Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Monday
May052014

הרבי הריי"צ אמר לו ולאחיו: "אתם הילדים שלי"

הרב זלמן פויזנר שהלך לעולמו בשבוע שעבר היה מיוחד גם בקרב חבריו השלוחים. הוא ניחן בפה מפיק מרגליות, ובכל עת ניצל זאת להפיץ יהדות ולקרב רבים לדרך התורה והחסידות. אולמות גדושי סטודנטים ציפו לו ברחבי ארצות הברית, ופופולאריות רבה נודעה לתוכניותיו ברדיו כמו גם לספריו שהפכו לרבי–מכר • את חייו הקדיש למילוי השליחות שהוטלה עליו על ידי רבותינו נשיאינו - להפיץ יהדות וחסידות במקום שליחותו בעיר נאשוויל שבמדינת טנסי

השליח הרב יצחק זלמן פויזנר שהלך לעולמו בימים אלו, היה שליח מיוחד גם בקרב חבריו השלוחים. הוא היה איש הגות ומחשבה, רהוט לשון שבפיו הייתה תשובה מוכנה תשובה בהירה לכל שאלה בעניני אמונה או בנושאים הקשורים ליהדות. כל אלו ניצל באיזור שליחותו, כאשר מעת לעת אף מעלה את דבריו על הכתב בספרים שהוציא לאור על פי בקשת הרבי. ספריו אלו הפכו לרבי מכר עולמיים.

אך השליח הוותיק שיצא לשליחות עוד בחיי אדמו”ר הריי”צ, היה לא רק איש הגות ונואם מוצלח, אלא גם איש מעש שפיתח אימפריה של שליחות בעירו ובמדינתו. כיום פועלים באיזור שלוחים רבים ומוסדות לתפארת שנבנו בזכות שנות הזריעה שלו, בעוד השלוחים הבאים אחריו קוצרים פירות רבים.

מהתלמידים הראשונים

ר’ יצחק זלמן פויזנר, נולד בארץ הקודש בחודש כסלו תרפ”ז לאביו הרה”ח ר’ שלום ולאמו מרת חיה פויזנר. אביו היה מחשובי חסידי חב”ד ומוכר היטב בקרב חסידי חב”ד כמי שניהל את מוסדות חב”ד בפיטסבורג. את שנות צעירותו עשה האב ברוסיה, ובהיותו אברך עול ימים נסע עם משפחתו לארץ הקודש, בברכת אדמו”ר הריי”צ, ובה נולד הילד יצחק זלמן.

בארץ ישראל עבד אביו כשוחט, אך הממונה עליו ירד לחייו בשל היותו חסיד. בלית ברירה נטש את עבודתו והחל לעבוד בסלילת כבישים. למרות החום הכבד והעבודה המתישה, הקפיד ר’ שולם לעטוף עצמו בטלית קטן מצמר ללא קולות או פשרות; עובדה זו השפיעה רבות על העובדים סביבו שהעריכוהו אותו על כך שעומד על העקרונות שלו למרות האווירה מסביב. באחד מהימים סיפר לו אחד הפועלים כי לאחר שראה עד כמה הוא מקפיד ללכת עם הציצית - החליט להניח תפילין באותו יום!

כשהגיע אדמו”ר הריי”צ לביקור בארץ הקודש בקיץ תרפ”ט, עזב ר’ שלום את עבודתו כדי להתלוות לרבי בכל המקומות בהם ביקר. באותם ימים חלה פתאום ר’ זלמן הפעוט שעוד לא מלאו לו שלוש. אמו החליטה שלא להטריד את בעלה בבעיה זו, אך דאגה לשלוח מישהו לבקש ברכה מהרבי הריי”צ. בתום הביקור, עמד ר’ שלום בתוך הקהל כדי להיפרד מהרבי, והרבי שאלו מה שלום הילד? אך האבא לא ידע מכלום. הרבי שהבין מה קרה, חייך… רק בשובו הביתה קיבל האב את הידיעה כי בנו חלה ומשום כך התעניין בו הרבי.

בשלהי המסע, אמר אדמו”ר הריי”צ לר’ שלום: “לא התחנכת ב’תומכי תמימים’ בשביל לסלול כבישים”, והורה לו להגר לארצות הברית.  כמה חודשים לאחר מכן היגרה משפחת פויזנר לארצות הברית, אליה הגיעו לפני פורים תר”צ. תחילה שימש ר’ שלום כשוחט בעיר שיקגו אך בשנים הבאות מונה לשליח בפיטסבורג.

