Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Feb132014

שליחות בענק המעבדים

הרב דוד גדג’ והרב אלון נבו, ולאחרונה גם הרב אלי דבוהריס, הכניסו משמעות רוחנית לעבודתם בענק המעבדים ‘אינטל’, והפכו את הפעילות החב”דית בתוככי החברה, לכזו שלא תבייש אף בית חב”ד גדול ברחבי הארץ • נוסף על שיעורי התורה, הם מקיימים גם התוועדויות מרובות משתתפים ופעילות ענפה בחגי ישראל ומועדיו • “אנשים בחברה יודעים שכמו בכל מקום בארץ ישראל ובעולם, גם בחברת ‘אינטל ישראל’ ישנם נציגים לחב”ד”

התוועדויות עם צוות העובדים | הרב אלון נבו בפעילות באינטלבמרחב הפתוח מול יער המלכים, שוכן לו אזור התעשייה של העיר הדרומית קריית גת. מפעלים רבים ממוקמים בו, אך ישנו אחד מפורסם וגדול מכולם שמושך את מירב תשומת הלב - חברת המחשבים ‘אינטל’. החברה מעסיקה כארבעת אלפים עובדים. החברה שתחום התמחותה הוא ייצור ומכירת שבבים וחלקי מחשב שונים, מכנסת תחת כנפיה עובדים כמעט מכל גווני הקשת של עולם התעשייה הישראלי.

בעשרות אגפים שונים יושבים מהנדסים, מפתחי ובודקי תוכנה לצד אנשי מנהלה, ניקיון ונותני שירות מכל תחומי התעסוקה. בשעה שתיים עשרה בדיוק עוזבים אלפי העובדים את קווי היצור ומקלדות המחשב ויוצאים להפסקה יזומה כדי להתרענן ולצבור כוחות מחודשים לקראת עוד כמה שעות של עבודה מאומצת שחייבת לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של החברה.

רבים מהפועלים מבכרים לפנות לאולם המשחקייה הגדול הבנוי באחד מקומפלקס הבניינים של החברה, יש הפונים לחדר הכושר ויש כאלה המבקשים סתם להעביר את הזמן בשיחות חבריות על הא ועל דא. עשרות מתוכם, מרביתם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה, יבחרו בהתרעננות אחרת לגמרי, התרעננות רוחנית.

הללו יתכנסו מדי יום ראשון באולם ישיבות מיוחד המוסב בשעות הללו לבית מדרש, יתפללו בו תפילת מנחה ולאחריה יתכנסו סביב שולחן אחד לשיעור מעמיק בספר התניא אותו ימסור אחד מעובדי החברה, ר’ דוד גדג’ שמשמש גם כשליח הלא–רשמי של הרבי מלך המשיח בחברה. “בדיוק השבוע סיימנו את ספר ליקוטי אמרים”, הוא אומר בהתרגשות ונימת סיפוק נשמעת בקולו. “בשבוע הקרוב נערוך חגיגת סיום ונביא מתוועד מיוחד לקראת תחילת לימוד שער היחוד והאמונה”.

“משתתפי השיעור, ברובם אנשי הייטק, אנשים מלומדים, עמוקים וחושבים, ולכן ההתקדמות היא איטית אבל רצינית ומבינה”, מסביר לנו הרב גדג’ ומספר שהשיעור החל כבר לפני תשע שנים והוא נמשך ברציפות ובהתמדה מעוררת השראה עד עצם היום הזה.

ההשפעה שיש לשיעורי התניא על המשתתפים עצומה, אך מסתבר ששיעור זה הוא איננו השיעור היחיד או גולת הכותרת של הפעילות החב”דית בחברה, למרבה ההפתעה זהו רק קצה הקרחון. במהלך השבוע מתקיימים עוד שני שיעורים, האחד ביום שלישי בעניני ‘גאולה ומשיח’ והשני בשיחות של הרבי בימי חמישי, גם אותו מוסר הרב גדג’.

מי שעבד לצדו של הרב גדג’ בשבע השנים האחרונות בהפצת המעיינות היה הרב אלון נבו, שבחודשים האחרונים העתיק את מקום עבודתו לחברה אחרת ובמקומו - בהשגחה פרטית נפלאה - נכנס לעבוד ב’אינטל’ חסיד חב”ד נוסף, ר’ אלי דבוהריס, שתופס את מקומו.

