Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Nov262014

בן נח שלא נח לרגע

הוא נראה כמו אברך חסידי, אך הכיפה שנעדרת מראשו מגלה כי הוא אינו יהודי. הכירו את ג’ימס גוסנל, מתכנת מחשבים בן 35 משיקגו, פעיל מרכזי בהפצת שבע מצות בני נח. בשיחה מרתקת עם ‘בית משיח’, מספר גוסנל על מסע חיפוש עצמי בעולם הנוצרי, שבסופו הוא ואשתו דניאל, הגיעו להכרה בזהותם ותפקידם כבני נח ואף התחתנו בטקס מיוחד, מתאים למעמדם. בראיון אישי הוא חושף את נבכי נפשם של גויים שנפגשים לראשונה עם המושג ‘שבע מצוות בני נח’, מסביר את הדרך הרצויה להשפיע עליהם, ומעניק הצצה לאתגרים מולם הם נאלצים להתמודד. פרופיל ייחודי ומרתק על גוי עם שליחות

מאת: ר’ ירון צבי

הרב טורין עם ג’ימס בכניסה ל’בית משיח’ בשיקגו, שבחזיתו מתנוססת בשורת הגאולה, ופסק הדין הקובע כי הרבי הוא מלך המשיחבמסגרת פעילות המבצעים, קורה לא פעם שאני נתקל, בנוסף לפעילות שוטפת מול יהודים, גם בקהל לא–יהודי. עם אלו האחרונים העבודה מסתכמת בדרך כלל במסירת כרטיס שבע מצות עם תמונת הרבי מה”מ. מידי פעם מגיע לא–יהודי קצת יותר מעמיק, ואז מתפתחת שיחה על אמונה, על שבע מצות, על משיח וכדו’. לא–אחת, נתקלתי בלא–יהודים חכמים שהתייאשו ממה שיש ל”דת” שלהם להציע, והם מחפשים אלטרנטיבה. נתקלתי גם בכאלה שמעדיפים לאכול כשר ו”לשמור” שבת, למרות שהם אינם יהודים. לכל אחד אני עונה לפי המקרה ולפי השאלה, ובדרך–כלל מסביר להם שביהדות לא מגייסים מועמדים חדשים, ושבסטטוס שלהם כעת הם מחויבים בשמירת שבע מצות בני נח.

כאשר באה ההצעה לראיין את ג’ימס גוסנל, בן נח העוסק למחייתו בתכנות מחשבים בחברת טכניטליקום, ובזמנו הפנוי פועל מטעם בית–משיח בשיקגו בהפצת הנושא — קפצתי על המציאה, מתוך הנחה שבזכות הראיון אלמד יותר על הגישה למבצעים שכאלו, שאיני מורגל בהם כבן ארץ הקודש. ואכן כך היה.

לימודי הנצרות וההכרה באמת היהודית

ג’ימס  גדל כנוצרי קתולי בעיירה Terre Haute שבמדינת אינדיאנה, בבית יחסית “דתי”, לשני הורים אמריקאים טיפוסיים. כנהוג אצל משפחות נוצריות אדוקות, הלך בכל יום ראשון לבית תיפלתם, שם למד נצרות, ואף קרא את התנ”ך החל מפרשת בראשית. כשהגיע לעשרת הדברות ולמד על האיסור לעבוד אלילים, ביקש להבין מה זה ‘אליל’. לפתע קלט שבנצרות יש הרבה אלילים (פסלים, השתחוות, אמונות פסולות וכיוצ”ב), והתגלית הזאת יצרה אצלו קונפליקט פנימי, שכן זה סותר את מה שכתוב בתנ”ך. כבר בגיל ההתבגרות, נשבר האמון שלו באמונה הנוצרית, והוא החליט שעליו לחקור עוד.

בקולג’ פגש ג’ימס כמה נוצרים שניסו לחיות לפי התנ”ך, אבל זה לא סיפק אותו. הוא חש שיש משהו עמוק יותר. אחרי שלמד לעומק יותר לגבי הנצרות ומקורותיה, הבין ג’ימס שהכול בעצם מגיע ומתחיל מיהדות. הוא מציין בפניי דוגמה, שכאשר ראה ביהדות את הכלל “מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך”, הוא נזכר איך שבלימודי הנצרות דיברו אתו על זה — או אז הבין שהכול לקוח מהיהדות.

