Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Monday
Oct072013

56,000 יהודים בבריתו של אברהם אבינו

עשרות מדינות, שישים שעות נסיעה בדרך לברית, חמישים ושש אלף בריתות מילה – ואדם אחד שאחראי לכל זה: הרב ירון עמית, חסיד חב”ד ומייסד ארגון ‘ברית יוסף יצחק’ שחושף בשיחה ל’בית משיח’ על בריתות מילה לא שגרתיות, על עשרות נימולים בכל יום בזכות הארגון, ועל אלפי אנשים שנושעו ישועות גדולות בזכות היותם סנדקים • מוגש לרגל פרשת ברית מילה “והקימותי את בריתי לברית עולם”

 

פני כחודש התפוצצה ברחבי העולם היהודי פרשייה שגררה הדים נרחבים. מסתבר שרבים מיהודי קהילת שיראז שבאיראן נימולו בקטנותם שלא כהלכה ועל-כן נחשבים כערלים. מי שהפיץ את פרטי הפרשייה בעיתונות היה ארגון ‘ברית יוסף יצחק’.

“במשך שמונים שנה פעלו שם שני מוהלים שלא ידעו למול על פי ההלכה, ופרסמנו זאת כדי שיהודים שבאו משיראז יפעלו לתיקון המעוות”, מספר מייסד הארגון ויושב הראש שלו במשך שנים ארוכות הרב ירון עמית.

איך עלית על כך?

“ימים ספורים לפני י”ג תמוז השנה שבתי ארצה לאחר כמה שנים של מגורים בפלורידה וקיימנו ביום הבהיר התוועדות ששולבה עם פתיחת הסניף הראשי בארץ הקודש. בהתוועדות נטלו חלק משתתפים רבים ובין היתר דיברתי על החשיבות שבעשיית מילה כהלכה. לאחר ההתוועדות ניגש אלי יהודי בגיל העמידה וביקש שאבדוק שהוא מהול. להפתעתי גיליתי שהאיש העומד מולי הוא ערל לחלוטין”.

במקום נוכחו גם ארבעת אחיו של האיש, והרב עמית נוכח לדעת שהם נימולו שלא כהלכה, ולכן הם נחשבים כאילו לא נימולו מעולם. “אחרי שעשינו תיקון לכל החמשה, הבנו שהסיבה לכך אינה בתקלה שארעה, אלא הבעיה נעוצה במוהל שמהל אותם. כל האחים נולדו ונימולו בשיראז. התחלנו במסע בירורים שהעלה כי אותו מוהל מל את כל האחים וגם עוד יהודים נוספים. מהר מאד התבררה הטרגדיה”.

לאחר המקרה פירסם הארגון כי יתכן שקיימים יהודים נוספים משיראז עם בעיה דומה, והארגון הוצף בפניות רבות. “אצל רובם המוחלט אותו סוג של ברית שלא כהלכה, חיתוך סמלי”, מסביר הרב עמית, ומספר שלאחר שיחה עם אחד מרבני פרס התברר כי כבר בזמנו התבררו בעיות שונות עם אותו מוהל.

“הסיפור הזה מפליא ומזעזע, כי בין הנימולים נמצאים גם רבנים חשובים ומורי הוראה נכבדים. כשדיברנו אתם, הם פשוט היו בהלם. אחד הרבנים המשמש במשרה חשובה באחת הערים בארץ ישראל, כמעט התעלף כששמע שהוא פשוט ערל מדאורייתא. זו קהילה קדושה, אך בעניין המילה נפל בה פגם חמור. מאז פירסום הפרשייה הגיעו אלינו עשרות רבות של יהודים משם לתיקון הברית”.

בריתות בכל העולם

חמישים ושש אלף בריתות מילה! נערכו על-ידי מוהלי ארגון ‘ברית יוסף יצחק’ בעשרים השנים האחרונות, ואם תחשבו שהרב עמית מציין זאת בסיפוק ובגאווה, נכונה לכם הפתעה.

“מבדיקה שעשינו ישנם ששה מיליון יהודים ברחבי העולם שלא קיימו את המצווה הבסיסית כל כך. יכול להיות שישנם יותר יהודים שלא מלו עצמם מאשר כאלה שנימולו, וזה מזעזע אותי בכל פעם מחדש, כי הכול פונקציה של כסף. ברית, בעיקר למבוגרים כרוכה בהפעלת חדר ניתוח. אילו התקציב שלנו היה גדול יותר, היינו מגיעים לעוד רבבות יהודים, וזה מה שמתסכל אותי”.

דומה שאת הארגון ששלח ושולח זרועות לכל רחבי העולם, ותחת מטרייתו עובדים מדי יום ביומו עשרה מוהלים שנוסעים בכל רחבי הגלובוס, אין צורך להציג בפני החב”דניק הממוצע. פעילות הארגון ואנשיו נחשפת לא פעם וזוכה לסיקור נרחב.

