Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Friday
May182012

גלות ליובאוויטש

תיאור גלות חצר הממלכה הליובאוויטשית מרוסטוב אל העיר לנינגרד -

בשלהי אייר תרפד, נאלץ הרבי לעזוב את ביתו, לעקור את ממלכתו שברוסטוב ולנסוע לעיר הגדולה לנינגרד. זו הפעם השניה שהממלכה הליובאוויטשית נעקרת ממקומה. בכאב לב עצום עוזב הרבי את ביתו, את חצר אביו, את הזאלהקדוש שבו הסתלקה נשמת אביו, אתגן עדן העליוןהחדר האישי של אביו הרבי, אף את מקווה הטהרה שנבנה במסירות רבה עם הוראות מדויקות של אביו הרבי סיפור

 הרבי עושה את דרכו בחזרה לרוסטוב, עייף אך מרוצה, כשפתאום, על אֵם הדרך, הוא פוגש במפתיע את מזכירו הנאמן, החסיד הנודע הרב אלחנן דוב מרוזוב הי”ד, ממתין לבואו. פניו של המזכיר רציניות מאוד. בשורה לא טובה בפיו.

”..בהקדים פתגם כק מוח אדמור שעשר גלויות גלתה ליובאוויטש, מליובאוויטש לרסטוב, מרסטוב לפטרבורג, ומפטרבורג גלתה מחוץ למדינה ההיא, ללטביא ואחר כך לפולין, ועד לגלות אמריקא, ובאמריקא גופא כמה מקומות, עד להמקום הקבוע דבית רבינו”, בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש…” (שיחתבית רבינו שבבבל’).

א

עשר גלויות גלתה הממלכה הליובאוויטשית, הלא היא ממלכתם של רבותינו נשיאנו אדמורי חבד במשך יותר ממאה שנה. שרשרת הזהב מצאה לה בסיס ומשכן לאחר הסתלקות אדמור הזקן בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה, שם פעלה חצר המלכות ברוב חן וכבוד במשך מאה ושתיים שנים עד שזו נאלצה, בנסיבות החיים, לעקור ממקומה ולגלות, ובאשר המלך הולך שם הולכת החצר (על סיבות הגלות הראשונה מליובאוויטש לרוסטוב ראה באריכות בסיפור המופיע בגליון 811).

רוסטוב עיר גדולה הנמצאת בדרום מערב רוסיה, מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז, ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב המתחברת לים השחור. בסמוך לעיר עובר נהר הדון והיא שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון

בעיר זו בחר אדמור הרשב נשמתו עדן, להקים  את חצרו בחורף תרעו, לאחר שנאלץ לעקור את ביתו וחצרו מליובאוויטש המעטירה נוכח מאורעות מלחמת העולם הראשונה. בעקבות הרבי משפחתו וחצרו, גלתה גם ישיבתתומכי תמימיםהמעטירה ובראשה מנהלה בן הרבי, הלא הוא כק אדמור הרייצ. ברחוב בראטסקי 44 הוקמה מחדש החצר והתבססה בה, וממנה החלה להתפשט אור החסידות והשפעתה לכלל חסידי חבד ברוסיה ובכלל.

זה המקום שראה וחווה את הסתלקותו הקודרת של כק אדמור הרשב, כאשר נשמתו הסתלקה לשמי רום והוא מותיר אחריו את בנו יחידו, הנסיך השישי, שבור-לב ומיוסר, לא לפני שהותיר צוואה לבנו המורה לו להמשיך את השושלת הליובאוויטשית המפוארת מדורי דורות. ואכן, הבן היחיד והאהוב, הרייצ, אסף את כוחותיו, התרכז לקראת משימותיו הכבירות, והחל לבנות את הנדבך הנוסף של מלכות ליובאוויטש. ההתמודדות הייתה קשה מנשוא, שכן באותה תקופה השתלטו הקומוניסטים על רוסיה הגדולה ויצאו בשורה של גזירות כנגד העם היהודי, תורתו ומצוותיו.