בשלב מתקדם יותר, כשלמד בהלכות מלכים ברמב”ם לגבי מלך המשיח, התחיל להבין מה המשיח אמור לעשות בפרספקטיבה יהודית ולא כפי התפיסה הנוצרית השגויה. הוא למד על היחסים בין הקב”ה לעולם, ועל מעמד הר סיני בו משה עלה להר וקיבל תורה ישירות מפי הגבורה. כך התבססה אצלו ההכרה שליהודים יש קשר ישיר, אמין ומבוסס למקור האלוקי ושההיסטוריה היהודית נכונה.

הדילמה בין השליחות כבן נח לבין להתגייר

“התחלתי להבין שבעצם אני לא נוצרי אלא הסטטוס האמיתי שלי הוא ‘בן נח’”, מספר לי ג’ימס. “למדתי עברית ברמה בסיסית והתחלתי לחקור עוד על יהדות, ובשלב מסוים גם על חב”ד, בעיקר דרך האינטרנט. גרתי אז אצל הוריי באינדיאנה והשינוי שחל בי גרר תגובות שליליות מהסביבה. הייתי כבר כבן עשרים ולמדתי לתואר במדעים באוניברסיטת דרום אינדיאנה. התחלתי להתעניין בתהליכי גיור. חשבתי לסיים לימודים, לעבור לעיר, ולהתגייר”.

השינוי הפנימי התבטא גם בדיבוריו וגם במעשיו. בשלב מסוים אף החליט ללבוש ציצית, לשמור כשרות, להדליק נרות שבת, מה שהפריע לקשרים שלו עם ההורים והחברים. במקביל, הוא למד על שבע מצות בני נח ומה זה אומר להיות בן נח. אט אט התגבשה אצלו ההבנה שהקב”ה רוצה ממנו משהו שונה מגיור.

“בערך בשנת תשס”ז, בעת לימודי באוניברסיטה, הגעתי להכרה שאם אתגייר זה יהיה לטובתי האישית, אבל אם ארתם כאדם לא–יהודי לנושא שבע המצות, אוכל להשפיע הרבה יותר בעולם לקיום רצון ה’”, מספר ג’ימס. כך החל לחקור לעומק את הנושא, מתוך ידיעה שתמיד יוכל להחליט להתגייר.

בסופו של תהליך החליט להתמקד בחובתו כבן נח. הוא קיבל על עצמו להפיץ את הנושא בקרב בני נח אחרים ולדבר איתם על שמירת שבע מצות.

את מי שהפכה להיות אשתו בהמשך, הכיר ג’ימס במסגרת לימודיו בקולג’ והשפיע עליה לקבל על עצמה גם היא את שבע המצוות. לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה, עברו הזוג לשיקגו, שם הכיר את הרב אליעזר טורין ואת בית–משיח, ופעילותו קיבלה חיזוק משמעותי. “סוף סוף מצאתי מישהו שיכול לענות על שאלותיי לגבי יהדות ואמונה” הוא אומר בהערכה. “הקשר התחזק וכיום אנו מקיימים בבית–משיח מידי יום חמישי, שיעור לבני נח שאני מביא מהעבודה או מ’מבצעים’”.

כאשר מביטים בג’ימס, אפשר בקלות לחשוב שמדובר בבחור ישיבה מן המניין. החזות שלו, כאדם מעוטר זקן, עושה רושם של אדם יהודי [ללא כיפה]. שאלתי את הרב טורין לפשר הזקן, והוא מספר את הסיפור הבא: “ג’ימס עבד בתחנת דלק, וכאשר החל לגדל את הזקן, דרש ממנו המנהל להסירו. הוא שאל אותי, ואמרתי לו שאם היה יהודי, אני יודע מה הייתי עונה לו [שזקן לא רק שלא יכול להפריע בעניין פרנסה אלא להיפך, להועיל] אבל מאחר והוא לא יהודי אינו מחויב בכך, ולכן איני יודע מה לומר. אחר–כך הוא שאל ‘מתנגד’ שאמר לו להוריד את הזקן. הוא עשה חשבון שמכיוון שמתנגד אמר להוריד, ואני אמרתי שליהודי הייתי אומר להשאיר — עדיף להשאיר את הזקן… והבוס? לבסוף הפסיק להקניט”.

