Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Nov272013

והדליקו נרות בחצרות סיני ובגולן

מאות רבות של חסידים עזבו את ביתם ומשפחותיהם בימי חג החנוכה תשל”ד, לפני ארבעים שנה בדיוק, ויצאו אל הגבולות בצפון הארץ ובדרומה במכוניות, מטוס וקומנדקרים, במטרה להגיע לכל החיילים המוצבים בגבולות, במוצבים, במעוזים ובתעוזים, בבונקרים ובשוחות המבודדות •  סקירה מרתקת על מבצע חנוכה בימי מלחמת יום כיפור

בשבועות האחרונים סקרנו מעל גבי במה זו את “מבצע יום הכיפורים” שניהל הרבי לפני ארבעים שנה בדיוק, לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים. המבצע שהתנהל בעיקרו בקרב חיילי צה”ל שהיו בחזיתות הדרומית והצפונית.

כחודשיים ימים חלפו מאז הופסקה האש, אך אלפי החיילים עדיין ניצבו לאורך הגבולות. ממשלת ישראל הותירה אותם שם עד לחתימת הסכם סופי. משימותיהם של החיילים באותה תקופה היו מורכבים בעיקר מתצפיות ומשמירה שגרתית לאורך החזיתות. המצב גרם לחיילים תשישות מוראלית ועייפות נפשית.

חנוכה תשל”ד הלך והתקרב, ובקרב החיילים שררה אכזבה רבה. ההסכם הצפוי טרם נחתם, ואיש עוד לא יודע מתי זה יקרה. והם? הם עדיין בעמדותיהם, ממשיכים לאכול מנות קרב הרחק מבני משפחותיהם המתגעגעים שרוצים להדליק חנוכה עם אבא ולאכול יחד סופגניות ולביבות.

המצב הרגשי והמוראלי בהחלט היה נגד עיניו של נשיא הדור ומנהיגו, הרבי מלך המשיח, וגם בניו יורק הרחוקה ידע היטב את אשר נעשה בבונקרים, בשוחות ובחפירות לאורך הגבולות.

זו הסיבה שבימים שלפני חנוכה יצא הרבי בשורה של הוראות חדשות לקראת מבצע חנוכה - הוראות שהותאמו לתקופת החירום ששררה בארץ ישראל. בהתוועדות שהתקיימה בעיצומה של שבת כ’ כסלו, חג הגאולה, השבת שלפני חנוכה, אמר הרבי כי נרות חנוכה מאירים לכל אחד וגם לגויים, כפי הנאמר “אור לגויים נתתיך”, ולכן יש לראות שבכל בית יהודי ידליקו לפחות חנוכיה אחת, ועדיף שכל ילד ידליק בעצמו את נרות החנוכה. בבתים שאין בהם חנוכיה, ביקש הרבי, להעניק חנוכיה וההוצאות יהיו על חשבון מגבית י”ט כסלו.

הרבי הוסיף והורה לערוך כינוסי ילדים בעת הדלקת נרות חנוכה, להסביר להם על חנוכה שענינו להאיר בכל מקום, ולאחר מכן ידליק אחד הילדים חנוכיה וישירו את שירי חנוכה, כל מקום לפי מנהגו. כמו כן ביקש להעניק לילדים ‘דמי חנוכה’, שהרי זה מנהג ישראל, ומתוך דמי החנוכה, שיתנו הילדים חלק לצדקה.

מילדי ישראל עבר הרבי לדבר על חיילי צה”ל, ואמר כי בנוגע לאנשי הצבא - הם שלוחי כלל ישראל ויש להם את הזכות להגן על היהודים בגופם ובנפשם. לכן צריך לדאוג שבכל מוצב צבאי תהיה חנוכיה, ולסדר שבכל יום חייל אחר ידליק חנוכיה, ויזכה גם את חבריו. כמו כן, יש לחלק ‘דמי חנוכה’ גם לחיילים, ולדאוג שיהיו להם קופות צדקה, על השולחן או לקבוע בקיר, ושהחיילים יתנו צדקה מתוך דמי החנוכה.