באותה תקופה שררה קרירות רבה ברחוב האמריקאי כלפי תורה ומצוותיה ואם המשפחה חששה מכך. היא נכנסה אפוא אל אדמו”ר הריי”צ ותמהה בפניו כיצד יכולים לגדל במדינה זו ילדים טובים שיהיו יראי ה’ וחסידים? הרבי חייך חיוך רחב, והשיבה: “הנני מבטיח לך שתגדלי במדינה זו ילדים טובים, יראי ה’ וחסידיים”. ההבטחה הזו מפי הרבי נסכה באם המשפחה תוקף וביטחון גדול, ומי שמכיר את ר’ זלמן ויבלחט”א אחיו ואחיותיו, יודע כי ברכת הרבי התגשמה במילואה.

בשלהי שנת תר”צ שב הרבי לאירופה, אך לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה שב לארצות הברית. זלמן היה אז נער צעיר בגיל בר מצוה, והוא זכה להשתתף בקבלת הפנים הגדולה והחגיגית שהתקיימה בנמל. כאשר הרבי הגיע לבית המלון במנהטן, התברר כי מפאת קוצר הזמן והרצון של יהודים רבים להיכנס אל הרבי, הוחלט כי כל חסיד יכנס עם בני משפחתו ולא לבד. ר’ זלמן היה אז תלמיד ישיבת ‘תורה ודעת’ בניו יורק ואילו הוריו גרו באותם ימים הרחק בשיקגו ולא נכחו במעמד קבלת הפנים. הוא הצטרף אפוא למשפחת הרב אליהו ייאכיל סימפסאן שנכנס ליחידות עם ילדיו. לימים סיפר על כך ר’ זלמן:

“כשנכנסנו אל הרבי, הוא ישב ללא שטריימל וללא סירטוק, חבש כיפה גדולה ועליו טלית קטן גדולה. פניו הק’ היו שמחות מאוד. הרב סימפסאן הציג לפני הרבי את כל אחד מילדיו, ואחר כך הציג אותי באומרו: “זהו בנו של פויזנר”. הרבי שאל: “שלום’ס?” [כלומר: בנו של ר’ שלום?] והוא ענה בחיוב. הרבי בירך את כולנו שנהיה חסידים למדנים ויראי שמים”.

עם בוא אדמו”ר הריי”צ לניו יורק, פתח ישיבת ‘תומכי תמימים’, אך זו היתה מיועדת לבחורים מבוגרים, ור’ זלמן שאך נכנס בעול המצוות, לא יכול היה להתקבל לישיבה. אמנם הוא וכמה מחבריו החסידים היו באים בזמניהם הפנויים לישיבה החב”דית כדי לספוג מניחוחותיה. כשנפתחה כיתה לנערים צעירים כשנה לאחר מכן, עבר ר’ זלמן ללמוד בישיבת ‘תומכי תמימים’.

כיתתו מנתה שנים עשר נערים צעירים שישבו סביב שני שולחנות בחדר ששימש לאחר מכן כחדר המזכירות, מימין הכניסה לבית חיינו. הרב זלמן גורארי’ כיהן כמגיד שיעור של כיתת הצעירים. כמחצית השנה לאחר שנפתחה כיתת הצעירים, הצטרף יבלחט”א ר’ יהודה לייב, אחיו של ר’ זלמן, ללימודים ב’תומכי תמימים’. שני האחים זכו לקירובים נפלאים מאדמו”ר הריי”צ. אחד הביטויים המיוחדים שזכו לשמוע מאדמו”ר הריי”צ היה הביטוי הבא: “אתם הילדים שלי, אצל אבא ואצל אמא אתם ילדים גשמיים, ואצלי אתם ילדים רוחניים”.

בימי החגים נהגו התמימים לבית פויזנר לשוב לבית הוריהם בשיקגו, אך גם בהיותם שם, דאג להם אדמו”ר הריי”צ באופן מיוחד. הנה כמה אפיזודות שילמדו על הכלל.

