Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Monday
Dec302013

נשמה גבוהה, שמקרח תעשה אש

התאמץ רבי ברוך והזדקף מעט במיטתו, וקולו היה צלול: “בבקשה מכם, קיברו אותי בבית–הקברות הסמוך, ועל מקום המצבה הניחו אבן וכיתבו עליה: ‘פה נטמן ברוך’ הא ותו לא. אינני חפץ שתוסיפו לכתוב עוד דבר על מצבתי”. הביטו בו אנשי ה”חברא קדישא” בתמיהה, אך רבי ברוך המשיך בדבריו, ועיניו בורקות: “ואל תשאלוני על בניי. שלושה בנים יש לי - יש מהם בן אחד שיידע על פטירתי גם אם לא תודיעו לו - - -
• מוגש ליום כ”ד בטבת, יום ההילולא של רבינו הזקן

 “אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו” - כותב כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע על אודות ייחוס משפחתו ובית אביו של כ”ק אדמו”ר הזקן - “כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי, או אביו, רבנו הגדול הרב ר’ ברוך זצ”ל, גר בעיר פראג ובדרך–כלל היה איש פלאי והיה נחבא מן הבריות ואין איש שידע מעשהו”

א

סיפורים רבים, חלקם גירסאות ושביבי סיפורים, מובאים אודות ברכותיו הטהורות של מורנו אור שבעת הימים הבעל–שם–טוב הקדוש לאביו של אדמו”ר הזקן לרגל הריונה של אשתו הרבנית מרת רבקה ואודות סדר הלידה שהבעל–שם–טוב חזה באספקלריה המאירה.

סיפור אחד מאלה, השמיע באחת ההתוועדויות המשפיע ר’ שמואל גרונם אסתרמן  בשם החסיד הרב ר’ שאול, מורה–צדק בקובליץ.

היה זה בעיצומו של אחד מלילות החורף הקרים והאפלים ביותר במז’יבוז’ - אחד מאותם לילות שרק מעטים כמותם פוקדים את חורפי האזור - כשהבעל–שם–טוב הקדוש ניגש למשרתו וטלטלו: “התעורר הערשל, קום ובוא עמי אל הנהר, כי צריך אני לטבול”.

מנהגיו המסתוריים של הבעל–שם–טוב כבר לא הפתיעו את הערשל שמורגל היה בכגוןֹ דא. בזריזות נטל את ידיו, לבש את מעילו הכבד ונעל מגפיים גבוהים, כיסה היטב את פניו ויצא מהבית - לא לפני שלקח עמו גרזן כבד לבקוע בו את הקרח ונר להאיר לפניהם את הדרך.

הקיפאון היה עז וצמרר את גופו של הערשל כנועץ בו אלפי מחטים. כשהנר בידו, פסע בראש והאיר במעט את הדרך מבעד לחשכה, ואילו הבעל–שם–טוב פסע אחריו ופניו יוקדות באש–קודש ועיניו מביטות נכחן.

משהגיעו לנהר, הלם הערשל בגרזנו בשכבת הקרח העבה ובקע חור רחב די–הצורך לכניסת אדם. נכנס הבעל–שם–טוב אל תוך המים הקפואים וטבל פעמים מספר, וכל אותה עת היה מתעסק בייחודים ובכוונות טמירות.

ישב הערשל לאורו הדל של הנר והמתין בסבלנות עד שהרבי יסיים את עבודת הקודש, לפתע ייבבה הרוח בחזקה והנר כבה באחת. אפלה עבותה השתררה מעל הנהר, ורק אורו הדל של הירח בהק ממשטח הקרח החלק.

ברגע זה הגיח ראשו של הבעל–שם–טוב הקדוש מבעד לחור שבקרח, והוא רמז באצבעו להערשל שיתקרב. “קח את הנר, הטבילו בקרח ויידלק”, ציווה הבעל–שם–טוב קצרות.

בידים רוטטות טבל הערשל את הנר בגבישי הקרח, בעוד הבעל–שם–טוב הקדוש מביט במעשיו בפנים לוהטות. הערשל הבין שדבר טמיר ונעלם מסתתר מאחורי ציווייו, והוא נחוש להמשיך במעשה.