זאת ועוד: להעניק לכל חייל סידור, שזהו ענין של תפילה וכן ספר תהילים שזהו ענין של תורה - ובכך יהיו אצל החיילים שלושת העמודים שעליהם עומד העולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים.

ואילו לחיילים מקרב חסידי חב”ד, ביקש הרבי לדאוג שיהיה להם ספר התניא או תורה אור או ליקוטי תורה על פרשות השבוע שקוראים בשבועות אלו.

הרבי מה”מ לא שכח גם את משפחות החללים - החיילים שנהרגו על קידוש ה’ בקרבות, וכן את משפחות הפצועים. אלמנות רבות ויתומים אינספור מגיבורי מערכות ישראל, עמדו לנגד עיניו של הרבי. אשר על כן, הורה הרבי: בבתים של אלמנות ויתומים, יש להביא חוץ מאור בדמות דברי ניחומים, וכן אור של נרות חנוכה. ואם יש ילד או ילדה - הרי שידליקו נרות חנוכה ויאירו את הבית.

כך גם בבתי הפצועים - שהפצוע עצמו ידליק נרות, ומלבדם, גם אביו או אמו או הסבתא או הסבא ידליקו, כדי שיהיה כמה שיותר אור בבית.

הוראותיו של הרבי הגיעו טלפונית לארץ הקודש, וחיל החלוץ החב”די נכנס מיד לתזזית. כעבור שעות ספורות הוכן ‘חוזר’ מיוחד ובו תקציר ההוראות החדשות משולבות עם הוראות בנוגע למבצעים השונים:

“לאסוף ילדים פעם או יותר, במשך ימי חנוכה בזמן הדלקת נרות לספר להם על נס חנוכה ולתת להם דמי חנוכה. להשתדל שבכל בית יהודי תהיה חנוכיה, וידליקו נרות חנוכה, במקום שצריך לתת בכסף או בחינם. רצוי שגם ילדים ידליקו.

“כדאי שבכל בית תהיה קופת צדקה, לחנך את הילדים שחלק מדמי חנוכה לתת צדקה.

“שיבקרו בבתים יהודים, וימריצו על הדלקת נר חנוכה תוך זהירות של שמירת שבת.

“במיוחד להשתדל שאלו שזכו להגן על עם ישראל בארצנו היינו אנשי הצבא, שתהיה חנוכיה בכל מוצב אפילו נמצא שם חייל אחד. וכל יום ידליק חייל אחר. לומר לפניהם איזה דבר תורה, ועל ידי זה יחשבו כתלמידים ואז לחלק להם דמי חנוכה.

“בכל מוצב תימצא תמיד קופת צדקה בכדי שיוכל לתת צדקה. ועתה יתנו חלק מהדמי חנוכה לצדקה.

“כמו כן בבית אלמנות ויתומים צריכים להדליק חנוכיה, ועדיף שכל בני הבית ידליקו אלא במקומות שונים. וכן לחלק להם דמי חנוכה. על אחת כמה וכמה בבתים שיש פצועים.

“לחזק מבצע תפילין, שכידוע מפיל אימתה ופחד על הנכרים.

“לחלק לחיילים סידורים ותהילים, ושיהיו במקום שלחיילים יש גישה אליהם. שיהיו שם תפילין סידורים ותהלים”.

הוראת שעה מיוחדת

הפעילות לקראת חנוכה נכנסה לתכונה רבתי, וחסידי חב”ד בארץ הקודש החלו לפעול. הזמן קצר והמלאכה מרובה. כך דיווח עיתון ‘המודיע’ באותם ימים:

חנוכיות לחיילים על ידי חסידי חב”ד

חסידי חב”ד יתחילו ביום ג’ לחלק אלפי חנוכיות לחיילים ביחידות צה”ל בחזיתות. המבצע ייערך על פי הוראה של מנהיג חב”ד הרבי מלובביץ’, אותה השמיע בעת התוועדות שקיים בסוף השבוע שעבר בחצרו בברוקלין. התוועדות זו התקיימה לרגל ‘חג הגאולה’ המציין את שחרור מייסד חב”ד מהכלא הרוסי לפני 175 שנים. על פי הוראת הרבי יחלקו חסידי חב”ד חנוכיות גם למשפחות השכולות”.

