Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Monday
Dec232013

שיר המעלות לאפרים

נער בן שש–עשרה שנים בלבד היה כאשר שמע מאמר חסידות מפי אדמו”ר הזקן, וכעבור שלוש שנים העלה את המאמר על הכתב בתוספת דברי הלל ושבח כתובים בחרוזים לכבוד אדמו”ר הזקן ובנו אדמו”ר האמצעי, אותם שמע וראה בעצמו • בן עשרים בלבד היה כאשר הצאר ניקולאי מינהו לרבה של ניקולייב, תפקיד בו נשא בגאון במשך יובל שנים • תולדות הרב אפרים זלמן ראזומנע מחשובי חסידי אדמו”ר הזקן - לקראת יום כ”ד טבת יום ההילולא של אדמו”ר הזקן

הנכד החזן אפרים זלמן רוזומני הרב אפרים זלמן ראזומנע, מחסידי כ”ק אדמו”ר הזקן, כיהן כרבה של ניקולייב במשך כיובל שנים. על אף תפקידו המכובד, הרי שתולדות חייו נסתרים הם ברובם. מעט נכתבו זעיר כאן וזעיר שם, ולקראת יום כ”ד בטבת, יום ההילולא של אדמו”ר הזקן, קיבצנו מן הגורן ומן היקב עד שהצלחנו לארוג את פיסות המידע למוצר מושלם.

הרב ראזומנע נולד לאביו ר’ דובער וגדל בעיירה סמילא. לימים היה לתלמידו של הגאון הגדול רבי יעקב מסמילא שהיה בקשר עם אדמו”ר הזקן, ואף היתה ביניהם התכתבות הלכתית.

על תקופת צעירותו של הרב ראזומנע לא ידוע לנו עד כה, אך לפי מה שיכתב להלן יש לשער שהיה בעל כשרונות מיוחדים.

הנער הצעיר רשם ‘הנחה’ מאדמו”ר הזקן

היה זה בשנת תקס”ז כאשר התקיימה החתונה הגדולה בז’לובין. החתונה הגדולה קנתה לה מעמד מיוחד גם בין החתונות היותר גדולות וחשובות שהיו בתנועה החסידית בדורות הקודמים. רבינו בעל התניא ומחותנו סניגורם של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב השיאו את נכדיהם. אלפי חסידים הגיעו אל החתונה הגדולה שהתקיימה בחודש סיון תקס”ז. החתן היה הרב אליעזר בנו של הרב מאיר (שהלך לעולמו בין השידוך לחתונה) בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב, והכלה הינה מרת שרה בת רבי דובער, אדמו”ר האמצעי.

[במאמר המוסגר יש לציין, שהיתה זו החתונה הראשונה בה נישאו צאצאי בעל התניא וסניגורם של ישראל, אך לא האחרונה. מספר חודשים בלבד אחר כך, בחורף תקס”ח, שוב התחתן נכד רבי לוי יצחק עם נכדת אדמו”ר הזקן, אך משום מה חתונה זו לא התפרסמה כל כך].

בין החסידים הרבים שהשתתפו בחתונה בז’לובין היה גם הרב אפרים זלמן והוא בן שש–עשרה שנים בלבד. במהלך החתונה וימי השבע ברכות אמר אדמו”ר הזקן מאמרי חסידות בפני קהל רב שכלל את חסידי חב”ד, את חסידי הרב מברדיטשוב וחסידים אחרים. ביניהם הצטופף גם הבחור אפרים זלמן ושמע את מאמרי החסידות. הוא לא רק שמע, אלא גם זכר היטב את אחד המאמרים שנאמר בשבת שבע ברכות (י”ד בסיון תקס”ז) על הפסוק “נשא את ראש בני גרשון”. שלוש שנים צפן את המאמר, לא ידוע אם בראשו או ברשימה שערך בשלב כלשהו, ואז בשנת תק”ע, בהיותו נער כבן תשע–עשרה שנים, העלה את המאמר על הכתב וכך יצר ‘הנחה’ על המאמר, והוסיף עליו שירים לכבוד אדמו”ר הזקן ובנו אדמו”ר האמצעי, (ראה מסגרת).