לאחר הסתלקותו של אדמור הרשב ביום בבניסן תרפ, נפל עול ההנהגה על כתפיו של בנו יחידו, אדמור הרייצ. כמו דומה היה שהרבי הרשב מפנה את מקומו בסדר הדורות, ונותן את חזית מסירות הנפש לבנו יחידו, הבן שחונך מאז ומקדם לעשייה ולמסירות נפש ממשית. לו נאה ולו יאה.

רוסטוב כאן הבסיס והמרכז שבו פיתח הרבי הרייצ את עבודתו הכבירה בעבור כל עדת חסידי חבד הפזורים בעשרות ערים ועיירות ברוסיה; מכאן פצח הרבי במלאכת קודש כדי לבסס את היהדות המעטירה של יהדות רוסיה בכללה, כשהוא יוצא למלחמת תנופה ומגן גם יחד, כנגד הבולשביקים הרשעים שאיימו לכלות כל זיק של יהדות מקרב יהודי רוסיה. לא קלה הייתה המשימה, שכן זו מלחמה של חיים ומוות, טוב ורע, קדושה וטהרה. המשך הקיום היהודי או היפוכו רחמנא ליצלן.

ב

את שנת האבל הראשונה, עד תרפא, עשה אדמור הרייצ כשהוא סגור בחדרו, וכמעט לא יצא משם, מלבד תפילות שבהן חויב לגשת לפני עמוד שליח הציבור. דומה כי אדמור הרייצ גייס את מיטב כוחות נפשו בטרם היציאה אל המלחמה הקשה, מלחמת התורה הקדושה מול צורריה; כאדם הנושם נשימה עמוקה לפני קפיצתו למים עמוקים זדוניים.

השנה הראשונה, היא שנת תרפב, עלתה לי לשנת הכנה והתרכזות מספר אדמור הרייצ באחד ממכתביו וכמעט אין עיר אחת בכל מרחבי מדינת רוסיה, אשר לא באתי בכתובים בהנוגע לחדרים, מקווה, רב, שוב.

כבר בהתחלה החל הרבי לרכז את המערכה הגדולה. הוא שלח מכתבים לכל מקום שבו היה ריכוז חבדי ברחבי ברית-המועצות. במכתבים האלה ביקש לדעת את המצב המדויק של מוסדות הדת ואנשיה, לאור ההתפתחויות החדשות והקשות שיצרו הקומוניסטים חדשות לבקרים. מחסידיו האמונים ביקש להתעדכן מה מצב המקווה המקומי, האם יש שוחט ירא שמים בעירם, מה עם לימודיהם של הילדים, הדור הבא של היהדות, ומה הרבנים עושים בתפקידם שעה שהצוררים נוגשים בהם ללא רחם?

לא שלוותי ולא שקטתי עד אשר הגעתי אל המטרה, ומטרתי הייתה לחזק לומדי תורה, בלי הבדל מפלגה, ובלי הבדל שנים, אחת היה לי אם לייסד חדר, ישיבה, לימוד גדולים וזקנים בשיעור גמרא, עין יעקב, משניות, או חברת תהלים של אנשים פשוטים”.

כל השנה ארגן הרבי את לשכת העבודה שלו, כשהוא מצרף אליו אחדים מהתמימיםומהאברכים. חסידים אלו נשבעו להילחם עד טיפת הדם האחרונה. חלקם מיהרו להצטרף לפעילות הגדולה, ויצאו לנדוד בערים ובעיירות השונים כדי לעורר את אחיהם היהודים להמשיך לשמר את גחלת התורה והמצוות; להמשיך להעניק לילדיהם חינוך טהור והס מלהזכיר על אפשרות הפסקה משימוש במקווה הטהרה שבעיר.