בתחילת חג החנוכה פורסמה ב’המודיע’ מודעה מטעם אגודת חסידי חב”ד ובה תמצית הוראות הרבי בקשר לחג החנוכה, כאשר בסוף המודעה צויין: “שמחה ממתקת דינים. כל אחד יאמץ לעצמו קו השמחה ובפרט בימי החנוכה”.

הוראה נוספת שהגיעה באותם ימים - שגם בנות ידליקו נרות חנוכה, וכך נכתב הודעה שיצאה על ידי “אגודת חסידי חב”ד ירושלים”:

ב”ה. יום א’ דחנוכה תשל”ד

הודעה דחופה

נתקבלה הוראה דחופה מכ”ק אדמו”ר שליט”א שכהוראת שעה תדלקנה גם הבנות נרות חנוכה.

גם העיתון ‘מעריב’ ציין זאת בידיעה מיוחדת:

“גם ילדות רשאיות לברך על הנרות.

“נשיא חב”ד העולמי, הרבי מלובאביץ’, התיר באופן מיוחד ובהוראת שעה לנערות ולילדות גם לברך וגם להדליק נרות של חנוכה.

“בשיחה טלפונית שנתקבלה אמש בכפר חב”ד, פנה הרבי וביקש להתיר לילדות להדליק ולברך על נרות חנוכה. הוא נימק את ההיתר בכך, כי לאור המצב השורר כיום, ‘אנו זקוקים לאור ולאורה בכל בית בישראל’ ומשום כך בהוראת שעה באופן מיוחד, גם ילדות יכולות לברך ולהדליק נרות של חנוכה.

“אלפי חנוכיות ונרות חנוכה חולקו בימים האחרונים על ידי חסידי חב”ד בקרב יחידות צה”ל למשפחות שכולות, לבתי חולים ולבתי הבראה, כחלק ממסע ההסברה על מצות הדלקת נרות חנוכה, ובהתאם לבקשתו של הרבי מלובאביץ’”.

חסידי חב”ד יוצאים למערכה

הרב אפרים וולף, מנהל ישיבות “תומכי תמימים”, שלח לרבי דוחו”ת מהמבצע, מהם ניתן ללמוד על התגייסות החסידים למבצע. חסידים רבים עזבו את ביתם למספר ימים ופתחו בנסיעות ארוכות וממושכות כדי להגיע לחיילים בכל החזיתות. וכך מציין הרב וולף: “כ”ד כסלו תשל”ד… בארץ הקודש מגוייסים כל אנ”ש לפעולות בענין החנוכה או שחלקם מגוייסים לצבא. הערב תתקיים אסיפה עם ר’ משה שי’ סלונים בענין הפעולות. נוסף לאוטובוס שיצא היום לסיני, ייצאו ביום ב’ הבא 2 אוטובוסים א’ לסיני וא’ לרמת הגולן.

“ר’ משה סלונים מסר שעל אף החופש בבתי הספר מקווים לקיים ב–100 בתי ספר ערבי חנוכה, בלוד יקיימו מסיבות חנוכה היום ומחר [על פי הוראת הרבי לקיים כינוסים בזמן הדלקת נרות חנוכה]”.

אוטובוסים רבים יצאו מריכוזי חב”ד לדרום הארץ ולצפונה. אפילו מטוס צבאי מיוחד הוקצה לצורך העניין והוא יצא לסיני.

נתחיל עם זכרונות מהפעילות בחזית הצפון, מפי הרב שלמה רסקין, אז אברך צפתי צעיר, וכיום מנהל מוסדות ‘בית חנה’ בעיר צפת:

“כשהרבי דיבר לפעול במבצע חנוכה, פעלנו במלוא המרץ ליישם את ההוראות, בייחוד עם חיילי צה”ל. אני זוכר שמיד כשקיבלנו את הידיעה, יצאנו עם רכבו של הרב לייבל קפלן לראש פינה, שם כבר המתין לנו אוטובוס של חסידים שהגיעו מכפר חב”ד במטרה לפעול בחזית הסורית ברמת הגולן. אנחנו כתושבי הצפון הפכנו להיות למורי הדרך.