בחול המועד פסח תש”א, שיגר ר’ זלמן מכתב אל אדמו”ר הריי”צ ובו בישר כי הגיעו בשלום לביתם וכל בני המשפחה בריאים ושלימים. על כך השיב המזכיר בשם הרבי, תשובה מפורטת ואישית ביותר:

“כ”ק אדמו”ר שליט”א נהנה מאוד מזה וכבר התפלא שאין ממך שום ידיעה מנסיעתכם. וכעת הוא מתפלא על אשר לא כתבת איך עבר עליכם היום–טוב, ומה למדתם ואם חזרת איזה מאמר, ועליך היה לספר שם אופן הלימוד בישיבת אחי תמימים ואשר לומדים מוסר וחסידות ולעורר אותם גם כן ללמוד כן; והעיקר בהנהגה של יראת שמים ומדות טובות, ותחזור מאמר חסידות בימים האחרונים של חג הפסח ותדבר עם חבריך שי’ מלפנים, או עם מי שהוא, בסוגיות הגמרא שלמדת. כן בעניני מוסר וחסידות אשר למדת. והשי”ת יהיה בעזרך בגשם וברוח, והוריך יחיו יראו בך ובשאר ילידהם יחיו רוב נחת בגשמיות וברוחניות” [אגרות קודש הריי”צ חי”ב אגרת ד’תצד].

שליחות מיוחדת במחנות העקורים

כבר בימי בחרותו נשלח ר’ זלמן מספר פעמים למשימות שונות בערי ארצות הברית, אך השליחות הידועה שלו היתה לאחר מלחמת העולם השניה, אז נשלח עם יבלחט”א הרב מנחם מענדל בוימגרטן למחנות העקורים באירופה בהם שהו פליטים יהודים רבים, בהם מאות משפחות חב”דיות אשר היו פזורות במדינות שונות ובמחנות עקורים שונים. השליחות הוטלה על השניים בפתאומיות.

היה זה באחד מימי חודש כסלו, כאשר ר’ זלמן ור’ מענדל נקראו אל אדמו”ר הריי”צ, ולאחר שהבהיר להם כי הנשמה ירדה למטה כדי להפיץ אור וחום אלוקי, אמר לשניים כי הוא מעוניין לשלוח אותם בשליחות מיוחדת לאירופה, לבקר בשמו את אנ”ש בפריז ובסביבותיה, וכן לבקר את היהודים במחנות הפליטים במדינות אירופה השונות. הרבי בירכם שיצליחו בשליחותם, ומסר להם סכום כסף להוצאות ההתוועדויות שיערכו בשליחותו עם אנ”ש. בנוגע לפרטי השליחות, הפנה את השניים לחתנו “הרמ”ש” שניהל אז את “מרכז לענייני חינוך” שאחראי גם על שליחות זו.

לאחר היחידות, עמדו בקשר עם “הרמ”ש”, שסידר בעבורם כרטיסי נסיעה והכין את מסלול הביקור שנמשך כמחצית השנה. במהלך ההכנות לנסיעה הורה הרבי הריי”צ שייקחו עמם כמות גדולה של קמח מצה שמורה וגם צימוקים ליין כשר לפסח. לאור הוראה זו, נסעו השניים להרים ליד ניו יורק, שם היו חוות חקלאיות די לקבל חיטים לקמח כשר למהדרין.

שני בחורים צעירים יוצאים לבדם לאירופה שזה עתה מלקקת את נהרות הדם שזרמו בה. כדי שיתקבלו כראוי, שיגר אדמו”ר הריי”צ מכתבים לחשובי החסידים ולעסקנים יהודים, וביקש שיקבלום כראוי להם: “ידידי תלמידי היקרים והכי נעלים מופלגי תורה ויראה ובעלי מידות תרומיות הרב יצחק זלמן שי’ פאזנער והרב מנחם מענדיל שי’ בוימגארטן, נוסעים בשליחותי לבקר את אחינו בני ישראל במדינות אירופא… למסור פ”ש ודברי חיזוק בשמי לכלל אחינו בני ישראל שי’… הנני פונה בזה לכבוד הרבנים הגאונים ועסקני הכלל וביחוד לידידי אנ”ש שי’ שיואילו בטובם לקבל את שלוחי תלמידיי הנעלים שי’ בסבר פנים יפות ולעזרם בכל מה דאפשר במילוי שליחותם הן בהשגת פרטי הידיעות הנחוצות להם והן בארגון בתי חינוך כשרים ושאר התפקידים שמסרתי על ידם לטובת אחינו בני ישראל בגשמיות וברוחניות”.

