Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Tuesday
Apr292014

הדרך להנצל ממידת הכעס: 60 שניות של שתיקה

דברי קדש ותשובות מכ”ק אדמו”ר מהוריי”צ ומכ”ק אדמו”ר מה”מ, כפי שנרשמו ע”י הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב ע”ה • מוגש לרגל יום היארצייט שלו ביום השבת קודש, ג’ אייר

 

רועדים כמו לולב, וחבוטים כמו הושענא

ז’ מ”ח, ה’תש”ח. ברוקלין, נ.י.

היום ביחידות אצל כ”ק אדמו”ר [מהוריי”צ] שליט”א, בהמשך לענין שכבר הזכיר אודות השגחה פרטית כביאור הבעש”ט ז”ל, ואחר-כך סיפר לי כי אדמו”ר הזקן ז”ל היו זמנים אשר הי’ אומר תורה “אַ וואָרט”.

והנה פעם בראש השנה אמר אדמו”ר הזקן כדברים האלה: “אַז אַ גרעזעלע ליגט אין וואַסער און ס’קומט אַ ווינט און קערט אים אום איז עס השגחה פרטית” [= כאשר עשב קטן מונח במים, ומגיעה רוח ומניעה אותו - הרי זה השגחה פרטית].

הדברים האלה עשו רושם כביר מאד. יענעם ראש השנה איז מען געגאַנגען חאָדאָראָם - כך שמע כ”ק אד”ש - מען האָט זיך געטרייסלט ווי אַ לולב און מען האָט זיך געשמיסן - רוחניות’דיק - ווי אַ הושענא [= אותו ראש השנה הלכו נרעשים .  . היו רועדים כמו לולב,  וחבוטים (רוחנית) כמו הושענא].

הוראה לרמ”ש

כ”א תמוז, ש”ט. ברוקלין נ.י.

היום אמר כ”ק אד”ש [מהוריי”צ] לרמ”ש שי’ כי בפסוקי דזמרה מפסיקים לאמר כל הקדושה וגם כל מודים דרבנן, אבל אינם מפסיקים לאמן שאחר תתקבל ולא לבריך שמי’ שבהוצאת התורה.

לגלות את ההעלם

ו’ כסלו, ה’תש”י

בשבוע העבר ביחידות דבר אתי כ”ק אד”ש [מהוריי”צ] אדות הרשימה של אנשים אשר הר”ז שי’  גרינגלאס דבר אתם בקישור עם מעמד, וברשימה שנשלחה על ידו לכ”ק אד”ש [מהוריי”צ] היו פ”ו אנשים.

ויאמר כ”ק אד”ש [מהוריי”צ] כי פ”ו בגימטריא אלקים. שם אלקים הוא העלם, שם הוי’ גילוי, באמת גם שם אלקים הוא גילוי אלא הוא גילוי ההעלם. וצריכים לפעול (באנשים הנ”ל) כי יהי’ הגילוי בהעלם.

סגולה לחולי ברגל

כ”ד אייר, ה’תשי”א. ברוקלין נ.י.

היום סיפר לי ר’ בן ציון שי’ שם טוב כי ביחידות ביום א’ דשבוע זה (כ”א אייר) אצל כ”ק אד”ש אמר כ”ק אד”ש אדות אחד שחלתה רגלו, כי צריך הוא: א) לתת צדקה בריבוי פעמים. ב) להזהר במצות תפילין. ג) לאמר תהלים’ ד) ללמד (להרבות בלHמוד ה)חסידות.

נסיעה באני’ ישראלית - איסור גמור!

ד’, ג’ מנ”א, י”ז

בתור מענה על שאלתו הטלפונית של . . אם בהתחשב עם סבות שונות שהזכיר בשאלתו, מותר אולי לנסוע לארץ הקודש באני’ ישראלית המתחילה בנסיעתה ג’ ימים לפני השבת, הואיל כ”ק אד”ש לרשום בכי”ק את הדברים דלקמן, שאודיע אותם ל…. ואלה הם דברי כ”ק אד”ש:

“הנסיעה באניות הישראליות הנוסעות גם בשבת קודש - הוא איסור גמור דחילול שבת בפרהסיא. ואפילו אם יעלו על האני’ ביום ראשון לשבוע. ומצוה לפרסם למנוע בני ישראל מעבור ח”ו על מצוה שהיא שקולה כנגד כל המצות (ירוש’ נדרים ספ”ג)”.

מטפחת או שייטל

כ”ב אלול, התש”כ

כלה אחת הודיעה לכ”ק אד”ש שבדעתה לגלח לפני החתונה את ראשה ושואלת איך לכסות ראשה - במטפחת או בפיאה נכרית (שייטל).

המענה של כ”ק אד”ש הי’ כי במדינה זו צריך להיות שייטל כי באופן דמטפחת נותן מקום להכשיל אחרות וד”ל.

העצה לכעס; וכבוד אשתו

ט”ז שבט, כ”ב

מהמענה של כ”ק אד”ש רשום במכתבו של …

“בנוגע לענין הכעס - דברים מבהילים כתוב עד”ז בכתהאריז”ל [על דבר זה בכתבי האריז”ל] (ומרומז גם בנגלה).

