Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jan022014

ראוי לו!

לקראת יום ההילולא השלושים של הבבא–סאלי (ד’ שבט תשד”מ–תשע”ד), פנה ‘בית משיח’ אל הרה”ח ר’ שלמה וויצמן, שהוא וזוגתו שמחה זכו להיות מבאי ביתו הקרובים של הצדיק בנתיבות - ושמע מהם פנינים מרתקים על הקשר המיוחד וההערצה הגדולה של הבבא–סאלי לרבי מלך המשיח • מה ביקש לברר על חתנו הרה”ח ר’ ישר אדרעי בטרם הסכים לשידוך, ומדוע התעכב כמה ימים עד שהעניק את ברכתו לשידוך?

 “בכל פעם שמישהו הגיע עם דרישת שלום מחצר הרבי, הבבא-סאלי היה אומר ‘לחיים’ ומגלה עניין מיוחד בכל פרט”.

בשני צמתים חשובים בחייו של הרה”ח ר’ שלמה וויצמן, הוא זכה לראות את ההשגחה העליונה מובילה אותו באופן גלוי:

הפעם הראשונה הייתה כאשר עלה לארץ ישראל ממרוקו, בשנת תשכ”ב, והצליח לשכנע את פקידי “עליית הנוער” להעבירו לכפר חב”ד. את חסידי הכיר עוד ממרוקו, וכבר אז ביקש מאמו לשלוח אותו לישיבת חב”ד באגאדיר. אלא שאמו חששה לשלוח את בנה היחיד לחיות בפנימייה של הישיבה הרחוקה. כעת, משהגיע לארץ ישראל התגשמה משאלתו, והוא נשלח לכפר חב”ד. תחילה למד בבית הספר למלאכה, ולאחר תקופה קצרה עבר לישיבת תומכי תמימים והיה ל’תמים’ מן המניין. בזכותו, אגב, התקרבו שאר בני המשפחה לחב”ד.

הפעם השניה, הייתה כאשר השתדך עם רעייתו שמחה, שהוריה היו מבני ביתו הקרובים של רבי ישראל אבוחצירה, הבבא–סאלי, וכך זכה להימנות על המעגל הקרוב אל הצדיק מנתיבות, ולהיות עד ליחסו המיוחד אל חב”ד בכלל, ולרבי מלך המשיח בפרט. הבבא–סאלי התייחס בחיבה לר’ שלמה, ובהזדמנות מסויימת אף קרא עליו את התואר “נאמן ביתי”.

לקראת ד’ שבט, יום ההילולא השלושים של הבבא–סאלי, ניאות ר’ שלמה וויצמן לשתף את קוראי ‘בית משיח’ בשביבים מזכרונותיו, אודות הבבא–סאלי והרבי:

“הוא שלימות הכל”

פעם הלכתי למקווה בשעת בוקר מוקדמת מאוד, וכאשר נכנסתי נפגשתי עם שמשו של הבבא–סאלי, הרב אליהו אלפסי, שהוא קרוב משפחתי, שבדיוק יצא מהמקווה. כאשר ראה אותי, אמר: יש לי עבורך סיפור מיוחד.

הרב אלפסי סיפר לי שראה בבית הבבא–סאלי את הספר “הרבי - שלושים שנות נשיאות”, עם תמונות הרבי ומאמרים אודותיו. אולי הרב ישר אדרעי הביא את הספר לבית הרב. בכל אופן, הוא לקח את הספר, נכנס אל הבבא–סאלי, ואמר - ספק שואל ספק מסיח לפי תומו - “אומרים שהוא המשיח”… הגיב הבבא–סאלי ואמר בשפה הערבית “אישתהיל קילשי!” (ביטוי שפירושו: ראוי לו הכל, נאה לו הכל). והוסיף הבבא–סאלי ואמר על הרבי: “הוא שלימות הכל, והוא כללות הכל”!