חתונה עם כתובה לבני נח…

כאשר הזוג גוסנל הגיעו להכרה שהם רוצים להינשא זה עם זו — נשאלה השאלה באיזה אופן יבצעו זאת. מאחר והכירו בזהותם כבני נח, חתונה נוצרית לא באה בחשבון, ואילו חתונה יהודית אינה רלוונטית, שהרי אינם יהודים.

מספר הרב טורין: “כשג’ימס פגש את אשתו לעתיד, זה היה כבר לאחר שהחליט להישאר לא–יהודי אבל לחיות כבן נח ולא כנוצרי. אשתו, העריכה אותו ואת דעותיו לגבי זהותו כבן נח, אבל עדיין זה היה מוזר לה. כדי לחזק את ההתקשרות שלה לנושא, הוא הביא אותה אלינו כדי שנסביר לה מעבר למה שהוא לימד והסביר.

מספרת הרבנית צירל טורין: “דניאל גוסנל היא אישה ‘מקורקעת’ מאוד. אי אפשר ‘לקנות’ אותה בעניינים רוחניים ובכך לשכנע אותה לעשות שינוי מהותי כלשהו. אבל לאחר שהתארחו אצלנו וראו הווי של משפחה חסידית, היא התפעלה מהתוכן הפנימי והחום שיש בחיים היהודיים–חסידיים, וזה יצר אצלה תשוקה לחזק את הצד הרוחני שלה, בתור ‘בת נח’.

“החתונה התקיימה בשנת תש”ע, וג’ימס הטיס אותי לאינדיאנה לבצע את הטקס עבורם. בעצם אין כללים ברורים לטקס שכזה, אבל ג’ימס ראה בכך הזדמנות למבצעים, וביקש שאנסח לו ‘התחייבות נישואין’ שתבטא את המחוייבות המיוחדת לפי מצוות בני נח. דיברתי אז עם הרב עמנואל שוחט מטורונטו, מי שנחשב מומחה לנושא. בסוף נכתב “כתב התחייבות” ייחודי תחת כותרת ‘לשבת יצרה’, שהרי גם לא–יהודי מחויב בפרו ורבו ויישוב העולם. כמו–כן, כתבנו משהו בנוסח הכולל את שבע המצות. ההתחייבות נכתבה על דוגמה מעוצבת. הם הקימו מעין חופה מאולתרת, שם ניצלתי את ההזדמנות ומסרתי הרצאה על שבע מצות בני נח, כאשר כרטיסי שבע מצות עם תמונת הרבי מלך המשיח הונחו על שולחנות האורחים. הציבור מאוד התרשם והיה קידוש ה’ גדול”.

איך מקרבים נוצרי להכרה שהוא בן נח

פעילותו של ג’ימס בהסברה מול לא–יהודים מלווה באתגרים רבים, והוא פורס בפני כמה מהם:

“קשה לשכנע בני נח ללמוד את הנושא לעומק, אבל פחות או יותר הם שומרים שבע מצות. כאשר אתה מסביר להם שהם בסדר אם הם שומרים זאת גם בלי להמיר את דתם — הם מקבלים בכך תחושת הקלה ואישור עצמי. כאן יש להם, כדברי הרמב”ם, ‘חלק לעולם הבא’ בלי איומים מיותרים. ישנם בני נח כמותי, שדרך חיפוש עצמי עמוק הגיעו להכרה בזהותם כבני נח. אצל אלה שלא עברו תהליך כזה, ישנם לרוב שתי תגובות: א. התייחסות לשבע מצות כחוקים מוסריים שנכון לקיים, ב. התייחסות לדברים כאל חלק מתורת משה. כמובן עדיפה התגובה השנייה או לפעול להביא אותם להכרה שזה חלק מתורת משה — אחרת, אם זה רק חוק מוסרי, מחר הוא יחליט להיות פחות מוסרי, זה לא חזק אצלו מספיק”, משתף אותנו גי’מס.