“לאחר כמה שעות של המתנה בראש פינה לצורך קבלת אישורים ממפקדת התיאום והקישור, יצאנו לחזית ברמת הגולן. לא אשכח את המראות לאורך כל הדרך. בצידי הכבישים נראו שיירות של טנקים וכלי רכב צבאיים סורים, מפויחים.

“ברמת הגולן פגשנו את החיילים שוהים עדיין בבונקרים ומאחורי ביצורים. למרות הפסקת האש, המלחמה עדיין לא הסתיימה. הדריכות באוויר היתה גדולה. אי אפשר לתאר את השמחה שהתעוררה בקרב החיילים ברגע שראו אותנו. הגענו עם הרבה שמחה חסידית, דיברנו על חנוכה ועודדנו את רוחם”.

נרות חנוכה מול עיני חיילי האויב

אחד האנשים שניצחו על הפעילות הענפה בדרום, הוא הרב ליפא קורצוויל שמאז ועד היום לא נס ליחו, והוא ממשיך בפעילות אינטנסיבית בקרב חיילי צה”ל. זכרונותיו מהימים ההם קולחים ומלאים התרגשות מההצלחה שלוותה בברכות הרבי על כל צעד ושעל.

“ה’מבצעים’ בקרב החיילים אמנם החלו עם פרוץ המלחמה, וגם כאן בקרית מלאכי התקיימו פעולות רבות וחשובות בתוככי המחנות הסמוכים, אך הפעולות הגדולות היו בחזיתות, ובעיקר בחצי האי סיני, שם שהו אלפי חיילים בעמדות מבוצרות ובמחנות ובסיסים הפזורים ברחבי סיני.

“לצאת לסיני לא היה דבר של מה בכך. זכורני שבתחילת המלחמה יצאו שני אוטובוסים מלאים בחסידי חב”ד לעבר סיני, אוטובוס אחד יצא מכפר חב”ד, ובו נסע גם המשפיע הנודע ר’ מענדל פוטרפס, והאוטובוס השני יצא מנחלת הר חב”ד.

“הנסיעה היתה ארוכה מאוד. ברחבי סיני פעלנו לאורך הגבולות, הנחנו תפילין עם החיילים, חילקנו ‘משקה’, והעיקר הבאנו מנות גדושות של שמחה חסידית אל החיילים שמאורעות מלחמת יום כיפור גרמו להם להיות במצב רוח עכור. הפחנו בהם שמחה אמיתית ואמונה כי ה’ יעזור ועם ישראל ינצח את אויביו.  

“בתום שלושה ימי פעילות, שבנו עם האוטובוסים לבתינו. עם זאת, המבצע לא נגמר והפעולות בסיני נמשכו בדרכים שונות.

“המבצע הגדול באמת היה בחנוכה, כאשר יצאו אוטובוסים - ובמקביל מטוס צבאי - שהביאו קבוצת חסידים גדולה לחצי האי סיני, על גבול מצרים, כדי לזכות את החיילים במצוות חנוכה ולהביא להם שמחה, בעיקר נוכח האבידות הקשות שספג עם ישראל באותם ימים טרופים.

“לכל לראש היה צריך לארגן את המטוס, ולכך דאג ר’ שליימק’ה מיידנצ’יק, יושב ראש ועד כפר חב”ד. היו לו קשרים טובים בצמרת הצבא, והוא יצר קשר במקומות הנכונים, ודאג למטוס שיצא משדה התעופה בן גוריון לכיוון סיני.

“את החנוכיות, סופגניות ועוד פרודוקטים רבים, הביא ארגון צעירי חב”ד בראשות הרב ישראל ליבוב. ניהול המבצע בפועל הופקד בידי, בתפקידי מנהל בית חב”ד קרית מלאכי.