ביקשנו לשמוע איך הכל החל, על ימי הבראשית, על הברכות שזכה וזוכה הארגון לקבל מהרבי מלך המשיח, על סיפורם יוצאי דופן, ולפני הכול – על סיפור חייו והתקרבותו האישי של מייסד הארגון ששזור בשרשרת ניסים מופלאה. 

ברית מילה ב’שעת חברה’ 

ירון עמית נולד בחיפה בשנים שבהן עוד הייתה מכונה – ‘העיר האדומה’. “קיבלתי חינוך אנטי דתי מובהק” הוא מעיד. את שעות הפנאי הייתי מעביר בתנועת הנוער ‘השומר הצעיר’ ובבגרותי אף הייתי מדריך וראש ‘קן’ בתנועה. חינכו אותנו על הרבה מאוד אמונה באדם ובזכויותיו”.

בבית, כאמור, לא היו סממנים של יהדות. יום כיפור היה ליום של בילוי וזמן איכות משפחתי. יחד עם זאת ישנו משהו שהרב עמית לא יכול לשכוח. “בבית הספר בו למדתי היה מדי יום שישי ‘שעת חברה’. כל תלמיד יכול היה לבחור נושא מסוים, להעלות אותו בפני כל הכיתה ולפתח עליו דיון פומבי. היו שבחרו בריקוד וכל הכיתה הייתה צריכה לרקוד, היו שבחרו באיכות הסביבה ואני בחרתי במצוות ‘ברית מילה’, מדוע? לא ידעתי להסביר אז ואני בטח לא יודע להסביר היום”.

החוויה הדתית היחידה שעמית זוכר היא בהגיעו לגיל שלוש עשרה, אז החליטו הוריו לחגוג לו מסיבת בר מצווה.

“את המסיבה וההכנות ל’בר מצווה’ עשיתי בבית כנסת קונסרבטיבי שהיה ממוקם סמוך לביתנו, כך שיותר מדי חיבור לבורא עולם ומנהיגו אני לא זוכר שהיה שם. גם תפילין אני לא בטוח שהנחתי אז. מאז ועד חזרתי בתשובה הייתי בור מוחלט בכל מה שקשור לאידישקייט. לא ידעתי מאומה על מצוות בסיסיות, אפילו ‘שמע ישראל’ לא ידעתי לדקלם”. 

הניסים הפרטיים של הרב עמית

כשהגיע לגיל גיוס התגייס כמו שאר חבריו ל”הכי קרבי שיש” והגיע לנח”ל מוצנח. את שירותו העביר בקיבוץ אלון על גבול לבנון. מאוחר יותר יצא לקורס מפקדים והתקדם בסולם הדרגות עד שהפך לסגן מפקד פלוגה.

“ישנה אפיזודה שזכורה לי היטב. אולי מאז החלו לנקר אצלי מחשבות לגבי זהותי והקשר עם בורא עולם. פעם היינו אמורים לצנוח וכולנו התכוננו לכך כפי הכללים. הבחנתי שכול אחד ניגש ולוקח מצנח אולם באחת השורות היה מצנח שכולם דלגו עליו והוא נשאר בודד באמצע השביל. שאלתי מדוע כולם דילגו עליו? הסתבר שזהו המצנח היחיד שלא היה בו ‘תפילת הדרך’. הדבר עורר אצלי מחשבות”.

כשעמית מביט אחורה לתהליך ההתקרבות שעבר, הוא רואה שם לכל אורך הדרך ניסים על כל צעד ושעל. הוא שופע בסיפורי נפלאות מדהימים, לדבריו אלו הובילו אותו להרהר על מהות תפקידו בעולם הזה. “במהלך קורס קצינים היה עלינו לנווט מרחק של עשרים וחמשה קילומטר בשעות הלילה. שלא כמו היום שיוצאים שלושה חיילים יחד, אז כל חייל היה יוצא לבדו. נקודת הסיום של הניווט שניתן לנו היה מערות בית גוברין, על יד קריית גת. אסור היה להדליק פנס, מסביב חושך מוחלט, והניווט צריך להיעשות על פי חשבון מסוים של פסיעות שלמדנו בקורס. טעות קטנה ואתה לא מוצא ידיים ורגליים ועליך לשוב לנקודת ההתחלה. 

“כל חייל צויד במפה אך מותר לו לפתוח אותה רק בנקודת הסיום; היא חתומה בחותמת שעווה ואם מישהו היה פותח אותה קודם לכן, ניתן היה להבחין בכך בנקל. במהלך המסע היו חמש נקודות ציון למנוחה, וכך יצאתי לדרך. לאחר לילה מפרך הגעתי לנקודת הסיום לפי החשבון שלי. הדלקתי את הפנס שהיה באמתחתי ולשוני נאלמה דום. עמדתי כפסע אחד לפני בור טבעי עמוק מאד. עוד צעד אחד, ולא הייתי כבר יכול לספר את הסיפור הזה.