“מגמתי”, ממשיך ג’ימס, “היא קודם כל להקנות להם בסיס ולחנך נכון לגבי יהדות, לעומת אוסף השקרים ששמעו בכנסיות. אני נותן רקע על המשנה תורה להרמב”ם ומסביר שישנה תורה שבכתב ותורה שבעל–פה, וזה רקע מקדים כדי לדבר אתם על שבע מצות שהם חלק מהתורה שבעל פה. אני מצטט להם מהתורה את התיאור שמשה נתן סמכות לזקנים ללמד תורה, וזה עבר מדור לדור ושיש דבר כזה תורה שבעל פה שצריכים לשמור.

“קשה לאנשים להבין זאת ולהכניס ללב. לפעמים אני צריך להשתמש בידע שיש לי כדי להסביר להם. אני נותן דוגמאות מברית מילה, כשרות וכד’, וכך מראה להם שיש ליהודים חוקים שעברו מדור לדור איך לקיים את התורה שבכתב. נוצרים מאמינים בתורה ובמשה והמגמה היא להקנות להם אמונה שגם הרמב”ם זה חלק מתורת משה, אחרת הם חושבים שאתה ממציא להם. ברגע שהסמכות של התורה שבעל פה מבוססת, אפשר לדבר אתם הלאה ולהסביר שיהודי מחויב בשמירת כל החוקים, אבל בן נח מחוייב רק בשבע מצות”.

שבירת המיתוס ה”משיחי” הנוצרי והבעיה הקהילתית

אני שואל את ג’ימס איך הוא מתמודד עם התפיסה המשיחית השגויה של הקהל בו הוא נתקל והוא מסביר: “בתפיסה הנוצרית השגויה של עניין המשיח ישנו חסרון אבל גם יתרון. היתרון, שזה מקנה להם פתיחות לדבר על אמונה וחיבור לקב”ה. הבעיה מתחילה, כאשר הם מקשרים זאת ל”משיח” שלהם וקשה לשבור להם את זה. הם מתרגמים את דברי ואת התחושה הטובה שלי לגבי יהדות לתפיסת עולמם ולהוויה הנוצרית ומאוד קשה לשבור את האסוציאציה הזו אצלם. האסטרטגיה היא לתת להם אלטרנטיבה, להסביר שיישאר להם חיבור חם לקב”ה רק בדרך נכונה יותר. הבעיה שאין לנו תחליף להציע להם למסגרת החברתית ולתמיכה הרגשית, שהקהילה הנוצרית נותנת להם”.

אני שם לב שנגענו בנקודה כואבת ואני מבקש מג’ימס שירחיב: “יש להם תמיכה רגשית מהקהילה שלהם, מהמשפחה, מהחברים ששותפים לאמונתם וקשה ללכת נגד זה, זו התאבדות רגשית עבורם. אני רוצה להוציא אותם מנצרות להכרה שהם בני נח ויש להם תפקיד כבן נח, אבל לבן נח אין מסגרת של קהילה וזה מקשה מאוד. זו בעצם השאלה מבחינתי — מה אפשר לעשות כדי לבסס קהילות של בני נח כך שיהיה אפשר לפעול לקרב אותם מול מערכת התמיכה שיש להם בנצרות. בדרך כלל, אלו שנכנסים לעומק להכרה שהם בני נח, זה כאלו שלמדו את הנושא וחקרו כתוצאה מחיפוש עצמי כמוני. יש כאלו שהולכים עם העניין, אבל כשזה מגיע לזניחת הרעיון המשיחי השגוי ועזיבת הכנסייה, זה כבר גדול עליהם”, מסכם ג’ימס.

מקרב גם יהודים ‘על הדרך’

כאדם שקשור עם בית–משיח שיקגו, מסתובב בחזות יהודית מעוטר זקן ועוד, ומדבר על יהדות ועל שבע המצות עם אינם–יהודים — נתקל ג’ימס גם ביהודים שאינם שומרי תורה ומצות לעת עתה, ומשפיע עליהם באופן כלשהו.

מספר ג’ימס: “ישנו יהודי אחד שעובד איתי ומעולם לא דברנו יותר מידי. מדובר ביהודי שלא שומר תורה ומצות. מתי הוא התחיל לדבר איתי? כאשר יום אחד שמע אותי מדבר עם גויים על יהדות והתחיל להתערב בשיחה. כשהוא שמע דברים נגד יהדות מאותם נוצרים שדיברתי אתם ואיך אני הגנתי על היהדות, פתאום הוא התעורר להגן גם כן והראה ‘גאווה יהודית’, וזה בהחלט קירב אותו למסורת וחיזק את האמונה שלו. אולי יום אחד יעבור איזה חבדני”ק ברחוב ויציע לו להניח תפילין והוא יסכים רק בגלל שאני חיממתי אותו דרך השיחות ששמע ממני. גם כשאני מדבר על גלות וגאולה ליד יהודים, אני שם לב שזה מעורר אותם”.