את כל זאת שמעתי בעצמי מהרב אלפסי, שהתחנך בנערותו בישיבות ליטאיות, והתפעל מאוד מתשובתו של הבבא–סאלי.

“בעלי שולח לרבי פ”נ בכל שנה”

אשתי התחנכה בצעירותה ב”בית יעקב”, וכאשר קיבלה הצעה לעבוד בבית הספר החב”די בברוש, לא ידעה אם זה מתאים לה. באותה תקופה היו הוריה מקורבים מאוד לבית הבבא–סאלי, וכך הזדמן לה לשוחח על העניין עם הרבנית סימי, אשתו של הבבא–סאלי. כאשר שמעה הרבנית סימי על ספקותיה, אמרה לה בהחלטיות: דעי לך, שבעלי הצדיק שולח לרבי מחב”ד פ”נ בכל שנה, והרבי עונה לו. לכן, אם מציעים לך לעבוד בבית ספר חב”ד, אין מה להסתפק!

אגב קשרי המכתבים, כבני בית יכולנו לראות כיצד בכל פעם שמישהו הגיע עם דרישת שלום מחצר הרבי, הבבא–סאלי היה אומר ‘לחיים’ ומגלה עניין מיוחד בכל פרט שסיפרו על הרבי.

מבצע נש”ק עם בתו של הבבא–סאלי

ידוע שכאשר הרבי יצא במבצע נרות שבת קודש - חתם הבבא–סאלי על קריאת קודש לעידוד מבצע נרות שבת קודש על ידי בנות מגיל חינוך.

נאה דורש ונאה מקיים, הבבא–סאלי שלח את בתו, מרת אסתר, למבצע נש”ק. בימי שישי הייתה הולכת לביקורי–בית יחד עם רעייתי שמחה, והן היו מציעות לבנות להדליק נרות שבת. כמובן, שבכוח התקנה הקדושה של הרבי, עם ברכותיו של הבבא–סאלי - לא הייתה אף אחת שסירבה!

הערכה מיוחדת לבעל–התניא

הבבא–סאלי העריך מאוד את גדולי החסידות. אשתי סיפרה לי, שבשנים הראשונות למגוריו של הבבא–סאלי בנתיבות, הגיעה לביתו באחד הלילות והבחינה כי בבית שוררת אווירת חג. השולחן היה ערוך, והבבא–סאלי עצמו היה לבוש בבגדים לבנים, חגיגיים. התפלאה אשתי ושאלה את הרבנית, אשתו של הבבא–סאלי, מה יום מיומיים?

נתנה בה הרבנית מבט תמה ואמרה: את שואלת מה מיוחד הערב?! הרי הלילה זה ליל כ”ד טבת, יום ההילולא של אדמו”ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, והבבא–סאלי עורך לכבודו בכל שנה הילולא גדולה!

בהזמנות אחרת סיפרה לה הרבנית אסתר אדרעי, בתו של הבבא–סאלי, שבצעירותה נתן לה אביה ספר קטן וביקש להקריא לו משם בכל יום קטע מסויים. כשבגרה שמה לב שהיה זה ספר התניא קדישא.

בכלל, במשך השנים ערכה אשתי שיעור חסידות בביתו של הבבא–סאלי, ונשים מקורבות היו מגיעות להשתתף בשיעור. לאחר השיעור היו הנשים עומדים מול חדרו של הבבא–סאלי, והוא היה מברך את משתתפות השיעור.

עזרה לחב”ד בנתיבות

מוסדות חב”ד בנתיבות נוסדו ב’אתערותא דלעילא’ ממש, בעקבות הוראת הרבי לאשתי ביחידות. ומעשה שהיה כך היה:

בחודש אדר תשל”ט נסעה אשתי לחצרות קודשנו, וזכתה להכנס ליחידות עם בננו בכורנו, למשך שש דקות ארוכות. הרבי בחן את בננו בקריאה, ואחר–כך שאל את אשתי: היכן הילד לומד? אשתי השיבה שהוא לומד במכינה של ישיבת הנגב, שזו מסגרת ליטאית.