וימים ספורים לאחר מכן, שיגר “הרמ”ש” מכתב אל הרב מרדכי פרלוב, מחשובי רבני חב”ד ששהה באירופה באותם ימים, ובישר לו על הגעת השלוחים:

“בעתיד הקרוב יבקרו אצלם שלוחינו הרבנים הוו”ח פויזנער ובוימגארטען, ימסרו פ”ש מכ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א ויודיעו אותם מהנעשה פה בכלל ובעניני המל”ח לסניפיו בפרט. ותקותנו אשר יהנו בבקורם - הנוסעים מכם ואתם מהנוסעים. כן יביאו אתם, אם לא יהיו מניעות צדדיות, מספרי הוצאותינו אשר מבקש אודותם במכתבו” [אגרות קודש ח”ב אגרת שכו]

ר’ זלמן וידידו הפליגו לאירופה, שם ביקרו במחנות העקורים ועשו רבות לחיזוק רוח היהדות, ובמקביל התוועדו עם חסידי חב”ד בכל מקום שפגשו בהם.

לפני מספר שנים התראיין ר’ מענדל בוימגרטן ל’בית משיח’ וסיפר על אנקדוטה מרתקת:

“באחד ממחנות הפליטים, התלוננו בפנינו הפליטים שארגון הג’וינט האחראי לספק את צרכיהם הסכים לשלוח רק מצות בכשרות רגילה, ומכיון שהם מקפידים על מצה שמורה משעת קצירה, אין להם מצות לפסח. היו אלו יהודים לא חרדים, אולם הם הקפידו מאוד על מצות שמורה, והעובדה שלא יוכלו להדר בפסח הסבה להם צער רב.

“כאשר שמענו את דבריהם, הבנו לשם מה הורה לנו הרבי הריי”צ לקחת איתנו כמות גדולה כל כך של קמח. בישרנו לפליטים כי הרבי מליובאוויטש חשב עליהם, והורה לנו לקחת לאירופה את הקמח למצה שמורה. כאשר חילקנו את ארגזי הקמח, הפליטים המופתעים יצאו מכליהם ולא ידעו כיצד להודות לרבי שחשב על הידורי המצווה שלהם. שנים אחר כך, בהיותי עם ילדיי בהרי ניו יורק, פגשתי אחדים מהם שבינתיים היגרו לארצות הברית. הם זכרו היטב את המשלוח יוצא הדופן שקיבלו מהרבי הריי”צ”.

ר’ מענדל סיפר עוד, כי בכל מקום בו ביקרו, שמחו היהודים לשמוע כי הרבי מליובאוויטש חושב עליהם, ומבקש לסייעם בגשמיות וברוחניות.

לאחר חצי שנה שבו השניים לניו יורק, וכעבור מספר ימים זכו להיכנס ל’יחידות’, בה אמר להם אדמו”ר הריי”צ דברים עלומים: “פעם שלח אבי [אדמו”ר הרש”ב] חסיד בשליחות מסויימת, ובחזרתו אמר לו: אתה לא יודע מה הסיבה האמיתית בשלה נסעת, ואינך יודע מה פעלת שם. גם אתם - סיים הרבי הריי”צ - אינכם יודעים את הסיבה האמיתית לשליחותכם, ומה פעלתם שם!”.

“מחפשים מישהו לנאשוויל”

כבר בימי בחרותו יצא ר’ זלמן בשליחות אדמו”ר הריי”צ לעיר נאשוויל שבמדינת טנסי - ארצות הברית. השליחות הזו הגיעה אליו בהפתעה וללא כל בקשה מצידו. היה זה יום בהיר אחד בחודש אלול תש”ט, כאשר הרב חודקוב קרא לו ואמר שמחפשים מישהו לנסוע למקום ששמו נאשוויל. ר’ זלמן שהבין שהשליחות הוטלה עליו, הביע את הסכמתו. כעבור זמן קצר נכנס ל’יחידות’ אל אדמו”ר הריי”צ וקיבל ברכות לשליחות החדשה, בה החל כאמור באלול תש”ט ובמקום זה פעל כל ימיו.