גם סופר רהוט-עט יתקשה לתאר את תנאי החיים בימים ההם. המצב הלך והחריף בגשמיות וברוחניות מיום ליום ומשבוע לשבוע. המחסור הכלכלי היה נחלת הכול, והרעב פקד במלוא עוזו בכל רחבי ברית-המועצות. כל זאת, לצד השתוללותם של הקומוניסטים שרדפו בחמת זעם אחר כל שריד יהדות. הם פשטו את מלתעותיהם בכל מקום אפשרי.

מדי פעם בפעם יצא הרבי הרייצ את הממלכה שברוסטוב ונסע לערים הגדולות מוסקבה או לנינגרד, שם נפגש עם שורה של אישים, עסקנים, חסידים וגבירים, באמצעותם הוא מבקש לקדם את המאבק לשמירת הגחלת היהודית. בערים הגדולות נמצאות עמדות השפעה רבות, והרבי נאלץ להיטלטל בדרכים. ברכבות הלילה האפלות הוא עשה דרכו מבירת ליובאוויטש לבירת רוסיה ובחזרה.

ג

חורף תרפד.

בשלהי אותו חורף קודר, שוב נסע הרבי הרייצ למוסקבה לרגל עסקנות ציבורית לטובת כלל ישראל. באותה נסיעה אסף הרבי קבוצת תמימים מובחרים ונחושים, דיבר בפניהם על חשיבות המלחמה שלפניהם, ועמם יחד כרת ברית למסירות נפש למען חיזוק היהדות עד טיפת הדם האחרונה. לא במליצה ולא במשל, אלא כפשוטו ממש.

כמו פעמים רבות, גם בחודש אדר תרפד הגיע הרבי למוסקבה, ובפעם המי-יודע-כמה זימן אסיפה בנוכחות חשובי החסידים וחרוצי העסקנים היהודים, כדי לסכם את השנה האחרונה של הפעילות הענפה עליה ניצח למען התורה והיהדות, ולהתוות דרכי פעולה לקראת השנים הבאות. הרבי עצמו, כחייל ראשון בשורה, מצא לנכון לתת דוח מפורט על הפעילות רחבת ההיקף שנעשתה, כולל חשבונות כספיים מדויקים.

הרבי סיפר באסיפה כי כל העת הוא מנסה לגייס תורמים חדשים, בייחוד את ארגון הגוינט העולמי, כדי שזה יסייע בפעילות היהודית הענפה ההולכת ונרקמת. הרבי נאבק מבית ומבחוץ גם כנגד אלה המנסים להכשיל את הפעילות בדרכים שונות.

חברי האסיפה מביעים קורת רוח רבה נוכח פעילותו של הרבי ומשבחים את אומץ לבו ויכולותיו הנדירות. יש מהם המעידים כי עבודה זו שנעשתה בשנה האחרונה, הייתה צריכה להיעשות בדרך הטבע במשך שלוש שנים ואף יותר. חברי המועצה הצביעו ובחרו ברבי למנהל הראשי והכללי; הם נתנו בו את אמונם להמשיך ולנהל את ענייני יהדות רוסיה על פי שיקול דעתו.

הרבי שבע רצון; גם במישור הרשמי נרשמה התקדמות, וכעת יש לממש את הכוחות והיכולות ביתר שאת. הרבי אורז אפוא את חפציו ומתכונן לשוב לביתו שברוסטוב, בתקווה להיות בשבת בבית מדרשו של אביו הרשב. ביום שבת הקרוב יחול יום ההילולא של אביו האהוב, זה הזמן והמקום המתאים לומר קדיש, לפרוק את אשר על לבו ולהתגעגע לאור הגדול שממלא כל נים בנפשו ובנשמתו מאז יום היוולדו.

