Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Dec252014

ספרים בעידן הדיגיטלי

בשנים האחרונות זוכה שוק הספרים החב”די לשפע עצום של ספרים חדשים למבוגרים כמו גם לנשים, לילדים ולטף, מכל הסוגים והצבעים * האם זו תופעה מבורכת? האם אין השפע אינו על חשבון האיכות? וכיצד זה מתבטא בעידן הדיגטלי המתקדם שבו כולם צורכים מידע באופן מהיר? * “בית משיח” שוחח עם שלושה מו”לים שתרמו תרומה של ממש לשוק הספרים החב”די, והציב בפניהם שאלות כנות ולא-פשוטות * חג הספרים החב”דיים

ביום ה’ בטבת תשמ”ז פסק בית המשפט כי הספרים שבספריית ליובאוויטש — שייכים לרבי מלך המשיח ולחסידיו. מאז אותו יום — נקבע יום ה’ בטבת כיום חג ומועד, יום של שמחה והתוועדויות בכל מקום, יום של “דידן נצח” — ניצחון האור על החושך.

אולם דומה כי יותר מכל, הפך יום זה ליום חגם של הספרים, יום בו כל אברך חסידי יוצא לרכוש ספרי חסידות ומעשיר את ספריית ביתו בספרי הגות ומחשבה חדשים, כפי הוראתו ובקשתו של הרבי בשיחות ה’ טבת.

אולם, נדמה כי מה שקורה בחמש שנים האחרונות, אין לו אך ורע. אם בעבר, בשנים הראשונות לאחר הנס הגדול, תופעה זו הייתה מצומצמת יחסית, ואנשים פשוט היו ניגשים אל חנות הספרים החב”דית הקרובה והיו רוכשים לעצמם ספר או שניים, הרי שבשנים האחרונות זה הפך לתופעה של ממש. כמו גל ענק של ספרים חב”דיים חדשים מציף בשנים האחרונות את השוק החב”די. מהפכה של ממש. שוק הספרים החב”די קיבל תנופה אדירה, יהיו שיאמרו דרמטית.

אין מדובר רק בספרי הגות ומחשבה חסידיים, אלא גם בספרי סיפורים ומעשיות לנוער ולטף ברוח חב”ד, סיפורים חסידיים, לצד מהדורות חדשות של ספרי רבותינו נשיאנו.

דומה כי השנה הנוכחית היא הדרמטית מכולם. בנישת ספרי הילדים לבדה יצאו לאור בימים האחרונים כשלושים ספרים חדשים (!) ובספרי המבוגרים מדברים על סכום דומה! יצאנו איפה לברר עד כמה גדולה התופעה הזו, והאם היא אכן חיובית? כמו כן ביקשנו לשאול האם הכמות פוגעת באיכות.

עשינו זאת בעזרת שלושה מוציאים לאור, הרב שלום דובער הלוי וולפא, שכתב ברבות השנים עשרות ספרי לימוד, עיון והגות, כמו גם ספרים העוסקים בעניני השעה מתוך תורתו של הרבי מה”מ. כמו כן דיברנו עם הרב שמעון ויצהנדלר העורך הראשי של הוצאת הספרים החב”דית ממ”ש, ועם הרב לוי יצחק גרונר מהוצאת ‘מלכות שבכתר’.

אנשים היום
קוראים יותר מבעבר

מה קרה דווקא בשנים האחרונות שיוצא לאור כזה גל של ספרי קריאה וספרי לימוד ברוח חב”ד, ובפרט לקראת ה’ בטבת? אני שואל את השלושה ולכל אחד הסבר אחר. הרב לוי גרונר מנהל הוצאה לאור ‘כתר שבמלכות’ מדבר על תהליך ולא על דבר שקרה בבת אחת. “ספרים למבוגרים תמיד יצאו ותמיד יצאו, אולי יש עלייה כלשהי בשנים האחרונות, אך היא לא דרמטית. כן קורה תהליך דרמטי בענף של ספרות הילדים”.