בחודשים הבאים בא בקשרי שידוכין עם מרת ריסיא, בת החסיד הנודע הרב שלמה אהרן קזרנובסקי. החתונה התקיימה בו’ כסלו תש”י באולמי אפיריון מענאר, ו”הרמ”ש” הלא הוא הרבי, היה מסדר קידושין, השתתף בסעודת החתונה ואף רקד יחד עם המוזמנים בהם חשובי החסידים שבאו לכבד את המשפחות הנכבדות פויזנר וקזרנובסקי. בין המוזמנות נראו הרבנית חנה שניאורסאהן אמו של הרבי שהיתה בידידות עם צד הכלה, וכן הרבנית חיה מושקא.

בשבת קודש פרשת בא יו”ד שבט תש”י, שהה בעיר שליחותו כפי שהקפיד בכל שבת בשנות שליחותו. כשהתקשרו אליו במוצאי שבת להודיע לו כי נצחו אראלים את המצוקים ואדמו”ר הריי”צ הסתלק, לא הצליח ר’ זלמן לעכל זאת והתבטא: “זה לא יכול להיות, הוא הרי המשיח!”…

אך עד מהרה התעשת, ועלה על טיסה לניו יורק והשתתף בהלוייה, וכפי שסיפר לימים, כבר אז היה ברור לו כי “הרמ”ש” הוא הרבי.

בתקופה הראשונה שלאחר הסתלקות אדמו”ר הריי”צ, קיבל הוראות תדירות מהרבי, ולעיתים הרבי בעצמו היה מטלפן אליו ונותן לו הוראות שונות הקשורות לשליחות. ר’ זלמן ציית לכל ההוראות כי היה ברור לו שהרמ”ש הוא הרבי, ויש לבצע כל מה שאומר. 

הזוג הצעיר החל לכבוש

במקום שליחותו כיהן כרב קהילת “שארית ישראל” וביחד עם רעייתו הרבנית חיה ניהל את מוסדות החינוך “עקיבא” שהלכו והתפתחו עם השנים, ונחלו הצלחה גדולה.

אך נשוב לימי הבראשית. ר’ זלמן, אברך חב”די צעיר, הגיע לעיר הרחוקה כמטחווי קשת מיהדות ברוח ישראל סבא, ובודאי מרוח החסידות. ר’ זלמן תלה תקוות כי יצליח להפיח רוח יהודית חסידית צעירה, אך חברי מועצת הקהילה היהודית ‘שארית ישראל’ הטילו ספק בשאיפותיו, כאשר עד הגיעו לשם, נושא היהדות רק הלך ודעך.

כלי התקשורת יצאו מגדרם לתאר את התופעה של זוג יהודי חסידי חב”די נוחת ב’עיר המוסיקה’ של ארצות הברית, כדי לפתח בה חיים יהודיים באותה צורה כמו בפולין הישנה.

אך הזוג הצעיר לא התפעל, ויחדיו חרשו וזרעו בעמל וביזע רב. יחדיו עמדו בראש הקהילה היהודית הגדולה והקימו את מוסדות החינוך ‘עקיבא’ שהחלו עם מספר זעום של ילדים וברבות הימים הפכו למופת חינוכי לאלפים רבים של ילדים יהודים.

נאשוויל הינה עיר מפורסמת בעיקר כ”בירתו” העולמית של סגנון הקאנטרי במוזיקה, מה שמשך אליה אנשי  מוסיקה רבים מכל רחבי ארצות הברית. ר’ זלמן ארב אפוא למלחינים היהודים ולזמרים היהודים מחוץ לאולמות והחדיר בהם אידישקייט. לאט לאט הוא הצליח לשבור את הקרח, והחל לקרב את אנשי התרבות וכוכבי המוזיקה של אותה תקופה בני העם היהודי.

נאשוויל התברכה גם במספר אוניברסיטאות גדולות ומפורסמות, והוא טרח להיכנס גם אליהן, אם כי לא בקלות. לאט לאט החלו ניצני הפעילות פורחים. שמו יצא לפניו כיהודי תלמיד חכם, עמקן וידען, בקי במחשבת ישראל ובתורת החסידות. הוא ידע להתפלסף ולהתפלמס, וכאשר היה צריך - גם להשיב מנה אפיים לראשי או מנהיגי התנועות והזרמים האחרים שאינם ברוח היהדות המסורתית.

