Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Nov262014

תיקון 'מיהו יהודי' - חומת ההגנה של עם ישראל

באם לא היתה גזירה זו, והיתה המחיצה חזקה (ברוחניות) בין ישראל לעמים, הרי מחיצה זו היתה מחזקת גם את המחיצה בגשמיות. ולכן, גם לגזירה הנ”ל יש חלק גדול בהמאורעות  משיחת ש”פ במדבר ה’תשל”ד. מוגה

לע”נ הרב רחמים ב”ר יואב אנטיאן ע”ה

המבצעים - שמירה והגנה

.. בכלל — ובפרט בקשר להמצב בארץ–הקודש תבנה ותכונן צריכים כעת להשתדל בכל עוז לבטל את הגזירה האיומה ד”מיהו יהודי”, וגם לחזק את כל המבצעים דלקמן: נוסף על העיקר שהמדובר בקיום מצוות כלליות של הקב”ה — הרי לכל אחת ואחת מהן — כמבואר בתורתנו הקדושה תורת חיים (הוראה בחיים) — סגולה מיוחדת בתור שמירה והגנה.

ואין הכוונה אשר בגלל הגזירה ד”מיהו יהודי” או בגלל החסרון במצוות דמבצעים אלו באו המאורעות כו׳ ל”ע ול”ע, כי–אם שזהו על דרך משל כפי שנהוג בצבא ענין עיקרי — שכשהולכים אנשי הצבא לחזית לובשים כובע של מתכת (“העלמעט” [קסדה]) בראשם להגן עליהם מחצי (“בולעט׳ס” [כדורי]) האויבים: הנה באם בא אחד ולקח את הכובע מהאיש צבא (או לא הניח לו ללבוש הכובע) ולאחר זמן ואפילו זמן רב ירה האויב “בולעט” וכיוון בראשו של החיל ופצעו או כו׳ — פשוט שהסיבה לפציעתו או כו׳ של האיש צבא היא — יריית האויב, אבל באם האיש צבא הי׳ לו “העלמעט” על ראשו, לא הי׳ נפצע, לפי שהכובע הי׳ מגין עליו. ולכן: זה שהוא מונע מהאיש צבא לבישת הכובע מתכת, גם הוא נאשם בפציעתו או כו׳ של האיש צבא — על שמנע את הגנתו של האיש צבא.

וכן הוא בנדון–דידן, שישנן סיבות להמאורעות שאירעו ובלשון הרמב”ם1 ח”ו לומר שזהו מצד “מנהג העולם (או) נקרה נקרית” — ובודאי ובודאי שהמחבלים מושחתים ושונאי ישראל וכו’ — וסופם כפרעה וחילו וכו׳, אלא שמכיון שכניסת המחבלים לערי ארץ–הקודש היתה על–ידי חסרון בשלימות המחיצות דהגבולים ועשו בהן פרצות וכו’, ועל דרך זה ברוחניות, הגזירה ד”מיהו יהודי” הורסת את המחיצות שבין ישראל לעמים [ועד שעל–פי החוק ד”מיהו יהודי”, באם מחבלים אלו היו באים בגלוי דרך לוד (עם תעודה איזו שתהי׳) ודורשים שירשמו אותם כ”יהודים”, על–פי חוק אומלל ואיום זה היו ממלאים דרישתם זו], באם לא היתה גזירה זו, והיתה המחיצה חזקה (ברוחניות) בין ישראל לעמים, הרי מחיצה זו היתה מחזקת גם את המחיצה בגשמיות. ולכן, גם לגזירה הנ”ל יש חלק גדול בהמאורעות. וכמובן ממשל הנ”ל, שבזה שקרה להאיש צבא נאשם (נוסף על העיקר זה שירה החצים) גם זה שמנע את הגנתו של האיש צבא על–ידי שלקח ממנו את הכובע מתכת.

אסור ח”ו וח”ו להקל ולזלזל במבצעים

ועל דרך זה הוא גם בנוגע להמבצעים של המצות דלקמן2, אשר ודאי שאין שייך לומר ח”ו שהחסרון במבצעים אלו הוא שגרם להמאורעות, אלא שקיומם של מצות אלו — נוסף על העיקר שצריך לקיימם להיותם מצותיו של הקב”ה — הם גם שומרים ומגינים ומצילים את בני–ישראל מהאויבים שמסביבם. ואסור ח”ו וח”ו להקל ולזלזל במבצעים אלו, כי על–ידי זה מונעים ח”ו את הגנתם ושמירתם של בני–ישראל שליט”א (ואף שבודאי ישמור הקב”ה את בני–ישראל ולא ינום ולא יישן שומר ישראל — הרי הסדר בתכסיסי הגנה ומלחמה הוא שלובשים “כובע מתכת” — ועל–פי תורתנו הקדושה זו פקוח נפש) וכו’.