משך הערשל את הנר מן הקרח, ואש קטנה וזוהרת ניצתה באפלה. נהרו פניו הקדושות של הבעל–שם–טוב ועיניו נצצו באפלה בשמחה גדולה. הרכין את ראשו פעם נוספת מתחת למשטח מי–הקרח, וכאשר הוציא את ראשו קרא: “כעת נתעוררה נשמה חדשה לירד לעולם הזה, נשמה גבוהה וטהורה אשר מקרח תעשה אש” - - -

ואמרו חסידים, שכוונתו היתה לנשמתו הגדולה של כ”ק אדמו”ר הזקן בעל–התניא.

ב

כאמור, כ”ק אדמו”ר הריי”צ אמר על ר’ ברוך - אבי אדמו”ר הזקן - “איש פלאי והוא נחבא מן הבריות, ואין איש שידע מעשהו”.

כאשר בגרו בניו של רבי ברוך, נטל בידו את מקל הנדודים, והיה הולך בגולה קשה וארוכה מעיר לעיר וממקום למקום בהסתר שמו, ומעיד הרבי הריי”ץ: “מה היתה מטרת נסיעותיו והילוכיו - לא ידע איש”.

באחד הימים החליט ר’ ברוך להתיישב זמן–מה באחת הערים שעבר בהן בדרכו. מכיוון שרב הנסתר על הגלוי בהליכותיו, לא ידע איש מדוע החליט כך וכמה זמן תימשך שהותו במקום.

נכנס אפוא רבי ברוך לבית–כנסת של פועלים, הוריד את תרמילו, הוציא גמרא גדולה מארון–הספרים, ועד מהרה שקע בתלמודו וקולו מתנגן במתיקות בחלל ביתֹ הכנסת. עם בוא הלילה הניח את ראשו על ספסל נוקשה וישן את שנתו, וכך גם בכל הלילות הבאים.

דמותו של רבי ברוך לא משכה תשומת–לב יתרה אצל באי בית–המדרש. רגילים היו בעוברי–אורח תדירים, אם חסרי–כל שקיבצו נדבות ואם יהודים שהלכו לחפש את מזלם במקומות רחוקים, וסברו שר’ ברוך הוא אחד מאלה.

ימים מספר שהה רבי ברוך באותו בית–כנסת, עד שהבחינה בו עינו החדה של ר’ נחום, בעל משרפת–היין המקומית. התבונן בו רבי נחום בעת התפילה, עקב אחרי לימודו, ורגש פנימי אמר לו שהאלמוני הלז הנו צדיק נסתר.

בתום התפילה ניגש נחום לר’ ברוך והפציר בו לבוא אל ביתו כדי שיסעד את לבו כראוי ויניח את ראשו על משכב רך. “חדר מיוחד אכין לכבודו”, הפציר ר’ נחום, “וכל מזונותיו וכל הצטרכויותיו יהיו עלי לכל זמן שיחפוץ לישב בביתי, ובלבד שאזכה לכך שכבודו ייאות להיות אורחי”.

ראה ר’ ברוך כי בקשת האיש נובעת מלב יהודי רחב, וניאות להצעתו לישב בביתו לזמן לא–ידוע. קרנו פניו של נחום והתרגשות מילאה את לבו.

ג

היום שלמחרת לא היה ככל הימים בעבודתו של נחום.

בהגיעו לבית–המשרפה עם שחר, בדק נחום ומצא שעשרות הלוגים של מי הסלק סיימו את תסיסתם והעבירם בדליים אל כלי הסינון. בעוד מי הארגמן המותססים נוזלים בצינור מיוחד אל מיכל הזיקוק, הבעיר תחתיו אש לוהטת, וכאשר הלהבות הציפו את בסיס המיכל בזר של להבות, פתח את ברזו של הצינור היוצא מחלקו העליון של מיכל הזיקוק אל מיכל היין המוגמר. לקינוח שפך אל מיכל הזיקוק כוסות אחדות של סוכר שרוף כדי לתת ליין צבע אגוז, וכעבור שעה של עבודה יכול היה להביט בנחת בתוצאת מעשיו: הפחמים בערו בקולות נפץ מתחת מכל הזיקוק, אדי הכוהל זרמו בצינור העליון ונתעבו בו לזרם כהה של יין, וזה נפלט מפי הצינור אל מכל היין שמתחתיו.