אחת ההצלחות הגדולות והחשובות שלו, היא במסגרת ה’פגישות’ עם סטודנטים. כבר בתקופה הראשונה בשליחות היו מגיעים לביתו כעשרה סטודנטים פעם לשבוע והם היו משוחחים עמו שעות ארוכות על נושאים שונים בענייני יהדות. באותם ימים הידע של הצעירים היהודים האמריקאיים, היה דל מאוד והוא היה צריך להסביר להם בצורה משכנעת וברורה את יסודות האמונה ונושאים מרכזיים ביהדות. השיחות המעמיקות הללו, הניבו פירות רבים וטובים.

כאשר החלו לארגן את ה’שבתונים’ הידועים בקראון הייטס עבור צעירים מכל רחבי ארצות הברית, היה ר’ זלמן המרצה והנואם המרכזי. אחריו נכרכו עשרות צעירים תוהים ומבקשים, שביקשו לשמוע מפיו עוד ועוד, לעתים גם משך כל הלילה. הוא לא נרתע מהשאלות הקשות, מהבוטות או מההתרסה, ידע להשיב בנחת ובהשכל ולסיים כאשר ידו על העליונה.

הספר שהיה מונח ליד משכבה של הרבנית חנה

ממפגשים ושבתונים הוא התקדם להרצאות באולמות גדושי סטודנטים כמו גם קהלים יהודיים אחרים שביקשו לדעת על אמונה ויהדות. במשך השנים הפך לנואם מבוקש ליהדות בכלל ולתורת החסידות בכלל. הרב פויזנר ניחן בכישורי נואם טבעיים, כאשר סגנון דיבורו קולח ומשכנע ודבריו כוונו בדרכי נועם להלכי הרוח בקרב היהודים האמריקאיים. עם השנים הפך למרצה מבוקש בסמינריונים והרצאות רבות משתתפים כמו גם בשידורי רדיו וטלויזיה. היה לו חוש מיוחד בשיחות בארבע עיניים בהן הבהיר לבני שיחו נושאים מורכבים ביהדות ובחסידות. 

במקביל העלה על הכתב חלק מנאומיו וחילקם בין מקורביו. בהוראת הרבי הוציא לאור את כתביו בספר ‘תחשוב כיהודי’ שיצא לאור במהדורות רבות, תורגם לעברית ולשפות אחרות, והפך לרב–מכר. וכך סיפר בראיון לכפר חב”ד לפני מספר שנים, על הוראת הרבי להוציא את הספר: “אחרי שהצטברו אצלי כחמישה עשר מאמרים קצרים כאלה, הורה לי הרבי להדפיסם. עד אז כלל לא חלמתי על דבר כזה. שקעתי אפוא בעבודה מאומצת של עיבוד המאמרים ועריכתם לדפוס. מלאכת העריכה נמשכה זמן רב, וכאשר הייתי יום אחד ב–770, אמר לי הרבי, תוך כדי הליכה, בהיותו בדרכו לחדרו הק’: ‘אני רוצה להחזיק את הספר החדש ביד. ואין כוונתי לעלי ההגהה של הספר המושלם, אלא לספר שיהיה כרוך ומוכן’. או אז הבנתי שעלי להזדרז באמת. כעבור זמן קצר, כשמסרתי לרבי את הספר המודפס, אמר לי הרבי ‘תודה על הספר’, והוסיף: “עליך לחשוב על עוד ספר. לדעתי, יספיקו לך שלושים יום כדי לחשוב על עוד ספר”.

תוך שלושים יום ר’ זלמן לא הצליח להוציא עוד ספר. לאחר שקיבל עידודים נוספים מהרבי, הוציא לאור את ספרו “הגיגים לפרשת שבוע”, ועל כך סיפר בראיון הנזכר על תגובה מרתקת אודות הספר מהרבנית חנה: “רעייתי היא נכדתו של החסיד ר’ אשר גרוסמן מניקולייב. במשך השנים, כשהיינו בניו יורק, היינו נכנסים לבקר אצל הרבנית חנה ע”ה אמו של הרבי שהכירה היטב את חמותי מניקולייב. היא היתה מקבלת אותנו מאוד יפה. פעם אמרה לי הרבנית: ‘אפשר ‘להעביר את הסדרה’ עם הספר שלך על פרשיות השבוע. כל שבוע אני קוראת את הספר והוא מונח על יד מיטתי”.