המבצעים הם:

מבצע תפילין, שעל תפילין (של ראש) דרשו רז”ל3 מה שנאמר “וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך”, והיינו שעל–ידי קיום מצות תפילין נופל מורא ופחד על אומות העולם שיראו מבני ישראל.

מבצע תורה, שכל אחד ואחד מבני ישראל ילמוד תורה, ככל האפשרי, ועל כל פנים רגעים אחדים בכל יום, ו”תורה כו׳ מגנא ומצלא”4, ומכיון ש”אין שכחה לפני כסא כבודך”, היינו שבהבחינה שלמעלה מהכסא אין שייך שכחה5, הרי אפילו זה ששכחן הוא — תורתו שלמד קיימת היא לפני כסא הכבוד. ומה טוב שישתדלו לפעול שכל אחד ואחד ידע דברי תורה גם בעל–פה שיזכרם תמיד, שאז, דברי תורה אלו חקוקים תמיד בזכרונו, וכמבואר בלקו”ת ד”ה והדרת.

מבצע מזוזה, שמצות מזוזה שומרת היא לא רק על הבית (שבו נקבעה המזוזה), וכהראשי–תיבות של השם הנכתב על המזוזה: ש־ד־י — שומר דלתות ישראל*5, אלא גם על האנשים היוצאים מהבית, שהמזוזה שומרת עליהם בצאתם מן הבית ובבואם, וכמבואר בזהר6 בנוגע למצות מזוזה שעל זה נאמר “הוי׳ ישמר צאתך ובואך (והשמירה היא) מעתה ועד עולם”, היינו שהיא פועלת שהאדם יהי׳ נשמר על–ידי הקב”ה בצאתו ובבואו עד עולם.

מבצע צדקה, לעורר על נתינת צדקה, וכן — כמו שדובר כבר כמה פעמים — השתדלות שבכל בית יהודי תהי׳ קופסא של צדקה שזה מזכיר זכות המצוה7 ומעורר לנתינת צדקה, שצדקה היא שמירה, וכמו שאמרו חז”ל8: אמר הקב”ה נפשו של עני היתה מפרכסת לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה והחיית אותו, חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש, למחר בנך או בתך באין לידי כו׳ אזכור אני להם את המצוה שעשית עם העני ומציל אני אותם כו’.

מבצע ספרים, להשתדל שבכל בית יהי׳ ספרי קודש (על כל פנים חומש, תהלים סידור תפלה וכו’), שגם זה מוסיף בשמירת הבית ואנשיו.

כל ענינים הנ”ל פועלים השמירה לא רק של יהודי זה שמקיים את המצות הנ”ל, אלא גם לכל ישראל בכל מקום שהם, גם אלו שעדיין לא קיימו את המצות [אף שבודאי קיום המצות של האחד אינו פוטר את השני, ומחוייבים להשתדל שגם השני יקיימם] — כי הרי כל ישראל ערבים זה בזה9 ובפרט שכל ישראל אחים הם ואב אחד לכולנה10, לכן קיום מצות הנ”ל של כל יחיד פועל שמירה עבור כל בני ישראל. ובמיוחד על–פי פסק–דין הרמב”ם11 ש”צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו כו׳ וכן כל העולם12 חציו זכאי וחציו כו׳ עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה כו׳”.

(השיחה נדפסה בלקו”ש חלק י”ג עמ’ 211 ואילך)

                                   

1) הל׳ תעניות פ”א ה”ג.

2) להעיר מיחזקאל (כג, כד): צינה ומגן וקובע.

3) ברכות ו, א. וש”נ.

4) סוטה כא, א.

5) ראה הל׳ ת”ת לאדה”ז פ”ב, ה”י.

*5) סידור האריז”ל (כוונת מזוזה). משנת חסידים מס׳ מזוזה פ”ג מ”ט. ובכל בו הל׳ מזוזה: שומר דירות ישראל.

ולהעיר אשר דלת — הוא לשון תורה משא”כ דירה שלא מצאתי בתנ”ך (אף ששניהם תנאי הם במצות מזוזה). וראה ג”כ אוה”ת ד”ה מווזה מימין (שכח, א ואילך) ביאור תיבת “דלת” בשייכות למזוזה.

6) ח”ג רסג, ב.

7) ראה יומא רפ”ג: עד חברון.

 8) תנחומא משפטים טו.

9) שבועות לט, א. וש”נ.

10) ראה תניא פרק לב.

11) הל׳ תשובה פ”ג ה”ד.

12) צע”ג שלא כתב גם כאן “כולו”, ובפרט שמסיים “,כל העולם כולו*. — ומדפוס “ספרד שלפני רנב” מובא שנדפס “כולו”.

 

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.