אבל אחרי הכל, מבהיר ג’ימס, יש הבדל בין יהודי שפונה ללא–יהודים לגבי שמירת שבע מצות לבין בן נח כמוהו שפונה אליהם. “כשיהודי פונה לגויים זה סיפור אחר מאשר כשאני פונה אליהם. כלא–יהודי, מאחר ואני לא חלק מעם הקודש, אמנם יש בזה משהו מיוחד מאוד כי אני קרוב אליהם יותר לכאורה וישנם תגובות שונות. כאשר יהודי שהוא קדוש פונה אליהם, זה מיוחד וחשוב מאוד שיהודים יעסקו בכך”.

בקיאות מיוחדת ברמב”ם

אדם לא יהודי שאל את ג’ימס פעם: איך יראה העולם בזמן המשיח?

ג’ימס ציטט לו את התיאורים בסוף הלכות מלכים, בספר האחרון של הרמב”ם, ספר שופטים. במקרה אחר, לא–יהודי שאל אותו מה ההגדרה של משיח ולמה אינו מאמין באותו–האיש הנוצרי? ג’ימס הסביר לו שישנם קריטריונים ברמב”ם לקביעת זהותו של המלך המשיח, ואותו האיש לא רק שאינו עומד בהם, אלא שפעל ההיפך ממה שמצופה ממלך המשיח [כפי שמביא הרמב”ם שם בהלכות מלכים פרק יא, הלכה י’, ברמב”ם הלא מצונזר]. בנוסף, נוהג ג’ימס לצטט ללא–יהודים מהפרקים העוסקים ישירות בשבע מצות כדי להראות להם כמה הדברים אכן אותנטיים.

נושא נוסף שג’ימס חוזר עליו מול לא–יהודים מהרמב”ם הוא ההקדמה בתחילת ספרו היד החזקה, שם מונה הרמב”ם את כל סדר ההשתלשלות של העברת התורה שבע”פ מדור לדור, החל ממשה רבינו. באמצעות הדברים האלו שמביא הרמב”ם, מדגיש ג’ימס בפני לא–יהודים את סמכותה של התורה שבעל פה ומוכיח שגם היא חלק מתורת משה.

שאלתי אותו על בקיאותו המיוחדת ברמב”ם והוא מספר: “מבחינתי זה ספר עבודה בסיסי. שם נמצא כל החומר הרלוונטי לבן נח, וחייבת להיות בקיאות כאשר ניגשים לדבר אתם. קשה להתווכח עם הרמב”ם כי הוא עובדתי והגיוני מאוד. אני חושב שכל יהודי צריך לדעת בעל–פה את ההלכות ברמב”ם הנוגעות לשבע מצוות בני נח, את הקריטריונים לקביעת זהותו של המשיח וכמובן, לדעת לצטט את סוף הרמב”ם לגבי מה שיהיה בימות המשיח שלא תהיה קנאה ולא תחרות וכו’. בפעילות ‘מבצעים’ עולה פעמים רבות הנושא ‘איך יראה העולם בימות המשיח’, וחייבים לדעת לצטט את סוף הרמב”ם שלא תהיה קנאה ולא תחרות וכו’”.

תמיכה נשית

כדי לגעת בנושא מכל הזוויות, אי אפשר בלי להביא את הזווית הנשית. לשם כך, שוחחנו עם הרבנית טורין ולאחר מכן עם אשתו של ג’ימס, גב’ דניאל גוסנל.