“לפני כמה שנים מסרתי הרצאה בסמינר מתקרבים ובין היתר סיפרתי על הנס הזה. ככל שאני מתקדם בסיפור, ראיתי בזווית עיני שהאחראי על הסמינר מחוויר ומאדים חלופות. כשסיימתי את הרצאה, ניגש אלי וסיפר שאחיינו השתתף בניווט כזה ומאז נעלמו עקבותיו. הערכות מפקדי הצבא שהוא נפל לאחד הבולעניים, ומאז – בחכמה שלאחר מעשה – הפסיקו את הניווטים באזור”.

המקרה הזה הדליק אצל עמית נורות אדומות של מחשבה אודות תפקידנו בעולם ואודות הימצאותו של בורא לעולם, אך הסיפור הבא שהתרחש במהלך מלחמת ‘שלום הגליל’ הוא זה שנתן את ‘המכה בפטיש’.

במהלך אותה מלחמה שירת כמפקד בסיירת שריון. “הוצבנו בסמוך להר אודם שבצפון. מדי כמה דקות יצאנו לפטרול על הגבול שהיה מלא במוקשים שהטמינו הסורים לפני מלחמת ‘ששת הימים’. יום אחד הצטרפתי לג’יפ שיצא לפטרול. בידי החזקתי מפה עם סימונים של שדות המוקשים כדי לוודא שלא נכנס אליהם בטעות.

“במהלך הנסיעה, החלטתי פתאום להוציא את פלג גופי העליון מהרכב, כשהעין שלי קלטה לפתע חוט בצבע ירוק מבצבץ מהאדמה. הוריתי לנהג לעצור מיד. הגלגלים ננעלו בחריקה סנטימטרים בודדים לפני החוט. מדובר היה במטען קלע במשקל עשרים קילוגרם טי.אן.טי. תקני שיכול לפורר אפילו טנקים חדישים. בסמוך לגלגל השני של הג’יפ היה מונח עוד מטען כזה. הצטמררנו  כולנו. הבנו שחיינו ניצלו כעת בנס גלוי.

“מאוחר יותר התברר ששדה מוקשים זה לא סומן. כשחזרתי לבסיס ניגשתי לקצין החבלה של הגדוד, קצין בשם חלמיש, ושאלתי מה לעשות? הוא אמר לי בפשטות: ‘אתה חייב להגיד ‘הגומל”, ‘מה זו הברכה הזו’? שאלתי, והוא הסביר לי שהיא נאמרת בבית הכנסת בעת העלייה לתורה. הייתי כל-כך רחוק ובור, עד שלא הבנתי מה הוא אומר. שאני אכנס לבית הכנסת? מה זה בכלל סידור?!

“אך הוא לא ויתר ונתן לי סידור והראה לי את הברכה. צעדתי מאחורי שורה של טנקים וקראתי את הברכה בהתרגשות גדולה. בהכוונתו של חלמיש, מאותו יום התחלתי להגיד לפני השינה ‘שמע ישראל’, לא ידעתי מה זה תורה ומצוות אך את ‘שמע ישראל’ אמרתי.

כמה שנים אחרי התרחשות הנס, מישהו ששמע ממנו את הסיפור הֵסֵב את תשומת לבו לדבר מדהים. הפסוק היחיד שהשם ירון מופיע בכתובים, הוא בספר משלי, פרק כ”ב: “בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ, וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ”. הרמז ברור. “מאז ששמעתי על הפסוק הזה, התחברו לי עוד כמה דברים, בין היתר דברים שהרבי אמר לי במעמד חלוקת דולרים הראשונה לה זכיתי”.

“הרבי פתאום הסתובב לעברי והניף את היד”

מאז אותו נס מופלא חווה עמית עוד שלושה ניסים בהם ניצלו חייו, בין היתר הוא חווה תאונת דרכים מחרידה בשכונת הכרמל בחיפה ויצא לתדהמת כולם בריא ושלם. הוא גם היה מעורב בתאונת טרקטור בקיבוץ אילון שברמת הגולן כשבא לבקר את חברו מהשירות הצבאי, וגם ממנו יצא ללא שריטה – מה שהגביר אצלו את החיבור הפנימי ליד ההשגחה העליונה.

“היה רגע אחד שבו החלטתי שנגמרו המשחקים ואני רוצה לשוב בתשובה. היה זה לאחר שהסתיימה המלחמה ולמדתי באוניברסיטת חיפה. באמצע שיעור אנתרופולוגיה החלטתי שסיימתי עם ההתלבטות. זה היה יום רביעי, יו”ד בניסן, כל כך הרבה סימנים קיבלתי משמים. זו הייתה ההחלטה הראשונה שעשיתי בחיי לגמרי מתוך בחירה חופשית”.