יחד הם הפכו את הפעילות ב’אינטל’ לפעילות שלא תבייש אף בית חב”ד גדול ברחבי הארץ. נוסף על שיעורי התורה, הם מקיימים גם התוועדויות מרובות משתתפים ופעילות ענפה בחגי ישראל ומועדיו. “אנשים בחברה יודעים שכמו בכל מקום בארץ ישראל ובעולם, גם בחברת ‘אינטל ישראל’ ישנם נציגים לחב”ד”, אומר הרב נבו שהתראיין אף הוא לכתבה.

משקיעים בלימוד החסידות

ר’ דוד גדג’ הוא החב”דניק הראשון שנכנס לעבוד בחברת ‘אינטל’ והחל להפיץ את המעיינות. כעולה חדש מצרפת נכנס לעבוד באגף ומנהל את החשבונות הכספיים של החברה. הלה עושה את דרכו מדי יום משכונת רמת בית שמש בה  הוא מתגורר בשנים האחרונות לקריית גת הלוך וחזור. 

“לאחר שנולדו לנו התאומים בשנת תשנ”ג, החלטנו לעזוב את צרפת ולהתיישב בארץ ישראל. לאחר בואנו קבענו את מגורינו בשכונת גבעת זאב בירושלים. ל’אינטל’ הגעתי בהשגחה פרטית נפלאה. היה זה ביום בהיר אחד כשליוויתי את רעייתי לאחד מבתי השכונה שם התאספו נשים דוברות צרפתית לשיעור שהייתה צריכה למסור להן. מאוחר יותר הסתבר שבעלת הבית הינה עובדת בכירה בחברת ‘אינטל’.

“כשהסתיים השיעור ישבנו לשוחח אני ורעייתי והיא ובעלה, והיא סיפרה שבהנהלת החברה מחפשים אחר מנהל חשבונות. קפצתי כנשוך נחש, הרי זו המומחיות שלי. כבר למחרת הגשתי מועמדות, הגעתי לראיון והתקבלתי לעבודה. מאז למעלה מעשר שנים אני עובד בחברה. מאוחר יותר, בשל המרחק מירושלים לקריית גת, קבענו את מגורנו בבית שמש, שם התהוותה לה קהילה חסידית צרפתית, והחלטנו להיות חלק ממנה”.

הפעילות החב”דית הענפה בין כתלי החברה לא קרמה עור וגידים ביום אחד. בתחילה היו חששות רבות והרב גדג’ נהג במשנה זהירות. הפעילות בשנה הראשונה הסתכמה בשיחות מסדרון על יהדות ועל אמונה עם קולגות ובשיעור התניא בבית הכנסת.

“הרגע שבו החלטנו לפרוץ קדימה ולהתחיל לפעול בכל החזיתות, היה כשפגשתי במסדרון בחור צעיר, מעובדי החברה, יהודי שהכרתי אותו כאתאיסט מוחלט. נקשרה בינינו שיחה והוא סיפר שזה עתה חזר מחופשה משפחתית בתאילנד. התעניינתי איך היה, ולתומי חשבתי שיספר לי על חוויות ‘אקסטרים’ אבל הוא הפתיע אותי בספרו בהתפעלות גדולה על בתי חב”ד ועל–כך שמדי יום ביקר שם.

“סיפרתי לו על השיעור בתניא שאני מוסר בבית הכנסת של החברה, אך הוא ביטל זאת במחי יד. ‘תפתח בית חב”ד ואני אגיע’, הוא אמר בפשטות. הוא עצמו לא הבין עד כמה דבריו זעזעו אותי. הבנתי שישנם יהודים לא מעטים שזקוקים שיגיעו אליהם. פעילות בתוככי מבנה שיועד לבית הכנסת היא טובה, אבל היא נוגעת רק בסקטור מצומצם. בו ברגע קבלתי החלטה עם עצמי שאנחנו פועלים ימה וקדמה צפונה ונגבה”.

הפעילות הראשונה הייתה כאמור שיעור בספר התניא בו משתתפים עשרות יהודים, מרביתם בעלי מעמד, והם משתתפים קבועים זו השנה התשיעית. “לאחרונה התוועד איתנו הרב מנחם מענדל גרונר מקרית גת, והוא יצא מופתע ונדהם מהידע הרב שיש לאנשים בספירות ובמושגים בתורת החסידות.