הרבי עושה את דרכו בחזרה לרוסטוב, עייף אך מרוצה, כשפתאום, על אֵם הדרך, הוא פוגש במפתיע את מזכירו הנאמן, החסיד הנודע הרב אלחנן דוב מרוזוב היד, ממתין לבואו. פניו של המזכיר רציניות מאוד. בשורה לא טובה בפיו. הוא מספר כי לפני ימים אחדים פקדו את ביתו אנשי הג.פ.או. המשטרה החשאית, וערכו חיפוש דקדקני בביתו. הם גם חיפשו אחר הרבי במטרה מוצהרת לעָצרו.

אחד הנוכחים, מר גולדנברג, שמע מראש חוליית אנשי הבולשת, כי ברגע ששניאורסאהן יגיע לביתו, יש לאסרו מיד ולשלחו לארץ גזירה. הייתה זו פקודה נחרצת.

מסתבר שהרשעים עוקבים אחר הרבי ומעשיו כבר מההתחלה. הם יודעים כי הרבי עוסק בהחזקת הדת, וכי יש לו מאות שלוחים וצירים בכל רחבי ברית-המועצות; ואם לא די בכך, הרי שהוא מקבל סכומי כסף גדולים מארצות חוץ למטרה זו. את הפקודה הזאת משגר ראש הג.פ.או. לאנשיו ומורה להם להמתין לרבי ולאסרו ביום הגעתו.

את כל המידע המסווג הזה מעביר החסיד הרב אלחנן דוב מרוזוב לרבי, ומוסיף בקשה מיוחדת בשם אמו, הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה, וכן בשם רעייתו הרבנית ובני הבית, כי הרבי ישוב מיד למוסקבה, שם ימתין עד יעבור זעם.

הרבי מהרהר שעה קלה, מתבונן במחשבותיו לכאן ולכאן, ולבסוף מקבל את בקשת אמו, סב על עקבותיו ושב למוסקבה. כה ייחל למנוחה קצרה בביתו להיות עם אביו ביום ההילולא הקדוש והנה, המצוד אחריו מתחילאין אף לא רגע אחד של מנוחה

הרבי חוזר למוסקבה, שהם הוא מוצא מקום מקלט בכפר שבפרברי העיר, עד יעבור זעם מבלי לדעת כמה זמן יימשך הדבר. הוא ממתין לקבלת ידיעות נוספות על מנת לכלכל את המשך צעדיו.

הרבי מבין כי כשיצטרך בכל זאת לשוב לביתו, עליו יהיה לתת דין וחשבון לחוקריו-רודפיו, והוא מארגןהכשרלנסיעתו. הוא יודע היטב כי אחת השאלות הראשונות שיישאל בחקירתו הצפויה היא, מדוע נסע למוסקבה. הוא יודע כי לא יוכל לחשוף מאום על ריכוז פעולותיו למען העם היהודי והמשך שמירת הגחלת, ולכן הוא מכין אמתלה על ידי הכנת הצעה כתובה וחתומה מאת נציגי בתי הכנסיות השונים במוסקבה המבקשים ממנו לבוא ולכהן כרב אצלם.

הימים הולכים ומתארכים. הרבי יודע כי לצוררים יש כל הזמן והסבלנות שבעולם. בלית בררה, לאחר כעשרה ימים החליט לשוב לביתו. ביום יא בניסן תרפד, בשעה החמישית אחר הצהריים, שב הרבי לביתו ולחצרו שברוסטוב

רק שעה חלפה מאז בואו, וכבר הוקף ביתו בחיילים חמושים רבים, מבטם קפדני ועיניהם רושפות. אלה שמרו היטב על כל מוצאותיו של הבית ומבואותיו, בעוד חוליית חיפוש עורכת חיפוש דקדקני בכל פינה מפינות הבית.

לאחר מכן מתחילה חקירה ממושכת שמסתיימת כמעט עם אור ראשון של הבוקר. כמעט שתים עשרה שעות נמשך החיפוש והחקירה!

