Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Sunday
Mar092014

בדרכו של מרדכי היהודי

בימים אלו שלפני חג הפורים, עלינו להתבונן ולדקדק בדברים ששמענו מפי הרבי מלך המשיח בשנת תשנ”ב בקשר לחג הפורים, ולמצוא בהם הוראות להנהגה שלנו היום. כמה נפלא הדבר, שהרי פורים תשנ”ב היה אחרי ז”ך אדר ראשון, והרבי כביכול הקדים ואמר את שיחת פורים תשנ”ב כבר בשבת שאחרי חנוכה (ש”פ ויגש)!

את הסיפור דלהלן שמעתי בזמנו מבעל המעשה, הרה”ח ר’ יעקב גאנזבורג: היה זה באחד מימי הפורים ברוסיה, בזמנים הקשים, כאשר המשטרה והבולשת רדפו באופן מיוחד את ה”שניאורסונים” - רבים נאסרו, רבים נשלחו לארץ גזירה ורבים נוספים נעלמו עקבותיהם ולא נודע מה עלה בגורלם. הנותרים חיו בפחד וחשש תמידי, כשאף אחד לא יודע מתי יגיע תורו. על אף כל הרדיפות וההתחקות אחרי החסידים, כאשר כל התאספות עלולה לגרום מיד למאסר בעוון “התקהלות בלתי חוקית”, לא הפסיקו החסידים אף ליום אחד את הפעילות היהודית, ארגנו מניינים לתפילה, שיעורי תורה, וביומי דפגרא כמובן התוועדויות חסידיות.

[במאמר מוסגר יש להעיר ממה שמספר החסיד הרב שמרי’ ששונקין, רבה של העיר באטום,  בספרו “זכרונותי”: היו רבים שהעירו לנו, החסידים, על המסירות נפש הלזו, שהיא פשוט “הפקרות מוחלטת” וסיכון עצום של החיים ללא הצדקה. והללו הוסיפו והטעימו: מילא כאשר אתם מתכנסים בלית ברירה במסירות נפש לתפילה או ללימוד תורה, מסתכנים בגלל שמירת שבת, ובפרט עבור חינוך הילדים, לפחות הסיכון “כדאי” ומביא תועלת רבה ברוחניות. אבל מה טעם במסירות נפש כה גדולה עבור אותם התאספויות להתוועדויות בצוותא? האם בשעות כה קשות לא ניתן לוותר לזמן מה על ההתוועדויות עד יעבור זעם?! ובפרט בסגנון ההתוועדויות של אותם ימים, לפני ה”גזירה” על ה”משקה”, כאשר כמעט לא דיברו, אלא רק ניגנו ושרו הרבה, שתו הרבה “לחיים”, ומדי פעם בפעם מישהו שפך את לבו ללא הגבלות. ומסיים הרב ששונקין שם: אבל המציאות הוכיחה, שמתוך אלו שהשתתפו בהתוועדויות, כמעט כולם החזיקו מעמד, ועברו את כל הניסיונות שם כשהם נשארים בכל התוקף של היהדות והחסידות, ואילו אלו שלא השתתפו בהתוועדויות, כמעט כולם לא החזיקו מעמד, ולא עמדו בניסיונות הקשים שהיו שם. ומזה מובן עד כמה חשובה ההשתתפות בהתוועדות של חסידים].

שהינו אז, יחד עם עוד כמה וכמה חסידים, ביניהם המשפיע הרה”ח ר’ מענדל פוטרפס, בפרבר ליד מוסקבה. מכיוון שחסידים אנו, הרי לא יעלה על הדעת, ובפרט בפורים, שלא נשב להתוועדות בצוותא, יצאנו לדרך לאחד הבתים כדי להתוועד בצוותא בחג הפורים (כמדומני שהיה זה בבית בו שהה אז המשפיע הרה”ח ר’ ניסן נעמנוב).

באותה תקופה, ימי מלחמת העולם השניה, שררה אנדרלמוסיה גדולה ברחבי רוסיה. פעמים רבות היו שודדים וגזלנים מנצלים את המצב הפרוע ששרר במדינה כדי לשדוד ולגזול, ואף גרוע מזה, בלי לחשוש מאנשי החוק. המצב הגיע לידי כך שלפעמים הייתה סכנה ללכת ברחוב, שכן קבוצת בריונים עלולה כל רגע להתנפל ולעשות ככל העולה על רוחה, בלי שיהיה סיכוי להתלונן באיזה שהוא מקום. במיוחד “הצטיינו” בפעולות השוד אנשים שבאו משבטי הצוענים, שהיו גדולי גוף, ענקים בקומתם ונועזים וחזקים בכל מהותם. וכמו תמיד, היו תמיד היהודים הקרבנות הראשונים.