“ישנו משתתף קבוע, עולה חדש מרוסיה, שמהרגע שהצטרף לשיעור, לא הפסיד אף לא שיעור אחד. גם אם הוא נמצא בחופשה, הוא מספר לאשתו שיש לו איזה עניין קצר לסדר בחברה ומגיע במיוחד לשיעור ולאחר מכן שב הביתה. הוא מתגורר באשקלון ועושה נסיעה של ארבעים דקות כל צד. ישנו משתתף אחר שהחל את הקרירה שלו ב’אינטל’ קריית גת, ועבר לנהל אגף בסניף חיפה. מדי יום ראשון הוא מסדר שכל הפגישות והערכות מצב בחברת האֵם בקרית גת יפלו באותו יום כדי שיוכל להשתתף בשיעור תניא”.

השיעור בספר התניא אמנם הוא השיעור הוותיק ביותר, אך לא היחיד. בימי חמישי מתקיים שיעור ב’ליקוטי שיחות’ במשך חמישים דקות בחלקים המורכבים יותר של שנות הכפי”ם. ביום שלישי מתקיים שיעור קליל יותר אף הוא בליקוטי שיחות. בשאר ימות השבוע מתקיימים בבית הכנסת שיעורים במשנה, בגמרא ובפרקי אבות. 

קידום רוחני לעובדים

כשנתיים לאחר בואו של הרב גדג’ הצטרף לחברת ‘אינטל’ חב”דניק נוסף, ר’ אלון נבו. נבו, איש פרויקטים בהכשרתו, הצטרף לאגף לניהול פרויקטים של החברה. מהר מאוד הפך להיות פעיל מרכזי לצידו של הרב גדג’ בפעילות החב”דית. הרב נבו אף הוא שינס מותניים והפך להיות שליח במלוא מובן המילה, לאחר שיחת מסדרון עם מנהל האגף בו הועסק.

“האיש הוא יהודי ידען גדול, מדען במקצועו ויחד עם זה יהודי עם לב חם לאידישקייט. הוא נהנה לצטט לי פסוקים מהתנ”ך ולהסביר לי את משמעותן, וכשהשיחה קצת גלשה, סיפר לי על ה’אני מאמין’ שלו איך חברה צריכה להתנהל. הוא סבר שמקום עבודה איננו רק תלוש משכורת וקידום מקצועי, אלא מקום שעובדיו יתפתחו ברמת הנפש.

“אני מקשיב לו ובעודי תוהה וחושב לעצמי, הוא מנחית עלי את השאלה הבאה: ‘מה דעתך לקיים שיעור בימי חמישי לכבוד שבת?’ שמעתי את זה ולא האמנתי למשמע אוזניי. המנהל בכבודו ובעצמו מבקש. מה אומר ומה אדבר, הרגשתי שמדובר בהשגחה פרטית נפלאה שהתעצמה לאחר שבאותם ימים הגיע לקהילה שלנו בבאר שבע שליח חדש, הרב חיים הבר, שיסד פרויקט מדהים שנקרא ‘בסוד הפרשה’. הייתי לוקח מדי שבוע את הקונטרס שהוא הוציא לאור, לומד אותו היטב ומוסר אותו בשיעור מיוחד שייסדנו ומרבית משתתפיו היו יהודים שאינם שומרי מצוות. את הכיבוד לשיעורים העניקה החברה, מאות שקלים מדי שבוע”.

המופתים מתגלגלים

אנחנו חוזרים לרב גדג’ ומבינים ממנו שהפעילות החב”דית הפכה להיות כל–כך מובנת וידועה בחברה, שכל מי שיש לו בעיה בכל תחום של רוח ונפש, פונה לשלוחים ומבקש להתייעץ עם הרבי ולבקש את ברכתו.

“אנחנו כותבים עם אנשים רבים לרבי, אך לא תמיד רואים המשך מעבר לתשובות הברורות שאנשים מקבלים. אולם לאחרונה התוודענו לסיפור אחד מדהים. אחד ממשתתפי ההתוועדות ביקש לספר על רגע אישי שהיה לו עם הרבי. אותו אדם נקלע לחובות כבדים ולא ידע מה לעשות. הוא ניגש אלי וביקש לכתוב לרבי, ותשובת הרבי הייתה לגבי מכירת בית.