“החסידים שיצאו למבצע הגיעו מנחלת הר חב”ד, מקרית גת ומלוד. האמת ניתנת להיאמר, שראיתי תופעה מופלאה - דווקא חסידים שהגיעו שנים ספורות קודם מרוסיה, הם שידעו מהי מסירות נפש, המשיכו למסור את נפשם גם כאן וביקשו מעצמם לצאת למבצע ללא צורך לדבר עמם או לשכנע אותם. חרף כל המכשולים והקשיים שעמדו בפני ראש משפחה שמבקש לצאת לשלושה ימים מהבית לאיזור החזית הדרומית, שלא לדבר על רבים מהם שהעברית טרם הייתה שגורה על פיהם, ובכל זאת הם ביקשו להיפגש ולשמח את החיילים ה’צברים’.

“אולי מבצע זה בסיני יכול להיראות כחוויה מרתקת, אך צריך להבין שזה לא היה כך כלל. בראש ובראשונה מדובר היה באנשים שעבדו לפרנסתם, ולצורך כך היה עליהם לעזוב את מקום העבודה לכמה ימים מבלי שאיש פיצה אותם על כך כספית. לעיתים הדבר היה כרוך באי נעימות מצד המעסיקים. בנוסף לכך, חסידים אלו הותירו את האישה ואת הילדים בבית, בפרט בערבי חנוכה המשפחתיים. לכולם היה ברור שחזית סיני אפופת סכנות ומתיחות בטחונית, למרות שברמה העקרונית שררה רגיעה מסוימת. כולם ידעו שאי אפשר להתקשר מסיני הביתה ולספר חוויות, טלפונים סלולאריים לא היו, וגם טלפונים כמעט ולא, ובכל ימי ההיעדרות אי אפשר היה להתקשר הביתה ולשוחח עם בני המשפחה.

“היוצאים למבצע התרכזו בשדה התעופה הצבאי הסמוך לשדה התעופה בן גוריון. עלינו על מטוס צבאי קטן המיועד לטיסות קצרות. לא היו כלל תנאי נוחות. עמנו במטוס היתה כמות עצומה של חנוכיות ונרות, ולצידם סופגניות, ששימשו אותנו במשך שלושת הימים בהם שהינו בסיני.

“היום, כאשר בחורים מגיעים ל’מבצעים’ למספר ימים, הם מקבלים ארוחות דשנות בבית חב”ד, אך אז, מי חשב על כך? כל אחד הביא עמו אוכל יבש וקר שאינו מצריך קירור או בישול, ואת אלה אכלנו שלושה או ארבעה ימים יחד עם ירקות וכדומה שקיבלנו בשטח. אלו בהחלט לא היו סעודות חג חגיגיות…

“המטוס נחת בשדה התעופה הצבאי שברפידים, סיני, ואת פנינו קיבל קצין שלישות ראשי שהיה אחראי על כל ענייני המינהלה בחצי האי סיני. הוא עבד בתיאום מלא עם הרבנות הצבאית, ודאג לנו לרכבים רבים שפיזרו אותנו בכל רחבי סיני. לאחר שקיבלתי מהשלישות ומהרבנות את מפות האזור, סיכמתי עמם את הפרטים האחרונים לגבי חלוקת הפעילים בקרב הגזרות השונות, במטרה שלא נחסיר שום מוצב או אפילו חוליה הפזורה בכל השטח העצום הזה. זה היה מבצע מורכב מאד, ורק בברכת הרבי הצלחנו.

“המבצע התנהל כמבצע צבאי של ממש. כל חוליה בת ארבעה או חמשה חסידים יצאה כשהיא מלווה בנהג–חייל. הם היו יוצאים יחד משעות הבוקר המוקדמות ועד השעות המאוחרות של הלילה, כאשר לאורך כל השעות הם מסתובבים בקרב חולות–עד. היה צריך לחשב מראש כמה חנוכיות וסופגניות יש לתת לכל חוליה, תוך הערכות מקצועיות לכמה חיילים יגיעו חברי אותה חוליה ספציפית. ברור שלכל חוליה נוצר תחשיב שונה. התחשיב היה בנוי לפי מספר הקילומטרים בין מוצב למוצב, ועל פי זה הותאם המסלול היומי במטרה להספיק להגיע לכמה שיותר. כל חוליה ידעה מראש לאלו נקודות היא מגיעה ומה עליה לעשות בכל מקום.