הרב גרונר מסביר שעד לפני עשור כמעט ולא היו ספרי ילדים שפנו לקהל החב”די שהוריהם ביקשו להעניק להם זהות ושייכות חב”דית כבר מגיל צעיר. “היו כמה ספרים בשחור לבן, אך לא ברמה ולא בכמות הקיימת היום. משפחות חב”דיות הכניסו הרבה מאוד ספרות חרדית, שמתחלקת לשניים — ספרים על מצוות ומושגי יסוד ביהדות שאין עם זה שום בעיה, אך ישנה גם ספרות בה הסופר מכניס אג’נדות משלו, ועם זה הייתה בעיה. נוצר אפוא צורך להוציא יבול של ספרות עם מסרים חב”דיים”.

הצורך הזה התעצם בשנים האחרונות. לדבריו של הרב גרונר כשהוא הוציא את ספר הילדים הצבעוני הראשון לפני ארבע שנים — ‘גוט יום טוב’, כמעט ולא היו עוד ספרים נוספים ברוח חב”ד. באותה שנה יצא רק עוד ספר אחד עם דפים צבעוניים. “יש צימאון ויש צורך. כמו שלא נכניס לביתנו ספרות מבוגרים שמקורה לא בהררי קודש, כמו פירושים על פרשת שבוע ברוח המוסר או דברי דרשנים למיניהם — מדוע שנכניס הביתה ספרות ילדים שאינה ברוח שלנו?”

הרב שמעון ויצהנדלר סבור שהתשובה לכך טמונה בכך שאנשים קוראים היום יותר מאשר בשנים עברו. “אנשים לא קוראים יותר שעות, אך נחשפים ומתעניינים ביותר נושאים. שמעתי פעם משפט חכם שאומר ‘אנשים יודעים היום יותר דברים מהעבר, אבל פחות על כל דבר’. אנשים רוצים לדעת יותר, אך לא לרדת לעומקן של דברים. לתהליך החברתי הזה אנו רואים סימוכין בדברי הרבי הרש”ב בשיחה המובאת בתורת שלום, שם הוא אומר שאצל קודמיו בנשיאות, חסידים היו פחות משכילים אך יותר עובדי ה’.

“המציאות היא שכיום אנשים מתעניינים יותר במושגים בחסידות, רוצים להבין ולדעת. בחורים מעלים שאלות שבעבר לא שאלו, אך פחות עובדי ה’, כלומר, הם פחות מונחים בזה באמת.

“אני נמצא כעת בקורס ללימוד חושן משפט. בעבר מי היה מעמיק בתכנים אלה מלבד יחידי סגולה בכל קהילה? כיום, בכל קהילה יש רבים שלומדים יורה יורה וידין ידין. בכל קורס שמכבד את עצמו יש שיעורים בנושאים אלה, אך מאידך גיסא, הלמידה היא יותר שטחית, היא יותר לגעת ולא מעמיקה כמו בעבר. אינני מותח ביקורת, אלא משקף את המציאות.

“אותו הדבר בספרים הרבים שיוצאים לקראת ה’ טבת, שרבים מהם הנם ליקוטים. בעבר הספרייה של האנשים הייתה דלה, היו כמה ספרים שבעל הבית הגה והתעמק בהם, ואם בעל הבית היה תלמיד חכם אז היו לו בבית כמה ספרי מפרשים ולא יותר מכך. כיום, גם אנשים פשוטים רוכשים ספרי ליקוטים בנושאים רבים ומגוונים שמעניינים אותם. אנשים רוצים להבין מעט בהרבה נושאים.  

“אפשר לומר כך גם אצל ילדים. הספרים הכי פופולאריים והכי נמכרים הם הספרים המיועדים לילדים. כל מורה יגיד לך שהילדים של היום בקיאים הרבה יותר ממה שאנחנו היינו בקיאים כשהיינו ילדים. פעם ילד שרצה להיות פיזיקאי והיה נמשך לתחום, היה מחפש את הספרים העוסקים בנושא ולומד אותו. כיום ילדים נחשפים למושגים רבים בספר אחד או שניים ומיד עוברים לספר הבא.

” רק כדוגמא צדדית אחת - מפעים להיווכח איך ילדינו בקיאים בתאריכים חסידיים. בשנת תשנ”ה יצא לאור הספר ‘ימי חב”ד’ ויצר מהפיכה בהכרת העולם העשיר הזה, מאז יצאו ספרים דומים נוספים עם קומיקס ועיצוב מושך, והילדים קוראים ויודעים את ההיסטוריה החב”דית על שבעת נשיאיה”. 