“הוא הבין מכך שבכדי לכסות את חובותיו עליו למכור את ביתו המפואר ולעבור לבית צנוע יותר וכך ההפרש הכספי יכסה את החובות. הצעד הזה לא היה פשוט, בייחוד לרעייתו, אך לבסוף המציאות הייתה חזקה מכל רגש אחר, והבית נמכר והם רכשו בית קטן יותר בעיר מגורם אשקלון. במהלך מבצע עופרת יצוקה, נפל טיל היישר על ביתם הקודם. הוא ורעייתו ששמעו על כך, נסעו למקום לראות מה נשאר מביתם הקודם והתברר כי לא נשאר ממנו כלום. הטיל זרע שם הרס רב.

“האיש סיים לגולל את סיפורו והוסיף שבני הזוג שהתגוררו בבית, לא היו שם באותה שעה באורח נס והם ניצלו. אך הוא ורעייתו ניצלו מעגמת נפש של בית הרוס, והם ראו בזה את יד ההשגחה העליונה שהוציאה אותם משם בטרם פרצה המתיחות”.

מטבע הדברים אין כמעט עובד בחברת ‘אינטל’ שלא נחשף לפעילות החב”דית, ורבים מספרים על התחזקות בעניני תורה ומצוות. “ישנו עובד שאני זוכר כרחוק מאוד מדרך התורה ומצוותיה”, מספר הרב גדג’. “אני מכירו היטב, מפני שגם הוא תושב בית שמש והיינו נוסעים יחד בהסעה משותפת של החברה היוצאת מהעיר לקריית גת. תקופה ארוכה ישבנו האחד על–יד זולתו והיינו משוחחים. “באחד הימים שיתף אותי בעובדה שלומד כבר תקופה ארוכה ספרי קבלה. זה הפתיע אותי מאוד והצעתי לו להצטרף אלינו לתפילות ולשיעורים בבית הכנסת. הוא סירב להצעה, ואז הבנתי שהקבלה שהוא לומד מגיעה ממקורות זרים שמעוותים את התורה. לא עשיתי לו חיים קלים, והעמדתי אותו על טעותו עד שכיום הפך להיות בעל תשובה. אנחנו כבר לא נפגשים שכן הוא עבר לעבוד במקום אחר, אבל אני יודע שהאיש שינה את אורח חייו ואפילו את לבושיו”.

נוסף על השיעורים, ההתוועדויות והפעילות בחגים, מחזיקים השלוחים ברשימת תפוצה של מאות עובדים, ומדי שבוע הם מקבלים מהם מסר יהודי. בתחילת כל שנת לימודים תעבור בין מאות העובדים רשימה של גני חב”ד בערים השונות וכן כמה מילים על אודות החשיבות של חינוך יהודי. “ישנם עובדים רבים שבזכות הפעילות החליטו לשלוח את ילדיהם לגני חב”ד דווקא”, אומר הרב גדג’ בסיפוק רב.

חסידי חב”ד ב’אינטל’ משמשים אף מקורות לכל שאלה בנושא יהדות. “כמה ימים לפני תשעה באב השנה”, נזכר הרב גדג’, “שכבתי בביתי עם שפעת קשה, והנה אני מקבל טלפון מהרב נבו שמתקשר אלי מבסיס צבאי אי שם במסגרת שירות מילואים. הוא מספר לי שהגיע לאוזנו שמועה שאחד ממנהלי האגפים מארגן ערב על האש בתשעת הימים לכאלף עובדים. הוא מרחוק לא יוכל לטפל בזה וביקש שאפעל בנושא.

“למרות חולשתי הרבה, לא התמהמהתי והתקשרתי לאותו מנהל. ‘האם היית מארגן ערב כזה ביום השואה או יום הזיכרון לחיילי צה”ל?’ שאלתי והוא ענה בשלילה, ואז הסברתי לו שימי החורבן הם ימים לא פחות קשים לישראל. הוא הבטיח להתייעץ ולשוב אלי. ואכן בערב שב ואמר שדחה זאת ליו”ד באב. הצעתי לו שידחה זאת לט”ו באב, זהו יום שמח. בזכות השיחה האדיבה בינינו, הוא הסכים לבקשתי והמסיבה נדחתה”.