אבל אם כל הבולשת הרוסית האימתנית לא הצליחה לעצור את החסידים מלהתאסף יחדיו להתוועדות, וודאי שהחשש מפני שודדי דרכים לא הניע אותנו מלצאת לרחוב וללכת קבוצת חסידים יחדיו, כשבינינו גם המשפיע ר’ מענדל, להתוועדות.

באחת מקרנות הרחוב, כשהיינו כבר סמוכים למחוז חפצנו, התנפלה עלינו לפתע קבוצה של צוענים, כשבידם סכינים וגרזנים וכל כלי משחית. התחלנו לברוח לכל עבר, כאשר אנו מנסים לזעוק בקול גדול לעזרה, אבל לא כולם הצליחו לברוח. אותי תפס בכוח רב צועני ענק, ולחץ אותי בחוזקה עד שמעצם הלפיתה כמעט נשברו עצמותיי. באותו רגע, ארוך כנצח, היה נדמה לי כי זהו זה, ועומד אני בעוד רגע לעבור לעולם שכולו טוב.

הקריאות לעזרה היו אמורות לעורר את חברינו החסידים שיגיעו למקום ובכוחות מאוחדים נצליח להניס את הצוענים, אבל עד שתגיע העזרה יעברו עוד כמה דקות יקרות. מה גם שהיה זה מחזה לא נדיר כלל לראות ולשמוע ברחובות העיר חבורות שיכורים מתהוללים וצועקים. אם נוסיף לכך את העובדה שגם אצלנו פורים היום, עלולות לעבור עוד כמה דקות יקרות עד שחברינו יבחינו שהפעם מדובר על משהו רציני ביותר, ואז עלול כבר להיות מאוחר מדי.

כשראה ר’ מענדל, שהיה אז צעיר יחסית וחזק הרבה יותר ממני, כי אני לכוד בחוזקה בלפיתת ידו של הצועני, לא היסס לרגע. הוא מיהר להתנפל על אותו צועני ענק, שלא ציפה לכך, כשהוא חובט בו בחוזקה. השודד, מופתע ומרוגז גם יחד, הרפה לרגע את אחיזתו בי ומיהר לתפוס בחוזקה בר’ מענדל שהעז לפגוע בו בצורה כזו. אני מיהרתי לברוח, ור’ מענדל נלכד בידו של הצועני שכבר הניף את סכינו. ר’ מענדל אימץ את כל כוחו ונשך בחוזקה את ידו של השודד עד שהאצבע ניתקה ממקומה. הכאב היה כל כך חד, שהלה נבהל לרגע והרפה בו את אחיזתו. ר’ מענדל חיכה רק לזה ומיד השתחרר וזינק לתוך השלג העמוק. השודדים חיפשו אחריו בחמת זעם, כשהם מניפים את סכיניהם הלוך ושוב בתוך השלג (סימן מאותה תגרה נשאר בפניו של ר’ מענדל כל ימי חייו).

בינתיים החלה להגיע עזרה. הצוענים שראו כי לא כדאי להם להישאר בשטח, מיהרו להעלם כלעומת שבאו. כך הציל ר’ מענדל את חיי במסירות נפש, ללא חשבונות וללא חישובים.

טענת מרדכי מול טענת המן

אנו עומדים בערב חג הפורים, החג בו “חייב אינש לבסומי עד דלא ידע”, החג המסמל יותר מכל את ההתרוממות למעלה מעלה מכל החישובים והחשבונות, את מסירות הנפש המוחלטת ששום שיקול שכלי לא יוכל לה - עלינו להיזכר שוב ושוב, להתבונן ולדקדק בדברים ששמענו מפי הרבי שליט”א מלך המשיח בשנת תשנ”ב בקשר לחג הפורים, ולנסות למצוא בהם את ההוראות להנהגה שלנו היום. ונפלא הדבר, שהרי פורים תשנ”ב היה אחרי ז”ך אדר ראשון, והרבי כביכול הקדים ואמר את שיחת פורים תשנ”ב כבר בשבת שאחרי חנוכה (ש”פ ויגש)!

בשיחה זו מדבר הרבי על אודות שני הרצונות ההפכיים - רצון מרדכי לעומת רצון המן: מרדכי עניינו הוא “לא יכרע ולא ישתחווה” לענייני העולם, שיהודי לא יתחשב כלל וכלל עם כל מה שאומר ורוצה העולם. אצלו כל מה שאינו אלקות בגלוי אינו אלא “עבודה זרה”, “עבודה שזרה לו”. יש לו עניין אחד ויחיד וכל מה שאינו שייך לעבודה זו, גם אם בזמן אחר ובמצב אחר היה עניין זה אפילו עניין של קדושה ממש, הרי ברגע זה ובשעה זו זוהי “עבודה שזרה לו”. שכן תפקידנו כעת הוא אחד ויחיד, וכל סטיה הקלה ביותר מן הנקודה, היא “זרה לו”, לעיקר עניינו שהוטל עליו בשעה זו.