הצאר ממנה את הרב היהודי

בשנת תקע”א התמנה הרב ראזומנע לרבה של ניקולייב - עיר המוכרת לחסידי דור השביעי, באשר בשנת תרס”ב, תשעים ואחת שנים לאחר התמנותו לרבה של העיר - נולד בה הרבי וממנה הפציע אורו של משיח ישראל, כשברחובותיה הילך ובמוחו - מחשבות של גאולה.

העיר ניקולייב שוכנת בדרום אוקראינה, על שפת הים השחור, במקום בו נשפכים נהרות בוג ואינגולה. ניקולייב נוסדה בשנת תקמ”ט לא כעיר מגורים אלא כמעגן לספינות שלחמו במלחמה בין תורכיה ורוסיה. בתחילה נקרא המקום “המספנה החדשה על נהר אינגול”, ובהמשך שונה שם העיר לניקולייב. מאז ועד עתה הנמל בניקולייב נחשב לנמל חשוב ובו מספנה המקבלת הזמנות מכל מדינות חבר העמים. כבר מאז יסודה התגוררו בה יהודים.

עשרים שנה לאחר הקמתה מונה הרב ראזומנע לרבה של העיר, וזאת לאחר פגישה אישית עם הצאר ניקולאי שהתרשם מאד מאישיותו ואף אמר עליו כי הוא “יהודי ראזומנע”, כלומר, יהודי נבון וחכם. הרב ראזומנע כיהן בעיר הן כרב הרוחני והן כרב מטעם השלטונות.

בשנים הבאות, הקהילה היהודית בעיר הלכה והתפתחה, ובראשה עמד הרב החב”די הרב ראזומנע.

הפריחה היהודית בעיר ניקולייב נקטעה באחת, כאשר בשנת תקצ”ד גורשו ממנה היהודים בעקבות גזירת השלטונות. לחלק קטן מהיהודים ניתנה רשות מיוחדת להישאר בה, ביניהם לר’ שלמה ישעיה רפאלוביץ. ר’ שלמה ישעיה היה קבלן אוניות מפורסם שהממשלה חפצה בעבודותיו. בגין סיבה זו התיר לו הצאר ניקולאי להתיישב בעיר וכן לצוות עוזריו ועובדיו במספנות, ועמם יחד גם לרבנים וחזנים הנדרשים לאנשי רפאלוביץ כדי להמשיך את חייהם כבשגרה.

מצאתי בכמה מקומות כי הרב ראזומנע כיהן כרבה של העיר במשך יובל שנים ולא מצאתי שגורש מן העיר. נראה אפוא כי הושאר בעיר גם לאחר הגירוש.

אנשי עבודה עמל לוקחים חלק במערך הלימודים

אין מידע רב על תקופת כהונתו כרבה של ניקולייב, אך שמו ושם בנו הרב משה שמואל מצויים מספר פעמים ב”פנקס חברא ש”ס” של ניקולייב ובו תיעוד על השנים תר”ה עד תרכ”א. בפנקס נכתבו גם תקנות שתוקנו, רשימת מנויים וחלוקת הש”ס בכל שנה. פנקס זה נמצא כיום בספרית הרבי בניו יורק.

חברה ש”ס של ניקולייב איגדה את יהודי העיר ללימוד ש”ס, משניות ותנ”ך, מתוך מטרה לסיימם במשך שנה באמצעות חלוקה מסודרת. האגודה הוקמה בשנת תר”ה, כנראה בהשראת הרב ראזומנע. התקנון מעורר התפעלות נוכח קבוצת יהודים שעבדו לפרנסתם, ואף על פי כן ביקשו לסיים ש”ס בכל שנה.

