יש להתחיל לעסוק בכל עניני העבודה דימי הגאולה כבר בג’ תמוז • מדוע דורשים להתחיל בעניני הגאולה בג’ תמוז - בה בשעה שבג’ תמוז בפעם הראשונה לא הי’ ברור עדיין שזהו ענין של אתחלתא דגאולה?! • והמענה לזה - כאמור - שלאחרי שנתברר שג’ תמוז הוא אתחלתא דגאולה, הרי זה באופן שפועל גם מלמפרע, בנוגע לג’ תמוז דשנה ההיא • משיחת ש”פ קרח, ג’ תמוז ה’תשמ”ה - בלתי מוגה
כבפעם העשרים ושתיים אנו מוציאים גיליון לקראת ג’ בתמוז, כאשר אנו מתייחסים בו לא רק ליום הגאולה, אלא מציינים גם את המאורע של “שמש בגבעון דום”, ויחד עמו, התאריך שאומר לכל אחד מאתנו משהו, היום שממנו מתחילה תקופה מיוחדת בהתקשרות לכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, תקופה מיוחדת, שאנו מייחלים שתהיה שייכת לעבר, אפילו בעת קריאת שורות אלו.
בשנים הראשונות לאחרי קבלת הנשיאות הורה הרבי למזכירו הרה”ח ר’ שלום מענדל שי’ סימפסון לבקר את אחד העסקנים בארצות הברית ולברר על יחסו לליובאוויטש. לאחר הביקור כתב לרבי דו”ח, שלאחר שאדמו”ר מהוריי”צ יצא עם ה’קול קורא’ - לאלתר לגאולה, והחל בכתיבת ספר תורה של משיח - התרחק העסקן מליובאוויטש. ועל-זה הואיל כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לענות:
כ”ק אדמו”ר הזקן: כתוב בזוהר ש”ועבד הלוי הוא” פירושו: שכל עבודת הלויים היא לפעול את גילוי עלמא דאיתכסיא (עולם המכוסה) שנרמז במילה “הוא”. שכן “אתה” - אומרים למי שנוכח, היינו שהוא גלוי, ו”הוא” אומרים על מי שאינו גלוי, אלא נסתר, כתוכנו של “עלמא דאיתכסיא”. זהו אם כן “ועבד הלוי הוא”: שכל עבודתם של הלויים היא להוציא את המידות - אהבה ויראה, מההעלם, מבחינת “הוא”, אלא הגילוי ברגש הלב. וזה נפעל על ידי ההתבוננות בדברים המעוררים אהבת ה’ ויראתו. זו הייתה עבודת הלויים, בסוגים שונים של כלי זמר, המלהיבים את הלב, וכל זה הוא כדי לעבוד את בחינת “הוא” - “הוא עשנו”.
הרבי קובע את מהותו של יום ג’ תמוז כ”יום הגאולה” ו”אתחלתא דגאולה”. ובהדגשה, לא כמו ה”אתחלתא” שהייתה רגע אחרי החורבן, שאחריה היו כל הדברים הבלתי רצויים של הגלות. אלא כהתחלה ממש של גאולה ממש, כמו בג’ תמוז תרפ”ז. ותוך שהוא מדגיש, דווקא ביום זה, שכל מה שקורה ביום זה הוא אותו ענין, “מגלגלין זכות ליום זכאי”.
פעם התכתבתי עם מנהלו של אחד מחשובי מוסדות החינוך של חב”ד בארץ הקודש, בנושא הצביון שיש לתת לאותו מוסד, מבחינת האמונה בכ”ק אדמו”ר, שהוא הוא מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בפועל ממש.
אף אחד לא מתעלם. כולם מבינים שבג’ תמוז תשנ”ד אירע העלם והסתר גדול, ולמרבה הצער והכאב איננו רואים ושומעים את הרבי. אבל, יחד עם זאת, אצל חסידים מסתכלים על אירועים כאלה באופן אחר לחלוטין מהראייה של ה’עולם’.
כאשר מגיע התאריך ג’ תמוז, ואנו מתחבטים איך להתייחס ליום הזה, ומה משמעותו, הרי ראשית כל - “אסתכל באורייתא”, עלינו להסתכל ולעיין בתורתו של הרבי מלך המשיח וללמוד איך מתייחס הרבי ליום זה.
רבים מאיתנו, כאשר הם מתבקשים להסביר למקורבים איך ייתכן שהרבי מלך המשיח שליט”א חי וקיים - מצטטים את לשונות הגמרא לגבי יעקב אבינו ואליהו הנביא, או שמביאים ביטויים של אד”ש מה”מ אודות חותנו, הרבי הריי”צ.
אנשים מחוץ לחב”ד, שהיו בטוחים שזה עניין של זמן עד שחסידי חב”ד יתנתקו ח”ו מהאמונה שהרבי הוא מלך המשיח, אינם מסוגלים להבין כיצד זה שלאחר זמן כה רב שהתעכבה הגאולה, האמונה לא נחלשת במאומה, ואדרבה: הולכת ומתחזקת, וציבור המאמינים הולך וגדל. יש לזה הסבר?
את השאלה הזאת בדיוק שאל אותי יהודי שלא מליובאוויטש, שהזדמן לבית מלון בו נערכה “שבת שכולה משיח” בהרי ניו–יורק ושמע את ההרצאות הפנים–חב”דיות, שכמובן עסקו גם בעניין חייו הנצחיים של הרבי. הוא ניגש אלי, סיפר שיש לו קצת שייכות לליובאוויטש והוא לא מעוניין לקנטר ח”ו, מה שאומרים שהרבי הוא משיח הוא יכול להבין, אבל הוא לגמרי לא מבין למה אנחנו אומרים שהרבי חי.
כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - לשם מה צריכים לפרסם את זהותו של הגואל, ולומר שהרבי הוא מלך המשיח?
הרבי הריי”צ שאל פעם את אחד החסידים - איך יתכן שבבית הכנסת שבו אתה פועל אנשים הולכים ללא זקן? הלה ענה לרבי, שזה בלתי אפשרי שהם ילכו עם זקן בהתכוונו על הלך הרוח באמריקה באותן שנים. אמר לו הרבי הריי”צ: אבל השאלה היא איך אתה ישן טוב בלילה כאשר הם בלי זקן?! כלומר, אם זה היה נוגע לך, היית לפחות מנסה וכנראה שגם מוצא בסוף את הדרך להעביר את המסר ובסופו של דבר גם היית מצליח.
המקור הראשון לעיסוק בסוגיית זהותו (שמו) של משיח, נמצא בגמרא (סנהדרין צח, ב), שם שואלת הגמרא “מה שמו (של משיח)?”, ומשיבה: “דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר ‘עד כי יבוא שילה’. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו (“כמו ינאי”. רש”י), שנאמר ‘יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו’. דבי רבי חנינה אמרי חנינה שמו, שנאמר ‘אשר לא אתן לכם חנינה’”.
בחודש אדר תשל”ד, הגיע הרה”ח הרב דוד אופן, כתמים מן המניין, לשהות בחצרות קדשנו, ומאז שהה כמה שנים בצילא דמהימנותא. לאחרונה העלה על הכתב רשמים וחוויות משהותו אצל הרבי סביב מעגל השנה >> מתוך רשימותיו ליקטנו 21 רגעי חוויה מרוממים אותם חווה בעצמו, ואנו מגישים אותם ככתבו וכלשונו >> לחיות עם הרבי
דבר מלכות