Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Friday
Jul062012

את ההשראה לעבודת ה' - צריכים למצוא בתוך הלב שלנו לא לחכות לניסים

“אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מובאות כאן בפרסום ראשון בתרגום חופשי ללשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת “אוצר ספרי ליובאוויטש”, שמסרה לידינו את התרגומים, שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב

אדם לא יכול לצפות שהקב”ה יעניק לו טפיחה על הגב מידי פעם, כאילו כדי לומר, “כל הכבוד!”, או שיגלה לו התגלויות רוחניות נעלות או שיחולל ניסים למענו. להיפך, הקב”ה בחכמתו משתוקק שהיהודי, מתוך בחירתו החופשית, יבחר בדרך הנכונה, זאת אומרת, לעבוד את ה’. ושהמניע הפנימי שלו עצמו יהיה מתוך כך שהוא ירגיש את הצורך. ומעבר לכל מתוך אמונה פשוטההשראות רוחניות

בעזרת ה’

שלום וברכה:

מאחר שבתך נולדה לבית שמה שמסמל אותו זה עזרה לזולת באמצעות צדקה, יהי רצון מאת השי”ת שהיא תתחנך בדרך כזאת, שתמיד תזכה להיות מקור לעזרה ועידוד לאחרים, בשמחה ובטוב לבב.

שמחתי במיוחד להיוודע שאתה ואשתך, שניכם קיימתם מצוות צדקה מתוך אמונה פשוטה בבורא העולם ומנהיגו. זה נותן לי תקווה שבבחינות אחרות גם כן, ההנהגה היומית שלך מתאימה להוראות תורתנו, שנקראת תורת חיים, מתוך אמונה פשוטה; כלומר, קיום ההיבטים הללו שמתקבלים בהיגיון, יחד עם אלו אשר מעבר להבנה והשגה, באותן התלהבות, חיות והנאה. אני בטוח שנותן התורה והמצוות, שהראה את טובו בעבר, ימשיך להשפיע נדיבות עליך גם בעתיד.

התעניינתי ושמחתי לקרוא במכתבך אודות השינוי ביחסם של הוריך כלפי שמירת הדת. אין ספק שחלק גדול מכך נזקף לזכותך באופן ישיר, וכנראה אף יותר מכך להשפעתך העקיפה בהיותך דוגמה חיה ומקור להשראה. הואיל והקב”ה הינו נצחי, כמו גם תורתו ומצוותיו, תמיד יש מקום לשיפור. משום כך אני מקווה שאתה ואשתך תעשו מאמצים להתפתחות מתמדת בכיוון זה, שכן הניסיון הראה שהכל זה ענין של רצון ונחישות החלטה, שכן כאשר מישהו מעריך במלואם את היכולות והכישורים שלו ואת אלו של אחרים, הוא מגיע להישגים גדולים בהרבה מהמצופה, ובהרבה פחות מאמץ מששיער לעצמו בהתחלה.

זהו גם עיקר המסר שלי לראש-השנה, שעותק שלו מצורף בזה, ושאני מקווה שאשתך גם היא תקרא אותו בענין. שכן האישה, שנקראת “עקרת הבית”, נושאת באחריות רבה לרוח היהודית האמיתית בבית ובחינוך הילדים. המסר, אם כך, הינו חשוב עבור האישה לא פחות מאשר לבעל.

בנוגע לאמירה “בתורה שבלבך תדע את ה’”, שאודותיה ביקשת את תגובתי, הרשה לי לצטט בתור הקדמה פסוק מהתורה: “אדם לעמל יולד”. מבואר בחסידות שההתייחסות ל”עמל” אינה רק בקשר להשגת דברים חומריים, אלא גם רוחניים. במילים אחרות, הקב”ה מצפה מאיתנו לעבוד אותו בקביעות ובמאמצים גוברים והולכים, וזוהי תכלית חיינו.

משום כך אדם לא יכול לצפות שהקב”ה יעניק לו טפיחה על הגב מידי פעם, כאילו כדי לומר, “כל הכבוד!”, או שיגלה לו התגלויות רוחניות נעלות או שיחולל ניסים למענו. להיפך, הקב”ה בחכמתו משתוקק שהיהודי, מתוך בחירתו החופשית, יבחר בדרך הנכונה, זאת אומרת, לעבוד את ה’. ושהמניע הפנימי שלו עצמו יהיה מתוך כך שהוא ירגיש את הצורך. ומעבר לכל מתוך אמונה פשוטה, ימסור את עצמו לנהוג כך, מבלי שיצטרך דרבון תמידי על ידי ניסים מיידיים, התגלויות, או תגמולים אחרים.