וכך נכתב בשני הסעיפים הראשונים של התקנון:

א. אנחנו נכנסים לחבורא זו והבאים איתנו להתחבר במחברת הקודש, להיות להם חלק בלימוד הש”ס ומשניות כפי אשר יעלה ויזכה בחלקו, חובה עלינו על כל אחד ואחד ללמוד בכל יום שיעור קבוע כפי ערך השיעור שיעלה בחלקו, ואל יאמר לכשאפנה אשנה וכו’, אם לא שיבטל יום אחד או יומיים על ידי אונס אז יכריח עצמו ללמוד אחר כך פי שניים להשלים חיסרון מחמת הבטלה.

ב. העיקר שיהיה כוונה לעשות נחת רוח לבוראנו יתברך ויתעלה, בלימוד הזה, ולהוציא כל החבורא בלימודו של כל אחד ואחד, וכל זה צריך לכוון בכל יום קודם הלימוד ומה טוב שיוציא בשפתיו כל זה.

כדי להקל על הלומדים, התחייבו אנשי החבורה לרכוש ש”ס, משניות ותנ”ך, לבית המדרש. בשולי התקנון מצויה רשימת תורמים עבור הספרים ובין התורמים: “הרב ר’ אפרים זלמן ובנו ר’ משה שמואל נדבנו עתה ליתן נדבה ט’ זהובים ובכל חודש ח”י קפאקעס כסף”.

ובהמשך מובאת החלוקה, כאשר מצוין גם חלקו של הרב במערך הלימודים: “הרב דפה ר’ אפרים זלמן נ”י זכה לחלקו: דניאל, עזרא, נחמיה, דברי הימים, גיטין, קידושין”.

משנת תרי”ז מופיע בפנקס גם הרב ראזומנע וכן הגאון הרב אברהם דוד לאוואוט זקנו של הרבי שכיהן אף הוא לימים כרב בניקולייב, אך בשנים אלו הרב לאוואוט מופיע בתואר “ר’” בלבד.

בשנים תר”כ ותרכ”א, שמות הרב ראזומנע ובנו כבר אינם מופיעים בפנקס, ומכאן והלאה הרב לאוואוט מכונה “הרב” ואף חתימתו מתנוססת ראשונה. מכך עולה אפוא שהרב ראזומנע נפטר בשנת תר”כ בערך, ומאז החל הרב לאוואוט לכהן כרבה של ניקולייב.

“כשאזכה מהשי”ת ויחייני ויקימני”

בשנת תר”כ לערך נפטר, וכשלושים ושבע שנה לאחר מכן, בשנת תרנ”ז הוציא בנו הרב משה שמואל ראזומנע את הספר ‘הר אפרים’ ובו מאמר מיוחד על הרב שאול וואהל, אליו מתייחס המחבר, אמרות המחבר וכן מאמר החסידות של אדמו”ר הזקן והשירים לכבוד אדמו”ר הזקן ואדמו”ר האמצעי.

תעלומה מרתקת אופפת את הכיתוב בשולי שער הספר: “הוצאתיו לאור בעזהשי”ת, אני משה שמואל הנק’ הרב הישיש דק’ ניקאלאייעב בן הרב המחבר זצ”ל”. מכאן עולה לכאורה כי הרב משה שמואל כיהן כרב בניקולייב. אך בפועל לא נראה שכך היה, שכן לכל הפחות בשנים יותר מוקדמות הוא כיהן כרב בסבסטופול שבחצי האי קרים שבאוקראינה. נראה אפוא שיש כאן טעות סופר, וצריך היה להיות כתוב כך: “אני משה שמואל בן הרב הישיש דק’ ניקאלייעב - הרב המחבר זצ”ל”.

בהקדמה לספר מגלה הבן, כי בידו עוד כתבים של אביו, ובהם מאמרי אדמו”ר הזקן ואדמו”ר האמצעי:

“והנה את יתר הליקוטים אשר אסף וליקט אדוני אבי מורי הרב ז”ל, מאמרים ודרושים יקרים של אדמו”ר הרב הזקן הנ”ל ומבנו אדמו”ר הרב השני נ”ע, והרבה פירושים מהם על דברי הזוהר הקדוש, שלא הופיעו עדיין בעולם, ויש בהם אשר גם בכתובים אינם נמצאים, בלתי אם העתקה יחידה בכתב ידו של אדוני אבי מורי ורבי ז”ל ואין זולתה עוד, והמה טמונים וגנוזים באוצרי כעת - כשאזכה מהשי”ת ויחייני ויקימני, ותמצא ידי להוצאות הדפוס, אז אתאמץ ואשתדל להוציא גם אותם לאור עולם, בכדי לזכות רבים בתורת אמת - וזכות הרבים יעמוד לי ולבני ביתי עד עולם”.