“בהינתן האות יצאו החוליות מהבסיס המרכזי לארבע רוחות השמים במטרה להגיע לכל המעוזים והתעוזים מבלי להחמיץ אף לא מקום אחד, אף לא חייל אחד! [הרב קורצוויל מסביר לצעירים את המושגים ‘מעוזים’ ו’תעוזים’: המעוזים הם עמדות מבוצרות בתוך תעלות על קו הגבול, ואילו התעוזים הם עמדות מבוצרות המרוחקות יותר ונחשבו עורפיות - ש.ז.ב].

“אני אישית שובצתי בחוליה שפעלה ממש על קו הגבול. את אחת החנוכיות שהדלקנו ראו גם החיילים המצריים שמעבר לגבול. עברתי יחד עם החוליה שלי במעוזים רבים, ובכל אחד שהו חיילים בודדים. תאר לעצמך איך ‘נחתנו’ עליהם פתאום עם המון שמחה, מרץ ואור של החג… הפחנו שמחת חג, ובשעות היום אף הנחנו תפילין והותרנו סופגניות וחנוכיות בתוספת הסבר כיצד מדליקים נרות חנוכה.

“במעוזים שאליהם הגענו לאחר שקיעת החמה, הדלקנו נרות חנוכה, שרנו שירי חנוכה מסביב לנרות, וכך עזרנו לחיילים לשכוח את החרדה מהאויב כמו גם את הדאגה למשפחות הנמצאות הרחק מהם. בכל מקום שאליו הגענו, הבאנו כמובן את ברכת הרבי לארץ ישראל ולחיילים, ועודדנו אותם ואת רוחם.

“ומה המתכון לשמחת החיילים? היו לנו בקבוקי ‘משקה’, והם נמזגו לכל חייל כמובן בצורה מדודה. שרנו ניגונים חסידיים ויצאנו בריקודי שמחה שהוסיפו רבות לשמחה הגדולה, בעוד החיילים לא נותרים אדישים ונסחפים בשמחה הגדולה.

“במרחק של ארבעים שנה קשה לתאר את השמחה הגדולה שאתה מכניס בחייל צעיר הנמצא במשך תקופה ארוכה יחד עם חיילים בודדים בתוך עמדה מבוצרת, כאשר רוב הזמן הם עומדים בעמדות השמירה ובוהים לעבר הגבול המצרי, ללא מעש, אך עם פחד בלבבות ודאגה עצומה לבני משפחותיהם עמם הקשר חלש במיוחד, בגלל אמצעי התקשורת המעטים באותן שנים.

“בסוף כל יום פעילות, חזרו החוליות כולן לרפידים, שם הדלקנו נרות חנוכה, ישנו כמה שעות, והשכם בבוקר התפללנו שחרית ומיד יצאנו שוב למבצע נוסף. כך במשך שלושה ימים רצופים.

“איש מהצוותים לא התעייף, והבית לא היה בראש מעייניהם. כולנו פעלנו באינטנסיביות וללא הפוגה במשך 72 שעות. רק בתום המבצע הגדול שבנו לנחל’ה”.

גאווה להיות עם חב”ד

מקרים מרתקים רבים אירעו לחוליות החסידים שפעלו בשטח. כך למשל חוליה חב”דית שהגיעה ליחידות צה”ל באזור איסמעיליה, גילתה חייל יהודי בין חיילי יחידה שוודית בכוח החירום של או”ם. החוליה שיצאה להדליק נרות עם חיילי צה”ל, הגיעה לנקודת תצפית של צה”ל ליד איסמעיליה ואנשיה כיבדו את החיילים בעוגות ו’משקה’, הניחו תפילין והתפללו בצוותא. התכונה משכה את תשומת לבם של חיילי או”ם שהיו מוצבים בקרבת מקום. בין כך ובין כך התפתחה שיחה בינם ובין החסידים, ואחד החיילים השוודים אמר פתאום: ‘אני יהודי, שמי יוסף ברגסון”. קל לתאר את התרגשותם של החסידים שמצאו עוד נשמה יהודית. למותר לציין שהחייל הניח תפילין והתפלל עם החסידים.