הרבנית טורין, מעבר לפעילויותיה האחרות ובמיוחד בניהול התיכון לבנות ‘בנות רבינו’, גם מוסרת שלושה שיעורים שבועיים וכפי שהיא מספרת: “ביום שני השיעור מיועד לנשים מתחילות ובו לומדים תניא באופן של עבודה, כולל שיעורי בית. בשיעור הזה משתתפת גם אשתו של ג’ימס, דניאל. ביום שלישי ישנו שיעור מיוחד בתניא המיועד למתקדמות. שיעור זה החל בסיון תש”נ בעקבות בקשת והוראת הרבי מה”מ אז, לייסד שיעורי תורה. בנוסף, מתקיים שיעור טלפוני בעניני גאולה ומשיח מידי יום חמישי באמצעות שיחת ועידה ובו משתתפות מספר לא מבוטל של נשים מכל רחבי העולם”.

האם השיעור ביום שני מיועד לבנות נח או לבנות ישראל? ואיך דניאל משתלבת?

“זה שיעור בו משתתפות נשים יהודיות משכילות, שנמצאות בתחילת דרכן ביהדות, וגם דניאל משתתפת בו. חשוב לציין, שהשיעור מתבצע באופן של עבודה. אם מדברים בתניא על אתכפיא או על מח שליט על הלב, אז המשתתפות יקבלו משימה הביתה בהקשר זה ובשיעור הבא הן ידווחו איך התמודדו עם המשימה. ראוי לציין שדניאל לוקחת את העבודה של התניא מאוד ברצינות ובעומק. היא תמיד מהראשונות לבצע את שיעורי–הבית שנתתי ולהפנים את הדברים. היא לוקחת את מה שלמדנו אתה לבית ולחיים ואף מתפללת עם זה ואני רואה אצלה רצינות מיוחדת והתקדמות משמעותית”.

אני מבקש מדניאל שתפרט קצת, מהזווית שלה, על הרקע ממנו הגיעה ואופן התחברותה לכל הנושא. והיא מספרת:

“גדלתי בבית נוצרי מודרני ללא סממנים דתיים, בעיירה קטנה שלא היו בה יהודים. האמנתי שיש אלוקים אבל לא חקרתי על הנושא יותר מדיי בגיל ההתבגרות. כשהגעתי לקולג’ והכרתי את גי’מס, הוא חשף בפני את מחשבותיו לגבי גיור ואת הקשר שנוצר לו ליהדות ולסטטוס שלו כבן נח. גם כיום הוא מלמד אותי כל יום משהו חדש. לא ידעתי אם אני רוצה להתגייר אבל יהדות נראתה לי הגיונית ונכונה יותר מהנצרות. למדתי על היותי בת נח ועל שבע המצות שאני מחויבת בהם, והתחלתי להתקרב לנושא בזכות בעלי.

“כשכבר גרנו בשיקגו והכרנו את הרב והרבנית טורין, התחזק מאוד הקשר שלי ועלה מדרגה בזכות חוויית האירוח בבית יהודי. ממש התפעלתי. זה אחד הבתים הכי יפים ונפלאים שראיתי. כולם ממוקדים בחינוך הילדים ובדת וזה כל–כך שונה מהאופן שבו אני גדלתי. אני מקווה שככה יהיה בבית שלי”.

אני שואל אותה לגבי החוויה של לימוד התניא עם הרבנית טורין והיא מספרת: “אני לא יכולה להסביר במילים כמה אני לומדת ומעריכה את ספר התניא ואת הלימוד המיוחד בו עם הרבנית טורין. זו דרך מאוד רוחנית ופרקטית עבורי להתחבר לאלוקות. אני לומדת תניא ומתפללת עם זה. הנושא של מח שליט על הלב מאוד עוזר לי בחיים ובקשר עם הקב”ה. היום אני מבינה שאי אפשר לתת לרגשות להשתולל כי אז חיים מתוך תוהו. גם הנושא שהכול זה בעצם הקב”ה [אחדות ה’], זה משהו שלא חשבתי עליו עד שהתחלתי ללמוד תניא וזה שינה את התפיסה שלי. המון אנשים, אני חושבת, שומרים שבע מצות בלי להיות מודעים לכך, אבל אצלנו זה ממקום מודע המשלב אהבה ויראה בעבודת ה’ שלנו”, מסכמת דניאל את החוויה המיוחדת של לימוד התניא.

המסר של הזוג גוסנל

ג’ימס מספר כיצד הוא נוהג לעשות מבצעים בכל מקום, לתת כרטיס שבע מצות ולפתוח בשיחות על אמונה ודת בעבודה או בכל מקום בו נמצא. הוא מתכנן להקים אתר בנושא ומבקש לעורר את הצורך העז שלהם בקהילת בני נח. הוא מספר גם על נוצרים שלא אוהבים אותו וחושבים שהוא אבוד או מבולבל.