לעומתו טוען המן - ולא מדובר כאן על המן שהולך בבגדי רוצח עם חרב שלופה נוטפת דם, אלא דווקא על אותו המן המתעטף לו בקפוטה של משי, בהראותו את טלפיו כאומר  “ראו טהור אני”. בהצביעו על הייחוס הנכבד שלו, דרך סבו עמלק, שהוא ממש מן הגזע, מגזע אברהם ויצחק. הוא טוען בהתחסדות, בהביאו לשם כך ראיות ואסמכתות מן התורה - שצריך להתחשב בעולם. שאי אפשר “ללכת עם הראש בקיר” ולתת את המסר האלוקי כמות שהוא. חייבים להתפשר ולוותר, טוען המן, ולתת לעולם רק את מה שהוא מוכן לקבל, שאם לא כן עלולה להיווצר “שבירת הכלים” והעולם לא יקבל מאומה. והרי נצטווינו לפעול “באופן המתקבל” ו”בכלים דתיקון”.

“המן” טוען שחייבים להתחשב בעולם, ודורש מכולם לכרוע ולהשתחוות לו. גישה זו צריך לשלול בתכלית השלילה. “לתלות אותו על עץ גבוה חמישים אמה”, שער הנו”ן, שיידע שההנהגה היא למעלה מהשתלשלות לגמרי, בלי שום חישובים ובלי שום חשבונות.

ניגוד זה בין מרדכי ובין המן אינו רק בפועל ממש, בשטח, אלא בכל הגישה ובכל המהות: האם העיקר הוא רצון ה’, וכל מה שמחוץ לזה לא מעניין ולא קובע כלל. כי כל פזילה הצידה מן הנקודה אינה אלא “עבודה שזרה לו”, והוא לא יכרע ולא ישתחווה לה. או שהעיקר הוא (“כרצון המן רחמנא ליצלן”) ההתחשבות המירבית במה שמוכן העולם לשמוע, ובהתאם לזה יש להתאים את מה שאומרים לו.

באה התורה ואומרת שיכולים וצריכים לעשות “כרצון איש ואיש” - כרצון “איש יהודי” ויחד עם זה כרצון “איש צר ואויב”.

כי למרות שרצון המן מצד עצמו, להתחשב בעולם, הוא מושלל בתכלית, הרי אם משלבים את רצון מרדכי לתוך רצון המן, אזי פועלים את התכלית הרצויה. אם פועלים על פי רצון מרדכי ללא התחשבות כלל במה שאומר העולם, אך ביחד עם זה עושים הכל בדרך הטבע כדי להכניס את זה לתוך גדרי העולם, אזי גם רצון המן (ההתחשבות בדרכי הטבע) מהווה מכשיר לסייע ולהשלים את רצון מרדכי. עד שמגיעים למצב שאי אפשר כלל להבדיל ביניהם, “לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”, כי גם ה”ארור המן” הוא חלק ממילוי הכוונה והרצון של מרדכי, לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, בתוך ענייני וגדרי העולם.

לקשר יהודים למרדכי שבדור

זה הזמן לקשר עוד ועוד יהודים עם מרדכי היהודי שבדורנו. כשם שהתינוקות למדו עם מרדכי אודות דיני הקרבנות בבית המקדש בשיא הגלות, כך גם אנחנו צריכים בעת הזאת, רגע לפני התנוצצות האור הגדול של הגאולה, ללמוד ביתר שאת ענייני גאולה ומשיח.

“המן” צריך להבין שכל מציאותו אינה קיימת אלא כדי שגם אלו שמבינים רק בשפה שלו, בשפה ה”המנית”, גם הם יבינו ויכירו כי “ברוך מרדכי”. ואז גם “המן” (ולפחות “בני בניו”) משלים את הכוונה. אז אין חילוק בין “ארור המן” ל”ברוך מרדכי”, כי ישנה רק מציאות אחת ועניין אחד ונקודה אחת - שהכל הוא אלקות ואלקות הוא הכל.

זאת עושים על ידי שלא מתחשבים בשום “עבודה שזרה לו”, לדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, ומנצלים את הכל, ואפילו את “רצון המן”, הרצון להתחשב בעולם, אך ורק למילוי אותה מטרה וכוונה אחת ויחידה, המתבטאת באותה קריאה והכרזה, המגלה את עצם מציאותו של משיח כמות שהיא, ומביאה גם את התגלותו בעולם בגאולה האמיתית והשלימה לעיני כל בשר -  יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. 

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.