מקרה מעניין מספר המשפיע הרה”ח ר’ אברהם מייזליש, שכיהן כמחנך בכיתה י”ב בבית ספר למלאכה ויצא עם תלמידיו לפעילות:

“למבצעים בסיני בחנוכה נסעתי יחד עם תלמידים מבית הספר, שעבדו בלהט של קדושה. הם נסעו יחד איתנו בתחבורה הציבורית עד לסיני במטרה לעודד את החיילים. היתה קבוצת תלמידים שהסתובבו לבדם בין המוצבים וחילקו מטבעות לברכה. למרות גילם הצעיר, הם לא התביישו ונכנסו למחנה גדול וקיבלו אישור לדבר בפני החיילים. הם הציבו שני ארגזים האחד על רעהו, עמדו עליהם וסיפרו על חנוכה וכן חילקו מטבעות.

“המבצע ארך כמה ימים, והתלמידים שהיו לבדם ולא היה להם היכן לישון, הגיעו לחניון זמני של אגד שהוקם בעקבות המלחמה, שם נחו על אחד הספסלים ולמחרת השכם בבוקר, המשיכו הלאה במבצע.

“בפעם השניה טסתי עם כמה תלמידים עד מחנה רפידים, ומשם בקומנדקר אל המחנות שבהם פעלנו. זכורה לי אפיזודה מעניינת מאותו מבצע: כשהגענו לאחד המחנות, החיילים היו בעיצומה של ארוחת  צהרים. הכניסו אותנו לחדר האוכל של קצינים, התיישבנו וראיתי שמוגש שם אוכל מבושל שכמובן לא יכולתי להכניס לפי. עוד אני תוהה בדעתי מה לעשות וכיצד לנהוג, הגיע הטבח הראשי האחראי על ארוחות לאלפי החיילים, ומזמין אותי למטבח. ‘מה אתה יכול לאכול? גבינות? לחם? אתם מחב”ד ואני אתן לכם הכל’, אמר ברוחב לב.

“כשחזרתי אל התלמידים שחיכו לי בחדר האוכל, אמר לי אחד מהם: ‘עד היום כששאלו אותי איפה אני לומד, אמרתי בבית ספר אורט ברמלה. התביישתי שאני לומד בחב”ד. עכשיו אני רואה שלהיות חב”דניק זו גאווה. תראה איך הטבח הראשי מתייחס אליכם’”…

חנוכיה מתרמילי פגזים

חלק מהחיילים ששהו בחזית, היו בעצמם מחסידי חב”ד שגויסו למלחמה. הם עצמם לא היו פאסיביים, אלא הפכו להיות ”חיילים כפולים” - כשהם פועלים ליישם את ההוראות של הרבי.

אחד מהם היה הרב שמעון בקרמן שגויס והוצב בסיני. ביומיים הראשונים של חנוכה שוחרר לחופשה קצרה בביתו בכפר חב”ד ואז שמע על הוראות הרבי למבצע חנוכה בתקופת חירום זו. בשובו לחזית החל במבצע חנוכה בשיא השטורעם, כפי שהוא מספר:

“כשחזרתי לחזית בנר שלישי של חנוכה, התחלתי בפעילות. ישבנו על תעלת סואץ, ועל אחת הגבעות בתעלה סידרנו חנוכיה ענקית עשויה תרמילי פגזים. בתוכם שפכנו חומר דליק, שמן או כל דבר אחר, ובכל פעם מפקד אחר כובד להדליק את החנוכיה, בעוד שאר החיילים יושבים מסביב ושרים שירי חנוכה.

“זו היתה אטרקציה רוחנית יוצאת דופן. המפקדים שמחו על המוראל הגבוה שהמבצע העלה בקרב החיילים. בכל ערב ישבנו סביב לחנוכיה שאורה השתקף בתעלת סואץ, ומשוחחים על חנוכה ובימים ההם בזמן הזה. הייתי מספר לחיילים סיפורי גבורה יהודיים, על מסירות נפש, חוזר על רעיונות משיחותיו של הרבי וכן ממאמרי חסידות. כשהיינו מתעוררים עם אור ראשון של בוקר, היינו רואים את החנוכיה עוד דולקת. לא ייפלא אפוא שבבוקר החיילים כולם היו מפשילים שרוולים ומניחים תפילין.