לסיום, הוא מסכם: “באמת שחשוב שיהודים יפיצו את הנושא ויהיו בקיאים ברמב”ם. אנשים מקשיבים לכם. אני יכול בהחלט לומר שמי שמקבל על עצמו שבע מצות הופך לאדם טוב יותר, שליו יותר שחי יותר בהרמוניה עם הסביבה, במיוחד אם זה בא מתוך הכרה שזו תורת משה. כאמור, זה מאוד חשוב להקנות להם את הבסיס הזה. באמת שחסרה לנו קהילה ובקושי בני נח מוצאים אחד את השני. יש לי חבר, בן נח כמוני, שבעקבות מחקר שעשה על סמל הנצרות, הגיע למסקנה שהבסיס הרוחני של הנצרות רעוע, עד שחקר באתרים של חב”ד והגיע להכרה שהוא בן נח. היום הוא סולד מהקהילה הנוצרית ושטיפת המוח האנטי–יהודית שבה, אבל בכללי, אין לי הרבה חברים המוגדרים כבני נח.

“הרבי בהחלט עשה צעד משמעותי בכך שדרש מחסידי חב”ד להפיץ את הנושא. אחרת, לא היה לנו אפילו קצה חוט והיינו כולנו אבודים”.

דניאל, אשתו של ג’ימס, מדברת גם היא על החסר בקהילה מסודרת, ומתייחסת לנקודה של משיח: “אני ובעלי משוחחים המון על העניין של הקמת קהילה לבני נח. יש בלוגים ואתרים וכיוצא בהם, אבל קהילה ממש אין לנו וזה קשה. לי אפילו אין חברה אחת שמגדירה עצמה כבת נח. אנחנו פתוחים לרעיונות בנושא ומוכנים לעזור בכל אופן לבניית קהילה לבני נח”.

לגבי נושא הגאולה, היא מוסיפה: “צריך לעשות הפצה והסברה מה היא יהדות קודם כל, כי יש המון בורות בעולם הלא–יהודי בקשר לזה. אני מאמינה שהמשיח בדרך ועלינו להתכונן לבואו — על יהודים לקיים את המצות שלהם, ואנחנו את המצות שלנו. יש לנו תמונה של הרבי בבית והזוג טורין מסבירים לנו יותר ויותר עליו, ואנחנו גם כותבים לו באגרות קודש. הרבנית אפילו נתנה לאחרונה וידאו, בו הרבי מדבר על שבע מצות וזה מדהים לשמוע כמה הרבי דוחף את הנושא.

“אני מודה לרבנית על החינוך שהיא מעניקה לי. לא היה לי קשר לאלוקים בלעדיה ואני מודה לרבי שדחף אתכם להפיץ, אחרת לא הייתי יודעת כלום ובטח לא הייתי איפה שאני כיום”.

בית משיח שיקגו — מרכז של אור
בית–משיח שיקגו המנוהל על–ידי הרב אליעזר טורין, מהווה מרכז הפצה גדול המקיים מידי יום ביומו מניינים שוטפים, שיעורי גאולה ומשיח ופעילות הפצה ענפה באזור. במרכז פועל גם כולל בוקר ללימוד חסידות, בראשות הרה”ח ר’ דוד פלדמן. בית–משיח ממוקם באזור חרדי מגוון, ובחלון של בית חב”ד מוצגת תמונת הרבי ופסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח. ישנה גם פעילות עם ישראלים המכונה “אור הגאולה” ומועברת על ידי אחד השלוחים, ר’ יוסי קליימן.
בנוסף מתקיימת פעילות לנשים על ידי הרבנית טורין, מרצה ידועה בשיקגו ומנהלת בית ספר חב”ד לבנות. היא מעבירה באופן קבוע שיעורים לנשים ובהם שיעור תניא מיוחד למתחילות, בו לוקחת אשתו של גי’מס חלק פעיל, כפי שמסופר בכתבה. מידי ליל חמישי, מקיים המרכז שיעור מיוחד לבני נח המועבר על–ידי הרב טורין.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.