לא עומדים בדרכו של הרבי

הרב נבו מתאר פעילות חב”דית ענפה ובולטת הפועלת בהרמוניה מלאה עם עוד יהודים מחוגים אחרים שמבקשים לפעול בעיקר בתוככי בית הכנסת במסגרת שיעורים ואזכרות. רק פעם אחת בכל השנים הללו ההרמוניה אוימה להיפסק והפילוג נראה באופק, אלא שתשובה וברכה ברורה מהרבי הפכו את הקערה על פיה. בפיו של הרב נבו הסיפור במלואו.

“כשנכנסתי לעבוד בחברה, הוכנסנו לבניין החדש שזה עתה הסתיימה בנייתו בעוד שבאותם ימים מרבית הפעילות העסקית התקיימה במבנה הישן, שם גם פעל בית הכנסת. היה עלינו לפעול לפתיחת בית כנסת חדש במבנה החדש. בכל יום התקיים מניין תפילה, כאשר לפני תפילת מנחה מתקיים שיעור בתורת החסידות. לאחר שנתיים הוחלט בחברה להעביר את פעילותנו לאגף אחר הנמצא בריחוק מקום, ומכיוון שכבר לא יכולתי להשתתף בקביעות במניין, העברתי את השרביט לבחור בעל תשובה מחוגי הספרדים שדיבר בעיקר דברי מוסר ותוכחה.

“מדי יומא דפגרא היה לנו מנהג לקיים התוועדות חסידית, ולקראת יו”ד שבט הודעתי לבחור שבזמן השיעור נקיים ביום המיועד התוועדות במקום השיעור הקבוע. חשבתי שהוא יסכים בשמחה, אך נכונה לי הפתעה; הוא טען שהתוועדות לא מבטלת שיעור תורה, וכי הוא לא מוכן שההתוועדות תתקיים באותו הזמן. לא ציפיתי לתגובה כזו, אך עניתי בנחישות.

“ערב לפני היום הבהיר הייתי בתחושה קשה, מה גם שאותו בחור לא הסכים כלל להיפגש ולהגיע לעמק השווה. בצר לי כתבתי לרבי על כך. התשובה הייתה ערב יו”ד בשבט, והרבי כותב שחובה להסביר שחסידות שייכת לכל יהודי ולא משנה מעמדו ומצבו. בבוקר החלטתי להיפגש איתו ולהעביר לו את המסר הזה. עוד לפני שפציתי את פי הוא אמר לי: ‘אלון, תקיימו התוועדות אני האחרון שאעמוד בדרככם’. לא הבנתי מה קרה לפתע, ולאחר ששאלתי קיבלתי תשובה מדהימה.

“הוא סיפר כי מדי בוקר מתפלל בבית הכנסת בו מתפלל הרב שלו, דמות רבנית מוכרת בקרית גת. באותו יום התקיימה עלייה לתורה, ואחד התלמידים רכש עבור הרב את העלייה השלישית. כשירד הרב מהתיבה, בירך את התלמיד שיזכה להתברך מהרבי מליובאוויטש שביום זה עלה על כס הנשיאות, יום שהוא חשוב עבור כל יהודי. הוא הביט בי ואמר: ‘אם הרב שלי מדבר כך, אני האחרון שאפריע להתוועדות שנעשית לכבודו של הרבי’.

“הבנתי שיד ההשגחה העליונה הייתה בדבר, והרב גדג’ הציע שאותו בחור ידבר אף הוא בהתוועדות ויספר סיפור מהבעל שם טוב, הוא הסכים להצעה, וכך לא רק שלא הייתה התפלגות, אלא אותו יהודי הפך להיות אחד מראשי הדוברים בהתוועדות”.

ההתוועדויות ב’אינטל’ הן שם דבר. לאחרונה הגיעו להתוועד עם העובדים הרב מנחם מענדל גרונר והרב עוזר אלפרוביץ מקרית גת, כמו גם אורחים נוספים כמו הרב זליג וולפא. בכל התוועדות מושם דגש על כיבוד כיד המלך, ואנשים יוצאים מחוזקים בהנהגות חסידיות והחלטות טובות”. 

הרבי הקדים רפואה

בכל שנה בחג הפורים מתקיימות שלוש קריאות מגילה במקומות שונים ברחבי החברה. “אנחנו עושים מפורים שטורעם מיוחד, עם חלוקת משלוחי מנות וקריאות המגילה”, מספר הרב נבו.