שאל הרבי: ומה עם ילדי המקום?! לאשתי לא היה מה להשיב, והיא החרישה. אמר לה הרבי: חובה עליכם לפתוח חדר לילדי המקום, והילד הזה ילמד ביניהם!

הרבי המשיך ואמר: ובאשר למתנגדים לכך, עליה למצוא ידידים אשר יסבירו, שזהו עניין של ‘יגדיל תורה ויאדיר’.

כאשר אשתי חזרה וסיפרה את תוכן היחידות, שיתפנו בכך כמובן את הרב ישר אדרעי, ומיד לאחר הפסח פתח הרב ישר מסגרת לימוד חב”דית לשעות אחר–הצהריים. לקראת שנת הלימודים הבאה כבר פתח הרב ישר את התלמוד–תורה החב”די, שלאחר פטירת הבבא–סאלי נקרא ‘מוסדות בית ישראל’ על שמו.

כפי שהרבי צפה, הייתה התנגדות גדולה מצד החוגים הליטאיים, שהיו הרוב בנתיבות; אלא שאז הכריע הבבא–סאלי את הכף לטובתנו, כאשר הגיע מספר פעמים לבקר בחדר החדש, ולעודד את התלמידים והמלמדים מול גלי ההתנגדות.

האם החתן שייך לדרך הבעל–שם–טוב?

בהיותנו בני–בית אצל הבבא–סאלי, זכינו גם להיות השדכנים של בתו הצעירה, הרבנית אסתר, עם הרה”ח ר’ ישר אדרעי, ומעשה שהיה כך היה:

כאשר הרבנית אסתר הגיעה לפרקה, הגיעו הצעות רבות ממשפחות שביקשו להיות מחותנים עם הצדיק מנתיבות. יום אחד קראה הרבנית סימי לאשתי, ואמרה לה: בעלך הוא כמו בני, ואבקשכם לחפש שידוך טוב עבור בתנו אסתר.

כחסידי חב”ד, חיפשנו כמובן בחור חסידי חניך ישיבות תומכי תמימים. באותן שנים לא היו טלפונים בכל בית, והתקשורת בין אנשים התנהלה באמצעות הדואר. שיגרתי איפוא מכתב לרב מאיר צבי גרוזמן מראשי ישיבת תומכי תמימים בכפר חב”ד, וביקשתיו לבחור תלמיד רציני בעל מעלות תרומיות טובות, שיכול להתאים עבור בתו של הבבא–סאלי.

הרב גרוזמן אמר שיש בחור שעונה על הבקשות שלי: הרב ישר אדרעי, שכשמו כן הוא ישר דרך, אהוב על המקום ואהוב על הבריות. אני שמחתי על ההצעה, שכן הכרתי את משפחת אדרעי וגם את הרב ישר עצמו, עוד מתקופת לימודיי בבית הספר למלאכה, וידעתי כי מדובר במשפחה איכותית מאוד. גם הרב אדרעי קיבל את ההצעה בשמחה, והשידוך יצא לדרך.

כאשר הגענו לבבא–סאלי, שאלתו היחידה הייתה: לאיזה דרך שייך הבחור? האם הוא לומד בישיבה ששייכת לבעל–שם–טוב?

לאחר שהשבתי בחיוב, שאל אותי הבבא–סאלי כמה שנים אני מכיר אותו, ולאחר שסיפרתי על רשמיי הטובים מהיכרותי עם המשפחה - הכריע בעד השידוך.