“זכיתי שהרבי דיבר עמי ביחידות באריכות על ספרי”

הרב שלום דוב–בער וולפא מוציא בימים אלו מחדש כמה מספריו הישנים, ואנו שואלים אותו לגבי משמעות הדבר. “הספרים ‘יחי המלך’, ו’יחי המלך המשיח’ עוסקים בענייני משיח וגאולה. הם היו הספרים הראשונים שיצאו מאז ומעולם, המבארים על פי הלכה שהרבי הוא מלך המשיח, ויצאו לאחר קבלת הסכמתם בכתב של כל רבני אנ”ש בארץ ישראל ובעולם. זה כבר למעלה מ–20 שנה שאזלו מן השוק, והיה עלי לחץ כבד לטרוח ולהוציאם מחדש. מה שדרש מאמץ והשקעה רבה”.

לדבריו של הרב וולפא, בשל השנים הרבות שחלפו מאז ג’ תמוז ועדיין לא נושענו, הורגש צורך מחודש בהוצאתם לאור של ספרים אלו. “בעוונותינו הרבים, כל זמן שהרבי לא הגיע עדיין לבנות את בית המקדש, הספרים האלו עדיין אקטואליים. אחרי כן, בקרוב ממש, אנו מלאי תפילה שהם יהיו שייכים להיסטוריה”.

הרב וולפא מציין את היחס המיוחד שזכה לקבל מהרבי לגבי אותם ספרים. “הספר ‘יחי המלך’, הרבי התנגד לו בחריפות בשנת תשד”מ וכן בשיחה הידועה בשבת בראשית תשמ”ה. אולם בשנת תנש”א הורה לי להדפיסו, ועודד לקבל עליו הסכמות. באותה שנה אמר הרבי לאבי ז”ל באמצע ההתוועדות בקול רם בקשר אלי: ‘שיכתוב עוד חיבורים!’ (והוסיף: “כאשר יענו אותו כן יפרוץ”).

“יש לציין במיוחד את הספר ‘דעת תורה’, שאף הוא יצא לאור במהדורה חדשה, שנכתב בהוראה ישירה של הרבי ואף זכיתי שהרבי דיבר עמי ביחידות באריכות על כך, ואם לא די בכך, הרי שעבר עליו והעיר הערות. לאחר מכן כתב לשלוחים חשובים, שכדי לדעת את דעתו בעניין שלימות הארץ, עליהם ללמוד ספר זה. כמו כן ישנו ענין מיוחד בספר “מבשר טוב”, שבו זכיתי לעשות מלאכת קיבוץ של עשרות שאלות ותשובות ממה שנשאלתי בענייני משיח על–ידי מאזינים בתוכנית ‘נחייג ונשמע’”.

בזיכרונו של הרב וולפא צרוב היטב הרעש שחולל בעולם החב”די הספר ‘יחי המלך המשיח’. “זוהי הפעם הראשונה שאמונת החסידים קיבלה מקורות חזקים וברורים מש”ס ופוסקים. ספר זה קירב עשרות בחורים ואברכים מישיבות וכוללים מחוגים שונים לאמונה ברבי מלך המשיח. קיבלתי הסכמות מכל בתי הדין של חב”ד בארץ ישראל ובעולם ומכל רבני קהילות חב”ד. כך שזה נעשה פסק שחתום בטבעת המלך שאין להשיב, וכן יקום בקרוב”.

“חסרות יצירות ספרותיות, אבל הספרים שימושיים יותר”

הסיבה היחידה לריבוי הגדול והמבורך של הספרות החב”דית היא — לדבריו של הרב גרונר — שיותר ויותר לבלרים צעירים וכישרוניים בני שלושים ומטה קיבלו אומץ לכתוב. “יחד עם החלל הגדול שהיה קיים, לצד הרצון של הורים חב”דיים לרכוש ספרות איכותית חב”דית לילדיהם, נוצר ביקוש גדול ואת הביקוש הזה אנחנו ממלאים. השפע הגדול לא בא בחלל ריק.

“כמובן שישנה סיבה נוספת מהפן המעשי — שכן היום קל יותר לערוך ספר, ללקט חומר ולהדפיסו”.