“בשנה האחרונה אירע לנו סיפור מפעים לב באמצעות ה’אגרות קודש’. לפני היציאה לחברה עם ילדיי שכבר היו מחופשים, כתבתי לרבי וביקשתי ברכה. התשובה שהתקבלה הייתה בכרך ח”י עמוד שצ”ד, וכך הרבי כותב:

. . במ”ש אודות שאין מחיצה בין הגברים לנשים - תקותי חזקה שבהשתדלות המתאימה ובדרכי נועם ובדברים היוצאין מן הלב יעלה בידו לתקן זה, והרי חשוב הדבר ביותר, כיון שיהי’ תקדים טוב ויפה בשביל כמה מושבות ובפרט שאפילו אלו שלע”ע אין מקבלים ההסברה שבלי מחיצה הוא נגד השו”ע, יש לבארם מתאים גם לשכל הפשוט דנה”ב שבודאי גם הם כוונתם בתפלה היא פני’ למי שהוא עליון מהם, איך שלא יתארוהו בשכלם או בהרגש הלב, וגם לשיטתם הרי תפלה ענינה עבודה שבלב ובכוונה, ותוצאה מידית מהתבוננות אפילו לשעה קלה בזה שצריך להסיר כל ענינים המפריעים לכוונה ולהתקשר עם זה למי שפונים ומתפללים אליו, ורואים במוחש אשר העדר המחיצה, אף שמתפללים בחלקים מיוחדים בחדר, מגרה את המתפללים או המתפללות להביט למחלקה השני’ וכו’ ופשוט שבהנ”ל אין כל השפלת ערך מי שהוא, ולכן הוא גם הדין (למרות שהאב ובניו יחסם ענין ע”פ התורה הוא וכסגנון הכתוב כרחם - אב על בנים, בכ”ז הדין בשו”ע או”ח רסצ”ח) שאסור לנשק בניו בבית הכנסת, וטעם הדין ע”פ האמור.

בברכת הצלחה בהפצת היהדות בכלל והחיות בתורה ומצות בפרט ולבשו”ט בכל האמור לעיל.  

“קראתי את הדברים והבנתי שהרבי רוצה מחיצה. אך מדוע מחיצה? התלבטתי בהתחלה, הרי נשים לא מגיעות אף פעם לשמוע מגילה. אבל בכל זאת, זה מה שהרבי כתב. מיד התקשרתי לרב גדג’ ולאיש תחזוקה וביקשתי שידאגו למחיצות. ייאמר לשבחם שהם ארגנו את המחיצות בלי שאלות מיותרות. המציאות שקרתה הדהימה את כולם, וסופרה פעם אחר פעם בין אנשי החברה - דווקא באותה השנה החליטו להגיע נשים רבות  לשמוע את המגילה, ומספרן אף עלה על מספר הגברים. הרבי הקדים אפוא רפואה למכה”.

לקראת כל חג ישנה פעילות ענפה, והרב גדג’ מציין כי לקראת חג הפסח הפעילות עמוסה ביותר מאשר בשאר ימות השנה. “השנה חילקנו מאה חבילות מצות וחיפשנו את האנשים שהכי רחוקים מהעניין. ישנו בחור שנתתי לו את המצות והוא פשוט פרץ בבכי. הוא סיפר שכבר שנים ארוכות שלא אכל מצות בפסח, וכעת הזכרתי לו ימים נשכחים. בחור אחר, עולה חדש מצרפת שמגיע מבית חופשי מאוד, לקח את המצות וסיפר לי שאכל אותן בליל הסדר. לאחרים, קיבוצניקים בעיקר, הייתי צריך להסביר להם שיש הבדל בין ניקיון לפסח לבין אכילת מצה, מפני שרבים מהם לצערנו אוכלים חמץ בחג וחשבו שיש סתירה בין הדברים”.  

גם בחג החנוכה יש פעילות פרסומי ניסא רבה ומגוונת. לצד שלוש חנוכיות מרכזיות במקומות מרכזיים במבני החברה, ישנן חנוכיות רבות שמדליקים העובדים בתוך החדרים. “בחנוכה לפני שנתיים החלטנו לצאת במבצע פרסומי ניסא גדול”, נזכר הרב נבו. הצלחנו להשיג מימון מהחברה לרכישת שלוש חנוכיות גדולות בנות שני מטר גובה שיועדו להיות מוצבים בשלוש הכניסות. אחד העובדים עם רכב מתאים התנדב לנסוע איתי למשרדי ‘ממש’ בבני ברק ולהביא את החנוכיות. ב’אינטל’ ההקפדה על בטיחות גדולה מאוד, וכשהבאנו את החנוכיות ביקשו המנהלים שהן יאושרו על–ידי אגף הבטיחות. עוד באותו יום בדק האגף את החנוכיות ולצערנו לא אישר אותן.

