Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Tuesday
Apr292014

מלך המשיח נמצא כבר

לפי כל הסימנים שהובאו בדברי חז”ל - נמצאים אנו בדור ד”עקבות משיחא”, ומיום ליום - הולכים ומתקרבים לתקופה דימות המשיח. ונמצא, שמלך המשיח יכול לבוא תיכף ומיד . . ומכיון שכן, הרי בודאי שמלך המשיח נמצא כבר בעולם . . ולא עוד, אלא שמציאותו קיימת כ”גדול” - “מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו”! • משיחת ש”פ אחרי ה’תשמ”ו - בלתי מוגה

לע”נ הרב רחמים ב”ר יואב אנטיאן ע”ה

א. ההפטרה דשבת חול–המועד פסח היא - נבואת יחזקאל אודות העצמות היבשות, שתוכנה - הענין ד”תחיית המתים”: “הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל . . ונתתי רוחי בכם וחייתם וגו’”. וכדאיתא בגמרא: “ג’ מפתחות בידו של הקב”ה שלא נמסרו ביד שליח . . מפתח של תחיית המתים, מניין, דכתיב וידעתם כי אני ה’ בפתחי את קברותיכם”.

ונמצא, שגם בשבת חול–המועד פסח מודגשת שלימות הגאולה - תחיית המתים לעתיד לבוא.

ב. ויש להוסיף, שבענין הגאולה שבהפטרה דשבת חול–המועד פסח ישנו עילוי ושלימות לגבי ענין הגאולה שבהפטרה דאחרון של פסח, “עוד היום בנוב גו’ ויצא חוטר מגזע ישי וגו’”.

ובהקדמה: בסוף הלכות מלכים - כותב הרמב”ם: “אל יעלה על הדעת שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהי’ שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעי’ (בהפטרה דאחרון של פסח) וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה . . וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים . . אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד”.

ולכאורה, תמוה הדבר ביותר: א’ מי”ג העיקרים, יסודות הדת והאמונה, הוא - הענין דתחיית המתים, והרי אין לך שינוי ממנהגו של עולם יותר מתחיית המתים!

[מצינו בגמרא שהענין דתחיית המתים מוכרח במכל–שכן וקל–וחומר - “דלא הוו חיי, דהוו חיי לא כל–שכן” (אותן שלא היו מעולם נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר לא כל–שכן), אבל אף–על–פי–כן, מובן וגם פשוט שאין לך שינוי מנהגו של עולם יותר מתחיית המתים!!].

ואם–כן, כיצד כותב הרמב”ם שבימות המשיח לא יהיה חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג - הרי אין לך חידוש במעשה בראשית יותר מתחיית המתים?!

ולכן, בהכרח לומר, שישנם ב’ תקופות בימות המשיח: בתקופה הראשונה - עולם כמנהגו נוהג, “אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד”, ובתקופה השני’ - חידוש ושינוי במעשה בראשית, עד ל”תחיית המתים”.

ועל–פי–זה: מה–שכתב הרמב”ם שבימות המשיח עולם כמנהגו נוהג - כוונתו, שהתחלת התקופה דימות המשיח אינה תלוי’ בשינוי מנהגו של עולם [כפי שכותב לפני זה אודות ביאת המלך המשיח - “אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחי’ מתים כו’”], כי אם, “אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד”, כלומר, כשבטל “שעבוד מלכיות” - הרי זה סימן שהגיעה התקופה ד”ימות המשיח”, אף–על–פי שלא נתחדש דבר במעשה בראשית, “וגר זאב עם כבש וגו’”, שכן, ביחס לענין זה מספיק גם באופן ד”משל וחידה” בלבד; אבל, אין כוונת הרמב”ם לשלול את הענין ד”וגר זאב עם כבש וגו’” כפשטות הכתובים.

ובלשון הרמב”ם: “כל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים”, ולא עוד, אלא שכותב בפירוש באגרת תחיית המתים ש”אין דברינו זה החלטי כו’ ואם הוא כפשוטו, הרי יהיה נס כו’”, כלומר, שהרמב”ם עצמו מסכים שיתכן שיתברר שהכוונה היא כפשוטם של כתובים.

ואין צורך להמתין לבירור הדבר בימות המשיח - מכיון שכבר נתברר בתורת החסידות, ש”וגר זאב עם כבש וגו’” הוא - כפשטות הכתובים, חידוש במעשה בראשית.