אנשי הג.פ.או. אינם יודעים הנחות. על פי ידיעות שקיבלו, הם יודעים כי הרבי עוסק בהחזקת הדת, וכי הוא מפעיל מאות שלוחים וצירים בכל מרחבי המדינה. לא אף זו, אלא שהוא מקבל סכומי כסף גדולים מחול בשביל מטרות פליליות אלו

ראש חוליית החיפוש ניגש אל הרבי ומורה לו להתלוות אליו לבית האסורים. המאסר כמעט מתבצע, אלא שבין כה וכה ונודע כי הרב גולדנברג, ממקורביו של הרבי והאיש שהזהיר את הרבי מראש, הצליח לשכנע את הממונים שלא יאסרוהו. ברגע האחרון מורשה הרבי להישאר בביתו. הסכנה עדיין לא חולפת; היא מרחפת מעל כל העת.

המצב שברירי ולא פשוט. אנשי הג.פ.או. רוצים להצר את צעדיו של הרבי בידעם כי הוא מפעיל את כל מערך היהדות ברוסיה, אך השתדלנים פועלים כדי למנוע פגיעה ברבי. מכאן ואילך, במשך שישה שבועות, התקיים משא ומתן ארוך ומייגע בין הרבי לבין אנשי הג.פ.או. כשבסופו של דבר התקבלה הצעת פשרה הקובעת שהרשעים יניחו את ידם מהרבי והוא מצדו יעזוב את רוסטוב; לא רק הוא, אלא גם משפחתו ואנשי חצרו

מדובר בהחלטה קשה מנשוא. אם לא די בעצם הניתוק הרגשי והטלטול, הרי שהמצב הכספי בבית הרבי לא אפשר זאת באותם ימים. בדעתי בעזרתו יתלהעתיק מקום מושבנו לעיר פטרבורג [הלא היא לנינגרד] אך כמובן הדבר שדורש הוצאה מרובה. אמנם כבד לנשוא ובהכרח הדבר לעשותו…” כותב הרבי במר לבו לחסיד הרב שמואל זלמנוב, והוא נאלץ לבקש את תמיכתם של החסידים,הנני לבקשו להודיע לקרובי ושב הנכבדים שיאשר דבר תמיכתם שתומכים אותנו תהיה קבועה ומסודרת בתמיכה חדשית באופן אשר בעזרתו יתברך נחיה שלא בצער ודוחק כי החובות מתרבים ומתגדלים מיום אל יום והשית יחוס וירחם…”

זמן קצר לאחר השגת הסיכום, בשלהי אייר תרפד, נאלץ הרבי לעזוב את ביתו, לעקור את ממלכתו שברוסטוב ולנסוע לעיר הגדולה לנינגרד. זו הפעם השניה שהממלכת הליובאוויטשית נעקרת ממקומה. בכאב לב עצום עוזב הרבי את ביתו, את חצר אביו, את הזאלהקדוש שבו הסתלקה נשמת אביו, אתגן עדן העליוןהחדר האישי של אביו הרבי, אף את מקווה הטהרה שנבנה במסירות רבה עם הוראות מדויקות של אביו הרבי.

הרבי עוזב את העיר לא לפני שהוא נפרד מיהודי רוסטוב במכתב נרגש: אל הקהלה הכבודה ואלופיהם היושב ראש וחבריו וחברי הקהלה הנעלים והנכבדים .. העליהם יחיו ויתענגו על רוב טוב שלום וברכה!

זה כשנה ויותר אשר מכירינו ומיודעינו מהסמוכים לעיר מולדתנו ליובאוויטש מפצירים בנו אשר נעתיק מושבנו באחד העיירות הסמוכים אליהם, ובעזרת צור עולמים החלטנו להעתיק מושבנו לעיר לענינגראד יצו צלחה…”

כשהוא מלווה בבתו, שיינא, הרבי מגיע אל העיר הגדולה לנינגרד והתחיל לחפש אחר מקום מגורים חדש לא חלילה כדי להניח בו את ראשו במנוחה, אלא להקים בו את הבסיס החדש להפצת התורה והחסידות!