“זכורני שמידי כמה דקות היו נשמעות קריאות במגפון צבאי והתבקשתי להגיע למקום מסוים כי יש שם מישהו שעדיין לא הניח תפילין באותו יום”…

בואם הפתאומי של החב”דניקים היה כל כך תלוש מהמציאות

על תגובתם של החיילים ועל ההתרגשות העצומה שהייתה להם, ניתן ללמוד מעדותו המרתקת של אפרים מזרחי מבני ברק, השומר עד היום על ספר תהילים ומטבע שקיבל מהחב”דניקים במבצע יום כיפור.

מזרחי סיים את שירותו הסדיר זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, אך משום מה בתחילת המלחמה הוצב בבקעת הירדן, שם עסק בעבודות שמירה שגרתיות. רק לאחר זמן עבר לסיני, שם לחם מעבר לתעלה ונשאר בסיני עוד שבועות ארוכים. והנה מגיע חג החנוכה, או אז הגיעו החב”דניקים. וכך הוא מספר:

“זה היה באחד מימי החנוכה. לפתע הגיעו לאוזנינו צלילים של מוזיקה חסידית עליזה. היינו צריכים לצבוט את עצמנו כדי להאמין למראה עינינו: קבוצה של חסידי חב”ד הגיחה לפתע מתוך טנדר, שעל גגו מערכת הגברה. זה היה כל כך תלוש מהמציאות, וגם מסוכן! הם יצאו אלינו עם סופגניות, חנוכיות ונרות. עד אותו רגע לא הייתה לנו חנוכייה. בלילות הראשונים של החג הדלקנו נרות בקסדות מצריות שמילאנו עפר, ובתוכן נעצנו בד יוטה ספוג דלק.

“החב”דניקים לא הסתפקו במפגש עם החיילים שבתוך הבניין, אלא התעקשו לעלות גם לנקודת התצפית שעל הגג. הם שרו ורקדו והשמיעו דברי תורה. לאחר שחילקו לנו חנוכיות, נרות וסופגניות, הוציאו ספרי תהילים קטנים וצמד מטבעות מהרבי מליובאוויטש. מטבע אחד ניתן לנו כ’דמי חנוכה’, לעשות בו כטוב בעינינו. את המטבע השני ביקשו לתת לצדקה עם שובנו מהמערכה.

“המטרה היא - הסבירו החסידים בשמו של הרבי - לעשות כל אחד ואחד מאיתנו ‘שליח מצווה’, שהרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. היו בינינו כמה חיילים ספקנים שהקשיבו לדברים בחיוך, אך לבסוף לקחו מהחסידים את התהילים והמטבעות ששלח הרבי.

“וראו זה פלא: מאותו יום והלאה לא היו נפגעים, לא מקרבנו ולא מבין הכוחות האחרים שפעלו בשטח. אני זוכר את תחושת ההשתאות שליוותה אותי אז, לצד האמונה החזקה שפיעמה בי, כי ערכת ההגנה הרוחנית ששלח לנו הרבי אכן פעלה את פעולתה”.

•     •    •

שנת תשל”ד החלה במבצע יום כיפור רחב היקף בקרב אלפי חיילי צה”ל, והמשכו היה מפתיע עוד יותר - במשך השנה הרבי יצא בשורה של ‘מבצעים’ חדשים שנקבעו לדורות כחלק מעשרת המבצעים - אך עוד חזון למועד.

 
מקורות:
שיחות קודש, ימי תמימים, הפרטיזן, דבר, המודיע, מעריב, על המשמר, בית משיח, התקשרות, קונטרס חג החנוכה תשע”א, יומן ר’ שלום דובער שור, שיחת השבוע וראיונות אישיים. 

 

References (1)

References allow you to track sources for this article, as well as articles that were written in response to this article.
  • Response
    Beis Moshiach Magazine - גיליון הנוכחי - והדליקו נרות בחצרות סיני ובגולן

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.