ועל–פי–זה מובן העילוי בענין הגאולה שבהפטרה דשבת חול–המועד פסח לגבי ענין הגאולה שבהפטרה דאחרון של פסח:

בהפטרה דאחרון של פסח מדובר אודות התחלת התקופה דימות המשיח, החל מעצם התגלותו של מלך המשיח - “ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה”, אשר, לדעת הרמב”ם יכול להיות אז מעמד ומצב דעולם כמנהגו נוהג (מלבד ביטול שעבוד מלכיות), ומה–שכתוב בהמשך ההפטרה “וגר זאב עם כבש גו’ ונער קטן נוהג בם” - אין זה כפשוטו, חידוש במעשה בראשית, אלא “משל וחידה”;

ואילו בהפטרה דשבת חול–המועד פסח מדובר אודות תקופה מאוחרת יותר בימות המשיח גופא - השלימות דימות המשיח - שאז יהיה הענין ד”תחיית המתים”, חידוש הכי גדול במעשה בראשית.

ג. והנה, גם העילוי דתקופה השניה בימות המשיח, “תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים” - “תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות”.

ובלשון הידוע דתורת המגיד (ורבינו הזקן) בביאור המשנה “דע מה למעלה ממך”. - “כל מה שלמעלה הכל הוא ממך”, היינו, שגם הענינים הכי נעלים, “כל מה שלמעלה”, תלויים בעבודת האדם.

וזוהי ההוראה בנוגע לעבודה בפועל - בהמשך להאמור לעיל שהעבודה בזמן הזה צריכה להיות באופן שהוא מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח:

אין להסתפק בעבודה שהיא מעין ודוגמת התחלת ימות המשיח, כאשר עולם כמנהגו נוהג, ללא חידוש במעשה בראשית, כי אם, ביטול שעבוד מלכיות, היינו, שעובד עבודתו באופן שאין אצלו שום מניעות ועיכובים כו’, אלא צריכה להיות עבודה נעלית יותר - מעין ודוגמת “תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים”, כאשר יהיה שינוי מנהגו של עולם וחידוש במעשה בראשית, היינו, עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה דגדרי העולם.

ד. ויש להוסיף ביאור בשייכותה של העבודה בזמן הזה באופן שהוא מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח (עד לתכלית השלימות דימות המשיח) לכל אחד ואחד מישראל - מפני שיש בו ניצוץ מנשמתו של משיח:

על הפסוק “דרך כוכב מיעקב” - מבואר בחז”ל דקאי על מלך המשיח, ועל דרך זה ברמב”ם: “נבא בשני משיחים, במשיח הראשון שהוא דוד . . ובמשיח האחרון . . דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח”.

אמנם, מצינו בירושלמי ש”דרך כוכב מיעקב” קאי על כל אחד ואחד מישראל, שלכן, פתרון החלום ד”בלע חד כוכבא” היה בקשר ל”גברא יהודאי”, “דכתיב דרך כוכב מיעקב” (ולפיכך נמשלו ישראל לכוכבים). כלומר, ענין זה ש”כוכב” (ענינו של משיח) קאי על יהודי - הוא בפשטות ובוודאות גמורה כל כך, שאפילו ב”חלום”, שיכול להיות בו דברים שאינם ברורים כו’, בבחינת “חלומות שוא ידברון” - לא יתכן באופן אחר!

ונתבאר, שאין סתירה בדבר - על–פי מה שכתוב בספר מאור עינים (להרה”צ ר’ נחום מטשערנאביל) שבנשמתו של כל איש ישראל יש ניצוץ מנשמתו של משיח, כשם שנשמתו של משיח היא בחי’ יחידה הכללית דכל בני–ישראל.

ולא עוד, אלא שמציאותו של משיח צדקנו היא היא המציאות דכל ישראל:

“המלך (ובנדון–דידן, מלך המשיח) . . לבו לב כל קהל ישראל”, כלומר, על–דרך ובדוגמת הלב שבו תלוי עיקר החיות כידוע מה שכתב החכם צבי שלא יתכן קיומו של בעל חי ללא לב.

[ועד כדי כך מופרך הדבר - אפילו בתור קא–סלקא–דעתך כו’, כלומר, מצינו בתורה הלכות בענינים שלא היו ולא נבראו, כמו: בן סורר ומורה ועיר הנדחת, אבל אף על פי כן, יש נתינת מקום לענין זה, מה–שאין–כן בנדון–דידן - מופרך הדבר אפילו בתור קא–סלקא–דעתך בלבד].

ומכיון שמשיח צדקנו הוא מלך - “מלך המשיח”, הרי המציאות דכל ישראל תלוי’ במציאותו של מלך המשיח - “לב כל קהל ישראל”.

ועל–פי–זה מובן בפשטות שאצל כל אחד ואחד מישראל שייכת (ובמילא צריכה להיות) עבודה שהיא מעין ודוגמת אופן העבודה דימות המשיח, וכאמור, לא רק התחלת ימות המשיח, אלא גם תקופה השניה, חידוש במעשה בראשית.