“הטענה הייתה שאם תהיה רוח חזקה, הן יפלו ויגרמו לקצר. התעצבתי בלבי שכן ראיתי איך כל ההשקעה יורדת לטמיון. כתבתי על כך לרבי, והתשובה הייתה מדהימה: הרבי כותב בנוגע לעמודי התאורה שיש להתייעץ עם מומחה בתחום. חשבתי עם מי אוכל להתייעץ? לבסוף נזכרתי שבין באי בית הכנסת ישנו בחור, מהנדס חשמל במקצועו. דיברתי איתו והוא אמר לי, ‘אלון, אין סיכוי שיסכימו לך, בין כה אלו חנוכיות שמטרתם רק לפרסם את הנס, תוציא את כבלי החשמל ובמקום נורות, תצבע כל יום נר נוסף’.

“הסכמתי להצעה, ואכן האישור המיוחל הגיע, והכול הסתדר במהירות רבה. צוות אנשי תחזוקה הגיע לתלות את החנוכיות, איש הבטיחות ניגש אלינו עם האישורים בידו, ואלפי עובדים שעוברים באינטל מדי יום, נחשפו לנרות החנוכה וידעו בדיוק כמה נרות מדליקים בכל אחד מן הימים”.  

לפני שלושה חודשים עזב הרב נבו את העבודה ב’אינטל’ לטובת תפקיד בכיר בחברת הייטק אחרת. “האמת שרציתי לעזוב כבר לפני חמש שנים. אני מתגורר בבאר שבע והנסיעה הארוכה מתישה אותי, מה גם שבעיקר חשתי תחושה של מיצוי בתפקיד. אך כשכתבתי לרבי, התשובה שקיבלתי הייתה להישאר.

“בפעם הראשונה שכתבתי על כך לרבי, קיבלתי תשובה בה כתב הרבי לשליח הנמצא בנסיעות רבות כי הוא שמח לשמוע על לימוד התורה שלו בדרכים שיש בזה בכדי לטהר ולברר את האוויר. הבנתי שהרבי רוצה אותי עדיין באינטל. המשכתי אפוא בעבודתי לצד הפעילות שרק הלכה והתעצמה עם השנים. לפני חצי שנה הרגשתי שכבר הגיעו מים עד נפש, והייתה לי הצעה טובה יותר וקרובה לבית. התייעצתי עם המשפיע וזה הדריך אותי לכתוב לרבי בשנית. 

“במכתב שקיבלתי בפעם השנייה נתן הרבי ברכות ליהודי לקראת כניסתו לתפקיד חדש ובירכו בפרנסה ברווח. הבנתי שהפעם הרבי מצדד בעזיבה. מיד עם קבלת התשובה מהרבי, הגיעו עוד שני חב”דניקים לעבוד בחברה, ר’ עדי עומייסי ור’ אלי דבוהריס. הללו הפכו עד מהרה להיות פעילים בנושא של הפצת המעיינות.

“התחושה הייתה שכל עוד אין לי מחליפים בתפקידי השליחות שלי בחברה, הרבי לא נותן לי לעזוב, אך כאשר אלו הגיעו, נפתחה בפניי הדלת לעבור לשליחות במקום אחר. כך או כך, יומיים לפני פרישתי ארגן הרב דבוהריס התוועדות יום הולדת, והזמין אותי ואת כולם להרים ‘לחיים’. אחרי ההתוועדות ביקש להראות לי תשובה שקיבל מהרבי לקראת יום הולדתו. הרבי כותב לשליח שיצא לשליחות באירופה ומברכו בכל הברכות, ובייחוד עבור התמדה בשליחות. אני מביט בו ומתרגש, חשתי שהרבי העביר אליו את לפיד השליחות לצד הרב גדג’ וחסידים נוספים”.

כרחם אב על בניו

כשהשליח הרב דוד גדג’ מדבר על הרבי, קולו נשנק וניכר כי הוא מתרגש מאוד. המושג של ‘רבי’ בוער בעצמותיו. “שני סיפורים נפלאים זכיתי לחוות במחיצת הרבי. הסיפורים הללו מלווים אותי כל רגע מימי חיי.