 

האמת שלא במקומה - תביא לפעמים נזק גדול וחילול הקודש

שניים מצאצאיו של הרב אפרים זלמן מראזומנע התפרסמו בשנים הבאות. האחד הוא הנכד ר’ אפרים זלמן רזומני, בן בנו ר’ חיים חייקל. נכד זה נודע כחזן ומלחין אשר כבר בבחרותו נחשב לחזן גדול ומבטיח. במשך שנים רבות הופיע בכל רחבי אירופה. נפטר בשנת תרס”ה, אך לחניו מושמעים עד היום הזה.

נין הרב ראזומנע, הוא מר יעקב גרושעווסקי, עורך דין מפורסם וסופר ‘המודיע’ (שיצא לאור באותן שנים בעיר פולטבה שבאוקראינה, ואין לזה קשר ל’המודיע’ של ימינו). עיקר כתיבתו התמקדה במאמרים נוקבים בנושאים אקטואליים ובאחד מהם הביא סיפור בשם זקנו הרב אפרים זלמן ראזומנע רבה של ניקולייב:

“האמת שלא במקומה. אבי משה גרושעווסקי ז”ל סיפר לי, כי בהיותו עלם עילוי, אשר הירבה למד וחקר […] התחיל לדבר נגד איזה מנהגים מוזרים של איזה אדמו”ר, שחי בעת ההיא. כמובן דברים כאלה […] עוד בעיירה חסידית: סמילא, שאבי גר בה עוררו התמרמרות כנגדו, שהגיעה לאוזן אבי זקני הרב אפרים זלמן ראזומנע ז”ל שנתאשר במשמרת הרבנות הכפולה על כל הפארט הניקאלאיעבי [הנמל הניקולייבי, כנזכר לעיל המקום הוקם כנמל ולא כעיר] בפקודה מיוחדת מאת הרוממות [הצאר ניקולאי], ושהיה למדן גדול וחכם מחוכם עד להפליא, בלי התמהמה הוא נסע מניקאלאיעב לסמילא והחל להעיר את אזני אבי למוסר בעד אי הזהירות בדבריו ובחקירותיו.

“ואבי התווכח עמו זמן רב ובכל חום עלומיו הצטדק באמתלאות שונות ולאחרונה בראותו כי על כל טענותיו אבי זקני ממצאי נגדו פרכות טען את הטענה האחרונה כי הוא מדבר רק את האמת, בחשבו כי נגד הטענה הזאת לא ימצא אביו הזקן שום דבר להשיג, אפס אבי זקני בנחת ובמתון אמר לו כדברים האלה: בני הלא ידעת, כי ה’ אלוקינו הוא המקור של האמת, ובכל זאת אם איזה סופר יחפוץ לכתוב בהספר תורה אחרי המילות: ה’ או אלוקינו, המילה “אמת” אף כי אין אמת גדול מזאת, בכל זאת הוא יפסול את הספר תורה, יען כי האמת היא שלא במקומה… מכאן אנחנו יכולים ללמוד, כי לא תמיד האמת טובה ומועילה, והאמת שלא במקומה תביא לפעמים נזק גדול וחילול הקודש” (המודיע י”ז טבת תרע”ג).

מקורות: תולדות שמואל מונקעס והחתונה בז’לובין, הר אפרים, מגדל עז, מבית הגנזים, תולדות חב”ד ברוסיה הצארית, גל עד ליהדות נאג’ באניא, המליץ, המודיע (פולטבה), בית משיח, אתר מלחינים יהודיים ועוד.


