Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Mar132014

פורים בימות המשיח

כיצד נעניק ‘מתנות לאביונים’ כשיגמרו העניים? למה דווקא פורים לא יתבטל בזמן הגאולה? ובאיזה תאריך יחגגו כלל ישראל את פורים כשירושלים תקבל ממדים אחרים? • על פורים של ימות המשיח - מדריך מפורט לימי הפורים הקרבים

מאת: זלמן קזרנובסקי

 בין ימי הפורים לגאולה העתידה שורר קשר מיוחד. בנוגע ליום כיפור, ואפילו חנוכה הדעות חלוקות האם ינהגו לעתיד לבוא. אך בנוגע לפורים הכל תמימי–דעים: “כל המועדים בטלים חוץ מפורים”1.

מאמר חז”ל זה מעורר פולמוס הלכתי נרחב2. כידוע, התורה “עומדת לעד ולעולמי עולמים” ולא שייך בה “לא שינוי ולא גירעון ולא תוספת”. מצוות התורה, ובכללן דיני המועדים, לא ניתנים לשינוים! זהו רצונו הפנימי של הקב”ה שלמעלה מתמורות הזמן וגדרי השינויים3. מהי אם כן משמעות ‘ביטול המועדים’?

חוסר רלוונטיות

בתורת החסידות מבואר4 שבגאולה העתידה יתגלו דרגות כה נעלות עד שגילוי אלקות המאיר בימי המועדים יהיה חסר משמעות. לפי זה משמעותו של ה’ביטול’ כאן אינו העדר, אלא חוסר חשיבות. כמו ‘שרגא בטיהרא’ - נר הדולק בצהריים כשהשמש מאירה במלואה, אורו של נר כזה הינו חסר משמעות לחלוטין. כך גם המועדים יאבדו את חשיבותם מחמת הגילויים של הגאולה העתידה.

הסיבה לכך, נעוצה בתכונתם של המועדים - המשכת גילוי אלוקות בתוך גדרי העולם. טבע העולם מעלים ומסתיר על האמת האלוקית, ועל ידי גילוי המועדים, חודרת הקדושה גם בגדרי העולם ובימות החול. לכן נקראים המועדים “מקרא קודש”, על שם שהם ‘קוראים’ וממשיכים את הקדושה בתוך העולם.

פעולה נעלית זו של המועדים אקטואלית רק בזמן הזה, כאשר טבע העולם מסתיר על הכח האלקי, ובפרט בזמן הגלות כשהחושך כפול ומכופל. אך בגאולה העתידה, כאשר יאיר גילוי אור אין–סוף בעולם הגשמי, ויתגלה כיצד העולם בגשמיותו הוא ‘דירה’ לקב”ה - לא תהיה חשיבות לגילוי המוגבל של המועדים. ‘ימות החול’ כבר לא יהיו ימי חולין והעלם, ותתבטל החשיבות בגילוי שכל ענינו הוא להמשיך את הקודש בחול.

מדוע אם כן ימי הפורים לא יבטלו? ענינו של פורים הוא גילוי עצם הנשמה כפי שהיא מיוחדת עם הקב”ה. דרגא זו בנשמה אינה מוגבלת בשום דבר, ולכן דווקא היא זו שהתגלתה בזמן גזירת המן והביאה את היהודים למסירות נפש מופלאה במשך שנה שלמה.

מסיבה זו השמחה בפורים היא “עד דלא ידע”, כיון שמהותו של היום היא גילוי אלוקות למעלה מכל הגבלה. לכן גם פורים לא נאסר בעשיית מלאכה כמו יום–טוב: העיסוק בגשמיות העולם עומדת בסתירה לקדושת המועדים, אך בפורים מתגלית דרגה כה נעלית החודרת בגשמיות כפי שהיא, דווקא בגלל פשיטותה אין הגשמיות סותרת לה.

התגלות דרגה זו שלמעלה מכל הגבלה, היא היא תוכנה של הגאולה העתידה, ולכן ימי הפורים לא יתבטלו לעתיד, אלא ישתלבו כחלק בלתי–נפרד מזמן הגאולה.

דרושים: אביונים…

מצוה נוספת של חג הפורים מעלה שאלה קשה על אופן קיומה בזמן הגאולה. אחד מיעודי הגאולה הוא, שישרור שפע וטוב גשמי שיבטל כל מצב של עניות5. במדרשים6 מבואר שעל זמן הגאולה נאמר הפסוק “אפס כי לא יהיה בך אביון”. מכך נראה שלא נוכל לקיים את מצוות “מתנות לאביונים” בפורים של זמן הגאולה?! בשבת–מברכים אדר תש”נ העלה הרבי מה”מ את הדברים7: “ויש לעיין כיצד יהיה קיום ד”מתנות לאביונים” כשיקויים היעוד “אפס כי לא יהי’ בך אביון”?