כשהגיע ירון עמית לפרק ‘האיש מקדש’, נשאה לאישה את רעייתו, אף היא בעלת תשובה, והשניים קבעו את ביתם בירושלים. באותה תקופה שימש כקצין אפסנאות במשטרה, כשבשבתות ובימי חול היה מתפלל בבית כנסת חב”ד בגילה. “הייתי אז תמים (הלוואי שזה היה נמשך עד היום), ולא הבנתי מה החילוק בין חסידים לליטאים. מבחינתי, כל מי שהייתה לו כיפה על הראש, היה נחשב לצדיק. 

“מידי יום עם סיום העבודה, הייתי משתתף בשיעורי תורה בכולל ליטאי. ניסיתי בכל מאודי למצוא את עצמי שוחה בזרם, אך נתקלתי בלא מעט קשיים, עד שניגש אלי אחד מאנשי הצוות בכולל, רב ליטאי אך עם נשמה חסידית ואמר לי ‘עמית, נשמתך קשורה בחסידות’. הוא הכיר לי את הרב שמעון פרידמן (“שמעון הצדיק”) שלימד אז בישיבת ‘עץ חיים’ ליד השוק, חסיד חב”ד נלהב, וממנו למדתי תורה והרגשתי שמצאתי את מה שנפשי חיפשה”.

כששואלים את הרב עמית מתי ביקר לראשונה ב-770, הוא משיב בשאלה, כמו יהודי טוב: “האם בגוף גשמי או בחלום?” לפליאתי החל לספר: “בשנת תשמ”ו חלמתי חלום נפלא. באותם ימים היינו נוסעים חברי הישיבה מדי יום חמישי בלילה לציונו של יוסף הצדיק כדי לערוך שם תפילה. בחלומי ראיתי את עצמי עומד ב-770 והרבי נכנס פנימה ונותן לי ‘ישר כוח’ על הנסיעה.

“שלוש שנים אחר-כך, בשנת תשמ”ט, הגעתי לראשונה ל-770 ונדהמתי להיווכח שהמקום נראה בדיוק כפי שראיתי בחלום”.

“באותה תקופה החלו גלי עלייה טיפין טיפין מברית המועצות והגיע אלינו סיפור על יהודי שרוצה למול את עצמו אך אין לו די כסף לעריכת הברית. היה זה כאשר נסענו לקבר יוסף הצדיק, ובמהלך הנסיעה אספנו את הכסף והברית התקיימה. במשך הזמן נודע לאנשים, משום מה, שיש מי שדואג לאסוף כסף עבור נימולים וכך הגיעו אלינו עוד ועוד סיפורים של יהודים לא מהולים – ואכן, דאגנו לכולם. זה הגיע לכדי כך, שמדי שבוע היו לנו ארבע-חמש בריתות”.

בשנת תשנ”א הגיע הרב עמית לחצרות קודשנו והוא רצה לשאול את הרבי האם שליחות חייו היא בנושא הבריתות? באותה תקופה החלה העלייה הגדולה מברית המועצות והגיעו פניות רבות מספור לעריכת בריתות. הגעתי ל-770 באמצע תפילת שחרית והחלטתי לשאול את הרבי במחשבה. הייתי ‘חוצפן’ ואמרתי במחשבתי, ‘רבי, אם הדבר רצוי וזו שליחות חיי – תן לי סימן’. כמה המום הייתי שרגעים אחר-כך הרבי הסתובב ועשה לעברי תנועה חזקה של עידוד. בשבילי זה הספיק. הרגשתי שהרבי קרא את מחשבותיי.

“זמן קצר אחר-כך זכיתי להיות נוכח במעמד חלוקת דולרים. זה היה אחרי חודש תשרי ואלפי אנשים עמדו בתור ארוך שהחל מרחוב קינגסטון והתארך במשך שעות ארוכות. השעה הייתה ארבע וחצי כאשר מצאתי את עצמי נכנס אל הרבי, כולי נרגש מעצם הפגישה. לפתע עצרו אנשי ‘ועד המסדר’ את התור בהודיעם שישנם ישראלים רבים שצריכים לעלות על טיסה בעוד שעתיים ולכן הם יעקפו את התור.

“כך התעכבתי חצי שעה נוספת ובזכות כך עמדתי מול הרבי זמן רב. כשעמדתי סוף סוף מול הרבי, ביקשתי ברכה לבריתות והרבי אמר: “תהיה שליח שמח”. שוב זה התחבר לי לפסוק מהתנ”ך שמכיל את השם שלי “וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ”.