הרב אפרים זלמן ראזומנע, מחסידי כ”ק אדמו”ר הזקן, כיהן כרבה של ניקולייב במשך כיובל שנים. על אף תפקידו המכובד, הרי שתולדות חייו נסתרים הם ברובם. מעט נכתבו זעיר כאן וזעיר שם, ולקראת יום כ”ד בטבת, יום ההילולא של אדמו”ר הזקן, קיבצנו מן הגורן ומן היקב עד שהצלחנו לארוג את פיסות המידע למוצר מושלם.
הרב ראזומנע נולד לאביו ר’ דובער וגדל בעיירה סמילא. לימים היה לתלמידו של הגאון הגדול רבי יעקב מסמילא שהיה בקשר עם אדמו”ר הזקן, ואף היתה ביניהם התכתבות הלכתית.
על תקופת צעירותו של הרב ראזומנע לא ידוע לנו עד כה, אך לפי מה שיכתב להלן יש לשער שהיה בעל כשרונות מיוחדים.
הנער הצעיר רשם ‘הנחה’ מאדמו”ר הזקן
היה זה בשנת תקס”ז כאשר התקיימה החתונה הגדולה בז’לובין. החתונה הגדולה קנתה לה מעמד מיוחד גם בין החתונות היותר גדולות וחשובות שהיו בתנועה החסידית בדורות הקודמים. רבינו בעל התניא ומחותנו סניגורם של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב השיאו את נכדיהם. אלפי חסידים הגיעו אל החתונה הגדולה שהתקיימה בחודש סיון תקס”ז. החתן היה הרב אליעזר בנו של הרב מאיר (שהלך לעולמו בין השידוך לחתונה) בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב, והכלה הינה מרת שרה בת רבי דובער, אדמו”ר האמצעי.
[במאמר המוסגר יש לציין, שהיתה זו החתונה הראשונה בה נישאו צאצאי בעל התניא וסניגורם של ישראל, אך לא האחרונה. מספר חודשים בלבד אחר כך, בחורף תקס”ח, שוב התחתן נכד רבי לוי יצחק עם נכדת אדמו”ר הזקן, אך משום מה חתונה זו לא התפרסמה כל כך].
בין החסידים הרבים שהשתתפו בחתונה בז’לובין היה גם הרב אפרים זלמן והוא בן שש–עשרה שנים בלבד. במהלך החתונה וימי השבע ברכות אמר אדמו”ר הזקן מאמרי חסידות בפני קהל רב שכלל את חסידי חב”ד, את חסידי הרב מברדיטשוב וחסידים אחרים. ביניהם הצטופף גם הבחור אפרים זלמן ושמע את מאמרי החסידות. הוא לא רק שמע, אלא גם זכר היטב את אחד המאמרים שנאמר בשבת שבע ברכות (י”ד בסיון תקס”ז) על הפסוק “נשא את ראש בני גרשון”. שלוש שנים צפן את המאמר, לא ידוע אם בראשו או ברשימה שערך בשלב כלשהו, ואז בשנת תק”ע, בהיותו נער כבן תשע–עשרה שנים, העלה את המאמר על הכתב וכך יצר ‘הנחה’ על המאמר, והוסיף עליו שירים לכבוד אדמו”ר הזקן ובנו אדמו”ר האמצעי, (ראה מסגרת).
הצאר ממנה
את הרב היהודי
בשנת תקע”א התמנה הרב ראזומנע לרבה של ניקולייב - עיר המוכרת לחסידי דור השביעי, באשר בשנת תרס”ב, תשעים ואחת שנים לאחר התמנותו לרבה של העיר - נולד בה הרבי וממנה הפציע אורו של משיח ישראל, כשברחובותיה הילך ובמוחו - מחשבות של גאולה.