ה. והנה, האמור לעיל אודות העבודה בזמן הזה באופן שהוא מעין ודוגמת ימות המשיח, עד לשלימות דימות המשיח - צריך להתבטא לכל לראש באמונה במלך המשיח ובצפיה לביאתו:

האמונה בביאת המשיח והצפיה לביאתו צריכה להיות לא רק ביחס לתקופה הראשונה דימות המשיח, כאשר לא יבטל דבר ממנהגו של עולם, מלבד שעבוד מלכיות [ובלשון הרמב”ם: “לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח . . אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל”]. אלא גם ביחס לתקופה השניה, השלימות דימות המשיח - כאשר “יהיה שם חידוש במעשה בראשית”, עד לשינוי הכי עיקרי דתחיית המתים.

כלומר: האמונה בביאת המשיח (והצפיה לביאתו) צריכה להיות באופן שמלכתחילה יודעים שבימות המשיח תהיה הנהגת העולם באופן שונה ומחודש לגמרי - הנהגה נסית שלמעלה מהטבע.

וענין זה - שיש להדגיש מלכתחילה אודות ההנהגה העל–טבעית דימות המשיח - מתבטא בהקדמת ההפטרה דשבת חול–המועד פסח (עצמות היבשות) להפטרה דאחרון של פסח (עוד היום בנוב):

עוד לפני שקורין את ההפטרה שבה מדובר אודות התחלת התגלותו של מלך המשיח, “ויצא חוטר מגזע ישי גו’” (היינו, זה–עתה יצא ונתגלה כו’), מקדימין לקרוא את ההפטרה שבה מתואר המצב דשלימות ימות המשיח (תקופה הב’) - חידוש במעשה בראשית, תחיית המתים!

דוגמא לדבר גם מהוראת כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב) נ”ע להמלמד של נכדותיו הקטנות - בשמעו שכאשר מספר להם אודות עניני נסים, משתדל לנסות להסביר להם את הדברים ולקרב אל השכל כו’ (עד כמה שאפשר), מחשש שמא לא יתקבל הדבר כל כך מצד קטנותן - שההנהגה צריכה להיות באופן הפכי, כלומר, לומר להן את האמת, שנסים אלו אינם על–פי דרך הטבע כלל, שכן, נוסף על המבואר בספר חסידים גודל הזהירות מאמירת דבר שאינו אמיתי בפרט לקטנים כו’, הרי מיסודות החינוך של ילדי ישראל שמלכתחילה צריכים לדעת שישנם ב’ אופני הנהגה: הנהגה טבעית, והנהגה נסית שלמעלה מדרך הטבע.

[וכמודגש גם בחג הפסח - שמיד בהתחלת “ליל הסדר” עושים כמה שינויים כדי להתמי’ את התינוקות שישאלו “מה נשתנה”, ואז יוכלו לספר להם - “והגדת לבנך” - אודות הנסים ונפלאות דיציאת מצרים, “ביד חזקה ובזרוע נטוי’ ובמורא גדול ובאותות ובמופתים”, ככל פרטי הענינים שאומרים ב”הגדה” - נסים שלמעלה מדרך הטבע לגמרי].

ו. ובפרטיות יותר: בסוף הל’ מלכים - כותב הרמב”ם: “המלך המשיח עתיד לעמוד כו’”, “וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו”, וממשיך לבאר כמה וכמה פרטים - הן בנוגע למלך המשיח עצמו, והן בנוגע למעמד ומצב העולם בימות המשיח, אשר, כל פרטים אלו אינם סיפור דברים בעלמא, כי אם, הלכה ופסק–דין (ככל הענינים שבספר הרמב”ם - אפילו הלכה שאין בה אלא תיבות אחדות בלבד, ועל–אחת–כמה–וכמה - שני פרקים!), היינו, שיש חיוב להאמין ולחכות (לא רק לכללות ביאתו של מלך המשיח, אלא גם) לכל פרטי הדברים שנימנו ברמב”ם.

ישנם אמנם פרטים שאודותם כותב הרמב”ם ש”לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו”, אבל, בנוגע לכל שאר הפרטים שכתבם הרמב”ם בבירור ובוודאות בתור פסק–דין להלכה, וכמו: “יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו וכו’”, עד לסיום הענין, “ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה כו’, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’ בלבד . . כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים” - צריכה להיות האמונה (והצפיה כו’) בכל תוקף הוודאות, כמו האמונה ב”עשרת–הדברות”, שכן, ענין זה הוא פסק–דין ב”משנה–תורה”, אשר, כל הענינים שבו הם אמת לאמיתתם, כתורת משה - “משה אמת ותורתו אמת”, וכמו–כן תורת רבינו משה בן מיימון, אשר, “ממשה עד משה לא קם כמשה”.

