עומק חדש במשל המפורסם של רבינו הזקן על חודש אלול שהוא כמשל המלך בשדה – שב’שדה’ נכלל גם תכלית הירידה, שבגלוי ובחיצוניות הרי הוא בדוגמת “עשו . . איש שדה”, ולמרות זאת – בא המלך ומראה אהבתו וכו’. ואדרבא: התגלות האהבה עצמית שלמעלה מטעם ודעת, מצד בחירת העצמות, היא דווקא ב”אנשי השדה” • משיחת ש”פ ראה, מבה”ח אלול ה’תשמ”ז. בלתי מוגה
מבחינתנו, הרבי מה”מ מפנה אלינו הקוראים, החסידים והמקושרים, זעקה ופניה; והוא דורש ומפציר שוב ושוב לפעול בנושא הגאולה. גם חשבון הנפש של אלול, צריך להיות סובב סביב העניין של כמה עשיתי כדי לזרז את הגאולה ולהביא להתגלותו של משיח צדקנו?!
שכר האמיתי עבור מצוה הוא — המצוה עצמה, שמקשרת אותו עם הקב”ה. ובפרט לפירוש נוסף בזה: שכר מצוה — מצוה, היינו שכר המצוה הוא שהיא מביאה את האדם לקיים עוד מצוה, ועד לריבוי מצוות • משיחת ש”פ עקב, ח”י מנחם־אב ה’תשמ”ט. תרגום מאידית
לכל יהודי יש תפקיד בעולם ולשם כך עליו להשתמש לפעמים ב”מחט” נוקבת כדי לחבר שני הפכים, שני ניגודים. את הרעיון הזה ביטא אביו של הרבי מה”מ, רבי לוי יצחק שניאורסאהן ע”ה, ומכאן גם לקח והוראה לאתגרים שלנו בתקופה זו “להביא לימות המשיח” • לחיים!
צום ט’ באב נדחה. לקריה”ת, הוציאו את הס”ת לקבלת פני משיח צדקנו (ללא הכתר), בשעה עשר ארבעים לערך החלו באמירת הקינות כשהבעל קורא ר’ מיכאל שי’ סלאווין מסיים כל קטע בקול. בסיום התפילה (חמישה לאחת), נערך “סיום” על מסכת “שמחות” ע”י הרה”ת ר’ מ”מ שי’ ברוך. לאורך כל היום הגיעו הרבה מקורבים להתפלל ב”מקום המקדש גופי’ דלעתיד”.
בקשר למצב הבטחוני בארץ הקודש, מביאים אנו בזה לקט אגרות קודש כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א על סגולת הנחת תפילין לנצחון על האויבים • האגרות נדפסו באגרות קודש כרך כה עמוד שיא ואילך
גם אם יש כותרות אחרות בעיתונים - המציאות האמיתית היא כי אלו הם ימים טובים, ימים של גאולה, בדיוק כשם שחמשה עשר באב מבטא את החידוש הנפלא של כ”ק אדמו”ר מה”מ הרואה ומלמד בכל מאורע את הכוונה הפנימית ואת המטרה - הגאולה האמיתית והשלימה.
חינוך על טהרת הקודש הוא הנושא המרכזי בחייו של יהודי, ועל אחת כמה חסיד. בחינוך אסור שיהיו פשרות, שכן “שריטה קלה בגרעין הנזרע, שאפילו שריטה קטנה בו - סופה לגרום לאחר זמן מום גדול באילן הגדל ממנו”, מבהיר הרבי מה”מ >> התוועדות חסידותית אודות חינוך על טהרת הקודש >> לחיים חסידים!
זה מחזק את ההתקשרות לרבי זה מקשר את האדם לקב”ה יותר זה מרומם כל אחד מעל גדרי העולם, וגם משנה את הטבע האישי של האדם – אלו רק חלק מהסופרלטיבים שהעניק הגאון החסיד הרב יוסף צירקוס בחשיבות לימוד התורה * בימים אלה בהם מעורר הרבי על הוספה בלימוד תורה לכבוד התארכות הלילות, הארכנו עם הרב צירקוס, מגדולי מפיצי התורה בקרב חסידי חב”ד בארה”ק, על הנגישות והיכולת של כל אחד להגיע לרמה של הנאה ועונג מלשבת מול האותיות
“אם לי יש חלום כזה ולך יש חלום כזה - עשינו עסק”, אמר השליח למארחו, והשניים לחצו ידיים בחום. “מזל וברכה! סגרנו עסקה” • סיפור ליום השידוכים והחתונות - ט”ו במנחם אב
לאחר תפילת שחרית, התקיימה חגיגת בר מצווה לבנו של אחד מאנ”ש תושבי השכונה. במשך כל היום ביקרו המון תיירים ומבקרים ב–770 וזכו לסיור דרכו התוודעו על הזכות העצומה שנפלה בחלקם - לבקר ב”בית רבינו” ממנו תתחיל הגאולה. כמובן לאחר סיור שכזה רבים מהם ניגשים להניח תפילין (באם עדיין לא הספיקו), וחותמים בכתיבת מכתב לכ”ק אד”ש.
כוונת ומטרת הזיכרון שיהיו ימים אלה נזכרים ונעשים, התשובה שתבוא ע”י ההתבוננות בתוכן ימים אלה תביא למעשים טובים בהתאם לזה, באותם הימים ובפעולה נמשכת בכל הימים שלאחרי זה, מעשים אשר הורה אהרן הכהן • ממכתב ר”ח מנחם אב תשמ”ג - עם צילום המהדורה הראשונה בכתי”ק
יהודים, אינם מתרשמים מתסריטים ריאליים, אינם מקדשים את המציאותיות, אלא מתייחסים אליה כאל הכרח בלבד, שחייבים לפעול בתוכה, אך היא אינה העיקר. יהודים יודעים תמיד, כי סוד הקיום היהודי הוא בהינתקות מן העכשוויות והמציאות שנראית כשולטת, ובהתחברות למציאות האחרת, הנצחית והבלתי ניתנת לשינוי, המציאות האלוקית, זו שכתובה בתורה ונמסרת על–ידי הנביאים ונשיאי הדורות
על עיסוקיו ופעולותיו הרבות של הרה”ח ר’ בועז קלי ע”ה בניהול המוסדות החינוך בחיפה והקריות, בוודאי יכתבו אחרים. אולם רציתי להדגיש במיוחד את עיסוקו המיוחד בפרסום שבע מצוות בני נח, כהוראת הרבי. במידה מסוימת הוא עורר לכך את המודעות גם בתוך אנ”ש, ובזכותו עוד רבים עוסקים בזה • התוועדות אחר מיטתו של הרה”ח ר’ בועז קלי
דבר מלכות