שישים שעות נסיעה בדרך לברית!

ארגון ‘ברית יוסף יצחק’ שנקרא על שמו של אדמו”ר הריי”צ, הפך עד מהרה לארגון חובק עולם. בראשית הדרך התמקדה העשייה בארץ ישראל בעיקר, בטיפול במאות אלפי העולים שגדשו את הארץ ורבים-רבים מהם לא היו נימולים. מאוחר יותר הגיעו מוהלי הארגון, ובראשם המוהל החב”די הרב ישעיה שפיט, למול במדינות הגוש הסובייטי. בשנים האחרונות התווספו לארגון עוד עשרה מוהלים שנודדים בקביעות בין מדינות שונות בעולם, מלבד קבועים נוספים שפזורים כמעט על פני כל נקודה בגלובוס.

“גם אם יש מקומות שאנחנו לא נמצאים שם, אנחנו נגיע לשם ולו בשביל נשמה יהודית אחת”, אומר הרב עמית ומשתף אותנו בברית לא שגרתית שקיים אחד ממוהלי הארגון לאחרונה – באי פונאפי, המשתייך לקבוצת האיים מיקרונזיה הנמצאת באוקיינוס השקט, צפונית-מזרחית לפפואה גינאה החדשה. “מתגוררת שם אישה יהודיה בשם אליזבט אלישבע. היא נמצאת שם לצורך עבודה, וכשנולד לה בן ביקשה מאביה שימצא לה מוהל שמוכן לבוא ולבצע את הברית. הדבר אינו פשוט כלל כיון שזהו מקום מאוד מרוחק והמוהל הכי קרוב נמצא במרחק של 30 שעות טיסה!…

“מדובר באי הממוקם בתוך שרשרת איים, וטיסה שמגיעה לשם עוברת קודם בעשרה איים אחרים. בתחילה הם פנו לרופאים גויים מהאי ‘גואם’ הנמצא כמה שעות טיסה משם, אבל בחסדי ה’ הללו לא הסכימו להגיע. אלישבע פתחה בחיפושים בעצמה והגיעה לאתר האינטרנט שלנו. יחד עם אביה פנתה אלינו בבקשה לבצע את הברית. המוהל הרב טל פרז מלוס אנג’לס הסכים להגיע ללא היסוס ויצא לדרך. הרב פרז נסע קרוב ל-60 שעות על מנת להכניס בבריתו של אברהם אבינו יהודי נוסף. להערכתי, זו הפעם הראשונה מאז ששת ימי בראשית שמבוצעת ברית מילה באי פונאפי – ונקרא שמו בישראל יצחק בן אלישבע.

“המוהל לא הסתפק בכך, ולאחר הברית הניח תפילין לסבא שהגיע במיוחד מפלורידה לשמש סנדק.
“באותו יום של הברית הופיע בלוח “היום יום” הפתגם הבא: ‘המאמין בהשגחה פרטית יודע, כי מה’ מצעדי גבר כוננו, אשר נשמה זו צריכה לברר ולתקן איזה בירור ותיקון במקום פלוני, ומאות בשנים או גם משעת בריאת העולם הנה הדבר שצריך להתברר או להתקן מחכה לאותה הנשמה שתבוא לבררו ולתקנו, וגם נשמה הלזו הנה מאז נאצלה ונבראה היא מחכה לזמן ירידתה לברר ולתקן את אשר הוטל עליה’”.

מרבית הנימולים בשנים האחרונות עונים להגדרה ‘אובדים’ ו’נידחים’. סיפור מדהים נוסף בפיו של הרב עמית:

“ישנו יהודי מכובד, מר פדרנקו שמו, פרופסור לאומנות שבעבר ישב בוועדה שאחראית על כל פרטי האומנות הממשלתיים של ממשלת רוסיה. בשנים האחרונות הוא עזב את רוסיה ועבר להתגורר בס. פרנסיסקו שבקליפורניה. לדאבון לב הוא נשוי לאישה גויה וכל בני משפחתו גויים. כשהגיע לגיל שבעים ושלוש התעורר בוקר אחד מחלום מפעים. מישהו הופיע לו בחלום ואמר לו ‘זכור שאתה יהודי! לך תמול את עצמך’.   

“הוא פנה לחדר הסמוך בו נמצאים ספריו, נטל לידו ספר תנ”ך ופתח אותו. הוא החל לקרוא ונדהם. הספר נפתח בדיוק בפרשה בה מורה הקב”ה לאברהם אבינו למול את עצמו, פרשת לך לך. הוא הבין שיש דברים בגו והלך לבניין הפדרציה היהודית בעיר, הציג את עצמו כפרופסור יהודי וסיפר שבכוונתו למול את עצמו. מנהיגי הפדרציה הביטו בעיניים תמוהות בקשיש שמולם והבהירו לו שהוא לא נמצא במקום הנכון. ‘כאן נוכל להציע לך חוגי טניס או כדורסל’, הודיעו לו.