אם בכל זאת אדם רואה ניסים והתגלויות, עליו להתייחס אליהם כאל דחיפה נוספת להשגת דרגה גבוהה יותר של עבודת ה’, בהתאם לפסוק: “בכל דרכיך דעהו”. המשמעות של זה אינה, שרק בזמן תפילה ובזמן קיומה של מחויבות דתית כלשהי, היהודי מכיר במציאות ה’, אלא שבכל היבט שהוא בחיי היומיום, אפילו בזמן אכילה, שתיה, עסקים וכו’, היהודי תמיד צריך להיות מודע לקרבתו של הקב”ה, ושהנהגתו האישית תהיה בהתאם.

לפיכך, אתה צריך תמיד להשתדל להוציא אל הפועל את הטוב ביותר והכי פנימי שבך, ולהשפיע גם על סביבתך, בכל הזמנים, בין אם יש או אין תמריצים חיצוניים כלשהם. כל מי שטורח יכול לראות את ניסי הקב”ה על כל צעד, אולם גם אם לא, זה צריך רק להעיד שהקב”ה מתייחס אליו כאל מבוגר דיו ובוגר, שאינו דורש ‘התערבויות’ ותמריצים מבחוץ.

כלומר, שבתוך הלב שלך עצמך הנך יכול למצוא את ההשראה לעבוד את ה’ באמונה, ביטחון ושמחה, שכן זהו חלק מהטבע ומהירושה של היהודי, כפי שאדמו”ר הזקן, מייסד חב”ד, היה רגיל לומר: “יהודי בטבעו אינו יכול ואינו רוצה להיפרד מאלוקות”.

לסיכום, ברצוני להביע את שביעות רצוני גם מההתקדמות שעשית בעבודתך האישית, ושהשינוי היה דבר מה שרצית באמת. יהי רצון שזה יוסיף לך שלווה נפשית והרמוניה כך שתוכל להמשיך להתקדם, ברוחניות ובגשמיות כאחד, לטובתך האישית ולטובת משפחתך והסביבה.

מאחל לך חג שמח,

בברכה

(חתימת יד קודשו)

צמצום

המושג “צמצום” הוא נושא קבלי עמוק ורחב שמוסבר בארוכה בתורת החסידות. בשנות השישים לא היו הרבה ספרי עזר להבנת חסידות כמו שיש היום, ופה הרבי מקדיש זמן ושמח לענות על שאלה בחסידות.

בעזרת ה’

שלום וברכה:

לאחר הפסק ארוך מאוד, מכתבך מה-30 לדצמבר 1960 היה משמח בהחלט. אין צורך, כמובן, להתנצל על שאתה כותב לי. מבין כל המכתבים שמתקבלים, שברובם עוסקים בצדדים החומריים של החיים, בעיות פרנסה, בריאות ודומיהן, מכתב שמתייחס לשאלה בחסידות, או לתורה באופן כללי, הינו שינוי מרענן.

ועתה לשאלותיך:

1. אתה מתייחס לספר מסוים ולרעיון שמובע בו, ושואל האם זה מקביל לרעיון החסידי של ‘צמצום’ ולפסוק בישעיה (מ”ה, ט”ו), “אכן, אתה א-ל מסתתר”.

הרעיונות של צמצום ושל “א-ל מסתתר” (בפסוק האמור) אינם זהים. קשה להסביר את הרעיונות האלה כדרוש במכתב. מכל מקום, אציין נקודה אחת בדרך של המחשה, שתעזור להבהרת הנושא. אני מתייחס לאימרת חכמינו באותה רוח “צמצם הקב”ה שכינתו מבין שני בדי הארון”, וכרגיל בתורתנו, לעיתים קרובות רעיון שלם או תורה שלמה מובאים על ידי חכמינו באימרה קצרה.

את רעיון הצמצום ניתן להמחיש על ידי משל של מראות, שיכולות להיות גדולות או קטנות. הדמות שמשתקפת במראה הקטנה מציגה את החפץ על כל פרטיו, אלא שבצורה מוקטנת. העין הטבעית זקוקה לעזרה כדי לראות אובייקטים קטנים, וכך גם ה’עין’ של האינטלקט; גם היא זקוקה לסיוע כדי לתפוס רעיונות דקים ועדינים, דהיינו יכולת חשיבה.