“נולדתי בבית להורים שאינם שומרי תורה ומצוות בעיר החוף ניס שבצרפת. אמנם מסורת הייתה, אך לא מעבר לכך. מי שקירב אותי ליהדות ולתורת החסידות, היו השלוחים המסורים של הרבי בעיר הרב יוסף יצחק פינסון והרב יוסף כהן. הייתי אז בחור כבן שמונה עשרה שנים בלבד.

“באותה שנה, תשד”מ, כבעל תשובה טרי שזה עתה זכה להיחשף לתורת החסידות ולרבי, זכיתי להצטרף לקבוצה מניס שנסעה לשהות בחודש החגים ב–770. השהות בשכונת המלך זכורה לי כקשה. יום רדף יום וכל יום עמוס היה מקודמו, לילות שלמים בלי שינה, התוועדויות, תורות ארוכים בדרך לחלוקת דולרים או לעקח. האינטנסיביות הזו הייתה זרה לי. בהושענא רבה כשהרבי חילק ‘לעקח’, שקעתי בשינה עמוקה ולא זכיתי למעמד הזה, עומס הימים האחרונים השפיע עלי.

“לפתע אחד הבחורים שהיה איתנו בקבוצה העיר אותי בחופזה וסיפר לי שזה עתה חילק הרבי ‘לעקח’ והפסדתי. החבר ניסה להרגיע אותי שבסך הכול מדובר בחתיכת עוגה וכי הוא מסכים להתחלק איתי, אך אני הייתי נסער. הייתי ב’אורות’ של תשובה ואצתי בכל כוחי לעבר 770. נכנסתי תיכף לחדרו של הרב גרונר, סיפרתי לו בתמימות על ה’לעקח’ שהפסדתי והסברתי לו שזה לא הוגן, מפני שהייתי עייף מאוד, ואני מבקש לקבל.

“הרב גרונר הקשיב לי ולא הבין מאיפה ‘נפלתי עליו’. הוא הבהיר לי שאין לו מה לעשות, ואם הפסדתי את החלוקה, כנראה שזוהי השגחה פרטית. לא ויתרתי, והתנהל ויכוח קולני בינינו עד שלפתע דלת חדרו של הרבי נפתחה והרבי יצא החוצה ופנה לרב גרונר ושוחח איתו באידיש. לא הבנתי מילה, אך לאחר–מכן חזר הרבי לחדרו והרב גרונר הודיע לי שהרבי החליט להעניק לי ‘לעקח’ וביקש שארד לסוכה למטה.

“כעבור כמה דקות הרבי יצא מחדרו כשהוא לבוש במעיל, והעניק לי ‘לעקח’.  האבסורד הוא, שהיום אני מבין כי לאחר קבלת ה’לעקח’ עוד העזתי ובאתי בטענות לרב גרונר - מה יש לו נגדי שלא רצה לתת לי ‘לעקח’, והרי הרבי עצמו נענה והעניק לי… רק מאוחר יותר הבנתי עד כמה זכיתי לקירוב מיוחד, ועד כמה גדולה ה’אהבת ישראל’ של הרבי.

“סיפור שני התרחש כשמונה שנים אחר–כך. לאחר נישואינו חלפו שנים אחדות ולא זכינו לחבוק פרי בטן. ביקרנו אצל רופאים ומומחים, עד שהבנו שהדבר לא יהיה פשוט עבורנו והחלטנו לטוס ל–770 ולבקש את ברכת הרבי. לקראת חנוכה תשנ”ב יצאה מצרפת קבוצה ל–770 ואנחנו כזוג צעיר הצטרפנו ושמנו פעמינו אל ‘בית חיינו’.

“במעמד חלוקת דולרים עברה אשתי וביקשה ברכה לזרע חיה וקיימא. הרבי הגיש לה שני שטרות של דולר ואמר לה שזה יהיה עבור הילדים. שנה בדיוק לאחר מכן, בשנת תשנ”ג, זכינו שנולדנו לנו תאומים בנים. מאז ועד היום לא זכינו לפרי בטן נוסף. כמה מצמרר שזו המציאות בדיוק כפי שהרבי בירך, והעניק שני שטרות דולר עבור שני ילדים”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.