הרב ויצהנדלר לעומתו, נחרץ שיש לשפע הגדול בשנים האחרונות סיבה פנימית, כמו בכל דבר ועניין שמתרחש בעולמנו. “ראיתי פעם ביטוי של הרבי שכל ספר שיוצא בקדושה, מסייע במלחמה כנגד ה’לעומת זה’ שמשתולל בחוץ. הרבי מלמד אותנו שכל דבר קשור לגאולה, והמסר מכל העניין הזה הוא שמלאה הארץ דעה את ה’, פשוטו כמשמעו. דבר נוסף הוא, שאת האהבה והחדווה לספרים אנו יונקים מהרבי מלך המשיח שליט”א שמראה חיבה יתרה לספרים. הרבי מגיע לניו–יורק, והעיסוק הראשון שלו זהו הדפסת ספרים והפצתם.

” עוד לפני כן הרבי החל לדחוף, לפעול ולהוציא לאור את חוברות ‘התמים’, כמו גם שפע של חוברות וקונטרסים של הרבי הריי”צ ושל רביים אחרים. בעקבות הקריאה בספרים הרבים הציבור הופך להיות ‘שייך’ יותר”. 

כשאנו שואלים את הרב וולפא מה בעצם קרה בשנים האחרונות שהספרות החב”דית קיבלה תנופה כה אדירה, ותשובתו קצרה וקולעת: “העולם צמא לאלוקות, וככל שהצימאון גובר כך מסבב הקב”ה שיהיה במה לרוות אותו. כמו כן, העובדה שאנחנו קרובים ביותר לביאת המשיח, אנו רואים בעיני בשר את הנפלאות של הפצת החסידות ‘חוצה’ בצורה שלא היתה מעולם. המעיינות מתלבשים יותר ויותר בחכמה בינה ודעת, וחודרים לכל אחד ואחת מבני הדור, לכל אחד לפי כשרונותיו ומדרגתו בעבודת ה’”.

השאלה המתבקשת מאליה, האם שפע הספרים לא בא על חשבון האיכות.

על לשונו של הרב גרונר יש תשובה נחרצת מן המוכן: “צריך להגיד את האמת, כמו בכל דבר, כך גם בספרות לילדים, ישנם ציורים מושקעים ואיכותיים יותר ויש כאלה שנמצאים בקטגוריה נמוכה יותר, ואין לי עם זה כל בעיה; להפך. אם בעבר ההיצע היה דל והורה שרצה לרכוש ספר חב”די היה מתפשר על איכות, כיום יש לו מבחר, והוא מחליט מה לרכוש לפי ראות עיניו ולפי הכירו את נפש ילדיו”.

לגופו של דבר, מגלה לנו הרב גרונר, כי בשל התחרות הגדולה בשנים האחרונות בספרות החב”דית, איכות התוכן וההפקה עלתה מאוד. “העברנו את הספרים שלנו שדרוג רציני גם ברמת התוכן וגם ברמת הכריכה, הדפים, הציורים והעיצוב. רק השנה הוצאנו לקראת ה’ טבת שנים–עשר ספרים חדשים עליהם עמלנו קשות במשך השנה האחרונה. אני יכול לומר חד משמעית, למרות ריבוי הכמות, זה לא בא על חשבון האיכות, להפך, יש יותר היצע ולכן עלינו כמוציאים לאור, לעמול קשה יותר בשביל לעמוד בתחרות”.

כשאנו מדברים עם הרב ויצהנדלר על איכות הספרים, הוא חושב ממושכות בטרם הוא עונה. “לא ראיתי שבשנים האחרונות יצא ספר שהוא יצירה אמתית. מרבית הספרים כיום, הם ספרים שימושיים, אך לא יצירות ענקיות. אולם השינוי המשמעותי בדורנו שכיום מדף הספרים השימושיים התרחב לבלתי הכר: אם בעבר הספרים השימושיים היו קיצור שולחן ערוך, סידור, גמרא ומשנה, הרי שכיום בקטגוריה ‘ספרים שימושיים’ נכללים מאות רבות של ספרים - יש את ספרי הליקוטים על הלכות שבת והחגים כמו גם על מושגים אחרים ביהדות. השימושיות היא לא רק עבורנו, גם במיוחד לצרכי ‘מבצעים’, רק כדוגמא עכשווית: אתה יוצא למבצעים בחנוכה, לוקח אתך הספר “סיפורו של חג” על חנוכה, ובתוך כמה דקות יש לפניך מבחר סיפורים יפיפיים. זה אכן שימושי והספרים השימושיים גדלו והתרחבו לכדי ארון ספרים.