“הוא יצא משם במפח נפש וחזר לעיסוקי היום יום. ‘אם הפדרציה היהודית לא יכולה לסייע לי, מי כן יוכל לסייע לי’, חשב לעצמו והמשיך בשגרת חייו. לאחר כמה ימים שב אותו חלום. שוב הוא פתח את הספר וראה התייחסות ברורה לברית מילה. כעת החליט שלא לוותר. הוא חיפש רב יהודי דרך האינטרנט והגיע אל השליח בעיר, הרב מרגולין, ששמח לסייע לו והזמין אותנו. על הדרך הוא שכנע עוד ארבע יהודים שנימולו באותו היום בזכות אותו פרופסור.

“כשישבנו להתוועדות לאחר הברית, סיפר אותו פרופסור קשיש את סיפור חייו. מסתבר שהוא נולד בעיר יקטרינוסלב, העיר בה כיהן ברבנות רבי לוי יצחק, אביו של הרבי מלך המשיח, וסבו מצד אימו היה נשיא בית הכנסת בה כיהן הרב שניאורסאהן כרב. סיפרנו לו על חב”ד ועל בנו של אותו רב שבשליחותו אנחנו פועלים, ומי יודע אם סבו לא היה זה שעורר עליו רחמים ודחף אותו לערוך ברית מילה…”

הזכות קרובה לכיס

ידוע שהסנדק נושא בזכות גדולה ומיוחדת. בארגון ‘ברית יוסף יצחק’ מציעים לשמש בסנדקאות לכול מי שזקוק לישועה, ורבים נושעו מי בילדים ומי בזיווג הגון, מי בפרנסה ובריאות ומי בשלום בית – בזכות הסנדקאות. “הסנדק מממן את הברית וממילא הברית מתקיימת בזכותו. כתוב בזוהר הקדוש שבזמן הברית שערי גן עדן נפתחים ומקבלים מה שמבקשים, מפני שיש שמחה גדולה אצל בורא עולם. מי האחראי לכל זה? הסנדק שמימן זאת.

“במשך השנים אנחנו אכן נחשפים לסיפורים מפעימים של סנדקים שנושעו. לאחרונה הייתי עד לסיפור מיוחד: היה בחור, חסיד ברסלב, באמצע שנות השלושים לחייו שעדיין לא מצא את זיווגו. הוא בא אלינו להיות סנדק וממש מירר בבכי תוך כדי הברית וביקש ישועה. שעה וחצי אחר-כך נפגש לראשונה עם מי שתהיה אשתו. חלפו ארבעה חודשים והשניים הזמינו אתי לשמוח איתם בחתונתם. 

“ישנו אברך שהרופאים הודיעו לו ולרעייתו שלא יוכלו לזכות בפרי בטן. הם היו עצובים מאוד ושמעו על הסגולה של הסנדקאות והוא ביקש לקחת חלק באחת הבריתות. חודשים ספורים אחר-כך התבשרה רעייתו שהיא נושאת ברחמה שלושה עוברים, ולאחר תשעה חודשים נולדו בסימן טוב ובמזל טוב”. 

בפיו של הרב עמית סיפורים אינספור, אך הסיפור הבא הוא מיוחד במינו לדבריו. “ישנו יהודי בשם מכלוף זגורי שמתגורר בפלורידה. אמו חוותה אירוע לב ושכבה ב’קומה’ חמישה חודשים. הרופאים כבר הרימו ידיים ואחיו שמתגוררים בארץ הקודש הציעו שיבוא להיפרד, מפני שבכוונת הרופאים לנתקה מהמכשירים. ימים ספורים לפני עלותו על טיסה, הוא הסתובב במיאמי לצורך סידורים. בעת שצעד ברחובות העיר עצרה אותו אישה ושאלה האם הכיפה שעל ראשו מסמלת שהוא יהודי? הוא ענה לה בחיוב, והיא ביקשה לשתף אותו בדבר מה. לדבריה, אף היא יהודיה שנולדה בוונצואלה אך לדאבון לב התבוללה ונישאה לגוי מקומי ולשניים נולד בן. כשעלתה את ההצעה לערוך לרך הנולד ברית מילה, הודיע לה אבי הילד שאם היא תעשה כן – הוא יגדע את פתיל חייה. כעת, לאחר שלוש שנים של סבל וייסורים, היא ברחה עם בנה מוונצואלה ומתגוררת עם בנה שכבר הגיע לגיל שלוש בלוס אנג’לס, אך הילד אינו מהול והיא איננה יודעת למי לפנות שיסייע לה.