כאשר משפחתו של הרב ישר אדרעי הגיעה לנתיבות להפגש עם משפחתו של הבבא–סאלי, הייתה אפיזודה מעניינת: בטרם נכנסנו לביתו של הבבא–סאלי, סיפרה אשתי לאמו של הרב ישר, שהבבא–סאלי נזהר מראיית נשים. היא לא הבינה את פשר העניין, וטענה שברצונה לראות את אבי הכלה, ובכלל - הרי הרבי כן מקבל נשים ליחידות?! כאשר נכנסנו לבית הבבא–סאלי, אשתי סיפרה על כך לרבנית סימי, והיא אמרה לה: וכי אני יכולה לומר לצדיק מה לעשות?! כאשר המשפחות נכנסו, ישבו הגברים בחדר אחד, והנשים בחדר נפרד. לפתע קם הבבא–סאלי ממקומו, ונעמד בפתח שבין שני החדרים… אמו של הרב ישר מיהרה לעברו והחלה לשוחח עמו בעניין השידוך, ולהפתעת כולם שוחח עמה מספר דקות. ראינו בחוש את רוח קודשו, שראה שהעניין מפריע לה כל כך, וחרג למענה ממנהגו הקדוש.

אבל הקטע היותר מדהים היה אחר–כך. לאחר שהמשפחות דיברו ביניהם על כל הפרטים, והיה נראה שאפשר לסגור את השידוך, קם הבבא–סאלי פתאום ממקומו ובלי לומר מילה הלך לישון… אשתו הרבנית לא הבינה מה קרה. היא שאלה אם הוא אמר משהו בטרם הלך לישון, אבל אף אחד לא שמע ממנו מילה. הוא פשוט הלך לישון. כמובן שבלעדיו לא היה אפשר לסגור את השידוך.

רק לאחר שחלפו כמה ימים, ובדואר התקבלה תשובתו החיובית של הרבי - הודיע הבבא–סאלי שאף הוא מסכים לשידוך. או–אז הבנו שהצדיק ביקש לקבל תחילה את ברכתו של הרבי!

מעניין לעניין באותו עניין: כאשר נולד לרב ישר בן, הוא הלך לבבא–סאלי כדי להתייעץ עמו בקשר לשם שייקרא לרך הנולד. הבבא–סאלי היה רדום באותה שעה, ולפתע התעורר ואמר: תקראו את שמו “יוסף יצחק”.

שעוני הציפייה לביאת המשיח

על הציפייה המיוחדת של הבבא–סאלי להתגלות המשיח, יעיד הסיפור הבא, אותו סיפר הרב מרדכי אליהו ז”ל כמה פעמים בדרשותיו:  “פעם קרא לי הבבא סאלי, ואמר שהוא עצמו יראה את המשיח, כלומר, יזכה להתגלות. אלא שכעבור זמן קרא לי ואמר שהוא לא יזכה לזה. שאלתי אותו למה? והוא ענה לי: יש קטרוג גדול על עם ישראל, ואני חייב לעלות למעלה להתפלל על מנת לבטל את הקטרוג. ואכן כך היה. גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם”.

שנים לאחר מכן, התגלה הבבא סאלי לבנו הבבא ברוך מנתיבות, וביקשו שימסור את השעון שבחדרו לידיו של הרב מרדכי אליהו. בחלום הוא גילה לבנו, שכאשר יגיעו המחוגים לשעה 12, או אז יגיע המשיח.

הבבא ברוך עשה כפי שהתבקש, ומסר לידי הרב את שעון הזהב שהיה בחדרו של אביו, אך כעבור כמה חודשים שוב נגלה אליו אביו בחלום, וביקשו למסור גם את שעון הכסף. המחוגים בשעון הראו על השעה שלוש. בזמן שסיפר את הסיפור, המחוגים עמדו על רבע לשתים עשרה.

הרב אליהו אישר את סיפור השעונים, באמרו: “אני נזהר שלא לנגוע בשעון הזה. אני פוחד. אבל הוא מונח אצלי. כשהשעה תגיע לשעה כזו וכזו, תבוא הגאולה. הנחתי את שעון הזהב למטה, ואת שעון הכסף מעליו, שכן כסף מסמל רחמים, וזהב מסמל דין. רציתי שהרחמים יהיו על הדין. יעזור הקב”ה שהגאולה תבוא מהר”. ואכן, בדרשותיו הזכיר לא פעם הרב אליהו את סיפור השעונים.



Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.