“אני חושב שהכול בעיני המתבונן, ישנם ספרים שבעיני אחדים יראו שטחיים ובעיני אחרים יהיו יצירות מופת, טקסטים שנוגעים בהם. הדבר החשוב הוא שהמוציאים לאור לא מזלזלים בקוראים. במשפט קצר: יצירה ספרותית, היא יצירה שבכוחה לגרום לקורא לשנות את עולמו, ולכן הדבר אינדוודואלי מאד.

“אף על פי כן, אני רוצה להגיד לך על ספרים שאולי לא תופסים תשומת לב ראויה מספיק, ויש בהם יצירות של ממש. לאחרונה יצא לאור ספר ‘שערי עיון’ לזכרו של התמים אברהמי מקרית גת, חידושים שהוא כתב. הוא לקח את הסברות והשיטות של הרבי בנגלה והחל לדון בהם. קראתי את הדברים ויש שם תחילתה של יצירת מופת. דבר נוסף מדהים הוא העבודה שעשה הרב יצחק ערד על המשך ע”ב — זו יצירה מדהימה. הוא לקח ספר חתום וסגור בפני רבים מהחסידים, והנגיש אותו לכול. זו תחילתה של יצירה, כך גם ספר שיצא המבאר את סדר ההשתלשלות.   

“הדילמה הזו בין איכות לכמות מלווה מאד אותנו ב’ממש’. אני אישית מתקשה מאד להוציא לשוק ספר שאין בו יצירתיות. לא תמיד הקהל הרגיל יודע להבחין, אבל מי שמבין רואה שיש כאן משהו מעבר ל’ליקוט’. כזה הוא הספר ‘מסתר צפונותיך’ שמהווה יצירה חדישה של ממש. ובו למעלה מחמישים ערכים בעניני משיח וגאולה מתוך ‘המשך ‘ע”ב’, כך גם אגרת החינוך. ועוד.

“ב’מגירה’ של ‘ממש נמצאים המון ספרים שנמצאים ברמות שונות של עריכה שמחכים לגימורים שישייכו אותם ליצירות ספרותיות”.

לעומתו סבור הרב וולפא שמרבית הספרים שיצאו לאחרונה הם באיכות נפלאה, וביחד עם זאת יש כאלו שממחזרים חומר שכבר מופיע בספרים שקדמו להם, וזוהי תופעה לא מבורכת.

“הציבור החב”די רוכש יותר ספרים מכלל הציבור החרדי”

הציבור החב”די, לדבריו של הרב גרונר, מביט ביבול הרב של הספרות לילדים, באיכות ובהשקעה ומגיב לכך בשמחה. “יש מבחר גדול, והורים שרוצים לרכוש לילדיהם ספרים ברוח חב”ד, מוצאים את עצמם בעמדת בחירה. בסופו של יום אנשים רוכשים ספרים לפי היכולת הכלכלית שלהם, וגם אם זה היה בעבר, אלא שכעת יש להם יותר מבחר. עובדה שרק בשנה האחרונה יצאו לאור כשלושים ספרים חדשים לילדים, זו לא פחות ממהפכה — והקהל נהנה מהשפע”.

כאן מפתיע אותנו הרב גרונר באמירה הנחרצת. “הציבור החב”די רוכש יותר ספרים מכלל הציבור החרדי. עורכים וכותבים בציבור החרדי הכללי מבינים כיום היטב את כוח הקנייה החב”די, והם עובדים להכניס לחנויות הפונות לאנ”ש את מרכולתם.

התגובות של הציבור, לדעתו של הרב ויצהנדלר, היא הנהירה לרכוש ספרים ולא רק בה’ טבת. “אני לא מבין גדול בכלכלה, אך אם לא היה ביקוש, אני מאמין שספרים לא היו מודפסים בכמות כזו גדולה. זו לוגיקה בסיסית. איפה שיש ביקוש למוצר, יש תחרות ועשייה ברוכה. אנשים היום מתעניינים יותר, רוכשים יותר. הספרות שאנשים מכניסים הביתה היא מגוונת, אנשים רוצים לדעת יותר, ובספרייה של אברך חב”די בימינו, ישנם הרבה יותר ספרים ממה שהיה אצל הוריו שהיו באותו גיל. אנו פשוט לא שמים לב לעידן שהרבי מלך המשיח הכניס אותנו אליו - “ולא יהיה עסק כל העולם כולו אלא לדעת את ה’ בלבד”. 