ואפילו בנוגע לענינים שלא נתבררו בדברי הרמב”ם, וכמו הענין ד”וגר זאב עם כבש וגו’” כפשטות הכתובים, שהרמב”ם עצמו כותב שיתכן שיתברר ש”יהיה כפשוטו כו’” - הרי כבר נתברר, כאמור, בתורת החסידות שהדברים הם כפשוטם של כתובים, היינו, חידוש במעשה בראשית.

ועל–דרך–זה בנוגע להכרעתו של רבינו הזקן - בעל התניא והשולחן–ערוך, פוסק התורת החסידות ובתורת הנגלה - בפלוגתת הרמב”ם והראב”ד בפירוש מאמר רז”ל “העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה” [שממנו מוכיח הרמב”ם “הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה”, והראב”ד סובר שיהיה שם גוף, ויהיה שייך בו אכילה ושתיה, הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, אם כי לא יהיה צורך באכילה ושתיה] – דמכיון שיש צורך לשלול את הענין דאכילה ושתי’, מוכח, ששייך שם ענין של אכילה ושתיה, מכיון שיהיו נשמות בגופים, ואף–על–פי–כן, אין בו אכילה ושתיה - שינוי מנהגו של עולם,

ופשיטא - החידוש הכי עיקרי דתחיית המתים, אחד מי”ג העקרים (כנ”ל בארוכה),

בכל ענינים אלו - צריכה להיות האמונה (והצפיה כו’) בכל תוקף הוודאות!

ז. ויש להוסיף שכבכל האמור לעיל ישנה הדגשה יתירה בדורנו זה:

לפי כל הסימנים שהובאו בדברי חז”ל - נמצאים אנו בדור ד”עקבות משיחא”, ומיום ליום - הולכים ומתקרבים לתקופה דימות המשיח. מאז שדובר בענין זה בפעם האחרונה, עברו כמה רגעים, שעות וימים, ובמילא, נתקרבנו יותר לתקופה דימות המשיח.

ונמצא, שמלך המשיח יכול לבוא תיכף ומיד – אפילו באופן ד”עני ורוכב על חמור”, ועל–אחת–כמה–וכמה באופן ד”זכו, עם ענני שמיא”, “כהרף עין”, ומכיון שיכול לבוא תיכף ומיד - בודאי יבוא תיכף ומיד!

ומכיון שכן, הרי בודאי שמלך המשיח נמצא כבר בעולם - לא רק בבחינת עיבור, אשר, לאחרי כן צריך עדיין לצאת לאויר העולם (“ויצא חוטר מגזע ישי גו’”), כי אם, שמציאותו קיימת באויר העולם, ולא עוד, אלא שמציאותו קיימת כ”גדול” - “מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו”!

ולכן, בדורנו זה צריכה להיות הדגשה יתירה בכל הקשור לאמונה בביאת המשיח והצפיה לביאתו - אמונה וצפיה החודרת את כל מציאותו של האדם, בכל כחות נפשו, עד למחשבה דיבור ומעשה.

ח. ובאותיות פשוטות - בנוגע לעבודה בפועל: מחשבתו של יהודי צריכה להיות חדורה באמונה וצפיה לביאת מלך המשיח,

ובמילא, בא הדבר לידי ביטוי בפועל ממש - הן בדיבור, שדיבורו עם הזולת אודות ביאת מלך המשיח הוא מתוך להט וחיות, בדברים היוצאים מן הלב, אשר, מטבעו של אדם, שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, היינו, שגם הזולת נעשה חדור באמונה וצפיה לביאת המשיח.

- וכאמור לעיל שבזה נכלל גם הדיבור עם בני–נח אודות מעלת ימות המשיח, ש”באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה כו’”, כנ”ל בארוכה, וכאמור, בדברים היוצאים מן הלב, שנכנסים אל הלב, כטבע האדם (לא רק בני–ישראל, אלא גם בני–נח) –

והן במעשה - שעבודתו בקיום התורה ומצוותיה, הפצת התורה והיהדות, והפצת המעיינות חוצה היא באופן שהוא מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח, הן ביחס להעדר מציאות של מניעה ועיכוב כו’, והן ביחס לעבודה שהיא למעלה ממדידה והגבלה דגדרי העולם (כנ”ל בארוכה).

והעיקר – שעל–ידי–זה מקרבים וממהרים ופועלים את הגאולה האמיתית והשלימה על–ידי משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו,

ועוד לפני זה - “ולכל בני ישראל היה אור במושבותם”, גם ברגעי הגלות האחרונים, כפי שהיה בגאולה ממצרים - “כימי צאתך מארץ מצרים”, ועאכו”כ בגאולה העתידה - “אראנו נפלאות”, במהרה בימינו, בעגלא דידן ממש.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.