אותו יום, כג באייר תרפד.

משפחתו של הרבי עדיין נותרה ברוסטוב, וכי לאן יסעו?! והרי אין שם בית או מקום להניח בו כף רגלם ומנוחה לראשם. הרבי ובתו שיינא, בסיוע חסידים נאמנים, יצאו לחפש אחר מקום מתאים

בתחילה התגורר הרבי באחד המלונות הגדולים בעיר. חסידים רבים התגוררו בלנינגרד וסביבותיה והם שמחו על כך שהרבי עבר לגור בלנינגרד. במהלך השבועיים הראשונים מאז בואו של הרבי, התקבצו ובאו אל הרבי המוני חסידים. אולם, משהתקרב חג השבועות, חג מתן תורה, ביקש הרבי שהחסידים ימנעו מלבוא אליו בחג השבועות, מחשש עינא בישא של השלטונות. הרבי ידע כי גם פה עוקבים אחריו השלטונות ולא מניחים ממנו את עינם השוטמת אף לא לרגע. אף על פי כן, אין גבול לגעגועי החסידים, ורבים מהם לא התאפקו והגיעו להסתופף עם הרבי במהלך החג.

זמן קצר לאחר חג שבועות, הצליחו עסקני החסידים להשיג לרבי דירה טובה וראויה, ברחוב מאחאוויא 22 פינת רחוב פסטל שבלב העיר. מדובר בדירה גדולה ורחבת ידיים, בעלת כמה חדרים מרווחים. דירתו של הרבי שכנה בקומה השניה של בית גדול שהיה שייך בעבר לפלכנאוו, מקורבו של הצאר. הסלון הענק הפך לבית הכנסת של הרבי, מעתה ואילך מקור האנרגיה החסידית לכלל החסידים ברוסיה.

שבילי העיר כבר היו נהירים לרבי הרייצ קודם לכן. בעשרים השנים שקדמו למגוריו בעיר הגיע הרבי תדיר ללנינגרד, כדי לפעול בנושאים רבים ומגוונים לטובת יהודי רוסיה

כשבועיים לאחר החג הגיעו בני ביתו של הרבי מרוסטוב. יחד עם הרבי, גם מזכיריו הנאמנים, הגלויים והנסתרים, העתיקו את מקום מגוריהם, במטרה להמשיך ולסייע לעבודה הקדושה ביתר שאת. הרבי מצא גמח שהלווה סכום כסף למימון העברת רהיטי הבית, חפציו וספרייתו הגדולה.

המעבר העצוב גרם לסגירת ישיבתתומכי תמימיםברוסטוב, והתלמידים עברו ללמוד בסניפי ישיבות בערים אחרות ברחבי ברית המועצות. כך נגדעו החיים החסידיים מרוסטוב למשך שנים ארוכות

חלף עוד זמן ממושך עד שגם ביתו של הרבי החל להתארגן במקום החדש. בערב ראש חודש תמוז מדווח הרבי באחד ממכתביו כי אחר חג השבועות באו כבוד בני ביתי שילפה ועד עתה עוד טרם נסדרו סדרי הבית. ואקווה להשית כי בעוד איזה זמן יסודר איה הכל על מכונו והא-ל הטוב יהיה בעזרנו ויצליחנו בגשמיות וברוחניות

ד

מקום גלות חדש”, מכנה הרבי את מקום מגוריו החדש. אף על פי כן הוא ממשיך בנחישות להתעסק בעסקנות ציבורית, והעבודה הולכת לה לפי עניינה, ובלתי מתחשבת עם מצבי הפרטי וענייניי הפרטיים, הוא מתאר.