פתח ר’ נחום את ברז–המכל התחתון, מזג כמה טיפות לכוס וטעם בקצה לשונו: חריף היה היי”ש - כמעט כוהל נקי - משקה שאין כדוגמתו. במשך היום מזג נחום בקבוק אחר בקבוק מהמכל התחתון, ולעת ערב יכול היה להביט בתפוקתו בסיפוק: כמעט עשרים בקבוקים של  יי”ש טהור ייצר היום, כמעט פי שניים מהרגיל.

העביר ר’ נחום את הבקבוקים למשמרת במרתף המשרפה, מחט את ידיו בסינרו, התיישב על שרפרף נמוך והתמסר לרגשי השמחה שהציפו את לבו: הנה, בירך ה’ את מעשי ידיי ורואה אני ברכה כפולה בעבודתי. מבלי–משים נטל ספר תהילים קטן והחל קורא בנועם מזמורי תהילים, מדקדק במילים כסופר מרגליות.

בעודו קורא, הבזיקה בו מחשבה: שמא ברכה זו הגיעה לי בזכות הצדיק האלמוני המתארח בביתי, וזכות זו היא שעומדת לי? חדל ר’ נחום לרגע מאמירת התהילים, הפך במחשבה זו לכאן ולכאן וכולו תהייה: האומנם יש אמת במחשבה זו שחשבתי, או שמא מקרה הוא ותו–לא?

ימים נוספים חלפו, והברכה במעשי–ידיו של נחום הלכה וגדלה. מטעני הסלק ותפוחי–האדמה היו טריים ונקיים ממזיקים ונמכרו לו בזול; ההתסיסה עלתה יפה והזיקוק שבעתיים, וכל מניין בקבוקים שהוציא למכירה נחטף מיד על ידי הקונים. ההצלחה האירה לו פנים, ושמחה ואושר קנו שביתה בביתו.

כשברכה משתכנת בביתו של יהודי היא מגיעה מלוא החופניים, וכך הואר ביתם של בני הזוג שבעתיים, כאשר מרת בריינדל, זוגתו של נחום, לחשה יום אחד  באוזנו כי נפקדה, ואם–ירצה–השם, שתים–עשרה שנות עקרות שבהן לא זכו בפרי–בטן תסתיימנה בעוד כך–וכך חודשים.

בהתהפכם על משכבם באותו לילה והם אפופי התרגשות, הוסיפה בריינדל להשיח את הרהורי לבה לפני נחום: “יודע אתה נחום יקירי, כי כבר עם בוא אורחנו האלמוני להתגורר בביתנו הבחנתי שאיש מורם–מעם הוא, זך וקדוש. לבי אומר לי כי איש אלוקים הוא אורחנו - ומדוע לא נדע מוצאו וקורותיו?”

“אכן יודע אנוכי כי איש–אלוקים הוא”, ענה נחום בביטחון, “שהרי מאז הגיע לביתנו החל מסחרנו לפרוץ והברכה החלה שורה במעשי–ידיי עשרת מונים מכפי שהיתה קודם בואו. ובאמת, מאז הגיע הבזיקה בי לא–אחת המחשבה: מי יודע אם לא זכות אירוחו של האיש הגדול היא זו העומדת לנו? - נתפלל רק לזאת שלא תשלוט בנו עינא–בישא”, הזדרז והוסיף.

למחרת החל נחום להתקרב אל ר’ ברוך ביתר–שאת והתעניין לשמו, מוצאו ופשר מעשיו. התחמק ר’ ברוך ממתן תשובה ברורה, אך נחום לא הרפה והירבה להפציר בו להשיב. ראה ר’ ברוך שעומדים להוציאו מאלמוניותו, והחל לערוך הכנות לעזוב את בית מארחו ולהמשיך בדרכי גלותו הארוכה והמייגעת.

