לאחרי הגאולה בי״ב־י״ג תמוז איגלאי מילתא למפרע שהיציאה מבית האסורים בג׳ תמוז היא התחלת הגאולה. ומזה מובן העילוי המיוחד דג׳ תמוז בזה גם לגבי י״ב־י״ג תמוז — שרואים בגלוי שענין של גלות הוא באמת התחלה של גאולה . . וענין זה מודגש ביותר בג׳ תמוז שחל ב(שבת) פרשת קרח >> משיחת ש”פ קרח, ג’ תמוז ה’תשמ”ח - שנת הקהל
הרב ראובן וולף, משלוחי הרבי מלך המשיח בלוס-אנג’לס, ומנהל קהילת ‘מעין ישראל’ - בראיון ראשון לאחר המהפך הגדול שחולל בחייו האישיים >> בשיחה מיוחדת עם ‘בית משיח’ הוא מספר על התפנית המפתיעה בחייו וההשפעה העצומה שניכרת בחיי היום יום >> כיצד הגיבו בני קהילתו והאם אפשר להעתיק את ההצלחה וההתעוררות גם למקומות אחרים >> ראיון מלא וגדוש באמת פנימית לוהטת שמתפרצת כמו לבה בוערת
הבוקר בשיעור ב”ליקוטי תורה” עם המשפיע הרה”ח ר’ פינחס שי’ קארף, השתתפו הרבה מאנ”ש והיה פארבייסען בשפע. לאחר שחרית התקיים יארצייט וסיום מסכת ע”י השליח הרה”ח יוסף יצחק שי’ מארלאוו לעילוי נשמת אביו רבה של השכונה הרב יהודה קלמן מארלאוו ע”ה. בסעודה–התוועדות זו השתתפו חברי הבד”צ הרבנים: הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעי’ ברוין שליט”א ועוד מאנ”ש והתמימים.
יהודי הוא אמנם “בן יחיד” של הקב”ה - אבל ביחד עם זה לא צריך “להתפנק”; כאשר מצווים אותו לעשות משהו, אינו צריך לחכות עד שיפרטו לו ובפרטיות • הענינים שיכול וצריך להבין מעצמו - לא צריכים להגיד לו • משיחת ש”פ שלח, מברכים החודש תמוז, ה’תשמ”ח - תרגום מאידית
זרם המנחמים מכל קצוות הקשת החב”דית, כמו גם מכל רחבי העיר והארץ, מצביעים על כך שגם אלו שחלקו עליו בכלל או בפרטים - ידעו תמיד כי מדובר במי שמסור ונתון בכל לבו אל הרבי מה”מ וענייניו, מבלי שיהיה אינטרס אחר מעורב בכך ח”ו
מענה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לאשה ששאלה על יציאה לעבודה:
כ”ק אדמו”ר הזקן: בעוד המרגלים סבורים שאין העולם הגשמי יכול לקבל את האור האלוקי הנשגב שיימשך על ידי המצוות המעשיות, שיתקיימו בעלות ישראל לארץ ישראל, ידעו יהושע וכלב כי “טובה הארץ מאד מאד”. לאמור: שדווקא על ידי ארץ ישראל שלמטה, בחינת מצוות מעשיות דווקא, יומשך אור אין סוף ברוך הוא, בחינת “מאד”, שהיא “בלי גבול”. אדרבה האור העליון הזה יאיר גם בעולמות הסתומים מאיתנו וגם בעולמות הגלויים. לפיכך נכפלה המילה “מאד”. וזהו שהאור האלוקי העליון ביותר, בכוחו להתגלות במטה ביותר.
הרבי שליט”א מלך המשיח קבע את הכלל שאמנם אצל חסידים אין מספידים, אבל בהחלט מספרים סיפורים אודותיו, כדי שילמדו ממנו איך להתנהג >> זכרונות ושביבי סיפורים מר’ זמרוני ציק ע”ה
מאות רבות של חסידים ואנשי מעשה הלכו בדומיית כאב אחר מיטתו של שליח הרבי בבת ים, חלוץ האמונה בגאולה ובגואל; האיש שעמד על משמר המערכה במשך שנים ארוכות הרה”ח הרב זמרוני זליג ציק. הרב ציק נפטר לאחר כחודשיים בהם נאבק על חייו בבית הרפואה.
האמת? זו הייתה הרגשה מיוחדת לשבת בחדרו האישי של הרב זמרוני זעליג ציק בבית חב”ד בת ים, לצד אלו שליווהו מקרוב במשך שנים ארוכות, ולדבר על אודותיו. מסביב מדפים עמוסי ספרים, כולם משומשים לתפארת, פה ושם תמונות של הרבי, ניירת משרדית, ספרי אגרות קודש - וששה אנשים שמתגעגעים ומנסים להיאחז בדמות ובאיש שליווה אותם במשך שנים כה רבות, ביום ובלילה, בשמחה ובצער.
אין זמן לקלישאות, אין מקום לקלישאות ואין טעם לקלישאות. בפרט אצל מישהו כמו מי שהיה הרב זמרוני ציק - האיש שבז לגלות, צחק עליה מעל כל בימה, לעג לה מול כל מיקרופון או מעבד תמלילים ואפילו כופף לה את היד מול כולם איזה פעמיים או שלוש לפחות.
“כשהגיע תורי, מצאתי את עצמי עומדת מול הרבי ומספרת בקצרה את הקורות אותי בחודשים האחרונים ועל מטרת בואי לארצות הברית. לרגע מסוים העזתי והבטתי בעיניו הטהורות של הרבי והרגשתי שאני מאבדת את שיווי המשקל שלי. הרגשתי שכל–כולי מונחת בפני הרבי” * בדידי הווה עובדא מרגש מפי בעלת המעשה הגב’ נעמי בליטנר, תושבת בני–ברק
מוצאי שמחת תורה. אלפי חסידים עוברים בסך על פני קדשו של הרבי מלך המשיח ומקבלים מעט שיירי יין מתוך גביע של ברכה, מידו המלאה והקדושה של הרבי. בזה אחר זה עוברים החסידים, בכל אחד נותן הרבי מבט של שבריר שניה, ומוזג לכוסו מעט יין. “לחיים ולברכה!” מברך הרבי, ומיד מתקדמים הבאים בתור.
מר ווינגרטן מלונדון, היה יהודי מקומי המקורב מאד לחסידות חב”ד ולקהילת חב”ד בעיר.
הבוקר לפני שחרית סגרו את עזרת נשים שבצד איסטערן פארקוויי, לאחר התפילה הבחנתי בב’ דלתות חדשות שהתקינו בכניסה לשם. לאחר התפילה נפתחו בזאל כמה התוועדויות, כאשר הגדולה שבהם היא בשולחן משמאל ארון הקודש, שם התקיימה התוועדות וחגיגת בר–מצווה למשפחת בקרמן מגילה ירושלים, ארה”ק.
דבר מלכות