מי אם לא הרבי הרייצ, גיבור חיל האוזר חלציו בכל פעם מחדש; בכל קריסה ובכל התמוטטות הוא אינו נופל ברוחו ולא מרים ידיו בכניעה, אלא מתחיל מחדש מעגלים חדשים של פעילות ועשייה ענפה. כך הם סדרי חייו ועמל פעלו פעם אחר פעם. עם כל סגירת מעגל פותח הרבי צוהר חדש למעגל נוסף של פעילות וחיים יהודיים מפכים.

אך טבעי היה שלנינגרד הפכה למרכז חסידות חבד כאשר עיני כל חסידי חבד נשואות ללנינגרד. חסידים רבים פקדו את לנינגרד כדי לחסות בצילו של הרבי בימים טובים, ביומי דפגרא חבדיים, וגם בעת צרה, אלה שביקשו ברכה לישועה והצלה או אלה שחפצו להתקבל ליחידות’. מלנינגרד נוהלה על ידי הרבי מערכת ענפה של פעילות יהודית-תורנית-חסידית, למורת רוחו של השלטון הקומוניסטי.

המצוקה הכלכלית בה היה שרוי בית הרבי עם הגיעו ללנינגרד, היתה קשה ביותר. הרבי הוציא באותן שנים סכומי עתק כדי לממן את הפעילות החסידית המחתרתית, לסייע לרוח היהדות להמשיך לנשב בערי רוסיה. המצב הכלכלי הקשה ששרר במדינה, הִקשה מאד על גיוס הסכומים הנחוצים. לעת עתה הדוחק גדול ועל דורשי טובתנו לעשות בעזרתו יתברך סדר בזה אשר יהיה התמיכה מסודרת, והיעזור להם בגשמיות וברוחניות, כותב הרבי.

כך ניתן ללמוד על המצב גם מאגרות רבות ששיגר הרבי באותה תקופה:בטח חפץ הוא לדעת מהנעשה אתנו, בפרט אנחנו העתקנו מגורנו לפה צלחה, והיעזר אשר לא נוסיף לדאבה עוד ונקבל עונג מכל אוהבנו וידידינו יחיו. ולעת עתה הדוחק גדול ועל דורשי טובתנו לעשות בעזרתו יתברך סדר בזה אשר יהיה התמיכה מסודרת…” 

לא נותר תיעוד רב מהימים ההם, אך רשימה קצרה ביומנו של הרב ישראל גייקובסון, אז אברך צעיר, מעידה על הקושי הכספי העצום, עד כדי קיום, שהתחולל באותם ימים בבית הרבי.

הרב גייקובסון הגיע ללנינגרד בערב ראש השנה תרפה כדי לחסות בצל הקודש ביום הדין וההמלכה. כאשר ביקר בדירת הרבי שעות אחדות לפני כניסת היום הגדול, נדהם לראות כי בסלון הגדול שבו עתידות להערך תפילות החג, אין ולו ספסל אחד. בפרוזדור הבית פגש את החסיד הרב אליהו חיים אלטהויז, מחשובי החסידים, ושאלו בתמיהה: “ראליהו חיים, הרי כעת ערב ראש השנה, ואין מאומה עבור התפילות!” ראליהו חיים השיב לו בפקחות באותן מילים, רק בהטעמה של עובדה: “ישראל, הרי כעת ערב ראש השנה, ואין מאומה עבור התפילות…”

אחרי התשובה שבאה מתוך דאגה גדולה למצב בית הרבי, הבין רישראל כי המצוקה אכן גדולה. ביומנו, הרב דזייקאבסאן לא מתאר כיצד בכל זאת התארגנו לתפילות, אבל הוא מעיד כי באותו ראש השנה הגיעו לבית הרבי כשלוש מאות חסידים

ה

חרף הפחד הגדול, בחודשים הבאים הפעילות החסידית המשיכה בתנופה גדולה ובית הרבי בלנינגרד שקק חיים. מידי שבת הגיעו חסידים רבים לתפילות והתוועדויות, הרבי אמר מאמרי חסידות וקיבל ליחידות’.