כשהבחין נחום בחפצו של ר’ ברוך, חוורו פניו. “מדוע זה תחפוץ לעזוב את ביתנו? הלוא מאז הגעת אל ביתנו ה’ היה בעזרנו והברכה נפרשה לרגלינו ויפרוץ רכושנו במאוד–מאוד - ויודע אני שאין זה אלא בזכות גדולתך”.

שתק ר’ ברוך והמשיך לארוז את חפציו. הביטה בו בריינדל בעיניים קרועות לרווחה, פוכרת אצבעותיה בעצבנות יתרה, משל חוששת היא לאבד יהלום שהתגלגל לידה בהיסח–הדעת. 

“הלוא מאז הגעת”, המשיך נחום וקולו רוטט, “נתברכנו בבריאות האשה, ובזכותך אף זכינו להיפקד בפרי–בטן לאחר שתים–עשרה שנות עקרות מרה וכאובה. כיצד תעזוב אותנו כעת, כאשר עמך בוודאי תילקח גם הברכה אשר הבאת? האומנם תעשה כזאת, ואנו נישאר בשממוננו כקוץ ודרדר במדבר?”

נזדעזע ר’ ברוך ופסק ממלאכתו, אחר נשא מבטו והביט משתומם בפני נחום. האומנם זה הדבר? חשב - אך לא. “זכות וברכה אלה לא הגיעו יחד עמי. ברכה זו היא ייעוד ה’ אלוקינו לכל מכניסי–אורח בעין יפה בעת דחקו ולחצו. זה אשר חלק עמו לחמו בוודאי יתברך בכל!”

סיים ר’ ברוך את דבריו, אך על–אף כוונתו והסברו נעתר לבקשתם של בני–הזוג מכניסי–האורחים, ונשאר בביתם עוד זמן רב.

ד

אין נחת גדולה לאב מלצפות בבן–זקוניו יושב בכס–המלכות, עטור פאר–תורה, שתלמידים גדולים וכבירי–רוח שניתן להתפאר בהם גם בין צדיקים גדולים - והנה הם סובבים את בנו ושותים מפיו תורה.

פעמים מספר בימי גלותו נטל ר’ ברוך את מקל–נדודיו ושם פעמיו אל ליאזנא שבפלך ויטעבסק, מקום מלכותו של בנו–יקירו, רבנו הגדול רבי שניאור–זלמן.

באותם ימים, חצר בית רבנו כבר היתה מסודרת. תלמידים רבים היו במקום, ורבים מהם יושבים ב”חדרים” לפי מעלתם והבנתם בחב”ד שבחסידות. תורתו הלכה והתפשטה בקרב כלל ישראל, ושמו יצא לפניו בכל תפוצות ישראל שגאון עצום הוא בכל מכמני התורה, ואף גדולי ישראל רוטטים למשמע שמו.

בפעם הראשונה שביקר את בנו בחצר מלכותו, היה זה בחשאי. איש לא זיהה אותו וכאיש אלמוני התקבל אצל רבנו ליחידות, אך מיד בפתחה קם הרבי לכבודו מלוא קומתו.

האריכו האב הדגול והבן בשיחתם, ובתוך כך השמיע האב לבנו בקשה ואזהרה לבל ייוודע לאי–מי מהחסידים שהוא אביו. קיבל הבן את התנאי החמור, וכך יכול היה ר’ ברוך להסתובב כאוות–נפשו בחצר החסידות, להתבונן בדרכי בנו ובמנהגי החסידים - ולבו מוצף אושר.

והנה, באחד מביקוריו החשאיים הבאים, הפציר רבנו באביו שיסכים להיחשף לפחות לפני בני–ביתו ומתי–מספר מתלמידיו הגדולים, כדי שיוכל לכבדו ולתת לו בגלוי כבוד בן לאב.