מספרים כי ר’ זלמן ביקש לקרוא לספר “דבר אנגלית חשוב כיהודי” ואת השם הזה הכניס לרבי. הרבי מחק את המילים “דבר אנגלית”, וכך נקבע שם הספר. 

מלבד זאת, היה שותף בתרגום ספרי חסידות רבים, בהם ספר התניא בתרגומו לאנגלית ולרוסית.

במשך השנים, זכה לקבל אין ספור הוראות מהרבי, בנוגע להרצאות, פעילות וגם בנושאים אישיים, ונקצר מפאת קוצר היריעה, ועוד חזון למועד.

פטירתו

בשנים האחרונות, בעקבות מצב בריאותו וגילו המתקדם, עבר להתגורר בבית בנו השליח הרב שמעון פויזנר, בראנצ’ו מיראז’, קליפורניה.

ביום כ”ד בניסן נפטר לבית עולמו, והוא הותיר אחריו את אחיו: הרב יהודה לייב פויזנר קראון הייטס, הרב זושא פויזנר - משפיע בלוד. הרבנית גרליק ממילאנו, מרת ששונקין מתענך. בניו: הרב מנחם מענדל פויזנר, אטלנטה–ג’ורג’יה. הרב שמעון פויזנר, ראנצ’ו מיראז’ - קליפורניה. בנותיו: מרת שפרה דערען, סטמפורד–קונטיקט. מרת סוזי דענעביים, פאלם ספרינג–קליפורניה. מרת מרים ליברוב, פורטו אלגרה- ברזיל.

 

תודת הכותב נתונה לר’ יוסף יצחק קרץ, אשר שוחח רבות עם ר’ זלמן, ולאחר פטירתו העלה שביבים מדבריו, וכמה מהם שולבו בכתבה זו. כמו כן נעזר הכותב בכתבות שפורסמו בבית משיח, כפר חב”ד ועוד.

 

הרבי מתייחס לנאומיו של ר’ זלמן

לקראת סופה של אחת מהרצאותיו של ר’ זלמן ברדיו, ניתן פרק זמן למאזינים להפנות אליו שאלות בעניני יהדות. ברגעים האחרונים של השעה שהוקצבה לשידור שלו, הופנתה אליו שאלה מדוע על יהודי שאכל בשר של ‘דבר אחר’, מגיע ארבעים מלקות? השאלה הזאת הייתה השאלה האחרונה, ומפאת קוצר הזמן הוא ניסה לענות במהירות על השאלה, מה שגרם לחוסר הבנה, וההרצאה תמה בלי מענה על השאלה…

בהתוועדות שלאחר מכן התייחס הרבי בפומבי לשאלה שנשאל ר’ זלמן, והסביר את הדבר בטוב טעם. תוכן הדברים בכללות היה משל מאסטרונאוט שנבחר לטוס לירח והוא מתמלא ברגשי גאווה עצמית עד כדי כך שכשהוא מקבל הוראות מהפקידים הזוטרים בחדרי הבקרה למטה מתי לאכול ומתי לישון, הוא מחליט להתעלם מהם, שהרי מי יאמר לו מה יעשה ומה יפעל לאחר שבחרו דווקא בו והשקיעו בו כה רבות, ואם כן, הוא אינו צריך להישמע לאיזה פקיד זוטר… כמובן שמחשבה כזאת לא רק שתאבד את האסטרונאוט עצמו, אלא גם מורידה לטמיון את כל סכומי הכסף העצומים שהשקיעו בו, ואת כל התקוות שתלו בו.

כמו כן בנמשל, יהודי יורד לעולם הזה עם משימה מסוימת שיש דרכים מסוימות שמוכרחים להישמע אליהם בכדי להצליח, ולמרות זאת ניתנה לו בחירה חופשית, ואם הוא מחליט שלא להשמע, הרי כל כוונת הבריאה יורדת לטמיון, ואם כן השאלה היא לא למה מגיע לו מלקות, אלא למה מגיע לו רק ארבעים מלקות…

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.