השפעת אדמור הרייצ הייתה לא רק על החסידים אלא גם על רבים מיהודי העיר. על ההשפעה הברוכה ניתן לקרוא ברשימה מרתקת שכתב מר מיכאל בייזר: “מרכז המשיכה העיקרי עבור חסידי חבד היה הרבי מליובאוויטש, יוסף יצחק שניאורסון, שעבר מרוסטוב ללנינגרד. השפעתו של שניאורסון כמנהיג יהודי הורגשה גם בקרב מי שלא השתייך לתנועת חבד .. לדירתו של הרב שניאורסאהן, שהייתה ממוקמת בלב העיר, בקומה השנייה של בניין בקרן הרחובות פסטל ומוחוביה, הגיעו חסידי ליובוויץמכל קצוות רוסיה. בסלון הענק, שהפך לבית הכנסת, התכנסו רבים לתפילה”.

נוכחותו של הרבי בעיר, הפיחה רוח חיים חדשה בקרב חסידי חבד, ובאותם ימים פעלו, אם כי במחתרת, מנייני תפילה חבדיים ומוסדות חינוך חבדיים. מלבד המניין החבדי הגדול שהתקיים בסלון בית הרבי, התקיים מניין נוסף בבית מדרש הוותיק במבנה הצמוד לבית הכנסת הגדול, וכן מניין נוסף במרכז רחוב נייבסקי פרוספקט 128.

כמאתיים ילדים ונערים למדו בחדריםהמחתרתיים בלנינגרד, ואילו בישיבה המחתרתית למדו עשרות תלמידים. עבור בחורים מבוגרים ואברכים עובדים, נוסד בעיר סניף של הארגון החבדיתפארת בחוריםבמסגרתו למדו שיעורים בנגלה וחסידות

נוכח כל הפעילות, עשה הרבי ככל יכולתו להצפין ולמדר את העבודה המסועפת, כדי שעיני זרים לא תשזופנה זאת. הרבי, למוד מאסרים, אינו פוחד ממאסר נוסף; רק שאין לו פנאי לכך, כי העבודה לפניו עודנה רבה. הרבי אינו מתחשב כלל בסיכון העצמי הכרוך בכך ”..והעבודה הולכת לה לפי ענינה ובלתי מתחשבת עם מצבי הפרטי ועניניי הפרטים”, כותב הרבי

שמו של הרבי כבר גלוי וידוע לקומוניסטים. אנשי היבסקציהשומרים את צעדיו ללא הרף, בעוד אנשי המשטרה החשאית בודקים כל מכתב וכל אדם שיוצא או נכנס אל ביתו של הרבי, והג.פ.או. שומרת את עקבי וכל צעדיי ספורים ומנויים מאשר הרבי.

שלוש שנים המשיך בעבודתו הענפה, שם, במרכזה של לנינגרד הבירה, בצומת רחובות ראשיים ומרכזיים, מבלי לפחת ולירא מאיש. שלוש שנים שבהם התעצמה הפעילות היהודית והחסידית ביתר שאת, עד לאותו לילה שחור ואפל בו נקשו הקלגסים על דלת ביתו של הרבי ואסרוהו במאסרו השביעי והקשה, שבעקבותיו שוב נאלץ הרבי לעזוב את לנינגרד ולהעתיק את הממלכה הליובאוויטשית למקום חדש ומפטרבורג גלתה מחוץ למדינה ההיא, ללטביא.

 

מקורות: על פי אגרות קודש הרייצ נע, חלק א, אגרות: קצג, ר, רא, שמ; לקוטי דיבורים בלהק חלק העמוד 1271; “יהודי לנינגרדמיכאל בייזר; תולדות חבד בפטרבורג, רשניאור זלמן ברגר.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.