ניאות רבי ברוך להפצרות בנו והתיר לו לגלות את זהותו לבני–ביתו של הבן ולמתי–מספר מתלמידיו הגדולים, ואף זאת רק בתנאי שהללו ישמרו היטב את הסוד המיוחד. אף זאת התנה רבי ברוך עם בנו, שלא יעז חלילה לשנות ממנהגיו בעת שהוא נמצא עם החסידים, ובפרט מישיבתו במקומו הנכבד בשעת אמירת דא”ח.

הסכים רבנו הזקן לקבל את התנאי. נפרצה חומת הסוד כדי סדק צר, ורק בודדים זולתו ידעו מיהו האיש שמסתובב בחצר הרבי.

וכך כותב אדמו”ר הריי”צ: “החסיד ר’ פנחס רייזעס משקלאוו והחסיד ר’ משה ווילענקער היו מאושרים כל ימי חייהם בזה שזכו לראות פני אבי רבנו ולשמוע ממנו דברי תורה ביחידות; כפי הבנתם, היה מחסידי כ”ק רבנו הבעל–שםֹ טוב הנסתרים, את אשר דיבר לפניהם היה עניינים קצרים רק מופלאים במושכל ולא התיר לגלותם”.

והנה יומיים לאחר היחשפו, נעלמו עקבותיו של רבי ברוך, וכשם שאיש לא ידע מהיכן הגיע, כך לא ידעו להיכן הלך, ויהי לתעלומה - - -

כאב צורב מילא את ליבם של אותם חסידים מעטים שזכו להכירו בזהותו ואף לשמוע ממנו מהני מילי מעליתא בנגלה ובנסתר - מהדברים שזכה לשמוע מפי רבו הבעל–שםֹ טוב הקדוש.

הצטערו החסידים שידעו את הסוד, אך יותר מכולם הצטערו ר’ פנחס רייזעס משקלאוו והחסיד ר’ משה ווילענקער, שנפשם טרם שבעה משמוע את דבריו הנפלאים של ר’ ברוך. הם כבר קיוו לשאול את פיו דברים שבתורת הנסתר ולשאוב מלוא חופניים של חידושי תורה - והנה הלך לו לדרכו ואיש לא ידע להיכן.

“נודע”, ממשיך הרבי הריי”צ לספר ברשימותיו, “אשר אבי רבנו נהנה מאוד מביקורו זה ואמר כי מרחוק לא יכול לשער כל–כך כמו שראה בעיניו ממעלות בנו. ואשר התאמת אצלו את אשר ידע עוד טרם שנולד רבנו הגדול, ונתקיים אשר הובטח”.

כאשר שמעו התלמידים את דברי ר’ ברוך, היו הדברים סתומים ולא מובנים. הכל ניסו לירד לפשרם של הדברים “התאמת אצלו אשר ידע עוד טרם שנולד רבנו הגדול - ונתקיים אשר הובטח”.

פליאה גדולה אפפה את הכל: מהו הדבר אשר ידע רבי ברוך בטרם נולד בנו הגדול? ומה היה דבר ההבטחה? ממי הובטח וכיצד?

בינתיים החלה לעבור מפה לאוזן שמועה שהיה בה כדי לענות על אותן שאלות. הבעל–שם–טוב, נאמר בשמועה, הבטיח לרבי ברוך שבן ייוולד להם; בן אשר נשמה גדולה וחדשה טמונה בו - נשמה שתאיר את העולם באור יקרות ותפיח רוח של חמימות באש הקודש של חסידות חדשה.

עוד סיפרה השמועה שעברה בין החסידים על עליית הנשמה שהיתה לבעל–שם–טוב הקדוש ובה שוטטה נשמתו בין היכלות טוהר ופז, ובאותה שעה ראה נשמה חדשה אשר לא היתה בעולם הזה מאז ומעולם, והיא יורדת להתלבש בגוף מכוון.

כאן הוסיפו: כאשר סיפר הבעל–שם–טוב את הדברים הללו לרבי ברוך, הבין שדבריו מרמזים לדבר גדול, וידע בגודל–רוחו שהוא–הוא המאושר אשר יזכה באותה נשמה חדשה וכבירה שתאיר את העולם.