ספרים בעידן הדיגיטלי

אנחנו נמצאים בעידן הדיגיטלי והוויזואליה. אנשים מבקשים היום לראות ולקבל את האינפורמציה מהר, ובעדיפות של ויזואליה ראייתית. אין להם זמן, והם רוצים את הכול בחמש דקות.

האם בעידן הנוכחי, יש עדיין מקום לספרים עם אותיות קטנות (וגדולות) או שיש מקום לעבור לעידן הדיגיטלי הוויזואלי? ושמא יש לשלב ביניהם?

הרב גרונר מסביר שבעניין הזה הציבור החרדי והחב”די שונה מאוד מהציבור הלא דתי. “תראה, ספרי קומיקס הפכו ללהיט. כל ספר שיוצא לשוק, נחטף. ילדים אוהבים ספרי קומיקס והסרטים הרבים (הכשרים!) שבימינו, לא פוגעים בזה.

“שוק הספרים הדתי, והחב”די בתוכו, שונה מאוד משוק הספרים בציבור הלא–דתי, שם ישנה ירידה מתמדת ברכישת ספרי ילדים, מכיוון שמרביתם מרותקים מרבית שעות היום לטלוויזיה ולאינטרנט, מה שלשמחתי לא קורה אצלנו. מחקרים יוצאים כנגד תרבות הצפייה ומבקשים להגביל את הצפייה לחצי שעה בלבד. המציאות מראה שצפייה לא באה במקום קריאה בספרים”.

גם לדעתו של הרב ויצהנדלר הוויזואליות של ימינו לא מפריעה לקניית הספרים, וזו עובדה. אנשים היום קוראים — והרבה. “אם קיימת כיום בעיה היא רק כאשר מוציאים לאור מזלזלים באינטליגנציה של הקוראים. כפי שאמרתי קודם, אנשים היום קוראים הרבה יותר אך בסגנון ובצורה שונה. גם כשאנחנו מביטים בתורות של רבותינו נשיאנו, אם בכלל מותר לנו הקטנים להביא מכך בכלל דוגמא, רואים שכל רבי ‘המשיך’ חסידות לעולם בדרך אחרת, השיחות והמאמרים של הרבי הרי”צ בליקוטי דיבורים הם לא על דרך רנ”ט, אך מובאת שם חסידות בעומק לא פחות אך בצורה מונגשת וקלה יותר”  

הרב וולפא סבור אף הוא שהוויזואליות לא מפריעה לקריאה, אך יש לו גם הצעה לסדר. “אנחנו עם הספר, לא עם המחשב. המחשב נועד לעריכת ספרים בעוד שהספר נועד ללימוד בפועל. אני נחרד כאשר אני רואה בבית הכנסת יהודים המתפללים מתוך הפלאפון. הלימוד והתפלה צריכים להיות בספרים גשמיים ולא וירטואליים”.

הרב וולפא ידוע כחסיד שאינו נח על זרי הדפנה וכבר בימים אלו עובד על הוצאות והדפסות חדשות. “אני עובד עכשיו על הוצאה מחדש של החלק הראשון בסדרת “שמן ששון מחבריך”. חלק זה אזל כבר לפני 15 שנים, ויש לי הוספות רבות. אקווה שיהיה מוכן כבר בחודשים הקרובים. כמו–כן, עיקר עיסוקי בשנים אלו, הוא בפרוייקט “הרמב”ם השלם” על הלכות שבת. בימים אלו כורכים את החלק הרביעי לפרקים י–יא, ואנחנו כבר בסיום הכרך החמישי בעזרתו יתברך”.

“ונפלינו”

המוציאים לאור והכותבים איתם שוחחנו לצורך הכנת הכתבה, העלו בפנינו בקשה אחת: הספרים החב”דיים, לדבריהם, לא עוברים את מפתן הדלת של חנויות ספרים הרבות הפונות לציבור החרדי. “ניסיתי להכניס ספרים למרות שהקשר שלהם לרבי ולחב”ד היה עקיף מאוד. די היה שהמוכר ראה תמונה של הרבי או אזכור של מסר חסידי — והוא דחה אותי”, אומר אחד העוסקים בתחום. בקשתם אפוא שלפחות בה’ טבת יקפידו המפיצים החב”דיים להפיץ רק ספרים חב”דיים. 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.