“אותו זגורי שהכיר אותי, חיבר בינינו. הוא שילם על הברית וסיפרתי לו על הזכות הגדולה שיש במעשה שעשה – ‘בזכותך ילד יהודי נכנס בבריתו של אברהם אבינו, שיהיה זה לזכות אמך’ בירכתי אותו.

“בתחילת ברית המילה מכשיר הסלולארי שלו צלצל. הוא הביט בצג וראה שמדובר בשיחה מארץ ישראל. הוא ביכר שלא לענות כדי שלא לקבל את בשורת האיוב שעה שהוא משמש כסנדק. הצלצולים הטורדניים לא פסקו והוא הבין שהנורא מכל קרה.

“כשהסתיימה ברית המילה, טלפן חזרה ארצה ואחיו זעק מהתרגשות – ‘אימא התעוררה’. מסתבר שבדיוק עם תחילת הברית, זה קרה להפתעת כולם. האח סיפר ששאל את אימו האם תרצה לדבר עם מכלוף, אך היא ענתה בלאו מוחלט. ‘אל תפריעו לו עכשיו, הוא נמצא עם אליהו הנביא ועם אברהם אבינו’… האחים חשבו שהזמן הרב שבו הייתה ללא הכרה, גרמו לה לטשטוש והזיות, אך כששמעו ממנו שבזה הרגע סיים לשמש כסנדק בברית, כולם התפעלו והתרגשו”.

עוד סיפור מפעים לב שסיפר הרב דני וינדרבאום, שליח הרבי מלך המשיח בקאסול שבהודו:

“לפני כעשר שנים נישאנו ובמשך כחמש שנים ציפינו נואשות לפרי בטן. מה לא ניסינו? את כל הסגולות והעצות הטובות – אך לשווא. לפני ארבע שנים התקשר אלי מי שהציג את עצמו כנציג של ‘ברית יוסף יצחק’ והציע לי כסגולה להיות סנדק כשזה כרוך במימון הברית.

“הגעתי לירושלים בכ”ח כסלו על מנת להיות סנדק באחת הבריתות. חלפו קצת יותר מחודשיים, והנה אנו שמחים לקבל בשורות טובות שאשתי נפקדה ב”ה. בכ”ח כסלו לאחר שנה, בשעת לילה מאוחרת נכנסה לבית הרפואה, כשבתוך זמן קצר מודיעים לי הרופאים על לידת בתנו”…

אני מבין שפעמים רבות יש צורך לברר יהדות לפני שאתם ניגשים למול מישהו.

“במדינות ברית המועצות זה פשוט וקל. הקומוניסטים דאגו לרשום בכל הזדמנות ועל גבי כל תעודה את הזהות היהודית. ראיתי אפילו תעודות בגרות שנכתבו עליהם לאום ‘יהודי’. אם אתה בודק שלוש תעודות של הסבתא ועוד כמה מבני המשפחה ורואה שנכתב בהם ‘יהודי’, סביר להניח שהאיש העומד לפניך הוא יהודי. אני תמיד אומר על אותם אנטישמים, כמו שהם ידעו להרע לנו הם גם סייעו לנו.

“במקומות אחרים אנחנו שואלים שאלות ביהדות; לפעמים ישנן טעויות שמראות בורות אך יחד עם זה אנחנו מאשרים יהדות. פעם שאלנו יהודיה אחת מה הם אכלו בבית בערב יום הכיפורים והיא השיבה ‘אוזני המן’, הבנו שהיא אכן יהודיה. בשאר המקומות אנחנו מתקשרים למשרדי ועד הקהילה או בודקים בבתי הקברות היכן הסבתא והסבא קבורים ומה היה שמם.

“לאחרונה מלנו פרופסור אחד מארצות הברית, יהודי זקן שלא זכר שאימו הייתה יהודיה אבל ידע לספר על דודתו, אחות אמו, שהייתה יהודיה. הוא היה נשוי לגויה רח”ל והיו לו שתי ילדות גויות אך הוא נכנס תחת כנפי השכינה. לאחר הברית הוא התקרב ליהדות, עזב את הגויה ונשא לאישה גרת צדק. כיום הוא חסיד חב”ד לכל דבר ועניין עם מגבעת וסירטוק ומתגורר בפלורידה…

“יחד עם זאת, למרות הניסיון הגדול שיש לנו, אנחנו מתפללים מדי יום ביומו שלא תיפול שגגה תחת ידנו, ויש לנו ב”ה סייעתא דשמיא גדולה. הייתה לאחרונה אישה שניסתה לרמות אותנו כדי שבנה יעבור ברית מילה. היא הביאה לנו תעודה שהיא יהודיה. בחלקו האחורי של הדף הרוסים מציינים מתי הוא יוצר, ואז גילינו שהנייר יוצר אחרי שאותה אישה נולדה. הזיוף היה ניכר.