העיר ניקולייב שוכנת בדרום אוקראינה, על שפת הים השחור, במקום בו נשפכים נהרות בוג ואינגולה. ניקולייב נוסדה בשנת תקמ”ט לא כעיר מגורים אלא כמעגן לספינות שלחמו במלחמה בין תורכיה ורוסיה. בתחילה נקרא המקום “המספנה החדשה על נהר אינגול”, ובהמשך שונה שם העיר לניקולייב. מאז ועד עתה הנמל בניקולייב נחשב לנמל חשוב ובו מספנה המקבלת הזמנות מכל מדינות חבר העמים. כבר מאז יסודה התגוררו בה יהודים.
עשרים שנה לאחר הקמתה מונה הרב ראזומנע לרבה של העיר, וזאת לאחר פגישה אישית עם הצאר ניקולאי שהתרשם מאד מאישיותו ואף אמר עליו כי הוא “יהודי ראזומנע”, כלומר, יהודי נבון וחכם. הרב ראזומנע כיהן בעיר הן כרב הרוחני והן כרב מטעם השלטונות.
בשנים הבאות, הקהילה היהודית בעיר הלכה והתפתחה, ובראשה עמד הרב החב”די הרב ראזומנע.
הפריחה היהודית בעיר ניקולייב נקטעה באחת, כאשר בשנת תקצ”ד גורשו ממנה היהודים בעקבות גזירת השלטונות. לחלק קטן מהיהודים ניתנה רשות מיוחדת להישאר בה, ביניהם לר’ שלמה ישעיה רפאלוביץ. ר’ שלמה ישעיה היה קבלן אוניות מפורסם שהממשלה חפצה בעבודותיו. בגין סיבה זו התיר לו הצאר ניקולאי להתיישב בעיר וכן לצוות עוזריו ועובדיו במספנות, ועמם יחד גם לרבנים וחזנים הנדרשים לאנשי רפאלוביץ כדי להמשיך את חייהם כבשגרה.
מצאתי בכמה מקומות כי הרב ראזומנע כיהן כרבה של העיר במשך יובל שנים ולא מצאתי שגורש מן העיר. נראה אפוא כי הושאר בעיר גם לאחר הגירוש.
אנשי עבודה עמל לוקחים חלק במערך הלימודים
אין מידע רב על תקופת כהונתו כרבה של ניקולייב, אך שמו ושם בנו הרב משה שמואל מצויים מספר פעמים ב”פנקס חברא ש”ס” של ניקולייב ובו תיעוד על השנים תר”ה עד תרכ”א. בפנקס נכתבו גם תקנות שתוקנו, רשימת מנויים וחלוקת הש”ס בכל שנה. פנקס זה נמצא כיום בספרית הרבי בניו יורק.
חברה ש”ס של ניקולייב איגדה את יהודי העיר ללימוד ש”ס, משניות ותנ”ך, מתוך מטרה לסיימם במשך שנה באמצעות חלוקה מסודרת. האגודה הוקמה בשנת תר”ה, כנראה בהשראת הרב ראזומנע. התקנון מעורר התפעלות נוכח קבוצת יהודים שעבדו לפרנסתם, ואף על פי כן ביקשו לסיים ש”ס בכל שנה.
וכך נכתב בשני הסעיפים הראשונים של התקנון:
א. אנחנו נכנסים לחבורא זו והבאים איתנו להתחבר במחברת הקודש, להיות להם חלק בלימוד הש”ס ומשניות כפי אשר יעלה ויזכה בחלקו, חובה עלינו על כל אחד ואחד ללמוד בכל יום שיעור קבוע כפי ערך השיעור שיעלה בחלקו, ואל יאמר לכשאפנה אשנה וכו’, אם לא שיבטל יום אחד או יומיים על ידי אונס אז יכריח עצמו ללמוד אחר כך פי שניים להשלים חיסרון מחמת הבטלה.
ב. העיקר שיהיה כוונה לעשות נחת רוח לבוראנו יתברך ויתעלה, בלימוד הזה, ולהוציא כל החבורא בלימודו של כל אחד ואחד, וכל זה צריך לכוון בכל יום קודם הלימוד ומה טוב שיוציא בשפתיו כל זה.