אמנם, לא לכל הדעות תחדל העניות לעתיד. בגמרא במסכת שבת8 מובא, שלשיטת שמואל גם לעתיד “לא יחדל אביון מקרב הארץ”. הדבר נובע משיטתו הכללית של שמואל, שבימות המשיח  “לא יבטל דבר ממנהגו של עולם”, וכך גם פסק הרמב”ם להלכה9. לשיטה זו, אכן ישרור בימות המשיח שפע גשמי, אך לא תישלל לגמרי מציאות של עניים10.

אלא שגם לשיטות אלו, שלא יבטל דבר ממנהגו של עולם - הדברים נסובים על התחלת ימות המשיח. הרבי מה”מ מוכיח מדברי הרמב”ם שגם לשיטתו תהי’ בימות המשיח תקופה שנייה בה ישתנה טבע העולם11, ובתקופה זו לכל הדעות לא יהיו עניים!

בנוגע למצוות הצדקה מבאר הרבי12 שניתן לקיימה ללא עניים, כיוון שקיימת אפשרות של גמילות חסדים והלוואה גם לעשירים. אך בפורים המצווה היא על נתינה ל’אביונים’ דווקא?!

יש המסבירים שמצוות מתנות לאביונים נתקנה מלכתחילה רק על הזמן שבו ימצאו עניים, כך שהדבר לא עומד בסתירה לנצחיותם של ימי הפורים.

אך ישנה אפשרות מיוחדת לקיום מצוות הנתינה בחג הפורים, שעל ידה נוכל לקיים את המצווה גם לעתיד לבוא: מצוות הנתינה בפורים מתייחדת בכך שאין להבדיל בין המבקשים צדקה. “כל מי שפושט יד ליטול נותנין לו אחד ישראל ואחד עובדי גילולים”13.

ומכיוון שביעודי הגאולה נאמר ‘לא יהיה בך אביון’, היינו בעם ישראל לא יהיו עניים. אבל אומות העולם לא קיבלו הבטחה כזו, ולכן גם בתקופה השנייה כשישתנה טבע העולם ו”כל בית ישראל יהיו עשירים מופלגים, ובתים מלאים כל טוב, ולא ימצא בישראל מי שיקבל צדקה -  ומוכרחים לעשות צדקה עם הגוים”14.

יתרה מכך, יש דעה שהאפשרות לקיים ‘מתנות לאביונים’ בעניי הגויים, נתקנה מלכתחילה בשביל ימות המשיח. כך מסביר ה’חתם סופר’15 שמרדכי הצדיק דאג לקיום מצוות הפורים בזמן שיתקיימו ייעודי הגאולה, ולכן תיקן את מצוות מתנות לאביונים גם על עניי גויים, כדי שהמצווה תמשיך ותתקיים גם  בזמן שבבני–ישראל יחדלו האביונים.

הדברים בהירים ביותר לפי ביאורו הנפלא של הרבי מלך המשיח במהותם של מצוות הפורים: בפורים על האדם להגיע לשמחה בלתי מוגבלת, ‘עד דלא ידע’. ככל שהשמחה בלתי מוגבלת האדם מתעלה ממציאותו האישית ומשפיע לרחוקים ממנו. לכן שמחה זו באה לידי ביטוי לא רק במשתה שעורך לעצמו ובמנות שמשגר לידידיו, אלא גם ובמיוחד בהשתדלות לשמח אביונים ונדכאים. מובן אם כן, שעיקר המצווה אינה על התוצאה, שהעני יקבל את מחסורו - אלא על רגש הנותן.

באחת השיחות16 הרבי אף התבטא באופן מיוחד, שכאשר האדם מגיע ל’עד דלא ידע’ הוא אינו מבחין בין ‘מרדכי’ ל’המן’ ומעניק נדבה גם לגוי. מובן שכעת בזמן הגלות יש לדאוג למחסור ישראל. אך בזמן הגאולה כשיהיה לישראל כל טוב - תתקיים המצווה באומות העולם.

קפיצה גיאולוגית

דין נוסף בחג הפורים מעורר דיון מעניין על אופן קיומו בזמן הגאולה:

ימי הפורים מתחלקים בין תושבי הערים הרגילות - החוגגים את פורים בי”ד אדר. לבני הערים העתיקות, המוקפות חומה מימות יהושע, כמו ירושלים - אלו חוגגים בט”ו. כאן מתעוררת השאלה, באיזה יום נחגוג את פורים בזמן הגאולה:

אחד מיעודי הגאולה הוא “עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל, עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות”17. וכאן יש להבין מה דינה של  ירושלים המורחבת בנוגע לפורים. דיונים הלכתיים נרחבים נסובו על ההשלכות מההרחבה לדיני אכילת קדשים, ודינים נוספים השייכים לקדושת העיר. אך קביעות פורים לא נובעת מקדושת העיר, יש צורך שהעיר תהיה מוקפת חומה מימות יהושע. בתים שמחוץ לחומה מוגבלים במרחק שביניהם לעיר. גם כיום, שכונות מסוימות בירושלים נתונות במחלוקת הפוסקים באיזה יום יש לקיים את מצוות הפורים. ויש לקחת בחשבון שבירושלים של זמן הגאולה מדובר על שטח בגודלה של כל ארץ ישראל.