וישתדל להיות חקוק זה בזכרונו. וכן מש”כ בתניא רפמ”א: והנה ה’ נצב עליו ובוחן כו’ - ואיך זה יתכעס בנוכחיותו של ממה”מ [מלך מלכי המלכים] הקב”ה! כן יחליט - כשיכעוס ימתין 60 סעקונדעס [שניות] טרם ידבר בזה (ובמילא ישקוט הכעס ברובו).

ביחסו לזוג’ תי’: יחקוק בזכרונו ציווי חז”ל (חולין פ”ד, ב) שצריך לכבד את אשתו יותר מלפי היכולת וצריך להזהר מלצערה אפילו בדברים (ב”מ נט, א)”.

זמן ההליכה לאוהל כשחל ר”ח בש”ק

בדר”ח אלול, כ”ד

באשר ראש חודש אלול הי’ בשבת קודש וביום ראשון - הלך כ”ק אד”ש על הציון ביום שישי.

אור ליום ו’ כשהייתי אצל כ”ק אד”ש הסתובב הדיבור אודות זמן ההליכה לאוהל (וכנראה הרגיש כ”ק אד”ש שיש מי שמתפלאים על שאינו הולך ביום ה’).

ויאמר לי כ”ק אד”ש, כי המגן אברהם אומר אשר כשחל ראש חודש בשבת קודש, אזי יום כיפור קטן הוא ביום וא”ו (מה שאין כן כשחל ר”ח ביום א’ - אזי יום כיפור קטן ביום ה’).

האם אפשר לעשות עירוב תבשילין בהשכמה?

מוצאי ש”ת תשל”א

אור לערב ר”ה שאלתי את כ”ק אד”ש אם אפשר לעשות עירוב תבשילין בהשכמה (כוונתי היתה לברר מטעם שלפעמים חוזרים מהאהל בשעה מאוחרת).

ויען כ”ק אד”ש, כי מהסתם עושים עירוב תבשילין סמוך יותר (לערב), כי לולא זאת הלא יוכלו לאכול בינתים אותו.

(ולמחרת אחר מנחה מהר כ”ק לנסוע לביתו ואמר גם לי שאוכל לנסוע אתו לביתי).

ניטל בליל ש”ק

אור ליום ו’ עש”ק ויגש, תשל”ב אמר כ”ק אד”ש לי כי יש לעורר את מסדרות הפגישה של הסטודענטקעס שמַתחילה ביום ו’ זה, כי באשר בליל שבת קודש דשבוע זה “ניטל” - בטח לא יסדרו אתן ענין של לימוד. אפשר תפילה, נאומים, סיפורים אבל לא לימוד עד חצות הלילה.

לימוד שעה ביהדות בבית ספר תיכון

לפני איזה שבועות הבאתי לפני כ”ק אד”ש את שאלת . ., אם לקבל את הצעתו של המנהל של אחד מבתי–הספר הכלליים ב . . לסדר שמורה יהודי ילמד שם שעה בשבוע דת יהודית, ובתנאי שהילדים הנכריים שנמצאים שם יהיו רשאים לשבת גם הם בשעורים ההם, ושבאם לא יסכים לזה, יקבל המנהל להבדיל גוי שילמד משלהם, ושאז ישבו גם הילדים היהודים בשיעורו זה של הגוי.

ויען כ”ק אד”ש שלא יעשה . . פראבלעם [בעייה] מזה ויעשה זה בלי טומל [רעש], וכי הכי משום שנמצאים שם נכרים ימנעו מהילדים היהודים את לימוד היהדות?

לא לחשוב כלל - על כל הענין אפילו לא בגנותו

על שאלת . . עצה איך להנצל מענינים בלתי רצויים בשעת השינה, ענה כ”ק אד”ש:

“העצה להנ”ל היא גם כן ועיקר - שלא לחשוב כלל - ע”ד כל הענין אפילו לא בגנותו ותיקונו (עיין שו”ת צ”צ שער המילואים ח”ב בתחלתו). בין ארוחת הערב והשינה יהי’ הפסק יותר מכשעה. שינה מתוך דברי תורה”.

העתקת תנור

על שאלתו של . . באשר זוגתו רוצה להעתיק התנור שלהם - געזרענדש(?) - ממקומו, אם צוואת ר’ יהודא החסיד שלא להעתיק תנור שייכת גם לתנור כזה, הואיל כ”ק אד”ש לרשם מענה דלקמן: “קאי בבנין ונתיצה, ולא בדבר המיטלטל. והבו דלא לוסיף עלה”.

לבישת קיטל

על כתבו של  . . ששמע מא’ מזקני החסידים אשר לא כל זמן הי’ נהוג ללבוש קיטל, ענה כ”ק אד”ש: “מעולם לא שמעתי כזאת”.

שהחיינו על הטלית

על שאלתו למה נהוג אצלנו שלא לברך שהחיינו בלבישת הטלית בפעם הראשונה, ענה: “הדעות והנימוקים בזה נקבצו בס’ מאסף לכל המחנות סכ”ד”.

אבנט בעת החתונה דוקא

ועל שאלתו מה שייכות האבנט עם החתונה דוקא ענה: “יש לומר בדרך אפשר: חגירת אבנט ענינה - הכון לקראת גו’. ועל דרך לבישת טלית - וטלית גדול ביחוד - פריסו דמלכא, עיין תניא ריש פרק מ”א”.

(מתוך ‘תשורה’ לחתונת הרה”ת יוסף וחיה מושקא שיחיו קרעמער).

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.