כדי להקל על הלומדים, התחייבו אנשי החבורה לרכוש ש”ס, משניות ותנ”ך, לבית המדרש. בשולי התקנון מצויה רשימת תורמים עבור הספרים ובין התורמים: “הרב ר’ אפרים זלמן ובנו ר’ משה שמואל נדבנו עתה ליתן נדבה ט’ זהובים ובכל חודש ח”י קפאקעס כסף”.
ובהמשך מובאת החלוקה, כאשר מצוין גם חלקו של הרב במערך הלימודים: “הרב דפה ר’ אפרים זלמן נ”י זכה לחלקו: דניאל, עזרא, נחמיה, דברי הימים, גיטין, קידושין”.
משנת תרי”ז מופיע בפנקס גם הרב ראזומנע וכן הגאון הרב אברהם דוד לאוואוט זקנו של הרבי שכיהן אף הוא לימים כרב בניקולייב, אך בשנים אלו הרב לאוואוט מופיע בתואר “ר’” בלבד.
בשנים תר”כ ותרכ”א, שמות הרב ראזומנע ובנו כבר אינם מופיעים בפנקס, ומכאן והלאה הרב לאוואוט מכונה “הרב” ואף חתימתו מתנוססת ראשונה. מכך עולה אפוא שהרב ראזומנע נפטר בשנת תר”כ בערך, ומאז החל הרב לאוואוט לכהן כרבה של ניקולייב.
“כשאזכה מהשי”ת
ויחייני ויקימני”
בשנת תר”כ לערך נפטר, וכשלושים ושבע שנה לאחר מכן, בשנת תרנ”ז הוציא בנו הרב משה שמואל ראזומנע את הספר ‘הר אפרים’ ובו מאמר מיוחד על הרב שאול וואהל, אליו מתייחס המחבר, אמרות המחבר וכן מאמר החסידות של אדמו”ר הזקן והשירים לכבוד אדמו”ר הזקן ואדמו”ר האמצעי.
תעלומה מרתקת אופפת את הכיתוב בשולי שער הספר: “הוצאתיו לאור בעזהשי”ת, אני משה שמואל הנק’ הרב הישיש דק’ ניקאלאייעב בן הרב המחבר זצ”ל”. מכאן עולה לכאורה כי הרב משה שמואל כיהן כרב בניקולייב. אך בפועל לא נראה שכך היה, שכן לכל הפחות בשנים יותר מוקדמות הוא כיהן כרב בסבסטופול שבחצי האי קרים שבאוקראינה. נראה אפוא שיש כאן טעות סופר, וצריך היה להיות כתוב כך: “אני משה שמואל בן הרב הישיש דק’ ניקאלייעב - הרב המחבר זצ”ל”.
בהקדמה לספר מגלה הבן, כי בידו עוד כתבים של אביו, ובהם מאמרי אדמו”ר הזקן ואדמו”ר האמצעי:
“והנה את יתר הליקוטים אשר אסף וליקט אדוני אבי מורי הרב ז”ל, מאמרים ודרושים יקרים של אדמו”ר הרב הזקן הנ”ל ומבנו אדמו”ר הרב השני נ”ע, והרבה פירושים מהם על דברי הזוהר הקדוש, שלא הופיעו עדיין בעולם, ויש בהם אשר גם בכתובים אינם נמצאים, בלתי אם העתקה יחידה בכתב ידו של אדוני אבי מורי ורבי ז”ל ואין זולתה עוד, והמה טמונים וגנוזים באוצרי כעת - כשאזכה מהשי”ת ויחייני ויקימני, ותמצא ידי להוצאות הדפוס, אז אתאמץ ואשתדל להוציא גם אותם לאור עולם, בכדי לזכות רבים בתורת אמת - וזכות הרבים יעמוד לי ולבני ביתי עד עולם”.
מקורות: תולדות שמואל מונקעס והחתונה בז’לובין, הר אפרים, מגדל עז, מבית הגנזים, תולדות חב”ד ברוסיה הצארית, גל עד ליהדות נאג’ באניא, המליץ, המודיע (פולטבה), בית משיח, אתר מלחינים יהודיים ועוד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.