ייתכן שהדבר תלוי באופן התפשטותה של ירושלים. ממקורות מסוימים18 משמע שקדושת ירושלים תחול ותתפשט על השטח של כל ארץ ישראל וכן קדושת ארץ ישראל תחול על כל הארצות. אך יתכן שאדמת ירושלים עצמה, תתרחב ותתפשט באורח פלא לממדים אחרים. זאת על יסוד דברי הגמרא19 שארץ ישראל נמשלה לעור הצבי, שמתמתח ומתרחב כשהצבי חי. כך כשבני ישראל שרויים על אדמתה היא גדלה לממדים אחרים20.

לאמיתו של דבר, ייתכן שפורים יונהג בט”ו גם אם ירושלים תתפשט רק בקדושתה: בקונטרס ‘בית רבינו שבבבל’21 מבאר הרבי שהסיבה להרחבה העצומה של ירושלים נובעת מהעובדה שכל בתי הכנסיות והמדרשות ששמשו במשך כל זמן הגלות יתחברו לבית המקדש השלישי באמצעות בית רבינו שבבבל - 770. בכך יתקיים היעוד “חוברה לה יחדיו”. לא מדובר רק בבתי כנסיות ממש אלא בכל בית יהודי שעשו בו מעשים טובים. זוהי כמות בלתי נתפסת של בתים שבהם התגוררו יהודים במשך זמן הגלות שיתחברו יחד. מדובר אם כן ברצף בתים בלתי פוסק שייצור המשך אחיד לעיר, כך שבכל מקרה יהיו לחלקי העיר דין של עיר מוקפת חומה.

אמנם בסיום שיחת תענית אסתר תשד”מ (שחל כקביעות השנה הנוכחית), בירך הרבי מה”מ שנזכה לחגוג את פורים בגאולה השלימה, וציין שאז נחגוג את ‘שושן פורים’ כיון שירושלים העתיקה, חלקה העיקרי של ירושלים, תתפשט.

וכן תהיה לנו, בשנה זו, תיכף ומייד ממש!

                      

1) מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני שם תתקמד. 2) ראה גם ישועות משיחו להאברבנאל ח”ב עיון ד’ פ”ד. של”ה פ’ תצוה סכ”ז. 3) רמב”ם הל’ יסוה”ת רפ”ט, קונ’ הלכות תושבע”פ תשנ”ב. 4) תו”א קיט, סע”ב. ד”ה ‘ליהודים היתה אורה’ תשי”ב. ד”ה ‘להבין מארז”ל  כל המועדים עתידים כו’ תשט”ז. התוועדויות תשמ”ה ח”ג ע’ 1130. 5) רמב”ם הל’ מלכים ספי”ב. 6) ספרי דברים פט”ו, וראה שיחת י”ג תשרי תשמ”ז. 7) התוועדויות תש”נ ח”ב ע’ 318. 8) קנא, ב.  9) הל’ מלכים רפי”ב. 10) ראה בכ”ז גליון העו”ב תתקעו. שיחת י”ג אלול תנש”א - התוועדויות תנש”א ח”ד ע’ 224. 11) לקו”ש חכ”ז פ’ בחוקותי ב’. הדרן על הרמב”ם תנש”א. 12) לקו”ש חכ”ד ע’ 317. בנוגע לגמ”ח רוחני ראה התוועדויות תשמ”ט ח”ד ע’ 231. 13) טור או”ח סי’ תרצ”ד, התואר ‘עובד גילולים’ נכתב, כידוע, עקב הצנזורה הממשלתית. ובהתוועדות פורים תשל”ב ס”ח מבואר, שמצוות הנתינה לגוי היא, רק כאשר הוא מתבטל כלפי היהודי. 14) ס’ ‘יפה לבב’ ח”ו על סי’ תרצ”ד. 15) ראה בס’ ‘דרשות החתם סופר’ ח”א ע’ 408.  16) שיחת פורים תשל”ב ס”ח - שיחות קודש ח”א ע’ 540. 17) ילקוט שמעוני ישעי’ רמז תקג. וראה לקו”ת מסעי פט, ב. 18) ראה לקו”ת מסעי שם, לקו”ש ח”ל פ’ ויחי וראה גם לקו”ש חי”ט ע’ 17. חכ”ז ע’ 266 הע’ 31. 19) גיטין נז, א. 20) ראה גם בס’ ימות המשיח בהלכה ח”ב ע’ רפט. 21) סה”ש תשנ”ב ע’ 470, ושם הע’ 60.

 

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.