באופן דומה במידה מסוימת, ניתן להבין שפעולת הצמצום לא שינתה במהותו שום דבר, מלבד ‘כיווץ’ עצום, כמו בדוגמה של המראה הקטנה. משום כך קשה יותר לראות את האלוקות שנמצאת בכל מקום כפי שהיא לפני הצמצום, ובשל כך סיוע הינו הכרחי, דהיינו התבוננות.

מצד שני, הרעיון של “א-ל מסתתר” מובנו הוא הסתרה בעקבות משהו ‘נגדי’, כמו, לדוגמה, בזמן הגלות, כאשר הרוע שולט ובית-המקדש חרב, וה”חושך יכסה ארץ” (ראה תיאור של המצב הזה בתניא). ישנו גם המושג של “הצמצום הראשון” – שהוא שונה ביסודו מכל שאר הצמצומים. ה’טבע’ שלו הינו סילוק אור אין סוף, וכך נשאר חלל שבו ‘מציאות’ (קיום) של עולמות הינה אפשרית. זהו מצב שבו אין הארה בכלל, ואת מציאות האלוקות וכדו’ ניתן רק לשער מתוך עדות נסיבתית, כפי שזה אכן כך.

2. בנוגע לשאלה של, מה שאתה מכנה ‘הלמד-וואווניק’, אשר בו השכינה נמצאת וכו’, ואתה תוהה האם ישנו איזשהו דימיון בין המושג הזה לבין – להבדיל אלף הבדלות – לטענות של הנצרות, וכו’.

מיותר לומר, שאין דימיון בכלל בין השניים. אחת הנקודות אשר יוצרת את ההבדל הוא הרעיון שבמידה שה’למד-וואווניקים’ אכן קשורים לענין, זהו מעמד אשר באופן עקרוני ניתן להשגה על ידי כל יהודי, היות שהיהודי הינו בעל “חלק אלוקה ממעל ממש”, וכפי שהבעל-שם-טוב מסביר את הרעיון של “עצם” (מהות), שמי שתופס בחלק של העצם תופס בכולו.

משום כך בפוטנציאל, לכל יהודי ויהודי יש את המעמד הזה, של היותו חלק אלוקי, למרות שאצל הרבה אנשים כוח זה נשאר בפוטנציאל ומוסתר לגמרי, כמו במקרה של הרשע; שהפוטנציאל שלו ממומש בחלקו או שלא במלואו, או שממומש במלואו כפי שהיה אצל רבי שמעון בר יוחאי שאמר, “חד קטרא אתקטרנא” שפירושו, שהוא היה קשור כל כולו עם אלוקות; או, כפי שנאמר על משה רבנו, שאמר “ונחנו מה” , למרות שהוא ידע שהינו שליח ה’, המנהיג של עמו, אשר שימש גורם חשוב בגאולתם באמצעות ניסים רבים, וכן הלאה; ועם כל זאת הוא הגדיר את עצמו כ’לא כלום’, ולא ראה בכך כל סתירה, שכן היתה זו הנשמה האלוקית שבו שהיתה פעילה במצב התגלות, כמו במשל דלעיל, הדמות שבמראה הקטנה מכילה את כל הפרטים, דבר אינו נעלם, ובמשה רבנו זה היה במלוא המודעות, כך שלא היה בו דבר מלבד אלוקות. וכפי שדיברנו על הנושא באחת מפגישותינו, אני מאמין שהצבעתי על כך שמעמד מתן תורה ומצוות חידש שכל יהודי חדור באלוקות באופן מושלם, למרות שהצופה רואה גוף, שאוכל ושותה, מניח תפילין, וכן הלאה. אולם במציאות, אלוקות חדורה בכל צעד ופעולה שלו. ושוב, זהו מצב שהינו בהשגתו של כל יהודי ללא יוצא מן הכלל. וזה מתבטא גם באימרת חכמינו שכל יהודי יכול לומר, “מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותי, אברהם, יצחק ויעקב”.

אני מצטער שמענה זה התעכב באופן בלתי נמנע בשל עניינים דוחקים אחרים שדרשו קדימות. אין זה צריך לרפות את ידיך, מכל מקום, מלכתוב שוב כל אימת שהנך מרגיש שתהיה בכך תועלת למישהו או למשהו.

בברכה,

(חתימת יד קודשו)

 

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.