“ראה הבעל–שם–טוב מקצה עולם ועד קצהו”, אמרו החסידים, “מראשית הדורות ועד אחריתם, וסיפר לרבי ברוך את אשר יהיה עמו ברבות הימים - לאחר היוולדו של הילד המיוחד - ואף שלח הוראות ועצות מפורטות בדרכי גידולו של הפעוט להציבו בדרך הסלולה העולה אל הר ה’”.

ה

עוד שנים רבות התגורר רבי ברוך בביתם של בני–הזוג רחבי–הלב נחום ואשתו בריינדל - הוא–עצמו מתבודד בחדרו הפרטי, ובעלי–הבית דואגים בתשומת–לב ובכבוד לכל מחסורו הגשמי.

“כנראה האריך ימים רבים”, כותב אדמו”ר הריי”צ. ובהיותו שבע–ימים ושבע–נחת, נפל למשכב שהיה לחוליו האחרון.

עברו ימים ור’ ברוך לא נרפא. כאשר הבחין נחום במצבו, הזדרז וקיבץ בכאב גדול את אנשי “חברא קדישא” כדי שיתאספו סביב מיטת הזקן האלמוני, נשוא–הפנים.

התאספו הכל סביב מיטתו, הביטו באיש והחרישו. רכן ראש ה”חברא קדישא” אל אוזנו של רבי ברוך ושאלו לשמו. הביט בו רבי ברוך ושתק. חזר הגדול שבחבורה ורכן ושאלו אם יש לו בנים ואיפה הם נמצאים, למען יוכל להודיעם על גורלו של אביהם ומקום מנוחתו, ויוכלו לפקוד את המקום ולומר אחריו קדיש.

התאמץ רבי ברוך והזדקף מעט במיטתו, וקולו היה צלול: “בבקשה מכם, קיברו אותי בבית–הקברות הסמוך, ועל מקום המצבה הניחו אבן וכיתבו עליה: ‘פה נטמן ברוך’ הא ותו לא. אינני חפץ שתוסיפו לכתוב עוד דבר על מצבתי”.

הביטו בו אנשי ה”חברא קדישא” בתמיהה. זו הפעם הראשונה ששומעים הם בקשה מוזרה מעין זו, אך רבי ברוך המשיך בדבריו, ועיניו בורקות: “ואל תשאלוני על בניי. שלושה בנים יש לי - יש מהם בן אחד שיידע על פטירתי גם אם לא תודיעו לו, וסמוך אני ובטוח שהוא יגיד זאת לאחיו. כעת מבקש אנוכי כי תניחוני לנפשי. אינני חפץ שתהיו עמי בשעת צאת הנשמה”.

מחרישים ומתפלאים עזבו אנשי ה”חברא–קדישא” את הבית, מושכים בכתפיהם בפליאה. לא ארכה השעה, ור’ ברוך נמצא שוכב על מיטתו אחרי צאת נפשו בקדושה ובטהרה - - -

הבינו הכל שאיש פלאי היה ר’ ברוך, יהודי היודע את אשר הוא עושה. כיבדו אפוא את בקשתו אשר ציוום בטהרתו, והניחו על קברו אבן בודדת שנכתב בה: “פה נטמן ברוך” ותו לא.

       

הרבה מתעלומות דברי–ימי חייו מובאות בספר הזכרונות אשר לכ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע, החל בסדר קירובו לבעל–שם–טוב הקדוש וחבורת הצדיקים הנסתרים וכלה בהשתלשלות הבטחתו של הבעל–שם–טוב אודות הנשמה הגדולה והחדשה שרבי ברוך עתיד לקבל ולגדל - נשמה שירדה לעולם הזה ביום ח”י אלול תק”ה, האירה את העולם בתורת החסידות והפכה גם הפכה קרח של חיי יום–יום רבי–מצוקה לאש חסידות שפשטה בכל תפוצות ישראל.

(על פי ‘כרם חב”ד’ גיליון 4 ח”א)

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.