“היה סיפור אחר שאישה הגיעה עם תעודה ועליה כתוב רק שהאבא יהודי. אמרנו לה שאצלנו יהודי זה רק מי שאימו יהודיה, היא התפלאה מאד והגיבה: ‘אבל שילמתי חמש מאות דולר כדי שיכתבו שהאימא יהודיה, איך הם שכחו לכתוב זאת?’…”

ברית מילה כהלכה

בנוסף לבריתות שנעשות לאלה שבאו זה עתה לחסות בצל השכינה, נוהג הרב עמית לוודא שגם אלו שנימולו עברו ברית מילה כדת וכדין. הוא סובב בישיבות ומדבר על כך בהתוועדויות. מדוע זה כל-כך חשוב? שאלתי אותו.

“הרבי כותב שמי שאין לו ברית מילה, לא יקום בתחיית המתים ואין לו רח”ל חלק לעולם הבא, וכל זה אפילו עם הערלה כחוט השערה ברוב גובה או רוחב העטרה, הרי הוא ערל וחייב כרת. מי שנימול אך לא נימול כמו שצריך, מילתו אינה מילה והוא נחשב ערל גמור”.

איך זה יכול לקרות?

הרב עמית מתנסח בעדינות אך בצורה ברורה. “לצערנו ישנם מוהלים טובים שלוקחים כסף רב מתלמידים שמעוניינים ללמוד את אומנות המילה, ובכדי שלא לשלם, תלמידים רבים מסתפקים בלהיות נוכחים בכמה בריתות ובשלב הזה כבר מוציאים כרטיסי ביקור של מוהלים כאילו צברו ניסיון רב. לצערי, יש בתחום הזה לא מעט אי סדר ומכאן נובעות כל הבעיות”.

ארגון כמו ‘ברית יוסף יצחק’ חי מתרומות ומכספים של נדבנים. “ישנו חסיד חב”ד שמתגורר כיום בכפר חב”ד, אך לאחר התקרבותו התגורר בלונדון ועשה שם עסקים בשותפות עם עוד יהודי. הוא היה תורם לנו רבות וראה ניסים ונפלאות. הוא ושותפו ראו בחוש שכל תרומה מכפילה את הרווחים מהעסק. אנחנו היינו שולחים לו רשימה של נימולים מדי שבוע, והוא היה שולח את סכום הכסף עבור הבריתות.

“שבוע אחד היה כפול נימולים, ושלחנו לו דו”ח כפול באותו שבוע. הוא פנה לשותף וביקש שיעביר את הכסף, אבל השותף השתומם ורטן ‘הרי כבר העברנו, לא נוכל לתת יותר השבוע’. כמה דקות לאחר מכן, התקשר לקוח שלהם מהולנד וביקש לבטל עסקת ענק. השניים היו המומים. השותף הבין את הרמז והעביר לנו את סכום כסף בפעימה שניה. זה היה לפני ראש השנה. לאחר צום גדליה חזרו השניים לעבודה שם המתינה להם הודעה מאותו איש עסקים מהולנד שמבקש לחזור בו מהביטול ולבצע בכל זאת את העסקה”…

הרב עמית חי ונושם ‘רבי’, כמו גם את הנושא של ‘משיח וגאולה’. כשאני שואל על הקשר של פעילותו עם נושא הגאלה, הוא עונה מיד וללא היסוס. “במדרשים ובפרקי דרבי אליעזר כתוב במפורש שהגאולה קשורה עם שתי מצוות: ברית מילה וקרבן פסח. כך היה בגאולת מצרים וכך יהיה בגאולה העתידה. את המדרש הזה מצטט הרבי. מכיוון שאין לנו היום מצוות קרבן פסח, אזי נותרה לנו רק מצוות המילה. אנחנו יודעים ומרגישים שכל יהודי שאנחנו מכניסים בבריתו של אברהם אבינו – מזרז את הגאולה”.

לזרז את הגאולה

הרב עמית חותם את הראיון ומבהיר שהסכים להתראיין לא בשל כבוד או רווח אישי; לא, הוא לא מעוניין בזה. מטרתו היחידה היא שחסידים ויהודים נוספים יחשפו לעשייה הברוכה הזו וירתמו לסייע, מי בממונו ומי בקשריו. “כל סיוע בכל דרך יוכל לעזור לנו. צריך לזכור שיש לנו עוד ששה מיליון יהודים שצריך למול ואנחנו רק בראשית הדרך. מי יודע אם זה לא מה שמעכב חלילה את הגאולה האמיתית והשלמה”.

 

References (1)

References allow you to track sources for this article, as well as articles that were written in response to this article.
  • Response
    Response: מתי כוכבי
    Beis Moshiach Magazine - גיליון הנוכחי - 56,000 יהודים בבריתו של אברהם אבינו

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.