות העבודה בהבאת הגאולה היא בעצם ‘ספירת העומר’10. כשם שבכל שנה יש את תקופת הספירה שהיא הכנה למתן–תורה, כך קיימת ספירת העומר הכללית - העבודה בהבאת העולם למצב של גאולה. עבודה זו היא ההכנה לגילוי השלימות של מתן–תורה - גילוי ‘תורה–חדשה’ מפיו של משיח, שהתורה של עכשיו “הבל היא לפני תורתו של משיח”11 .

מצוה מדאורייתא

שאלה מעניינת עולה כאשר יבוא משיח בימים אלה: כאמור, כיון כשעדיין לא נבנה בית המקדש, לרוב הדיעות ספירת העומר היא מדרבנן, אך כאשר יבנה המקדש באמצע ימי הספירה יש לדון האם הימים שנותרו יתחייבו בספירת העומר מן התורה?

כיון שכבר עבר יום ט”ז בניסן הפסדנו את קרבן–העומר לשנה זו, והספירה כבר לא תהיה בהמשך  לקרבן–העומר. אך כאמור, הספירה מתחייבת גם מצד קרבן ‘שתי–הלחם’ של חג השבועות. וכיון שבחג השבועות נוכל להקריב בבית המקדש את קרבן שתי–הלחם חל חיוב דאורייתא לספור את הימים הנותרים12!

עובדה זו מעוררת בעיה: ספירת העומר מורכבת משבע שבתות ‘תמימות’ ושלימות - מי שפספס לדוגמא, את ספירת היום התשיעי, כבר לא יוכל לברך על הספירה של הימים הבאים, כי ביום העשירי אין בספירתו 10 ימים אלא 9 כי הוא הפסיד יום אחד. לכן יש לדון גם במי שספר את כל הימים אך נתחייב במצוה רק באמצע תקופת הספירה (לדוגמא, ילד שהגיע למצוות במהלך הספירה) - האם הימים הקודמים שספר כשהיה פטור מן הדין נחשבים לו למניין הנוכחי בו הוא מחוייב מהתורה, שהרי הספירה קיימת רק מצד פעולת האדם ולכאורה אם אינו מחוייב בה אין לה כל משמעות הלכתית13.

ספירה בלתי–תלויה

כך גם כשמשיח יבוא במהלך ימי הספירה, כיון שכיום (לרוב הדיעות) אנו סופרים מדרבנן, וכשייבנה המקדש נתחייב בספירה מדאורייתא14 - יש לדון אם הימים הקודמים, שבהם היינו פטורים מהתורה בספירה וספרנו רק מדרבנן - עולים למנין החדש, בו אנו מחויבים  מן התורה?

אמנם, בהתוועדות האחרונה באחרון של פסח, תנש”א15, אמר הרבי מלך המשיח שיחה מיוחדת כהשתתפות ב’כינוס תורה’ שהתקיים למחרת. בשיחה חידש16 הרבי שספירת הימים היא מציאות קיימת גם לולי החיוב מהתורה. כיוון שהספירה קיימת לא רק מצד פעולת האדם, כיון שכל מצווה בתורה מהווה ויוצרת בעולם את הדבר בו נעשית המצווה, כך שעצם ציווי התורה על הספירה יוצר בעולם מציאות של ספירת 49 ימים, וכיון שכל אחד ספר בפועל את הימים בזמן הגלות מצטרפת ספירה זו להמשך הספירה מדאורייתא שבזמן הגאולה!

נמצא איפה, שכשמשיח יבוא בימי הספירה נקיים בימים הנותרים את מצוות ספירת העומר מן התורה כהלכתה!

                                    

1) יתרה מכך: אמירה זו היא בלשון של סיפור–דברים עובדתי (ולא כפי הנוסחאות הגורסות “יהי רצון . . שיבנה בית המקדש במהרה בימינו”) כיון שאין זה (רק) בלשון של בקשה ותפלה אלא (גם) באופן של וודאות. (שיחת אחש”פ תנש”א (בסעודת משיח)  הע’ 80)

2) ראה הנסמן בלקו”ש חל”ח ע’ 9 הע’ 17.

3) תוס’ מנחות סו, א ד”ה זכר, שו”ע אדה”ז סי’ תפט ס”ב.

4) שו”ע אדה”ז או”ח סתפ”ט סע’ יא - מתוס’ מגילה כ, סע”ב.

5) ראה אנצ”ת ע’ בית המקדש, סע’ זכר למקדש.

6) ההסבר ההלכתי הפשוט - ראה שיחת אחש”פ תנש”א (בסעודת משיח) הע’ 82)

7) סה”ש תנש”א ח”א ע’ 444.

8) ראה ד”ה וספרתם תשי”א, לה”ע ספיה”ע תשח”י.

9) ראה תו”א ס”פ ויקהל ד”ה קחו, אוה”ת ויקרא ב’ ע’ תנ”ו. לקו”ש חכ”ב ע’ 32. ועוד.

10) שיחת כ”ח ניסן תנש”א ס”ה - התוועדויות ח”ג ע’ 118.

11) קה”ר ח,יא. וראה לקו”ש חל”ה ע’ 209, קונ’ בענין תורה חדשה תנש”א.

12) ראה לקו”ש חל”ח ע’ 14 הע’ 35, התוועדויות תנש”א ח”ג ע’ 95 הע’ 47. ס’ ידבר שלום סי’ ט”ו, גליון אהלי שם ג,ב,סח.

13) ראה גם לקו”ש ח”א ע’ 271, ח”ח ע’ 54, ושם מכריע שהספירה מדרבנן נחשבת ביחס לספירה מדאורייתא. וראה הערה 14.

14) דיון מיוחד בנוגע לברכת הספירה - ראה לקו”ש חל”ח ע’ 11 הע’ 34.

15) נדפס בסה”ש תנש”א ח”א ע’ 447, לקו”ש חל”ח ע’ 7.

16) זאת גם אם נאמר שחיוב מדרבנן אינו יוצר מציאות של ספירה ביחס לחיוב דאורייתא.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.